שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

דוד ורנר סנטור

פעיל ציוני, חבר הנהלת הסוכנות היהודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד ורנר סנטור
Remove ads

דוד (ורנר) סנטור (לעיתים נכתב גם סינטור, בגרמנית: David Werner Senator; ברלין, 6 בספטמבר 1896 – אטלנטה, 2 בנובמבר 1953) היה סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הנהלת הסוכנות היהודית המורחבת ופעיל בברית שלום.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

שנותיו המוקדמות

ורנר סנטור נולד וגדל בברלין ולמד בגמנסיה ע"ש הנסיך היינריך ברובע שנברג. בהמשך למד משפטים וכלכלה באוניברסיטאות של מינכן, ברלין ופרייבורג, שם השלים ב-1919 את עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית הכלכלן קרל דיהל (אנ'), שעסקה בדיני מקרקעין בפלשתינה. בעת היותו סטודנט התמסר לפעולות תרבות בקרב הנוער היהודי מבני המהגרים ממזרח אירופה. בהמשך לכך הצטרף אל ה"פולקסהיים" (Volksheim, בית העם), מיסודו של זיגפריד להמן, ששימש כמרכז קהילתי לנוער מהגר ממזרח אירופה.[1] כחלק מה"התקרבות אל המזרח", ובאופן חריג עבור יהודי-גרמני בן דורו, למד סנטור יידיש.[2] לאחר מכן, כשוחר "הציונות התרבותית" למד גם עברית.[3] שירת כקצין בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה.[1][4] הוא היה חבר במפלגת פועלי ציון, אך פרש ממנה לאחר כמה שנים מאחר שלטעמו לא עשתה די כדי לקדם הבנה עם ערביי ארץ ישראל.[5][6]

בארגוני סיוע יהודיים בגרמניה

בשנים 1920–1921 היה מזכיר ואחר כך מזכיר כללי, של לשכת הייעוץ והטיפול בפועלים יהודיים (Arbeiterfürsorgeamt), ארגון אותו הקים יחדיו עם פריץ מרדכי קאופמן (גר') ושלום אדלר-רודל.[2] ב-1922 נתמנה סנטור לסגן מנהל מחלקת הפליטים של הג'וינט באירופה. בתפקידו זה ביקר ברוסיה ופעל במספר מדינות במזרח ומרכז אירופה. סנטור ניסה לעלות לארץ ישראל לראשונה ב-1924 ועבד כחבר הנהלת המשביר המרכזי בתל אביב. ב-1925 החליט לחזור לגרמניה וקיבל את משרת המזכיר הכללי של הג'וינט באירופה, בה כיהן עד 1930.

עלייה לארץ ישראל וחברות בהנהלת הסוכנות היהודית המורחבת

ב-1929 נוסדה הסוכנות היהודית המורחבת, בה היו חברים נציגים ציונים ונציגים לא ציונים, עליהם נמנו פילנתרופים אמריקאים, אך קשה היה למצוא לא-ציונים אמתיים שייאותו לקבוע את מושבם בארץ לשם כך. למרות היותו ציוני, סנטור קיבל את הצעת הלא-ציונים, ובראשם פליקס ורבורג, לפעול כנציגם בארץ. אלה האחרונים בטחו בו כי יפעל באופן ענייני, ללא השפעה של חישובים "ציוניים" או מפלגתיים. כך, ב-1930 חזר לארץ ישראל כחבר הנהלת הסוכנות. תחילה עבד בתפקיד גזבר ואחר כך כמנהל מחלקת העלייה. בתפקידו זה סייע בהגירת יהודי גרמניה לארץ ישראל בעקבות עליית הנאצים לשלטון ב-1933. יחד עם גאורג לנדואר ניהל סנטור את המחלקה הגרמנית של הסוכנות היהודית, שהייתה אחראית על יישוב יהודי גרמניה. המחלקה דאגה לתקצוב ולהיבטים המנהליים של עליית הנוער והשניים עבדו באופן הדוק עם הנרייטה סאלד.[7] סנטור היה מעורב בהסכם ההעברה,[8] ושימש כיו"ר דירקטוריון חברת "העברה", באמצעותה העבירו יהודי גרמניה את רכושם לארץ ישראל. היה ממקימי חברת רסקו,[9] חבר הנהלת סולל בונה[2] ממקימי עליית הנוער, ויו"ר דירקטוריון כפר הנוער בן שמן.[10]

ב-1937 התפטר סנטור מתפקידו כמנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, בשל ביקורת על מדיניות חלוקת הסרטיפיקטים על פי שיקולים מפלגתיים,[11][12] אך הוסיף לכהן כחבר הנהלה עד דצמבר 1945.

