שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
משה מטראני
ראש ישיבה ופוסק בתחילת תקופת האחרונים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ניסן ה'ש"ם או ה'שמ"ה), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
רבי משה מִטְרָאנִי נולד לרבי יוסף מטראני, בן למשפחת חכמים ממגורשי ספרד שהתייחסה לרבי ישעיה דיטראני. בשנת ה'רנ"ז הגיע אביו לסלוניקי שביוון, ושם נולד לאחר שלוש שנים בנו. בהמשך, למד בישיבת רבי יוסף פאסי באדריאנופול, ואצל דודו רבי אהרן מטראני. בשנת ה'רע"ח, בגיל 18, עלה לארץ ישראל. הוא השתקע בעיר צפת ולמד תורה אצל רבי יעקב בירב והיה לתלמידו המובהק. בגיל 25 התמנה לחבר בית הדין של רבי יעקב בירב, וזכה להיסמך על ידי מורו יחד עם הרב יוסף קארו שהגיע גם הוא לצפת באותן שנים.
במשך 54 שנים ישב המבי"ט בבית הדין בצפת ועסק בהרבצת תורה וכתיבת תשובות לשאלות שהופנו אליו מרחבי העולם היהודי. המבי"ט היה חברו של רבי יוסף קארו והם הרבו לדון יחד בענייני הלכה, לצד מקרים של מחלוקת ואי הסכמה. לאחר פטירת רבי יוסף קארו שימש במשך 5 שנים כאב בית הדין. כן עמד בקשר עם חכמי דורו באימפריה העות'מאנית, בהם: הרדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי ורבי משה אלשיך.
המבי"ט היה שותף לחרם שהטיל דון יוסף נשיא על נמל אנקונה ב-1556. בעקבות העלאה על המוקד של עשרים וארבעה אנוסים ששבו ליהדות בידי האפיפיור פאולוס הרביעי והאינקוויזיציה המקומית, הכריז דון יוסף נשיא חרם כלכלי של הסוחרים היהודים על נמל אנקונה. החרם נתמך בידי רבנים שונים מחכמי הדור כהמבי"ט[1] ר' יוסף קארו (?)[2], ומהריב"ל[3] ואחרים.
נפטר באחרון של פסח בשנת ה'ש"מ (1580)[4] והניח אחריו שני בנים: רבי שלמה שהיה רב במצרים ורבי יוסף מחכמי צפת ומגדולי הפוסקים בדורו [אשר כתב את תולדותיו בהקדמת ספרו צפנת פענח].
Remove ads
ספריו
50 שנה לאחר מותו הדפיסו בניו את שני כרכי תשובותיו הכוללים כ-800 תשובות לשאלות שנשאל בענייני הלכה.
בחייו נדפסו שניים מספריו:
- קרית ספר (ונציה שי"א) שבו בירר בכל דין ב"משנה תורה" לרמב"ם אם הוא מדאורייתא, או על פי שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, או לפי הלכה למשה מסיני או מדברי חכמים ותקנותיהם.
- בית אלהים (ונציה של"ו) כולל שלושה חלקים: שער התפילה, שער התשובה, ושער העיקרים (בדפוס ראשון נקרא שער השלישי בשם שער העיקרים בדפוסים מאוחרים נקרא בשם שער היסודות כי בו מבאר את יסודות הדת). לספר צורף גם פרק מיוחד הכולל ביאור על פרק שירה, זהו הפירוש הראשון שהודפס על פרק שירה.
בנוסף, חיבר פירוש על "התחיה והפדות" מאת רס"ג וספר "אגרת גאולת עולם".
כמו כן כתב לעצמו קיצור לתשובות הרשב"ש והרשב"ץ ולספר יוחסין.
המבי"ט השאיר כתבים מעטים בקבלה על ספר הפליאה, הנמצאים באוסף גרשם שלום, בספרייה הלאומית בירושלים, ונדפסו בקובץ מקבציאל.
Remove ads
לקריאה נוספת
- יצחק פסח זינגר, תולדות המבי"ט וספריו, ירושלים 2007.
- אילן וואיה, המבי"ט לדורו: היבטים חברתיים ומוסריים במשנת רבי משה מטראני (המבי"ט), ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשפ"א.[5]
- מאיר בניהו, יוסף בחירי - מחקרים בתולדות מרן רבי יוסף קארו, ע' צט-קנב, ירושלים: יד הרב נסים תשנ"א.
- גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש, ע' 193-150, ירושלים תש"ס.
קישורים חיצוניים
- חכם משה מטראני, באתר "החכם היומי"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה מטראני", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1104-1102, באתר היברובוקס
- משה מטראני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי משה בן יוסף מטראני ״המבי״ט״ מראשוני בוני הגליל וזמנו, בתוך: אברהם אלמליח, חמדת ישראל, עמודים 147 והלאה
- פרק שירה עם ביאור המבי"ט והחיד"א ועם מכלול פירושים נוספים, הוגה ונהדר מחדש על ידי, תושב ירושלים אברהם אליעזר סופר, הוצאת פלדהיים ירושלים, תשס"ה 2005
- דוד הלחמי, רבי משה מטראני (המבי"ט), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' מ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- כתב יד, קרית ספר (קטע), מאה 18, ירושלים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ספריו
- ספרי רבי משה מטראני, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- קריית ספר, ויניציאה שיא, באתר היברובוקס
- קריית ספר, ניו יורק תשיג, באתר היברובוקס
- שו"ת מבי"ט חלק א-ב, לבוב תרכא, באתר היברובוקס
- בית אלהים, ויניציאה שלו, באתר היברובוקס
- בית אלהים, ורשה תרלב, באתר היברובוקס
משה בן יוסף טרני (1500-1580), הזקן די, דף שער בספרייה הלאומית- [
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads