משק הדלק בישראל

משק הדלק בישראל הוא משק הדלק בשטח מדינת ישראל ובשטחים שבשליטתה.

מבנה משק הדלק

שרשרת האספקה של הדלק בישראל מורכבת ממספר קטן של גופים גדולים, האחראים על יבוא, אחסון והפצה של מוצרי אנרגיה.

יבוא מוצרי אנרגיה

יבוא מוצרי אנרגיה נעשה על ידי מספר גופים:

• חברת החשמל לישראל מייבאת מזוט ופחם. נכון לשנת 2021, הפקת חשמל בישראל נעשית בעיקר מגז טבעי (69%) ופחם (23%), וכ-7% ממקורות אנרגיה מתחדשת^[1].
• בז"ן מייבאת נפט גולמי
• חברות הדלק בישראל מייבאות תזקיקי דלק.

מעל ל-50% מהפחם המיובא לישראל מקורו בקולומביה, ואחריה דרום אפריקה (9%) ורוסיה^[2]. במאי 2024 הודיע נשיא קולומביה גוסטבו פטרו כי קולומביה עוצרת את מכירת הפחם לישראל עד לסיום המלחמה בעזה, אותה כינה היום "רצח עם"^[3].

בשנת 2016 יובא רוב הנפט הגולמי בישראל (כ-91%) ממדינות ברית המועצות לשעבר^[4].

ארגון Oil Change International עקב אחר 65 משלוחי נפט ודלק לישראל בין 21 באוקטובר 2023 ל-12 ביולי 2024 וניתח את הממצאים^[5]. בתקופה זו זוהתה אזרבייג'ן כיצואנית הנפט העיקרית, המספקת לישראל 28% מאספקת הנפט הגולמי דרך צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. מדינות נוספות המספקות כמויות דלק משמעותיות לישראל הן קזחסטן, גבון, ניגריה, ברזיל, הרפובליקה של קונגו ואיטליה. ארצות הברית היא הספקית המרכזית של דלק מטוסים מסוג JP-8 (אנ') המשמש לתדלוק מטוסי חיל האוויר הישראלי. רוב הסולר מגיע מרוסיה.

מספר חברות נפט בינלאומיות מסייעות באספקת דלק לשוק הישראלי ומעורבות בפרויקטים בתחום האנרגיה. החברות שברון, BP, אקסון מוביל, של, Eni (אנ') וטוטאלאנרז'י מספקות כ-35% מהנפט הגולמי לישראל.

מכליות הנפט מגיעות לישראל מנמלים באיטליה, יוון ואלבניה. טורקיה וקפריסין מספקות שירותי שטעון למכליות המגיעות מגבון, ניגריה וקזחסטן. כרבע מאספקת הנפט הגולמי לישראל מקורה בנמל ג'ייהאן בטורקיה. רוב מכליות הנפט המיועד לישראל נושאות את דגל מלטה או דגל יוון.

אחסון

אחסון הדלק נעשה על ידי חברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן) וחברת חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) במתקניהם באשקלון, אילת וחיפה.

זיקוק והפצה

הנפט הגולמי עובר תהליכי זיקוק בבתי זיקוק לנפט בחיפה ובאשדוד, מאוחסן ומונפק יחד עם התזקיקים במפעלי תש"ן וקצא"א. הנפט המזוקק משמש להפקת סולר לתחבורה, סולר להסקה, בנזין, ותזקיקים מסחריים נוספים.

מכירה לצרכנים

ערך מורחב – תחנות דלק בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צרכנים

על פי דו"ח צריכת מוצרי דלק, בשנת 2020 צרך המשק הישראלי (כולל הרשות הפלשתינאית) 7.6 מיליון טון מוצרי דלק. הצרכנים העיקריים היו סולר לתחבורה (2.5 מיליון טון) ובנזין 95 (2.3 מיליון טון). צרכנים גדולים נוספים הן התעשיות הפטרוכימיות, תעופה אזרחית, אוניות וייצור חשמל. נתוני צריכת הדלק של מערכת הביטחון חסויים.

מיסוי

ראו גם – מחיר הדלק#מחיר הדלק בישראל

פילוח מרכיבי מחיר הדלק בישראל (אוגוסט 2016)

מחיר הנפט בישראל נקבע על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

מחיר הבנזין לצרכן בתחנות הדלק מורכב מן הרכיבים הבאים:

• המחיר בשער בית הזיקוק (מורכב מממוצע מחירי הדלק באירופה, בתוספת עלויות הובלה)
• בלו (נקבע על ידי רשות המיסים)
• סל הוצאות השיווק לבנזין
• מע"מ (נקבע על ידי משרד האוצר)
• תוספת שירות מלא (אם ניתן)^[6]

מחיר הדלק בעולם משפיע אך במעט על מחירי הבנזין בתחנות הדלק בישראל, מכיוון שמרכיב המס שבמחיר הדלק בישראל הוא מן הגבוהים בעולם - מסי הבלו והמע"מ (המועברים למשרד האוצר) מהווים כ-60% ממחיר הדלק בארץ^[7].

קישורים חיצוניים

• משק הדלק בישראל, באתר משרד האנרגיה