שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מיכאל ויגודה

ד"ר למשפטים וחוקר בתחום המשפט העברי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיכאל ויגודה
Remove ads

מיכאל ויגודה (נולד ה'תשי"ט, 1959) הוא ד"ר למשפטים וחוקר בתחום המשפט העברי. משנת 2000 עומד ויגודה בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

עובדות מהירות לידה, תאריך עלייה ...

במקביל, ויגודה מרצה באוניברסיטה העברית[1], מנהל כנסים וכותב בכתבי עת תורניים-משפטיים[2].

Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

מיכאל ויגודה נולד בשטרסבורג בצרפת, לטובה ושלמה ויגודה. בגיל 13 (1972) למד ויגודה לנגן בגיטרה ונהג להלחין שירים כתחביב. בנעוריו למד ויגודה בבית הספר היהודי בעירו (בית ספר "עקיבא"), ובגיל 15 (1974), החל ללמוד בישיבת "עץ חיים" בעיר מונטרה בשווייץ, בתנאי פנימייה, שבמסגרתה התכונן ועבר את בחינות הבגרות הצרפתית[3].

בשנת 1978 עלה ויגודה לישראל, שירת בנח"ל המוצנח ולמד בישיבת הר עציון[4]. עם סיום לימודיו בישיבה החל ויגודה ללמוד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית במטרה "להרחיב את האופקים, וכדי להבין טוב יותר את ההלכה מצידה המשפטי".

ב-1982 חזר ויגודה לשווייץ כדי לשמש מגיד שיעור בישיבת עץ חיים בה למד. בשנת 1985 עלתה הישיבה כולה לישראל על צוותה ותלמידיה. ויגודה המשיך ללמד בישיבת עץ החיים במושבה החדש בישראל עד שנת 1995, ולימד במת"ן (מרכז תורני לנשים). במקביל לתפקיד ההוראה התמחה ויגודה בעריכת דין בפרקליטות המדינה ולאחר מכן אצל נחום רקובר במחלקה למשפט עברי באגף ייעוץ וחקיקה.

בשנת 1998[דרוש מקור] קיבל ויגודה תואר ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית, על עבודה בהנחייתו של פרופ' ברכיהו ליפשיץ. לאחר קבלת הדוקטורט לימד ויגודה במסגרות שונות ביניהן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, המכללה למשפטים ברמת-גן ומכללת שערי משפט[5].

בשנת 2000, לאחר פרישתו של רקובר מניהול המחלקה, מינה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את ויגודה לעמוד בראש המחלקה. בשנת 2001 יזם, יחד עם אביעד הכהן, עלון שבועי של "פרשת השבוע ברוח משפטית" בהוצאת משרד המשפטים והמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. השנים משמשים עורכי העיתון[6].

בתחילת 2009 הוציא ויגודה דיסק שירי קודש בביצועו. הדיסק בשם "בגן עדן מקדם", הורכב מלחנים שחיבר בנערותו. הדיסק הושק בלשכת עורכי הדין בירושלים בנוכחות מכובדים בהם שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין[3].

בתפקידו כראש "היחידה למשפט עברי", ויגודה מופיע בפני ועדות שרים וועדות הכנסת[7] ונוטל חלק בדיונים המתקיימים במשרד המשפטים ובצוותים בין-משרדיים, כדי להביא בפניהם את עמדת המשפט העברי בסוגיות העומדות על הפרק[8]. בית המשפט העליון התבסס על ספריו ומאמריו של ויגודה בפסקי דין רבים[9].

ויגודה נשוי לרבקה (לבית מרצבך), אחותם של הרב ראובן מרצבך, פרופ' עלי מרצבך והרב דן מרצבך. אב לחמישה וסב לתשעה. אחיו הם הפילוסוף שמואל ויגודה והאונקולוג מרק ויגודה, מנהל היחידה לרדיותרפיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם.

Remove ads

עמדותיו

סכם
פרספקטיבה

במאמריו, ויגודה סבור שלמחלקה למשפט עברי בייעוץ וחקיקה לא ניתנים די משאבים, לדעתו ראוי להקים בכל בית משפט מחלקה שתהיה אמונה על המשפט העברי ותסייע לשופטים בתחום[3]. ויגודה קובל על שבית המשפט העליון רוקן מכל תוכן את חוק יסודות המשפט שנועד לבסס את המשפט העברי כיסוד לפסיקה במקרה של לאקונה, והפך אותו לאות מתה[10], ומצר על העדר התייחסות מספקת למשפט העברי בפסיקות בית המשפט העליון[11]. לדעתו "מעמד המשפט העברי מידרדר בשל בורות השופטים"[12]. עם זאת, ויגודה חש בשנים האחרונות התעוררות בנושאי יהדות שמובילה לקרבה של שופטים אל הפסיקה היהודית, וחש שחוות הדעת שמבוססות על המשפט העברי זוכות למעמד ראוי.

ויגודה התנגד ליוזמת החקיקה של ניסן סלומינסקי ב-2016 שבקשה להקים "מכון הנגשה למשפט העברי", בנימוק שמלאכת הנגשת המשפט העברי צריכה להיעשות בידי 'היחידה למשפט עברי' ב'ייעוץ וחקיקה' בשיתוף מורשת המשפט בישראל - "שכבר הוכיחו את עצמן ביכולתן להנגיש את המשפט העברי"[13] ויגודה רואה את חוקי מדינת ישראל כמעין "תקנות הציבור" שיש להם מעמד גם לפי דין תורה[14]. ויגודה מתנגד להקמת "מדינת הלכה" בצורה של העתקת מודל, אך מאמין שיש בהלכה עקרונות שיש בהן כדי להתמודד עם הבעיות מן הזווית ההלכתית[3].

ויגודה סבור שיש להחזיר לבתי הדין הרבניים את הסמכות לקיים בוררויות בדיני ממונות, עם זאת ויגודה סבור שיש לעיתים צדק בביקורת שנמתחת על התנהלות בתי הדין הרבניים. ויגודה תומך בקיום בתי דין וולונטריים לממונות (לצד מערכת המשפט): "פרט לכך שזה חשוב מצד עצמו, הכרחי שאנשי הלכה יתמודדו עם הריאליה. ברגע שצריך להתמודד עם בעיות וסכסוכים אמיתיים, זה מחייב את אנשי ההלכה לתרגם את עקרונות ההלכה למציאות של ימינו, מה שתמיד היה תפקיד ההלכה"[3].

Remove ads

ספרים ומאמרים

ספרים

  • שכירות ושאילה – ד"ר מיכאל ויגודה, (673 עמודים), הספר ערוך לפי סדר חוק השכירות והשאילה התשל"א-1971 ודן בסוגיות: מהות השכירות, המסירה: מועדה ומקומה, חובת תיקון המושכר, שאילה ועוד. בהוצאת משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל[15].
  • השבת אבדה – ד"ר מיכאל ויגודה (150 עמודים), הספר ערוך לפי סדר חוק השבת אבדה, תשל"ג-1973 ודן בסוגיות: חובת המוצא, אבדה שנמצאה ברשות הזולת, אבדה שלא נמצאו בעליה, נכסים שהוזנחו, נכסי נעדר ועוד. בהוצאת משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל[16].
  • שליחות – ד"ר מיכאל ויגודה (1008 עמודים), הספר ערוך לפי סדר חוק השליחות תשכ"ה- 1965 ודן בסוגיות: "שלוחו של אדם כמותו", חריגת השליח מן ההרשאה, נאמנות וחובות השליח, סיום השליחות, ריבוי שליחים ושולחים ועוד. בהוצאת משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל[17].
  • פרשת השבוע - עיונים משפטיים בפרשיות התורה, 6 כרכים, ירושלים, תשע"ב-2012, ד"ר מיכאל ויגודה ואביעד הכהן

מאמרים בולטים

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads