שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חיים רבין

בלשן ישראלי יליד גרמניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads

חייו

חיים רבין נולד בגרמניה לד"ר ישראל אברהם רבין ולמרטל לבית וולודרסקי (Martel Wolodarsky).

בשנת 1938 התמנה כמרצה בבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים של אוניברסיטת לונדון. בשנת 1941 עבר לאוניברסיטת אוקספורד, ושם מונה למרצה לעברית שלאחר המקרא בשנת 1943. במשרה זו החזיק[1] עד שנת 1956, אז עלה לישראל, ומאז כיהן כפרופסור ללשון העברית באוניברסיטה העברית[2]. בנוסף הוא צורף אז לאקדמיה ללשון העברית[3]. בשנת 1964 הוא לימד עברית בסורבון כמרצה אורח[4]. בסוף שנות ה-60 עמד בראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית[5]. בתחילת שנות ה-70 שימש אחראי לצד הלשוני לימודי של סדרת לימוד העברית עברית בסימן טוב[6]. בשנת 1978 כיהן בוועדה שבחרה את זוכה פרס ישראל ללשון עברית[7].

Remove ads

חיים אישיים

רבין הוא אחיהם למחצה של פרופ' מרים בן פרץ, חוקרת חינוך והוראה, ופרופ' מיכאל רבין, חוקר בתחום מדעי המחשב.

מרטל
מרטל
 
ישראל אברהם רבין
 
אסתר רבין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים רבין
מרים בן-פרץ
מיכאל רבין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יורם מרגליות
 
שרון רבין-מרגליות
טל רבין
Remove ads

מחקר

סכם
פרספקטיבה

בתחום העברית, חקר חיים רבין את לשון מגילות מדבר יהודה ואת לשון ימי-הביניים כפי שהיא משתקפת בסגנונו של רס"ג ובמערכת הזמנים של ספר חסידים. בתחום העברית המודרנית פרסם רבין מחקרים רבים הבוחנים שאלות כגון "תחיית הלשון העברית", נורמטיביות לשונית ועוד.

בתחום הלשונות השמיות עסק רבין, בין השאר, בלהגים הערביים הקדומים ובשאלת חלוקת הלשונות השמיות לקבוצות.

שני הערכים הגדולים שכתב באנציקלופדיה המקראית, "עברית" ו"שפות שמיות", הם למעשה חיבורים העומדים בפני עצמם כמונוגרפיות. הערך "שפות שמיות" אף יצא כספר בסדרת ספריית האנציקלופדיה המקראית (רבין תשנ"א).

רבין היה בעמדת מיעוט בטענו שמגילות מדבר יהודה אינם של האיסיים אלא של כת הקרובה לפרושים[8], בעקבות תיאור דרכי קבלת חברים חדשים[9].

רבין אף היה מהעורכים הראשיים של האנציקלופדיה הכללית "מסדה", בהוצאת אלומות.

בתחום תחיית הלשון העברית, מונח שהתנגד לו, רבין היה הראשון שזיהה את השינוי בעברית שעשה "מנדלי מוכר ספרים", שלום יעקב אברמוביץ', והראשונה בהם "בסתר רעם" בשנת 1886. עד פרסום דבריו של רבין סברו החוקרים שחידושו של מנדלי היה יצירת שפה חדשה מלאכותית בהרכבה סינתטית של רבדים שונים של העברית. לעומתם, רבין הראה שהשפה לא הייתה מתה, אלא שלא שימשה מעולם ל"כתיבה חיה" והוא הוציא אותה מאיבּון הטהרנות המקראית וצחות הלשון של רבי סעדיה גאון, בעזרת עיצוב אמנותי לצורת לשון קיימת, על ידי אימוץ מונחים מהעברית היידישאית המדוברת שאימצה, שאלה ושיבשה בחופשיות ביטויים מכל רובדי העברית לדורותיה. כך, בהיותו ראשון מחדשי הלשון הכתובה (ולא המְחַייה אותה), לדברי רבין השפיע מנדלי כמעט מיד גם על הסוגות אחרות, שחיקו את סגנונו, ויחד הפכו לאבות היסוד של ספרות הבידור, העיון - אחד העם במאמרו לא זה הדרך, והשירה - חיים נחמן ביאליק בשירו אל הציפור[10].

פרסומים

ספרים בעברית

מאמרים בעברית

  • תש"ה (1944): "ר' אברהם בר חייא ותחיית הלשון העברית בימי הביניים", בתוך: מצודה, ג'-ד', עמ' 158–170.
  • תש"ך: "התנועות הקטנות בעברית הטברנית", בתוך: ספר טור-סיני (החברה לחקר המקרא, ירושלים), עמ' 169–206.[11]
  • תש"ך: "ā שמית והשתקפויותיה בעברית", בתוך: תרביץ, ל', עמ' 99–111.
  • תשכ"ג: "עברית מדוברת לפני 125 שנה", בתוך: לשוננו לעם, קונטרס קל"ז, עמ' 111–145.
  • תשכ"ד: "בעיית הלשון העברית הנכונה מנקודת מבטה של הבלשנות", בתוך: לשוננו לעם, קונטרס קמ"ט, עמ' 161–173.
  • תשכ"ט: "זמנים ודרכים בפועל שבלשון 'ספר חסידים'", בתוך: דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, ב', עמ' 113–116.
  • תשל"ב: "עִבְרִית", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, ו', טורים 51–73.
  • תשל"ב: "הרקע ההיסטורי של העברית של קומראן", בתוך: מ' בר-אשר (עורך), קובץ מאמרים בלשון חז"ל, א', עמ' 355–382.
  • תשל"ט: "גיוון סגנוני בגוף הסתמי במקרא", בתוך: ספר מאיר ולנשטיין (החברה לחקר המקרא וקרית ספר, ירושלים), עמ' 256–268.
  • תש"ם: "מה הייתה תחיית הלשון העברית", בתוך: ספר הזיכרון לשלום סיון (קריית ספר, ירושלים), עמ' 125–140.
  • תשמ"ב: "שפות שמיות", בתוך: אנציקלופדיה מקראית, כרך ח', טורים 337–386.

ספרים בשפות אחרות

  • 1947: (with H. M. Nahmad) Arabic Reader. London: Lund Humphries & Co.
  • 1948: Hebrew Reader. London: Lund Humphries & Co.
  • 1951: Ancient West-Arabian. London: Taylor's Foreign Press.
  • 1954: The Zadokite Documents. Oxford: Clarendon Press.
  • 1957: Qumran Studies. London: Oxford University Press.
  • 1958: The Revival of Hebrew. (Israel Digest, Israel Today, 5), Jerusalem.
  • 1988: Die Entwicklung der hebräischen Sprache. Wiesbaden.
  • 2000: The Development of the Syntax of Post-Biblical Hebrew. Leiden: Brill.

מאמרים בשפות אחרות

  • 1943: "Saadya Gaon's Hebrew Prose Style", in: E. J. Rosenthal (ed.), Saadya Studies (Manchester University Press), pp. 127–138.
  • 1952: "The Revival of Hebrew", in: Israel Cohen (ed.), The Rebirth of Israel (London: Goldston), pp. 108–119
  • 1955: "The Dead Sea Scrolls and the History of the O.T. Text", in: Journal of Theological Studies 6, pp. 174–182.
  • 1958: "The Historical Background of Qumran Hebrew", in: C. Rabin & Y. Yadin (eds.), Aspects of the Dead Sea Scrolls, pp. 144–161.
  • 1973-1974: "The Song of Songs and Tamil Poetry", in: Studies in Religion-Sciences Réligieuses 3, pp. 205–219.
  • 1996: "De la spécificité des langues juives", in: Histoire, épistémologie, langage 18/1, pp. 11–19.
Remove ads

ספר יובל לכבודו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads