שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
הר איתן
הר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הר איתן הוא חלק מיער הסטף הנמצא בניהול ובטיפול של הקרן הקיימת לישראל. גובהו הוא 788 מטר מעל פני הים.
הר איתן נמצא לא רחוק ממחלף הראל בכביש ירושלים-תל אביב ליד מבשרת ציון ובית זית. ההר הוא חלק מהרי ירושלים. בצידו המזרחי נובעים מעיינות הסטף וצידו המערבי משקיף על נחל שורק.
ההר בעל ערכי טבע ונשקפים ממנו נופים מרהיבים. בהר נמצאים שרידי התיישבות מלפני 6,000 שנה ושרידי חקלאות מדרגות בני 4,500 שנה. במורד ההר ניתן לראות כיצד התמודדו תושבי ההר במשך אלפי שנים עם תנאי האזור, וכיצד הכשירו אלפי דונמים של מדרגות חקלאיות שעליהן גידלו, בשיטת חקלאות בעל, זיתים, גפנים ושאר עצי ארץ ישראל.
בהר נמצא מסלול מסומן באורך 8 ק"מ באותו גובה נוף ומשמש להולכים, רצים ורוכבי אופניים מכל הארץ שמגיעים במיוחד למסלול לתחרויות ארציות ולטיולי משפחות.
Remove ads
הכפרים ח'רבת אל-לוז וסטף
את ההר אכלסו שני כפרים ערביים, ח'רבת אל-לוז וסטף, ובהם מאות תושבים, שעזבו בעקבות אירועי מלחמת העצמאות.
התיישבויות עולים
לאחר מלחמת העצמאות, ב-7 בנובמבר 1949, הוקמה באזור כפר סטף התיישבות של עולים מצפון אפריקה בשם "ביכורה". היישוב הוקם בעזרת מפלגת הלוחמים של יוצאי ארגון הלח"י[1]. בחודש מאי 1950 הוקמה התיישבות עולים באזור ח'רבת אל-לוז. השם שניתן ליישוב במפות התכנון היה "אבטח", בהמשך שונה השם ל"לוזים" תוך שימור שם הכפר הערבי ח'רבת א-לוז.[2] העולים שהובאו להתיישב בלוזים היו מעולי תימן שעלו זה מכבר במבצע "על כנפי נשרים". החורף של 1950/51 היה חורף קשה במיוחד. הרמטכ"ל יגאל ידין יזם את מבצע "מעברות" לסיוע ליישובי העולים. במסמכי הפקודה בנוגע ללוזים (במסמך נכתב לוזון) פורט הציוד שיסופק ליישוב, בין היתר 130 מעילים, 400 שמיכות ונעליים לכל התושבים.
באוגוסט 1950, נרצח מנחם שמעון בלוזים. הגרסה שהייתה מקובלת הייתה שנרצח בפיגוע טרור, אבל ישנן ראיות המצביעות על כך שהוא נפגע מירי של תושבים מביכורה לעבר לוזים, שאולי היו קשורים למבריחים בלתי חוקיים. בסתיו 1950, פוזרה התיישבות ביכורה. שנה לאחר מכן נרצחו בלוזים האחים אברהם ושלום חזי, ומייד לאחר מכן פוזרה גם התיישבות זו.[3] חלק מהתושבים עברו ליישוב אבן ספיר שהוקם בסמוך.
Remove ads
מחנה צבאי
באתר הוקם מחנה בסיס האם של יחידה 101[4] עד פירוקה, ולאחר מכן שכן במקום מתקן אימונים של בה"ד 4 עד לנטישתו לאחר מלחמת ששת הימים.[5] במקום אוחסנו טנקי הסופר שרמן של "פלוגת הטנקים הסודית". כיום נמצא באתר המחנה חניון לילה של קק"ל.
מרכז ההנצחה הלאומי
בהר איתן תוכנן לקום המרכז הלאומי להנצחת מערכות ישראל. ב-1980 החליטה ממשלת מנחם בגין להקים את המרכז הלאומי לגבורה ולהנצחה על שטח של 4,600 דונם. במקור תוכנן השטח הבנוי של המרכז להשתרע על פני 30 אלף מ"ר שיכללו מוזיאון, מרכז מידע, חינוך ומחקר, וכן מאגר מידע ממוחשב על הנופלים, אך בעיות תקציביות ומחאה ציבורית בגין הרס הנוף, מנעו את הקמתו.
גן לאומי הר איתן
באפריל 2007 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הקמת גן לאומי בהר איתן. עם זאת, הגן הלאומי לא הוכרז על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, והגן לא מופיע ברשימת שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים כפי שפורסמה על ידי רשות הטבע והגנים.
דרומית לפסגת ההר נמצא עיקר שטחו של הגן הלאומי המתוכנן, כולל שרידי הכפר ח'רבת א-לוז שחרב ב-1948. באזור נמצאות טרסות רבות, בהן בוסתנים שבהם נטועים בעיקר שקדים, אך גם תאנים וחרובים. המחקר של הטרסות בהר איתן הראה שרובן הגדול מתוארך למאות השנים האחרונות, והן אינן קדומות יותר.[6] בשטח ישנם גם בורות מים ושומרות. הטרסות אינן מעובדות מאז 1948, ונכון לשנת 2013 מתפשטות בהן סירה קוצנית. באזור בולטת פריחת כרכום מצוי, נרקיס מצוי ורקפת מצויה. בחלקים מהגן הלאומי המתוכנן נמצא יער נטוע של אורנים וברושים. בנוסף נכלל באזור גם מעיין ניקבה בשם עין דלית.
Remove ads
קישורים חיצוניים
- הר איתן, באתר "טבע ונופים בישראל"
- הר איתן סדרת תחקירים בעריכת דן גולן
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads