מדריך הכתיבה של MLA

מדריך הכתיבה של MLA (באנגלית: MLA Handbook, או בשמו הקודם באנגלית: MLA Handbook for Writers of Research Papers) הוא מדריך כתיבה מטעם האגודה לשפות מודרניות (MLA) בארצות הברית.^[1] המדריך מציג את שיטת MLA לרישום ואזכור סימוכין עבור תלמידים המגישים מטלות אקדמיות, ולחוקרים המגישים מאמר במדעי הרוח לפרסום בכתב עת. במדריך נמצאות הנחיות מפורטות לעיצוב רשימת המקורות, הפניה, הערות שוליים, הצגת מבואות, אתיקה אקדמית, ולמבנה הכללי של חיבור אקדמי קביל לפרסום בכתב עת.^{[א][ח׳ 1][2]}

מדריך הכתיבה של MLA
MLA Handbook

עטיפת המהדורה השמינית
מידע כללי
מאת	האגודה לשפות מודרניות
שפת המקור	אנגלית
נושא	מדריך כתיבה, שיטת רישום הפניות
הוצאה
הוצאה	האגודה לשפות מודרניות
תאריך הוצאה	2021

היסטוריה

האגודה לשפות מודרניות (MLA) נוסדה בשנת 1883 על ידי קבוצת חוקרי ספרות ולימודי שפות, ומאז שנת 1931 היא הוציאה לאור מספר גיליונות לציבור עם הנחיות לשיטה שלה. בהמשך השנים ההידור התרכז לשני מדריכים מרכזיים שירשו את הגיליונות שהופיעו עד שנת 1977.

בשנת 1931, האגודה לשפות מודרניות פרסמה לראשונה גיליון^[ב] עם הנחיות לסגנון כתיבה בן שלושה עמודים בלבד עבור כתב העת PMLA.^[ג][2] בשנת 1935 הגיליון עודכן.^[2]

בשנת 1951, כעבור 20 שנים מפרסום הגיליון, האגודה פרסמה גיליון חדש הפעם עם 31 עמודים בשיתוף פעולה עם יותר ממאה עורכים מכתבי עת אקדמיים שונים, ומעל 30 הוצאות אוניברסיטאיות בארצות הברית.^[2] הגיליון שימש מעל 80 כתבי עת נוספים.^{[ח׳ 1][3]}

בשנת 1957, כעבור שש שנים מפרסומו, נמכרו מעל 100,000 עותקים של הגיליון.^[2]

בשנת 1971 יצאה לאור המהדורה השנייה של הגיליון. מהדורה זאת התמקדה בשטף ורציפות הטקסט.^{[ח׳ 1][2][4]}

בשנת 1975 הגיליון עבר שינויים נוספים.^[5]

עד כה בעקבות הצלחת הגיליונות, בשנת 1977 האגודה הוציאה לאור את המהדורה הראשונה של המדריך המלא לשיטתה עם דוגמאות נרחבות והסברים גם ברישום והפניה למקורות שאינם בדפוס^[ד] והסברים על אתיקה אקדמית וגנבה ספרותית.^{[מ״מ 1][2]}

בשנת 1978 תורגם בפעם הראשונה ליפנית.^[2]

בשנת 1989 תורגם בפעם הראשונה לסינית.^[2]

סגנון

פרוזה אקדמית

החל מהופעת המהדורה השנייה של המדריך בשנת 1984, האגודה לשפות מודרניות דגלה במבנה טקסט רציף ואחיד והמליצה נגד הערות שוליים או כל מאפיין אחר שקוטע קריאה רצופה של הטקסט.^{[ח׳ 1]}

רישום מקורות

בשיטת MLA, ברשימת המקורות לא נעשה מיון מספרי של המקורות כמו שמקובל בשיטות אחרות. במקום זאת, המיון וההפניה לכל מקור בדרך כלל נעשים לפי שם המשפחה של המחבר מאותו מקור.

הפניה למקורות

המדריך נוקט בגישה כי פרוזה אקדמית מהווה לשיח מתמשך בין חוקרים. לפיכך, חובה לתת סימוכין לכל טענה, ולסמן באופן ברור קטעים שצוטטו ממקורות אחרים על מנת לאפשר לחוקרים ותלמידים לפנות ולהתייחס לאותם מקורות ולהשתתף בשיח.^{[ח׳ 2]} הפניות למקורות הן בדרך כלל בסוגריים עגולים, בגודל גופן רגיל, ובתוך המשפט עצמו.

אתיקה

המדריך מזהיר נחרצות מפני גנבה ספרותית. לדוגמה, אפילו גנבה ספרותית אחת תערער את האותנטיות של פרסומים קודמים ועתידיים מאותו חוקר. לאור זאת, המדריך דורש מחוקרים, מחברים, ותלמידים כאחד לצטט כל מקור ללא יוצא מן הכלל כדי למנוע גנבה ספרותית בשגגה.^{[ח׳ 3]} בנוסף, המדריך מזהיר מוסדות אקדמיים מפני רשלנות במניעת גנבה ספרותית, מפני שהמחיר על רשלנות כזו פוגע בשמם הטוב של תלמידים וחוקרים המשתייכים לאותם מוסדות אקדמיים.^{[ח׳ 3]} המדריך מזכיר כמה צורות של גנבה ספרותית:

1. הגשת מטלה אקדמית לא מקורית. לדוגמה, העתקה של מטלה אקדמית מתלמיד אחר.^{[ח׳ 3]}
2. תשלום לצד שלישי שמציע שירות לכתיבת מטלות אקדמיות. לדוגמה, רכישת כתיבת מטלה חדשה מצד שלישי תמורת תשלום.^{[ח׳ 3]}
3. העתקת קטע ממקור אחר ללא סימוכין והפנייה. לדוגמה, העתקת קטע מויקיפדיה לתוך מטלה אקדמית ללא מבואה והפנייה לערך בוויקיפדיה בסוף המבואה וציון גרסת עמוד ברשימת המקורות.^{[ח׳ 3]}
4. העתקת קטע מפרסום קודם של עצמו ללא סימוכין, מבואה, והפנייה. לדוגמה, תלמיד שהעתיק ללא מבואה והפנייה קטע ממטלה קודמת שהגיש בעבר לתוך מטלה חדשה. למרות ששתי המטלות היו שלו, הוא נכשל בגנבה ספרותית כי הקטע שהעתיק כבר נמצא במקור נפרד.^{[ח׳ 3]}
5. שכתוב קטע ממקור ללא סימוכין והפנייה. לדוגמה, תלמיד שמתאר הגדרה למונח ידוע במילים שלו אך לא נותן הפנייה למקור בו מצא את ההגדרה המקורית. למרות שבמקרה כזה אין מבואה, עדיין היה חייב לתת הפנייה למקור שממנו למד את הרעיון שהביע בכתיבה מקורית.^{[ח׳ 3]}

דין פרוטה כדין מאה, אפילו העתקה של כמה מילים ללא מבואה והפנייה נחשבת לגנבה ספרותית במלוא חומרתה.^{[ח׳ 3]} כמו כן, המדריך מזהיר מפני כתיבה חפוזה שעלולה לגרום לגנבה ספרותית בשגגה במידה ושוכחים לתת הפנייה או לסמן את המבואה כראוי.^{[ח׳ 3]} בנוסף, גנבה ספרותית חלה גם על רעיונות, ולא רק על תמליל. הבעה או תרגום של אותו רעיון במילים אחרות או לשפה אחרת ללא הפנייה למקור נחשבת לגנבה ספרותית.^{[ח׳ 3]}

בישראל

באוניברסיטת תל אביב בחוגים ספרות, לימודי אנגלית, לימודים אמריקניים, התוכניות הבין־תחומיות, והתוכנית הבין־לאומית^[ה] משתמשים בשיטת MLA בהגשת עבודות בית, חיבורים, מטלות בסדנאות כתיבה, ועבודות סמינריוניות. בנוסף, האוניברסיטה מעבירה מספר קורסי חובה בכתיבה אקדמית באותם חוגים בהם לומדים את שיטת MLA.^[6]

מהדורות

בין השנים 1977 עד 2021 יצאו 9 מהדורות של מדריך הכתיבה לתלמידים וחוקרים, ושלוש מהדורות של מדריך הסגנון המקביל לעורכים.^[2]

MLA Handbook

מהדורה	שנה	עמודים	הערות	מקור
ראשונה	1977	163	התייחסות לגנבה ספרותית, הסברים, דוגמאות, התייחסות למקורות שאינם בדפוס (כמו תשדירי רדיו, חדשות בטלוויזיה, סרטים, ומוזיקה).	[מ״מ 1]
שנייה	1984	221	המלצה נגד הערות שוליים, ובמקום זאת הפניה ישירה אל תוך רשימת המקורות.	[מ״מ 2]
שלישית	1988	248	התייחסות לבעיות שהיו קשורות לעבודה עם מחשב ומעבדי תמלילים באותם הזמנים, כגון אובדן נתונים.	[מ״מ 3]
רביעית	1995	293	הנחיות חדשות כיצד לצטט תקליטורים, תקליטונים, ובסיסי נתונים כמקורות.	[מ״מ 4]
חמישית	1999	332	הנחיות חדשות כיצד לצטט דפי רשת כמקורות.	[מ״מ 5]
שישית	2003	361		[מ״מ 6]
שביעית	2009	292	האיגוד השיק אתר שהיה זמין רק עם עותק מקורי של המדריך.	[מ״מ 7]
שמינית	2016	146	שמו קוצר ל־MLA Handbook. במהדורה זו המדריך הפסיק לסווג מקורות והציג גישה חדשה עם מספר תבניות מצומצם שמתאימות ליותר מסוג אחד של מקור. באופן מקביל הושק אתר חדש וחופשי עם דוגמאות, הסברים, ומידע נוסף.[ח׳ 1]	[מ״מ 8]
תשיעית	2021	367	פרק חדש לשפה שמתחשבת במיעוטים ומגדר (inclusive language), פרק חדש לעיצוב תבנית מאמר, עדכונים בגנבה ספרותית, פרק חדש בדקדוק ופיסוק אנגלי, פרק חדש לכתיבת הערות שוליים.	[מ״מ 9][7]

MLA Style Manual

מהדורה	שנה	עמודים	הערות	מקור
ראשונה	1985		המדריך MLA Style Manual פנה לעורכים של כתבי עת באגודות מדעיות והוצאות ספרים, והוא עוסק בין היתר בעריכה לשונית, גנבה ספרותית, זכויות יוצרים, ואנונימיות בהליך ביקורת עמיתים.	[ח׳ 1][2]
שנייה	1998		שם המדריך שונה ל־MLA Style Manual and Guide to Scholarly Publishing	[2]
שלישית	2008			[8][2]

ראו גם

• מדריך הסגנון של שיקגו
• מדריך הפרסום של APA
• מדריך הסגנון של AP
• כתיבה מדעית

לקריאה נוספת

• MLA, MLA Handbook, 9th Edition, New York: MLA, 2021, ISBN 978-1-60329-351-8. (באנגלית)
• MLA, MLA Handbook, 8th Edition, New York: MLA, 2016, ISBN 978-1-60329-262-7. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא מדריך הכתיבה של MLA בוויקישיתוף
• אתר האינטרנט הרשמי של סגנון MLA (באנגלית)
• הדרכה לסגנון MLA באתר הכתיבה של אוניברסיטת פורדו (באנגלית)

• מדריך הכתיבה של MLA, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

ביאורים

1. המדריך מסווג הנחיות לספרים, מאמרים, דפי אינטרנט, כתבות, מדיה דיגיטלית, ועוד
2. באנגלית: ”Style Sheet,“ לצרכיי הפנים של האגודה.
3. ראשי תיבות באנגלית: “Publications of the Modern Language Association.”
4. לדוגמה, קטע מתוך וידאו, תשדיר רדיו, או כתבת חדשות שהופיע בטלוויזיה.
5. International B.A. in Liberal Arts