פעילות ב"ברית שלום" וב"איחוד"

סנטור היה פעיל ב'ברית שלום', שפעלה מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד ראשית שנות ה-30. בהמשך הצטרף לאגודת "איחוד" שהקים י"ל מאגנס ב-1942, והיה חבר מרכזי באגודה, שניסתה לסכל את יישום תוכנית החלוקה לטובת הקמת מדינה דו-לאומית.[13][14] בשל עמדותיו בסוגיות אלו הפך סנטור למבקר חריף של מדיניות הנהלת הסוכנות היהודית. התנגדותו לתוכנית בילטמור, שהצהירה במפורש על מחויבותה להקמת מדינה יהודית בתום מלחמת העולם השנייה וביקורתו על אוזלת ידה של הסוכנות אל מול הטרור של ארגוני הפורשים, עמדו מאחורי החלטתו להתפטר מההנהלה בדצמבר 1945.

באוניברסיטה העברית ובזמן מלחמת העצמאות

ב-1937 נענה להצעתו של שלמה זלמן שוקן לשמש כאדמיניסטרטור הראשי (תפקיד המקביל למנכ״ל) של האוניברסיטה העברית, במקומו של שלמה גינזבורג. עם עזיבתו של שוקן לארצות הברית בתחילת המלחמה, נכנס סנטור לנעליו כממלא מקום יו״ר הוועד הפועל.[15] מעמדה זו ניצח סנטור על ניהול האוניברסיטה כמעט באופן בלעדי בשנות מלחמת העולם השנייה. תחומי האחריות הנרחבים שלו כללו את טיפוח הקשרים עם קהילות התורמים של האוניברסיטה בתפוצה היהודית ועם שלטונות המנדט הבריטי. הוא אף שקד על תוכנית פיתוח שאפתנית להרחבת הקמפוס בתום מלחמת העולם השנייה. ב-1946 עוטר סנטור באות כבוד מסדר האימפריה הבריטית.

סנטור הוסיף לנהל את האוניברסיטה גם בזמן מלחמת 1948, תקופה שבמרביתה נעדר מירושלים יו״ר הוועד הפועל, סיר אריה לאון סימון. לאחר פרוץ המאורעות ניסה סנטור להמשיך את השגרה האקדמית כסדרה, אולם שיבוש הגישה להר הצופים אילץ את האוניברסיטה לקיים את הלימודים במיקומיים חלופיים. בעקבות אסון שיירת הדסה הופסקה לאלתר הפעילות האקדמית ונחסמה הגישה להר הצופים, שהפך ביולי 1948 לשטח מפורז בפיקוח האו"ם.[16][17]

ב-1949, לאחר חידוש שנת הלימודים בתום המלחמה, פעלה האוניברסיטה באופן מאולתר מעשרות בניינים במערב העיר, ובהם בניין קולג' טרה סנטה. עקירת האוניברסיטה מבנייניה בהר הצופים, והצורך להפעילה ולקיימה בבניינים שכורים ופזורים בחלק הישראלי של העיר, ואף הצורך להוסיף לה מחלקות בהתאם לצרכים, דרשו ממנו מידה רבה של התמסרות.

בכינוס הראשון של חבר הנאמנים לאחר המלחמה, מונה סנטור לסגן הנשיא האכסקוטיבי, בנוסף לתפקידו כאדמיניסטרטור. ב-1953, לאחר מינוי בנימין מזר לתפקיד הנשיא והרקטור, נחלשו משמעותית סמכויותיו של סנטור.[15]

פטירתו

במאי 1953, למרות בריאותו הלקויה, יצא סנטור לסיור לימודי באירופה ובארצות הברית במימון קרן רוקפלר, לעמוד על דרכי הפיתוח והארגון של אוניברסיטאות. במהלך אותה נסיעה נפטר באטלנטה שבארצות הברית, וביום י' כסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953, הובא ארונו לקבורה בבית הקברות סנהדריה בירושלים.[18] על שמו קרוי "בית סנטור" בכפר הנוער בן שמן.

Remove ads

לקריאה נוספת

  • אסף זלצר, “דוד ורנר סנטור (1896-1953)”, בתוך תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: ספר האישים - מייסדים, מעצבים וראשוני הפרופסורים לפני קום המדינה, הוצאת מאגנס, 2013, עמ' 42–45.
  • זלמן שזר, אור אישים: דברי מסה וזיכרון על פגישות שתמו, עם עובד, 1955, עמ' 217–225.
  • מיכאל הד ושאול כ"ץ (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: שורשים והתחלות, הוצאת מאגנס, 1997.
  • Adi Livny, Fighting Partition, Saving Mount Scopus: The Pragmatic Binationalism of D.W. Senator (1930–1949), Studies in Contemporary Jewry, 2020, עמ' 224-246
  • גרשם שלום, אמונה תמה: ציון לד"ר ו.סנטור ז"ל, דברים בגו: פרקי מורשת ותחיה, 1976, עמ' 498-502
  • משה קול, "דוד ורנר סנטור" בתוך: מורים וחברים, כרך שלישי, תשל"ז, עמ' 11–38
Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד ורנר סנטור בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads