שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יהושע בר-יוסף

סופר עברי, מחזאי, מבקר ועיתונאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהושע בר-יוסף
Remove ads

יהושע בר-יוסף (29 במאי 1912 – 7 באוקטובר 1992) היה סופר עברי, מחזאי, מבקר ועיתונאי ישראלי.[1] חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1984).[2]

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

בר-יוסף נולד ב-1912 בצפת בשם יהושע ציינווירט. בשנת 1917 נפטר אביו מטיפוס, והאם ושני ילדיה יצאו למשפחתה בעיירה שאמקוט שבטרנסילבניה. בשנת 1930 חזרו לארץ ישראל, ובר-יוסף התגורר בירושלים בשכונת מאה שערים. בשנות העשרים לחייו עבר משבר אמונה שהשפיע עליו מאוד, ואף ספרו "אפיקורוס בעל כורחו" עוסק ביציאה בשאלה של אברך, מהמגזר שממנו הגיע בציבור החרדי.

היה חבר מערכת 'דבר' בשנים 1942 עד 1949, ולאחר-מכן בעל טור קבוע, תחילה ב'מעריב' (1951 עד 1954) ואחר כך ב'ידיעות אחרונות'. במלחמת העצמאות שירת ככתב צבאי. החל לפרסם סיפוריו מחיי היישוב הישן והחדש ב'דבר' (1955). פרסם סיפורים ומחזות וכן רפורטָז'ות (כתבות שטח) ומאמרים פובליציסטיים בעיתונות העברית בארץ. זכה בפרס אוסישקין לשנת תש"ט ובפרס ביאליק לספרות יפה לשנת 1984. בראשית שנות השישים נענה לקריאתו של אבא חושי, ראש עיריית חיפה, והתיישב בעירו עם סופרים נוספים.

Thumb
בחוף הים

בשנת 1952 ליווה, כשליח "במחנה", את מבצע קולומבוס – הפלגה של שתי ספינות חיל הים לארצות הברית. הוא פרסם מאמרים אוהדים על ההפלגה,[3] אך הזדעזע מגינוני המפקדים ומיחסם הקשה אל המלחים. הוא שלח מכתב אישי לראש הממשלה דוד בן-גוריון, ובו ביקר בחריפות את היחס שקיבלו המלחים הפשוטים משלמה אראל ומהצוות הפיקודי, והזכיר מקרים של הפליה על רקע עדתי.[4] בעקבות ההפלגה כתב בר-יוסף מחזה בדיוני בשם "סערה בים", שהציג בצורה ביקורתית את מערכת היחסים בספינת חיל הים, ושרטט את דיוקן המפקד באור שלילי. המחזה נפסל על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות, בנימוק ש"הוא עלול להוות מעשה חבלה במאמץ המלחמתי של המדינה". בר-יוסף שכתב את המחזה כך שיתרחש בספינה של צי ניקרגואה, אך גם גרסה זו נפסלה על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות.[5]

ב-1969 חזר לישראל והתיישב בצפת בקריית האמנים עם אשתו אביבה (אשכנזי לבית מנהיים), שאותה נשא כמה שנים קודם. הותיר אחריו עיזבון ספרותי גדול. חי וכתב בצפת עד לפטירתו ביום כיפור ה'תשנ"ג.

על יצירתו של בר-יוסף נכתבו ביקורות, מסות ומאמרים רבים. בין המבקרים שכתבו על יצירתו אפשר למצוא את בתו בלהה רובינשטין, נחמה רזלר-ברסון, אריה ליפשיץ, יונה בחור, רחל שקלובסקי, אמנון הדרי, יצחק שנל, נסיה שפרן, הלל ויס, עודד מנדה-לוי, מלכה שקד, שולמית לפיד וקובי נסים.

ארכיונו האישי מופקד במכון גנזים - ארכיון הסופרות והסופרים העבריים בישראל, אשר בבית אריאלה בתל אביב.[6]

Thumb
באירוסיו הראשונים, 1932

בר-יוסף היה נשוי לציפורה לבית גרינפלד. לאחר מכן, נישא לאביבה לבית מנהיים. בנו הבכור מנישואיו לציפורה הוא יוסף בר-יוסף, מחזאי וסופר, חתן פרס ישראל. בתו בלהה רובינשטיין היא חוקרת ספרות ומתרגמת. בן נוסף, יצחק בר-יוסף, גם הוא עיתונאי וסופר.[7]

Remove ads

ספריו

  • "קול היצרים" הוצאת קריית ספר, תרצ"ז
  • "ירח ימים" הוצאת משכן, תרצ"ח
  • "חומה שנפלה" הוצאת גזית, ת"ש
  • "בחתונת הבן", סיפור, תל אביב, תש"א
  • "אם הבנות", הוצאת מסדה, תש"ג
  • "מגופה של אם", הוצאת עדי, תש"ה
  • "הבית החדש", ועוד סיפורים, ספרית פועלים, 1946
  • "פגישה באביב", הוצאת טברסקי, תש"ז
  • "עיר קסומה", הוצאת טברסקי, תש"ט-תשי"א[8];[9]
  • "בני המג"ד", הוצאת טברסקי, תש"י
  • "העומדים על הסף", הוצאת טברסקי, תשי"ג
  • "בכל מאדם", מעשים למופת במלחמת ישראל, ליקט: יהושע בר-יוסף; עיטורים: בנימין עציוני, הוצאת מערכות, 1954.
  • "סודה של אשה - מסיפורי ירושלים",הוצאת עם עובד, 1957
  • "סוכת שלום", הוצאת עם עובד, 1958
  • "אנשי בית רימון", סיפורים מן הפרובינציה, הוצאת עמיחי, 1958
  • "בדרך לסלע אדום", סיפורים, 1959
  • "שלושה שעזבו", הוצאת מסדה, 1963[10]
  • "חרב ישועות", הוצאת מערכות, תשכ"ו
  • "על חומותייך ירושלים - מחזה בשלוש מערכות", הוצאת רנסאנס, תשכ"ז
  • "בין צפת לירושלים", הוצאת מוסד ביאליק, 1972
  • "אהבת נפש", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1979[11]
  • "הפוטוגרף הרביעי", הוצאת יחדיו, 1980[12]
  • "מסיפורי צפת ומסיפורי ירושלים", הוצאת כתר, 1984
  • "מורה דרך לפטריוטים נבוכים", הוצאת הדר, 1984
  • "אפיקורוס בעל כורחו", הוצאת כתר, 1985
  • "ויהי אור", הוצאת הדר, 1985[13]
  • "בשלוש דרכים", הוצאת כתר, 1986
  • "הינוקא מברעם", הוצאת הדר, 1987
  • "בדרך חזרה", כתר, 1988
  • "סיפורו של אדם רעב", הוצאת מעריב, 1988
  • "הדג והיונה", ספרית מעריב, 1989
  • "אוטופיה בכחול לבן", ספרית מעריב, 1990
  • "גפרורים שרופים", ספרית מעריב, 1991
  • "זרע של קיימא", ספרית מעריב, 1992
  • "בין צפת לירושלים", ספרית מעריב, 1992
  • "גוילים ובשרים", ספרית מעריב, 1993
  • נקמתו של סבל (סיפור קצר)
Remove ads

ממחזותיו

  • בסימטאות ירושלים, מחזה, אחיאסף ירושלים, תש"א 1941
  • בעלי המיניסטר, קומדיה בשלוש מערכות, מוצגת על ידי "המטאטא", טברסקי תל אביב, תש"י 1950
  • ירח ימים, מחזה בשלוש מערכות, משכן, ירושלים, תרצ"ח 1938[14]
  • סערה בים, מחזה בשלוש מערכות, תל אביב
  • על חומותיך ירושלים, רנסאנס, חיפה, תשכ"ז 1967[15]

לקריאה נוספת

  • יעקב אגמון, שאלות אישיות - מבחר ראיונות - ריאיון עם יהושע בר-יוסף בתאריך 9 ביולי 1988, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994, עמ' 105–113
  • יצחק בר-יוסף, מזכרת אהבה, עם עובד, 1995 (ספרו האוטוביוגרפי של יצחק בר-יוסף, שעוסק ביחסיו עם אביו, יהושע בר-יוסף)
  • עדי אדלר, פורנוגראפיה ואידאולוגיה ביצירתו המאוחרת של יהושע בר יוסף: קריאה באפיקורס בעל כורחו, באר שבע 2009.
  • בלהה רובינשטיין, הנסתר בנגלה : תשתיות קבליות ביצירת יהושע בר-יוסף ויצחק בשביס-זינגר, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1994.
  • נחמה רזלר-ברסון, 'בר-יוסף וטביב: בין נוסטלגיה וריאליזם', הדאר נו,כו (תשל"ז), 424–425; כז, 443–444.
  • אורלי כהן, גלגולם של מוטיבים עממיים ומוטיבים קבליים לרומן "עיר קסומה" - טרילוגיה מאת הסופר יהושע בר יוסף, עבודת מחקר, אוניברסיטת תל אביב, 2005.
  • חיים תורן, סיפורי יהושע בר יוסף, מאזנים, כרך כג גיליון ה, עמ' 317 - 319, באתר JSTOR
  • בלהה רובינשטיין, אבי, הסופר יהושע בר-יוסף, מאזנים, כרך פ גיליון ה-ו, תשרי תשס"ז, עמ' 20 - 22, באתר JSTOR
  • קובי ניסים, מספר בעל כורחו, מאזנים, כרך סז גיליון א, חשוון תשנ"ג, עמ' 2, באתר JSTOR
  • אריה ליפשיץ, יצרי אדם ועידונם, על ספרי יהושע בר יוסף, שנתון לדברי ספרות והגות, ט-י (תשלה), עמ' 188–202
Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהושע בר-יוסף בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads