שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ממשלת ישראל הראשונה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ממשלת ישראל הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.
Remove ads
תוצאות הבחירות לאספה המכוננת
Remove ads
הקמת הממשלה
ייעודה המקורי של האספה המכוננת היה לכונן חוקה למדינה, אך עם קבלת חוק המעבר שינתה האספה את ייעודה והפכה עצמה לכנסת הראשונה. עתה קם הצורך להקים ממשלה. סיעת מפא"י הייתה הסיעה הגדולה ביותר, אך היא לא החזיקה ברוב מוחלט בכנסת, ולכן היה צורך לכונן קואליציה שתיתן אמון בממשלה. בן-גוריון התנגד בתוקף להכללתן של תנועת החרות ומק"י בקואליציה העתידית, תוך שהוא טובע את הביטוי "בלי חרות ומק"י", דהיינו, בלי הרוויזיוניסטים והקומוניסטים. מפ"ם קיוותה להקים עם מפא"י ממשלה סוציאליסטית צרה אך נתקלה בדחייה ונותרה באופוזיציה. בן-גוריון החליט לפנות אל החזית הדתית, הפרוגרסיבים, הספרדים ורשימות המיעוטים.
בסך הכל תמכו בממשלה 73 חברי כנסת. בהסכמים הקואליציוניים נקבע שהממשלה תיתן שוויון זכויות גמור לכל אזרח, תחתור לשלום, תשמור על נייטרליות במלחמה הקרה, תעודד עלייה ותאכלס את המדינה.
Remove ads
ציוני דרך ומדיניות
סכם
פרספקטיבה
מדיניות ביטחונית
ממשלה זו חתמה על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, שכן מצעה העיקרי של מפא"י בבחירות אלה היה השגת הסכמי הפסקת אש. בהסכמים אלו נקבע הקו הירוק כגבולה של ישראל. בנוסף לכך נחקק חוק שירות ביטחון, שקבע את הקריטריונים לגיוס לצה"ל.
מדיניות כלכלית
מדיניותה הכלכלית של הממשלה, שנגזרה ברובה מהיותה של מפא"י מפלגה סוציאליסטית, הייתה מדיניות הקיצוב, אשר זכתה לשם "צנע". במסגרת מדיניות זו הוטלה הגבלה על כמות המצרכים שהותר לכל אזרח לקנות. במהלך כהונתה של הממשלה הציבור היה מאוחד יחסית בתמיכתו בצנע, אולם לאחר הרחבת המדיניות לקראת סוף כהונתה, התחיל לפרוח השוק השחור.
שונות
ממשלה זאת נאלצה להתמודד עם השאלה של כינון חוקה לישראל הצעירה. החזית הדתית המאוחדת התנגדה לחלוטין לכינון חוקה מעשה ידי אדם. מפא"י תמכה בכינון חוקה, לאחר ביסוס המדינה ולאחר קליטת העולים, ואילו כל שאר סיעות הממשלה תמכו בכינון חוקה מידית. בסופו של דבר, התקבלה הצעתו של חבר המפלגה הפרוגרסיבית, יזהר הררי, לקראת סוף כהונת הממשלה, שקבעה שהחוקה לא תכונן מיד, אלא תיכתב פרקים-פרקים אשר יהוו חוקי יסוד, שלבסוף יתאגדו לכלל חוקת המדינה.
הממשלה העלתה את עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
הממשלה תמכה בחוק השבות, אשר איפשר לכל יהודי לעלות ארצה. בן-גוריון התייחס אל החוק כאל אחד מ"חוקי השתייה של מדינת ישראל".
הממשלה תמכה גם בחוק לימוד חובה, אשר לפיו כל ילד חויב ללמוד במסגרת חינוכית מגיל 5 עד גיל 16, שמומן על ידי תקציב המדינה למרות המצב הכלכלי הקשה.
סיום כהונת הממשלה
בן-גוריון הודיע על התפטרות הממשלה לנשיא ב-15 באוקטובר 1950, בעקבות דרישתו שאליעזר קפלן יועבר מתפקידו כשר המסחר והתעשייה, לטובת מינוי איש עסקים שאינו חבר כנסת (יעקב גרי). מכיוון שבאותה התקופה על מנת למנות שר חדש היה על הממשלה להתפטר, ולהציג את עצמה מחדש עם השר החדש להבעת אמון מחודשת, התפטרה הממשלה. לאחר מכן תוקן החוק בעניין זה. בישיבת הכנסת בה הודיע על התפטרות הממשלה, הציע בן-גוריון הקמת ממשלת מעבר בת 7 חברים שתכהן עד לבחירות החדשות שיערכו בהקדם, אבל הצעתו נדחתה.
סיעות הקואליציה
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 73 ח"כים במשך כל תקופת הממשלה הראשונה (10 במרץ 1949 - 30 באוקטובר 1950).
Remove ads
הרכב הממשלה
סכם
פרספקטיבה
הממשלה מנתה 12 שרים לכל אורך כהונתה.
| מפא"י | החזית הדתית המאוחדת | המפלגה הפרוגרסיבית | ספרדים ועדות מזרח | ||||
| פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה | |||||||
.jpg)
Remove ads
קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל הראשונה באתר משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל הראשונה באתר הכנסת
הממשלה הראשונה, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן
| הקודם: הממשלה הזמנית 1948–1949 |
ממשלת ישראל הראשונה 10 במרץ 1949 – 30 באוקטובר 1950 |
הבא: ממשלת ישראל השנייה 1950–1951 |
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads