שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

נחום רקובר

משפטן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נחום רקובר
Remove ads

הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון ה'תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשס"ב ובעל עיטור "יקיר ירושלים".

ערך שניתן לשפר את מקורותיו
עובדות מהירות לידה, מדינה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

נחום רקובר נולד בירושלים לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של הרב שמחה מנדלבוים. בשנת 1947 החל ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. כעבור שנתיים, בגיל 16 וחצי, החל ללמוד בישיבת "משכן ישראל" בירושלים, בראשות הרב יעקב כלאב. זמן קצר לאחר מכן התמזגה הישיבה בישיבת מרכז הרב, ורקובר דבק ברב צבי יהודה הכהן קוק שעמד בראשה. בין השאר, סיכם את שיעורי רבו על פרק "קניין תורה" במסכת אבות, אשר נערכו ונדפסו לימים בספר מיוחד בידי בנו הרב בנימין רקובר. הוא השתתף גם בשיעוריו של הרב הנזיר.[1] רקובר למד במשך שנים רבות בחברותא עם הרב דוב ליאור. לצד לימודיו בישיבה השלים את בחינות הבגרות.[2] בשנת 1953 הוסמך לרבנות.

בשנת 1952 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא סיים את לימודי המשפטים בשנת 1957 והוסמך כעורך דין ב-1959.[3] הוא החל ללמד באוניברסיטה בשנת 1964, במקביל לעבודה כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1968, על העבודה "יסודות ההרשאה במשפט העברי".[4]

שימש פרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי שבארצות הברית ב-1970, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בין השנים 19751980, פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס ב-1977. בשנת 1981 התמנה לפרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1982 נתמנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט עברי.

בין השנים 2000-2005 שימש חבר בוועדה לענייני החולה הנוטה למות.

קיבל פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב (2002)[5] הענקת הפרס לוותה בביקורת בגלל אמירותיו נגד קהילת הלהט"ב.[6]

יצירתו המחקרית של רקובר ענפה ומגוונת, ומתפרסת על פני כל תחומי המשפט העברי, בנושאים שלא נחקרו בו מעולם (דוגמת צנעת הפרט, זכויות יוצרים ושילטון החוק), תוך השוואה למשפט הישראלי והצעות חוק שונות. במשך השנים פרסם רקובר קרוב ל-30 ספרים עיוניים, ערך למעלה מעשרה ופרסם יותר מ-250 מאמרים.

מכהן כראש מורשת המשפט בישראל[7] וכנשיא מכללת תלפיות.

Remove ads

פרסים

רקובר זכה על עבודתו במשפט העברי במספר פרסים, בהם:

Remove ads

חיים אישיים

סכם
פרספקטיבה

בשנת ה'תשכ"א נשא לאשה את בתיה לבית בירגר (כ"ו בטבת ה'תרצ"טכ"ה בטבת ה'תשס"ח) אשר שימשה כמיילדת בבית החולים שערי צדק עשרות שנים.[9] לבני הזוג תשעה ילדים:

אחיו היו הרבנים שמחה רז וברוך רקובר. גיסיו: הרב ישעיהו הדרי ופרופ' משה ימר.

מידע נוסף עץ משפחת מנדלבוים ...
Remove ads

מספריו וממאמריו

מספריו

ספרים בעריכתו
Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחום רקובר בוויקישיתוף
מאמרים
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads