שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מפקדת אלון

מפקדה משימתית לאומית בפיקוד העורף מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפקדת אלון
Remove ads

מפקדת אלון היא מפקדה משימתית הפועלת במסגרת פיקוד העורף ומסייעת למשרדי הממשלה בהתמודדות עם אירועי משבר באמצעות ניהול וביצוע אופרציות מורכבות המכוונות לחוסנו של הפרט.

עובדות מהירות פרטים, כינוי ...

המפקדה מופעלת על ידי עשרות אנשי מילואים בעלי התמחויות שונות מתפקידיהם האזרחיים ובעלת יכולת השתנות מהירה בהתאם לשלבי המשבר המתפתח.

המפקדה הוקמה בשנת 2020 במטרה לסייע למשרד הבריאות בקטיעת שרשראות ההדבקה במגפת הקורונה, סייעה למשרד העלייה והקליטה במבצע "עולים הביתה" לקליטת גל העלייה מאוקראינה, עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נפתחה המפקדה מחדש כמרכז שליטה לאומי לסיוע למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים המרכז את המאמץ הממשלתי בנושא בהובלת משרד ראש הממשלה.

בינואר 2023 פורסם כי שר הביטחון יואב גלנט מעוניין להפוך את מפקדת אלון לכזו שתפעל לצמיתות במשברים עתידיים.[1] המפקדה תנהל משברים לאומיים אזרחיים כגון שריפות, שלגים, אסונות טבע, ומגפות ובמסגרת פעילותה ישרתו בה עשרות חיילי חובה ואנשי קבע ובשעת חירום יצטרפו אליהם משרתי מילואים.

בחודש מרץ 2023 נסגרה המפקדה לאור ירידה משמעותית בתחלואת הקורונה.

המפקדה הופעלה פעם נוספת עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל כמרכז השליטה הלאומי לסיוע למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים, באותה עת השיקה המפקדה גם סמל חדש, שעוצב על‑ידי המעצב הישראלי בן דרור.

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

מגפת הקורונה

Thumb
ביקור הרמטכ״ל, רא"ל אביב כוכבי, במפקדת אלון בליווי מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין, ומפקד מערך החקירות האפידימיולוגיות במפקדה, אלוף-משנה, רלי מרגלית, 9 בספטמבר 2020
Thumb
ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ במפקדת אלון בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

ב-3 באוגוסט 2020 אישר הרמטכ״ל אביב כוכבי את תוכניות הקמת המפקדה והיא החלה את פעילותה ב-4 באוגוסט 2020[2]. עם זאת, הקמת מערך קטיעת שרשראות ההדבקה הושלם רק בנובמבר 2020.

המפקדה פעלה ברמה הלאומית לסיוע בקטיעת שרשראות ההדבקה תוך ריכוז וחיבור כלל הגופים והמאמצים לכדי מערכת אחת. המפקדה פעלה בהתאם לצרכים השונים, מתוך מטרה לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה ולסייע בשמירה על ביטחון ובריאות אזרחי ישראל.

במאי 2021 אישרו שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל כוכבי את תוכנית להעברת תחומי הטיפול של המפקדה, שפעלה תחת פיקוד העורף וסייעה במאבק בקורונה, למערכת הבריאות. תאריך היעד לסגירה הסופית נקבע כ-1 באוגוסט 2021[3]. המפקדה הוקמה מחדש בשל עליה בתחלואת הקורונה.

במפקדה פעלו ארבעה מרכזים עיקריים:

  • מרכז הניטור (לשעבר מרכז הבדיקות) – המופקד על ניהול המעבדות הארצי.[4]. בראש המרכז עמד אל"ם חנוך דאובה.
  • מרכז הדיגום והשינוע – המתגבר את יכולות הדגימה של משרד הבריאות, ומשנע את הדגימות למעבדות.[4] לדוגמה, מתחם הדרייב אין הצבאי הראשון שהוקם בכפר ירכא חנה תחת המרכז.
  • מרכז החקירות – בראש המרכז עומד אל"ם (במיל') גיא ברגר.
  • יחידת "אלה" לחקירות אפידימיולוגיות[5][6] – המתגברת את מערך החקירות של משרד הבריאות.[4][7] הדבר התבצע על ידי הקצאה של כ־300 עתודאים, מפקדות גדנ"ע ומורות חיילות. כמו כן, התבצעו הכשרות לנציגים מהרשויות המקומיות. המרכז מופעל מחמ"ל מרכזי בבסיס פיקוד העורף המאויש ב־300 חיילים מתשאלים, וכן במוקדים העירוניים של הרשויות המקומיות. כמו כן, התבצעו הכשרות לנציגים מהרשויות המקומיות.
  • מרכז הבידוד – האחראי על ניהול מלוניות ההחלמה והבידוד. בראש המרכז עומד אל"ם (במיל') דודו עבאדה.

כמו כן, המפקדה כללה מרכזים, מכלולים וצוותים שונים ובהם: מכלול הערכה, מערך הסברה ושולחן מרכזי במסגרתו יפעלו נציגי המרכזים, המכלולים והצוותים, ארגוני החירום ומשרד הבריאות.

מאמצע שנת 2022 צומצמה פעילות המפקדה וחלק מהמרכזים נסגרו. המפקדה נסגרה ב-30 במרץ 2023 ונפתחה מחדש כשבוע לאחר טבח שבעה באוקטובר.

מבצע "עולים הביתה" - קליטת עליה מאוקראינה

עם פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה ותחילת מבצע קליטת העולים מאוקראינה ורוסיה וקליטת הפליטים מאוקראינה סייעה מפקדת אלון למשרד העלייה והקליטה במאמץ קליטתם בארץ, לצורך כך גויסו למפקדה כ-150 חיילים בסדיר ובמילואים דוברי השפות הרלוונטיות והוצבו בנתב"ג ובמלונות על מנת לסייע לקליטת העולים תוך ניצול הידע והיכולות שהצטברו במפקדה בשנתיים האחרונות בהתמודדות עם אתגרים ברמה הלאומית.

מרכז השליטה הלאומי לסיוע למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים

לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל נפתחה המפקדה פעם נוספת בהנחיית שר הביטחון יואב גלנט כמרכז הלאומי לסיוע למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים (מהל״ב)[8] בפיקודו של תא"ל שלומי בן מוחה, אשר אויש על ידי עשרות אנשי מילואים המאיישים מוקד טלפוני המסייע לכלל צרכיהן של משפחות החטופים - עזרה סוציאלית, לוגיסטיקה ועד סיוע כלכלי באמצעות הגופים הממשלתיים.

המפקדה הוכפפה מקצועית למשרד ראש הממשלה על פי החלטת ממשלה אשר היוותה בסיס להקמת מנהלת החטופים.[9]

יחד עם משרתי המילואים, פעלו במוקד נציגי משרדי ממשלה: משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, משרד התחבורה, משרד החינוך ועוד. כמו כן, אל המפקדה הצטרפו גופים שונים ממגזר השני והשלישי אשר סייעו לכל צורכי המשפחות.

עם היוודע על חתימת עסקת שחרור החטופים הראשונה בחודש נובמבר 2023, פעלה המפקדה ליצירת מערך ליווי וסיוע לשבים יחד עם משרדי הממשלה.

ב-29 בפברואר 2024, הועברה פעילות המשל״ט למנהלת החטופים הכפופה למשרד ראש הממשלה.

"חזרה בטוחה": השבת הישראלים ארצה בזמן מבצע "עם כלביא"

ב-12 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע "עם כלביא", במטרה לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית ולנטרל את איום הטילים האיראני. על מאות תקיפות מסיביות של חיל האוויר, הגיבה איראן בירי של יותר מ-550 טילים בליסטיים ו-1,000 כטב״מים אל מטרות שונות, צבאיות ואזרחיות בישראל, ביניהן גם שיגורים למרכזי אוכלוסייה, בעיקר בגוש דן, חיפה ובאר-שבע.[10]

Thumb
חיילות מפקדת אלון, פקע"ר, מקבלות ישראלים ששוב ארצה במהלך "עם כלביא"

המרחב האווירי הישראלי נסגר לטיסות בהוראת צה"ל, וחברות התעופה נאלצו לעצור את טיסותיהן לישראל וממנה. כתוצאה מכך, יותר מ-150,000 מאזרחי ותושבי המדינה שביקשו לשוב לישראל, "נתקעו" בחו"ל בלא יכולת לשוב ארצה, כשבמקביל עשרות אלפי אזרחים זרים "נתקעו" בישראל.

הקבינט המדיני-ביטחוני קבע בישיבתו ביום שני ה-16 ביוני 2025, כי מפקדת אלון של פיקוד העורף תהיה אחראית על האופרציה של מבצע ״חזרה בטוחה״, להשבת האזרחים הישראליים מחו״ל דרך האוויר, הים ומעברי הגבול היבשתיים. המבצע אושר, במסגרת הצעת מחליטים מספר 3158 שהממשלה אישרה ביום רביעי ה-18 ביוני.[11]

במסגרת המבצע, חזרו לישראל יותר מ-110 אלף אזרחים דרך מעברי הגבול היבשתיים, ממצרים ומירדן, ועוד אלפים אחדים שבו בהפלגות סדורות של אוניות וביאכטות פרטיות מקפריסין ויוון. ולבסוף, גם דרך האוויר, לאחר שמשרד התחבורה, רשות שדות התעופה ומפקדת אלון קלטו בשדות התעופה בן-גוריון וחיפה טיסות של חברות ישראליות שהשיבו אזרחים לארץ מנמלי תעופה שונים באירופה, מבנגקוק ומניו יורק.

לפרויקטור הלאומי המוביל את המבצע נבחר מנכ״ל משרד התחבורה לשעבר עוזי יצחקי. במסגרת המבצע, הוקמה ועדת היגוי ממשלתית בראשות מ״מ מנכ״ל משרד ראש הממשלה דרורית שטיינמינץ. הוועדה עסקה במקרים חריגים והומניטריים, קבעה קריטריונים לסיוע למבקשים לשוב לישראל ואישר בקשות. במוקד הטלפוני, הצטברו כ-8,000 מקרים של חולים כרוניים, משלחות נוער וספורט, ילדים ששהו בחו"ל בלא הוריהם, נשים בהריון מתקדם, אנשים שבני זוגם גויסו למילואים, ובעלי תפקידים חיוניים במערכת הביטחון, במגזר הציבורי ובמשק.[12]

משרד התחבורה, בראשות השרה מירי רגב, הוביל את המבצע ברמה הממשלתית והפעיל את מפקדת אלון במשימה לסייע בשתי משימות בממשק הביטחוני-אזרחי:

• סיוע בארגון הפלגות קצרות של ספינות נוסעים מקפריסין לישראל ובתיאום המורכב של אבטחתן.

• סיוע בתיאום טיסות חילוץ לישראל בידי חברות התעופה הישראליות, ובעיקר בהפעלת מוקד שירות לאזרחים במצוקה.

במהלך ימי הלחימה, פיתחה מפקדת אלון במהירות שיא מערכת מידע משוכללת לאיסוף בקשות הסיוע של האזרחים, שרצו לשוב ארצה, הפעילה צוותי רפואה ורווחה לבחינתן, והעבירה את המידע המעובד שנאסף להחלטת ועדת החריגים הממשלתית. בתום התהליך, סייעו אנשי המפקדה בתיאום בין האזרחים, שקיבלו אישור חריג לחברות התעופה, ברכישת כרטיס טיסה בעדיפות גבוהה.

בסך-הכל, טיפל מוקד השרות של מפקדת אלון במשך שישה ימים ביותר מ-18,000 פניות, מהן כ-12,000 פניות טלפוניות ועוד כ-6,000 פניות בוואטסאפ. במבצע ההגעה לישראל דרך הים, טיפלה מפקדת אלון בחמש הפלגות לישראל, בהן שבו ארצה למעלה מ-7,200 אזרחים. עוד כ-4,200 אזרחים זרים יצאו מישראל באותן ספינות חזרה לקפריסין.

Remove ads

מפקדי מפקדת אלון

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...
Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפקדת אלון בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads