שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מערת רקפת
אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בהר הכרמל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מערת רקפת היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בהר הכרמל. זו מערה גדולה בה התגלו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה, ובעיקר מסוף התקופה האפיפלאוליתית (התרבות הנאטופית). תוצאות החפירות האחרונות באתר מעידות כי המקום שימש כבית קברות ייחודי לציידים-לקטים נאטופיים, לפני כ-13,000 שנים. כשלושים בני אדם נקברו כאן, בסמיכות למספר גדול מאוד של מכתשי סלע. במערה השתמרו עדויות ארכאולוגיות, מהקדומות בעולם, לקיומן של סעודות קבורה, לייצור בירה ולקבורת חלק מהאנשים על מצע ריחני של פרחים[1].
Remove ads
האתר וסביבתו
מערת רקפת נמצאת בדרום-מזרח הכרמל, בראש המדרון המזרחי של נחל רקפת, יובלו של נחל יקנעם, ברום של כ-200 מ' מעל פני הים וכ-50 מ' מעל קרקעית הנחל. המדרון המשתפל מהכניסה למערה הוא תלול ומסולע. אורך המערה כ-50 מ' והיא מורכבת מחמישה 'חדרים' טבעיים שנוצרו בתהליכי קרסט. בשני החדרים הקרובים לכניסה התגלו שכבות ארכאולוגיות עשירות. לפני המערה יש טרסת סלע טבעית צרה, עליה לא השתמרו שכבות ארכאולוגיות אך חצובים בה עשרות מכתשים.
סביבת המערה כיום היא חורש ים-תיכוני האופייני לאזור הכרמל. במהלך זמן קיומה של התרבות הנאטופית באתר שררו באזור תנאי סביבה ואקלים דומים להיום, בעיקר מרכיבים של חורש ים-תיכוני, לפי שרידי היונקים הקטנים (מכרסמים ואוכלי חרקים), הדו-חיים והזוחלים שנמצאו בשכבה הארכאולוגית ומייצגים את תנאי הסביבה[2]. עם זאת, מדידת היחס האיזוטופי של פחמן בשרידי עצי השקד המפוחמים שנמצאו במערה מצביעה על תקופה גשומה יחסית בזמן קיומה של התרבות הנאטופית (14―13 אלפי שנים לפני זמננו), מעבר לערכים של ההווה. בתקופת יישוב התרבות האוריניאקית במערה (בסביבות 35 אלפי שנים לפני זמננו) שרר יובש יחסי[3].
Remove ads
תולדות המחקר
המערה נבדקה לראשונה על ידי יעקב עולמי ב-1956. שתי משלחות חפרו באתר באופן שיטתי: תמר נוי ממוזיאון ישראל ואריק היגס מאוניברסיטת קיימברידג' חפרו במערה במשך שלוש עונות (1970–1972) וחשפו רצף סטרטיגרפי ארוך בשני החדרים הקדמיים של המערה. נוי והיגס גילו לראשונה את בית הקברות הנאטופי וחפרו חלק ממנו. בשנים 2004–2011 חודשו החפירות במערה על ידי משלחת של המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה בראשות דני נדל. משלחת אוניברסיטת חיפה התמקדה בעיקר בחפירת בית הקברות הנאטופי בקדמת המערה ובסקר מקיף של הטרסה[4].
Remove ads
תקופות ותרבויות
מערת רקפת הייתה מיושבת לסירוגין במשך עשרות אלפי שנים. השכבות שזוהו בחפירות הן[5]:
- שלב מאוחר של התקופה הפלאוליתית התיכונה או שלב המעבר בין תקופה זו לתקופה הפלאוליתית העליונה
- התקופה הפלאוליתית העליונה: שלב קדום
- התקופה הפלאוליתית העליונה: התרבות האוריניאקית: שכבות יישוב עשירות שגילן, לפי תיארוך פחמן-14, מוערך בלמעלה מ-30,000 שנה לפני זמננו[6].
- התקופה הפלאוליתית העליונה: שלב מאוחר
- התקופה האפיפלאוליתית הקדומה: התרבות הכבארית
- התקופה האפיפלאוליתית התיכונה: התרבות הכבארית הגאומטרית
- התקופה האפיפלאוליתית המאוחרת: התרבות הנאטופית, שלב מאוחר: נחשפו כשלושים קבורות אדם בתנוחות שונות, כמאה מכתשים וספלולים בגדלים שונים חצובים בסלע האם, וכן כלי צור, כלי אבן (בזלת וגיר), כלי עצם, חרוזים ושרידים מאובנים רבים של בעלי חיים. מגוון וכמות המכתשים במערת רקפת הם מהגדולים באתרי התקופה והשימושים שנעשו בהם אינן ברורים. לא נחשפו מבני מגורים, הידועים מכמה אתרים נאטופיים אחרים (באזור הכרמל, מערת הנחל ונחל אורן). גיל בית הקברות, על פי תיארוך פחמן-14, מוערך בכ-13,700–11,700 שנים לפני זמננו.
- התקופה הנאוליתית ותקופות היסטוריות שונות: ממצאים פזורים, מעט שרידי מתקנים.
בית הקברות הנאטופי
סכם
פרספקטיבה
הקבורות הנאטופיות מרוכזות, רובן ככולן, בקרבת רצפת הסלע של המערה בצפון החדר הראשון, בשטח של כעשרים מ"ר. כשלושים שלדים התגלו כאן, דחוסים בשקע צר ועמוק ברצפת המערה ומפוזרים בקרבתו. ככל הנראה, אזור זה במערה שימש לקבורה חוזרת ונשנית במשך כ-2,000 שנה, על פי תאריכי פחמן 14 והעובדה שבמספר מקרים קברים חדשים פגעו בקברים קדומים יותר (כולם נאטופיים). ברוב המקרים נקבר רק אדם אחד בשקע שנכרה באדמה. עם זאת, קיימים מספר מקרים של קבורה זוגית. המחקר האנתרופולוגי מעיד כי גברים, נשים, ילדים ותינוקות נקברו במערה, בתנוחות שונות ומגוונות, ומעליהם ובקרבתם הוצבו אבנים וכלי אבן, לעיתים קרובות על הממד הצר - כמו מצבות.
סעודות קבורה
האדמה בבית הקברות מכילה שרידים רבים של כלים מאבן ועצם, ושל עצמות בעלי חיים שעליהן סימני שחיטה. הנאטופים במערת רקפת צדו, הביאו למערה ואכלו צבי מצוי, יחמור פרסי, חזיר בר, עז הבר, ארנבת, שועל, דלק, חתול בר, גירית מצויה ונמייה, וכן חוגלת סלעים ומספר מינים של עופות דורסים, צבים, נחשים ולטאות. מגוון זה דומה למגוון באתרים נאטופיים אחרים באזור, אך העצמות פחות שבורות ושרופות יחסית לפסולת המאכל המצטברת במשך הזמן באתרי המגורים הנאטופיים. ייתכן, לפיכך, כי שיירי הסעודות הושלכו בכוונה לתוך בור הקבורה (וכך נשמרו טוב יחסית), מה שעשוי להעיד שאלה שרידי סעודות קבורה טקסיות ולא ארוחות רגילות[7].
יצור בירה
בשלושה מכתשים הסמוכים לקברים התגלו סימנים לייצור בירה על ידי הנאטופים. העפר בתוך המכתשים הכיל שרידים מיקרוסקופיים של עמילן דגנים (חיטה, שעורה ושיבולת-שועל) וצמחים אחרים עם סימני כתישה ותסיסה, ודפנות המכתשים מראים סימני בליה שנגרמה מכתישה ומשימוש בסלים[8].
קבורת פרחים
תגלית יוצאת דופן בבית הקברות הנאטופי כוללת עשרות דפוסי צמחים שנמצאו בתוך ארבעה קברים, מתחת לשלדים האנושיים ולצידם. דפוסים אלה הם בעיקר של מינים עם גבעול בעל חתך מרובע. כמו כן נמצאו בקברים ריכוזים גבוהים של פיטוליתים (שרידי צמחים מיקרוסקופיים) וגם הם מעידים כי היה שימוש נרחב בצמחים בתוך הקברים. נראה כי הרצפה והדפנות של חלק מהקברים היו מצופים בשכבת בוץ לח, אולי טיח פשוט, שכוסה בענפי מרוות יהודה נושאי פרחים וצמחים אחרים. הצמחים עצמם, שהפיצו ריח חזק ונעים, נרקבו עם הזמן, אך הדפוסים שהשאירו הצמחים השתמרו, בצורתם האופיינית, בבוץ שהתקשה והשתמר. זוהי העדות הקדומה ביותר בעולם שהשתמרה לקבורה על מצע פרחים[9].
דנ"א עתיק
מחקר דנ"א עתיק שהוצא מעצם ה-petrous (שבגולגולת, מאחורי האוזן הפנימית) של שישה פרטים שנקברו במערה הצביע כי אנשים אלה היו אבות החקלאים הראשונים בתקופה הנאוליתית באזור ארץ ישראל. נכון ל-2016, אלה שלדי האדם הקדומים ביותר במזרח התיכון מהם הופק בהצלחה דנ"א עתיק[10].
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- דני נדל, בית הקברות הנטופי במערת רקפת. קדמוניות 158 (2019), עמ' 77–82.
קישורים חיצוניים
- גם לנטופים היו טקסי לוויה: התגלו מצעי פרחים בקברים בני 13,700 שנה במערה בכרמל
- כתבה על הממצאים (באנגלית), עם תמונת של טביעות הפרחים על דפנות הקבר ושחזור הקבורה
- איתי בלומנטל, ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים, באתר ynet, 25 ביולי 2016
- מערת רקפת, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- מתברר שזו הבירה הקדומה בעולם - כתבה באתר מכון דוידסון
מערת רקפת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads