שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

הטבח בבארי

טבח ופיגוע טרור המוני שביצעו מחבלים פלסטינים באזרחים ישראלים, בטבח נירצחו לפחות 100 אזרחים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הטבח בבאריmap
Remove ads

הטבח בבארי היה טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, בקיבוץ בארי הסמוך לרצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בטבח נרצחו 99 מחברי ותושבי הקיבוץ ונחטפו לרצועת עזה 30 מתושביו.[4][5] בקרב נהרגו 5 מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ בהם הרבש"ץ, 19 לוחמי צה"ל ו-8 שוטרי משטרת ישראל. כ-350 מחבלים נהרגו על ידי לוחמי צה"ל, המשטרה וכיתת הכוננות של בארי.[6][1] בארי הוא הקיבוץ שנפגע באופן הקשה ביותר במהלך המתקפה. בעקבות הטבח בקיבוץ ובשאר יישובי העוטף, נפתחה מלחמת חרבות ברזל.

עובדות מהירות חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל, תאריך ...
עובדות מהירות תאריכים, מקום ...
Remove ads

רקע

קיבוץ בארי הוקם בשנת 1946 כחלק מתוכנית 11 הנקודות, שמטרתה הייתה הכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית העתידית. שוכן כ-4 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. ויום לפני הטבח ציין 77 שנים להיווסדו.

בשנים שלפני הטבח אוכלוסיית הקיבוץ מנתה כ-1,200 תושבים,[7] והוא היה הקיבוץ הגדול ביותר בעוטף עזה.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[8] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[9] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[10] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[11] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[12] חיילים, 58[13] שוטרים ו-10[14] אנשי שירות הביטחון הכללי.

Remove ads

הטבח

סכם
פרספקטיבה
Thumb
חצר בית הרוס בקיבוץ בארי לאחר הטבח.
Thumb
שרידי מכונית של טרוריסטים של החמאס שנשארה בשטח הקיבוץ מוקפת בסרט צהוב. צולם ב-6 בנובמבר 2023

ב-7 באוקטובר בשעה 6:56 בבוקר, עם תחילת מתקפת הפתע, נכנסו לקיבוץ בארי יותר ממאה מחבלי חמאס חמושים בתחמושת רבה, לאחר שפרצו את המכשולים הישראליים בגבול מול רצועת עזה.[15] תוך זמן קצר, ארגון טרור פלסטיני נוסף, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, הודיע כי גם אנשיו (המאורגנים בזרוע צבאית שכינוייה "גדודי ההתנגדות הלאומית") נלחמים בכוחות צה"ל בבארי.[16] לפי כיתת הכוננות, הם חדרו לקיבוץ משלושה מוקדים שונים – מהשער הקדמי, מהשער האחורי ומפרצה נוספת שיצרו בגדר.[17] הנרצחת הראשונה בטבח בבארי הייתה עופרה קידר, בת 70, תושבת הקיבוץ שטיילה בטבע ליד בארי ונרצחה על ידי מחבלי הנוח'בה. גופתה נחטפה לרצועת עזה (גופתה הוחזרה לקבורה ב-21 ביוני 2025).[18]

5 מתוך 11 מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ נהרגו. בהמשך נהרגו גם כוח ראשון, של לוחמי שלדג ושוטרי משטרת ישראל, שהגיע ללחום נגד המחבלים. לאחר שכבשו את הקיבוץ במלואו, עברו מחבלי חמאס מבית לבית, בניסיון לפרוץ לבתים וללכוד את האנשים שבתוכם.[19] הם ירו על מבנים והציתו אותם כדי לאלץ את תושביהם לצאת מהבית ואז ירו בהם למוות,[20] וכך רצחו לפחות 98 מתושבי המקום. בין הנרצחים היו גם נשים, ילדים וקשישים, הצעירה בהם היא התינוקת מילה כהן בת ה-10 חודשים (והיא גם אחת משלושת התינוקות שנרצחו בטבח 7 באוקטובר כולו),[21] והמבוגרת בהם היא חנה קריצ'מן בת ה-88. מבין 102 נרצחים, 82 הם אנשי הקיבוץ, 2 עובדות זרות מהפיליפינים ו-2 עובדות זרות מסרי לנקה שעבדו בסיעוד. אל המחבלים התלוו צוות צילום ועיתונאי, אשר תיעדו את המעשים והיללו אותם כ"ניצחון פלסטיני".[15] ברשתות החברתיות פורסמו סרטוני תיעוד מתוך הקיבוץ המראים תושבים מובלים יחפים וכפותים בידי מחבלי חמאס.[22]

המחבלים תקפו בין היתר כוחות רפואה במרפאת השיניים של הקיבוץ בה רוכזו פצועים רבים. לאחר לחימה ממושכת מול חברי כית הכוננות, פרצו המחבלים למרפאה ורצחו בה בין היתר את ד"ר דניאל לוי ואת הפרמדיקית עמית מן.[23][24]

בנוסף למקרי הרצח הרבים, כללה המתקפה גם מקרים של אונס, התעללות מינית והתעללות בגופות.[25]

נוסף על הטבח, 30 מהתושבים והאורחים בקיבוץ נחטפו על ידי מחבלי חמאס לשטח רצועת עזה.[26][5] מספר חטופים נרצחו בידי החמאס: יהודית ווייס, שגופתה אותרה בידי חטיבה 7 בסמוך לבית החולים שיפא,[27] עופרה קידר,[28] סהר ברוך שנהרג במהלך ניסיון חילוץ,[29] איתי סבירסקי ויוסי שרעבי,[30] אילן וייס,[31] מני גודארד,[32] דרור אור וכרמל גת שגופתה הוחזרה לאחר שנרצחה.

על פי עדויות כוחות זק"א, רוב מעשי הרצח נעשו בירי ובשריפת אנשים חיים. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים קשים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות ושריפת גופות.[33][34][35][36] לדברי גל כהן, מזכיר הקיבוץ, מספר הילדים שנרצחו ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי היה הגבוה מבין יישובי העוטף שנערך בהם טבח.[37]

אחד מניצולי הטבח סיפר כי הקיבוץ "נחרב לחלוטין".[38] בתים רבים בקיבוץ נחרבו ונשרפו, בין היתר חרבה גלריה בארי.

  • Thumb
    העלה הצהוב של סהר ברוך בכיכר החטופים של רחובות
  • Thumb
    הפוסטר של סהר ברוך שנהרג במהלך ניסיון חילוץ
  • Thumb
    הפוסטר של דרור אור שנרצח במתקפה וגופתו נחטפה לעזה

ביזה

מצלמות האבטחה של הקיבוץ תיעדו אזרחים פלסטינים, בהם נערים, נכים וזקנים,[39] פושטים על הקיבוץ לאורך בוקרו של 7 באוקטובר, ובוזזים מכל הבא ליד, כמו אופניים, טלוויזיות וחפצים אחרים. הבוזזים אף ניסו לבזוז טרקטור של הקיבוץ.[40]

Remove ads

הקרב והחילוץ

סכם
פרספקטיבה
Thumb
מדבקת הנצחה באשדוד לזכרו של רס"ל אהד כהן - לוחם ביחידת שלדג, שנהרג בקרב לטיהור מחבלים בעוטף עזה ב 7.10.2023

הכוח הראשון שהגיע לקיבוץ כלל 5 שוטרים שעבדו במסיבת הנובה הסמוכה בשעה 7:00 בבוקר. לאחר כמה דקות עזבו השוטרים את חצר הקיבוץ כדי להיתחמש.[41] לאחר מכן הגיע צוות כוננות מיחידת שלדג שנחת במסוק בשעה 8:37 והחל להילחם. בשעות הבוקר המוקדמות נהרג לוחם שלדג רס"ל אהד כהן ושניים נפצעו, לכן החליט צוות הכוננות של שלדג לסגת ולהתמקד בהגנה על שער הקיבוץ מפולשים נוספים. בשעה 14:00 הגיעו 12 לוחמים של סיירת מטכ"ל. הלוחמים חברו לצוות של שלדג שחיכה בכניסה לקיבוץ. כשעה לאחר הכניסה נפלו הלוחמים סגן נוה לקס (מסיירת מטכ"ל) וסגן צ'יקו כהן (משלדג) בקרב בשכונת הכרם. לאחר מכן הגיעו לקיבוץ כוחות גם מיחידות נוספות: טנקים מגדוד 53 מחטיבה 188 בפיקודו של סא"ל סלמאן חבקה,[42] שייטת 13, יהל"ם, גדוד 890, יחידת הלוט"ר, סיירת צנחנים, יחידה 504, ימ"מ, כוח משירות בתי הסוהר סיירת חרוב, יחידת דובדבן, חטיבת החילוץ וההדרכה,[43] יחידת מתפ"א של משטרת ישראל, פחת"ק 932 תחת פיקוד גדוד 74 לוחמי חטיבת הצנחנים, פלוגת שריון מגדוד 363 של חטיבת הראל ועוד. הכוחות הללו, בפיקודו של תא"ל ברק חירם, טיהרו את הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו בכמה מתחמים, בלחימה קשה, שנמשכה עד 9 באוקטובר בצהריים.[44][45][46]

הקרב הקשה נגד המחבלים נמשך בכל רחבי הקיבוץ וכן חילוצם של מאות מתושבי הקיבוץ שהיו נצורים בבתיהם, רבים מהם פצועים. הקרב הסתיים סופית רק ביום שני בצהריים.[47]

צוות אלחנן

ערך מורחב – צוות אלחנן

סרן (מיל') אלחנן מאיר קלמנזון, איש מוסד (בנו של הרב בנימין קלמנזון), הגיע באופן עצמאי מעתניאל לבארי יחד עם אחיו מנחם, ובהמשך הצטרף אליהם אחיינו איתיאל. הם חילצו בג'יפ ממוגן במשך כ־15 שעות מעל 100 מתושבי הקיבוץ. לקראת סוף החילוץ נהרג אלחנן מאש מחבלים.[48][49] בקרב זה נהרג גם סא"ל אלי גינסברג, שהיה מפקד יחידת הלוט"ר. במקביל, בעודו מטפל בפצוע שנפצע קשה, נהרג לוחם שייטת 13 רס"ל אופק רוסו.[50]

במפגש בין חברי הקיבוץ למשפחת קלמנזון לאחר הטבח בבארי, צוטט מכתבה של חברת הקיבוץ: "...אלחנן חילץ אותנו מחלון הממ"ד, כשהבית בוער...אחרי שעות ארוכות של מצוקה, הוא הגיע כמו מלאך ומיד נסך בנו ביטחון. הפנים שלו יישארו חקוקים בלבי לעד..."[51]

צוות גולד

Thumb
רמי גולד

רמי גולד, צנחן לשעבר, יליד 1954, במקור מקריית טבעון וחבר קיבוץ בארי, יצא עם תחילת הלחימה את ביתו בקיבוץ כדי לסייע לכיתת הכוננות.

גולד, בן 70, שבמשך שנים רבות היווה חלק פעיל בכיתת הכוננות של הקיבוץ, לא היה חמוש בשלב זה של בוקר 7 באוקטובר, היות ששוחרר מכיתת הכוננות לפני מספר שנים מפאת גילו. הוא השאיר את אשתו ורד לבדה בממ"ד.

גולד יצר קשר טלפוני עם חברי כיתת הכוננות כדי לסייע והתבקש להגיע למרפאה ומשם לצאת לחלץ את חגי אבני,[52] חבר כיתת הכוננות ותלמידו לשעבר של גולד, שבשלב הזה כבר היה פצוע קשה מירי ביד ובחזה. גולד לקח נשק, תחמושת ואפוד קרמי של פצוע והרוג שהיו במרפאה ונסע בקלנועית למקום שבו היה אבני.[53]

במהלך ניסיון החילוץ ותחת אש כבדה, ובעוד חגי אבני נפטר מפציעותיו בידיו של גולד, חבר האחרון אל האלוף במיל, יוסי בכר, גם הוא חבר קיבוץ בארי.[54]

בכר וגולד גילו אומץ לב יוצא דופן במהלך מתקפת הטרור על הקיבוץ. השניים תפסו עמדת צליפה במרפסת בית בשכונת הוותיקים ("הבית של חסידה") ובמשך כ-12 שעות ועד ערב ה-7.10, ניהלו קרב עיקש מול עשרות מחבלים, כשברשותם שני רובים ואקדח ותחמושת מוגבלת, וכששניהם פצועים בדרגות פציעה שונות מרסיסי רימוני יד שהושלכו לעברם.[55]

גולד ובכר נלחמו עד הכדור האחרון שהיה ברשותם, כשהם סובלים מפציעות רסיסים ומהתייבשות, עד שבשעות אחה"צ חבר אליהם כח צה"לי וצייד אותם בתחמושת, מים וטלפון ליצור קשר עם משפחתם.

במהלך הלחימה, הרגו גולד ובכר 14 מחבלים, וסייעו בהגנה על תושבי הקיבוץ ובלימת הטבח.[56]

רק לעת ערב, לאחר הגעת כוחות צה"ל, התפנו השניים לטיפול רפואי בשל פציעותיהם. גולד סיפר בראיון כי הגיע לשער הקיבוץ וחש אי נוחות להתפנות באמבולנס עקב פציעותיו הקלות, זאת לנוכח עשרות הפצועים הקשים שזרמו מהקיבוץ לטובת פינויים .[57] בזמן שנלחם נרצחה אימו של בכר בקיבוץ.

מאז האירוע, שב רמי גולד[58] לפעילות בכיתת הכוננות של הקיבוץ ומסייע בשיקום הקהילה,[59] והאלוף (במיל') יוסי בכר המשיך בתפקידו כסגן מפקד פיקוד דרום, והשתתף בתכנון ובפיקוד של התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה.[60]

כיתת הכוננות של הקיבוץ

חברי כיתת הכוננות טענו שעל אף שהם נמצאים ארבעה קילומטרים מגבול עזה, הדיווח על כניסת מחבלים לישראל התקבל לאחר יותר מחצי שעה, ולכן לא התארגנו בהתאם. אחד מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ טען כי כאשר פונה פצוע בסוף היום ראה מאות חיילים שהתארגנו לכניסה ללוחמה מחוץ ליישוב ולא פעלו באופן מהיר דיו להציל חיים.[61]

בסך הכל נהרגו בקרב 4 מלוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ בהם הרבש"ץ אריק קראוניק, 19 לוחמי צה"ל, ו-8 שוטרי משטרת ישראל.[62][1] כמו כן, חוסלו 108 מחבלים.[6] רק בערבו של 9 באוקטובר הסתיימה מלאכת פינוי הגופות בידי זק"א.[63][64]

פרשת בני הערובה

ערך מורחב – פרשת בני הערובה בבארי

באחד הבתים התבצרו כ-40 מחבלים שלקחו כבני ערובה 14 מאנשי הקיבוץ ואורחיהם, אותם תכננו לחטוף לעזה, תוך שהם משתמשים בהם כמגן אנושי. במקום התפתח קרב בין כוחות ימ"מ וצה"ל לבין המחבלים, ובשלב מסוים נטל תא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99, את הפיקוד על הקרב. במקביל התנהל משא ומתן בין הכוחות לבין המחבלים, במהלכו נכנע מפקד חוליית המחבלים והסגיר את עצמו לכוחות יחד עם אחת מבנות הערובה. על פי תחקיר שפורסם בניו יורק טיימס, לקראת ערב התנהל ויכוח בין מפקד צוות הימ"מ שסבר שייתכן שמחבלים נוספים ייכנעו, לבין תא"ל חירם שביקש לסיים את הקרב לפני רדת החשיכה. אל"ם אשי, קצין אג"מ של אוגדה 99 הסביר בראיון שבמצב הכאוס שהיה בקיבוץ באותן שעות: "החשש היה שבחסות החושך, המחבלים יצליחו לצאת מהבית ולהרוג אזרחים נוספים". לאחר שהמחבלים ירו רקטת RPG לעבר הכוחות, הורה תא"ל חירם לצוות טנק שהגיע למקום לירות על הבית, וצוות הטנק ירה שני פגזים לתוך הבית. הקרב הסתיים במותם של 12 מבני הערובה וכל המחבלים ששהו בבית. שתי בנות ערובה שרדו.[65][66] לפי תחקירים שונים, ובהם התחקיר הצבאי - נראה שרוב בני הערובה לא נהרגו על ידי הפגזים, אלא נרצחו בידי המחבלים בנשק קל בטרם נורו פגזי הטנק.[67]

Remove ads

בעקבות הטבח

סכם
פרספקטיבה

חברי הקיבוץ שניצלו פונו למלונות בים המלח. בהמשך הם מתוכננים להיקלט ביישוב זמני בקיבוץ חצרים, עד לשיקום הקיבוץ שחלקים גדולים ממנו חרבו בטבח.[68] רבים מחללי הטבח הובאו לקבורה זמנית בקיבוץ רביבים.[69][70]

כשבוע לאחר הטבח, תושבי הקיבוץ הפעילו מחדש את מפעל דפוס בארי.[71] כחודש וחצי לאחר הטבח, החלו חקלאי הקיבוץ לזרוע חיטה בכ-3,000 דונם משדות הקיבוץ.[72]

אישים מרחבי העולם הגיעו לבקר בקיבוץ לאחר הטבח. בהם משלחת דיפלומטים,[73] ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס,[74] ושר החוץ הבריטי, דייוויד קמרון שכתב בעקבות הביקור: "הבוקר ביקרתי בקיבוץ בארי, אחת הקהילות שניזוקו ממתקפת הטרור המזעזעת שספגה ישראל ב-7 באוקטובר. רציתי לבוא לכאן כדי לראות זאת בעצמי. שמעתי וראיתי דברים שלעולם לא אשכח."[75] ב-27 בנובמבר ביקר במקום נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, שביקר במקום יחד עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג ואמר בין השאר: "לא קל למצוא את המילים לתאר את מה ששמענו מאלו שיודעים ומאלה שהיו עדים למעשים, לרציחות, להרג ולאונס של חמאס כאן ב-7 באוקטובר". הוא הודיע על כוונת גרמניה לתרום לשיקום גלריה בארי שחרבה בטבח.[76]

חברי הקיבוץ הקימו אתר אינטרנט אשר מרכז את סיפורי הנרצחים.[77]

נשיא המדינה יצחק הרצוג, כתב אות בספר תורה, לזכרו של אלחנן קלמנזון וכמחווה לגבורתו, הוכנס ספר התורה, על ידי חברי הקיבוץ, לבית הכנסת בבארי.[78]

ב-24 באוקטובר סיכל צה"ל את עבד אל-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוציראת, שהשתתף בטבח בבארי.[79]

במרץ 2024 החליט שר החינוך יואב קיש להעניק את פרס ישראל בתחום תקומה וגבורה אזרחית ל"צוות אלחנן" בעקבות גבורתם בקרב בבארי.[80] בנימוק למתן הפרס נכתב: "מנחם קלמנזון, אחיו אלחנן הי"ד, ואחיינם איתיאל זוהר יצאו מביתם בעתניאל, בשמחת תורה, להציל חיים של תושבי היישובים בעוטף עזה. על אף שאמרו להם שהם לא נצרכים, הם הגיעו לקיבוץ בארי ונכנסו פעם אחר פעם אחר פעם במשך שעות ארוכות לתוך הקיבוץ המותקף וכך הצילו עשרות מתושבי הקיבוץ. בבית האחרון אליו נכנסו, ארב מחבל שירה והרג את אלחנן קלמנזון הי"ד, אחיו של מנחם".[81]

ביולי 2024 פורסם כי סיפורו של צוות אלחנן ישולב בתוכנית הלימודים של משרד החינוך החל משנת הלימודים תשפ"ה.[82][83]

Remove ads

לאחר הטבח הנצחה בתרבות

סכם
פרספקטיבה

בנובמבר 2023 הוצגה במוזיאון מקסי ברומא, תערוכת "תשעים וחמישה אחוזים גן עדן, חמישה אחוזים גיהנום" אותה אצרה נספחת התרבות בשגרירות ישראל באיטליה, ד"ר מאיה קציר.[84][85] בתערוכה הוצגו עבודות וידאו שהוצגו במשך השנים בגלריה בארי, ומראות את מציאות החיים בקיבוץ בארי ויישובי בעוטף בצל איום הטרור מעזה.

ב-30 בנובמבר 2023 נפתחה תערוכה "בארי" של מוזיאוני חיפה במוזיאון העיר חיפה. התערוכה כוללת צילומים של קיבוץ בארי שצולמו לאחר הטבח, צולמו על ידי הצלם החיפאי מיכה בריקמן. בריקמן פגש את מפוני קיבוץ בארי במלון בים המלח, ולאחר מכן נסע לקיבוץ ותיעד את המראות בקיבוץ לאחר הטבח והשריפות. בפתיחת התערוכה נכחו גם משפחות מבארי שהתערוכה נעשתה בתיאום איתם. נאמו בפתיחה עינת קליש רותם ראשת עיריית חיפה שסיפרה שמשפחתה מוצאה מבארי, יותם יקיר מנהל מוזאוני חיפה, הצלם מיכה בריקמן, נציגת קיבוץ בארי אורית כהן, ויפעת אשכנזי אוצרת התערוכה. התערוכה כולל דלת מתכת של ממ"ד שנפרצה, ומיצג במרפסת הכניסה, וכן צילומים של 360 מעלות, שניתן לראותם בעמדות צפייה מיוחדות.[86]

בדצמבר 2023 נפתחה במשכן לאומנות עין חרוד התערוכה "חרדת קיבוץ" המציגה את עבודותיו של האמן הרן כסלו תושב קיבוץ בארי.[87] בתערוכה זו ציורים מהשנתיים האחרונות, שבהם צייר את הנוף של בארי ואת החרדה והסכנה שבעבעו מתחתיו, את היופי שהסווה את הפחד שרחש כל הזמן. כסלו ומשפחתו שרדו את הטבח שביצע חמאס בקיבוץ,[88] והציורים ששרדו את המתקפה חולצו מהסטודיו בקיבוץ שבועות לאחר מכן.

בעקבות הטבח בבארי כתב יגל הרוש את "קינת בארי" ללחן יהודי-מסורתי.[89]

Remove ads

תחקיר צה"ל על הקרב בבארי

סכם
פרספקטיבה

ב-11 ביולי 2024 פרסם צה"ל את תחקיר הקרב על קיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. התחקיר התנהל בהובלת האלוף במיל' מיקי אדלשטיין. מהתחקיר עולות מסקנות קשות בדבר התנהלות חלק מהכוחות הלוחמים שהגיעו בשעות הראשונות לקיבוץ. כוחות שהגיעו נסוגו מיד אחרי ההתקלות הראשונה ולא חתרו למגע, מה שהביא לכך שבמשך שבע שעות חברי כיתת הכוננות נלחמו לבדם נגד מאות מחבלים. עוד עולה שכיתת הכוננות של קיבוץ בארי הצליחה למנוע מהמחבלים להסתער על שאר הקיבוץ, מעבר לשכונות המערביות, ובכך מנעו קורבנות נוספים.[90][91][92] התחקיר פורסם באתר צה"ל.[93]

התחקיר ביקר את התנהלות לוחמי שלדג אשר לאחר ההתקלות הראשונית נסוגו וביצעו מארב על שער הקיבוץ כדי למנוע כניסה של מחבלים נוספים במקום לחתור למגע ולהמשיך להילחם ביחד עם כיתת הכוננות בהגנה על האזרחים. ביקורת זו עוררה כעס בקרב לוחמי שלדג. סא"ל במיל' רוני אליאב, יוצא סיירת מטכ"ל ושלדג כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי בין 9 בבוקר ועד 13:30 היחידים שנלחמו בבארי היו 11 לוחמי שלדג. בשעה 12:30 כמעט ולא נשארה להם תחמושת. קצינים ביחידה מובחרת אחרת, לגביה נטען בתחקיר כי חייליה המתינו כשעה מחוץ לקיבוץ וחיכו למפקד שיגיע, הכחישו זאת נמרצות ואמרו כי אלוף במיל' מיקי אדלשטיין, עורך התחקיר על בארי, כלל לא דיבר איתם.[94] בפגישה עם מפקד חיל האוויר אמרו לוחמי שלדג: "לא נטשנו את הקיבוץ, התחקיר שפורסם שקרי. אחרי היתקלות של הכוח עם נפגעים, הלוחמים התמקמו במקום אחר, הקימו מארבים ליד השער וחיסלו עשרות מחבלים. זה שקר להגיד שהלוחמים לא חתרו למגע". מפקד חיל האוויר אמר כי הוא מגבה אותם ויפעל לשנות את התחקיר שפורסם.[95]

Remove ads

גלריית תמונות

  • Thumb
    גן ילדים בקיבוץ בארי לאחר הטבח
  • Thumb
    אורית כהן נציגת קיבוץ בארי נואמת בפתיחת התערוכה בארי ב-10 בנובמבר 2023 במוזיאון העיר חיפה
  • Thumb
    דלת מתכת פרוצה מקיבוץ בארי שמוצגת בתערוכה בארי
  • Thumb
    מיצג במרפסת הכניסה לתערוכה בארי
  • Thumb
    לוחמי סיירת חרוב מניפים את דגל ישראל במרכז קיבוץ בארי לאחר שחרור היישוב מידי מחבלי חמאס

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הטבח בבארי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads