סיוע אמריקאי לישראל

הסיוע האמריקאי לישראל הוא סיוע כלכלי וצבאי שארצות הברית מעניקה לישראל מאז קום המדינה.

ארצות הברית הייתה אחת משתי המדינות הראשונות (לצד ברית המועצות) שהכירה בישראל ובהמשך קיימה איתה קשרים הדוקים. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 התאפיינו היחסים הפוליטיים בקרירות מסוימת והגיעו אף למשבר אחרי מלחמת סיני, אך החל מראשית שנות ה-70 של אותה מאה גדל משמעותית הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. הסיוע הצבאי אינו ייחודי לישראל, אך הסכום המצטבר שישראל קיבלה הוא הגדול ביותר מבין המדינות שנתמכות על ידי ארצות הברית^[1].

מוערך כי בין השנים 1951 ל-2024 הסיוע האמריקאי לישראל הגיע ל-317 מיליארד דולר, מתוכם 251 מיליארד בסיוע צבאי ישיר^[2].

היסטוריה

טבלה המסכמת את הסיוע האמריקאי לישראל מקום המדינה עד שנת 2023

מאז 1949, החלה ארצות הברית לסייע לישראל בהלוואות, אספקת סחורות ובמענקים שהיקפם גדל בתהליך הדרגתי. בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה ארצות הברית סיפקה סיוע כלכלי, ביוזמת מחלקת המדינה של ארצות הברית, כחלק מתוכנית הסיוע הבין-לאומי שלה^[3]. ארצות הברית החליטה באותה עת לא להתערב בסכסוך הישראלי-ערבי ולא לספק סיוע צבאי לישראל^[4]. עם זאת קציני צה"ל נסעו לארצות הברית להשתלמויות ולימודים אקדמיים באותן השנים^[5]. הסיוע בשנות ה-50 והמחצית הראשונה של שנות ה-60 של המאה ה-20 היה בין 50 ל-100 מיליון דולר מדי שנה, וכלל גם אספקת עודפי מזון וציוד, ולא רק מענקים כספיים^[6]. בנוסף סיפקה ארצות הברית סיוע טכני לפרויקטים בתחום התחבורה, החקלאות והרפואה בישראל^[7]. תוכנית זו הסתיימה ב-1962^[8]. בתחילת שנות ה-60 צומצם היקף הסיוע^[9], אך עד תחילת 1967 הגיע במצטבר לכמילארד דולר^[10].

לאחר מלחמת ששת הימים התנערה צרפת מישראל והטילה עליה אמברגו. בכך נסתיימו באחת קשרי הידידות בין צרפת לישראל שהחלו ערב מבצע קדש. לאחר המלחמה נאותה ארצות הברית לספק נשק לישראל במקומה של צרפת ולגלות מעורבות גוברת בביטחון ישראל^[11]. בנוסף נחתם הסכם לאספקת חיטה ומאז ארצות הברית היא ספק החיטה העיקרי של ישראל^[12]. שיתוף הפעולה הביטחוני הואץ בתקופת מלחמת ההתשה שבה עשה צה"ל שימוש באמצעי לחימה אמריקאיים כנגד ציוד סובייטי חדיש שחלקו הופעל על ידי חיילים סובייטיים. בתקופה זו נעשו תאומים והתייעצויות ביטחוניות שוטפות בין ישראל וארצות הברית. במהלך מלחמת יום הכיפורים נאותה ארצות הברית, לאחר לחץ ישראלי כבד, לשלוח אמצעי לחימה ברכבת אווירית ובעיקר ברכבת ימית שתרמו לעמידתה במלחמה^[13].

לאחר המלחמה החלה ארצות הברית לסייע לישראל כלכלית במענקים בהיקף כספי גדול. המענקים נועדו לשקם את צבאה של ישראל ואת כלכלתה לאחר המלחמה. כן גדל משמעותית שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. החל משנת 1977 תיווכה ארצות הברית בין ישראל ומצרים והייתה בין הגורמים החשובים שהשפיעו על הצדדים לחתום על הסכם השלום בין ישראל למצרים. ארצות הברית מימנה את העתקת בסיסי חיל האוויר הישראלי מחצי האי סיני לפנים הארץ בעקבות ההסכם והגדילה את הסיוע הכלכלי והצבאי לישראל ולמצרים בעקבות הסכם השלום^[14]. עם זאת הסיוע הצבאי השנתי הוגבל בעיקרו לרכישת ציוד בארצות הברית בלבד^[15].

ביולי 1983 דווח כי הסיוע האמריקאי מאז קום המדינה הגיעה ל-29 מיליארד דולר^[16].

באוקטובר 1984 בעקבות המשבר הכלכלי בישראל ביקשה ישראל סיוע כלכלי נוסף, ובסך הכל 4 מיליארד דולר, לעומת 2.6 מיליארד שנה קודם^[17]. בעקבות הבקשה קיבלה ישראל מענק חירום כלכלי, בנוסף לסיוע צבאי של 1.8 מיליארד דולר^[18].

בשנת 1988 כפיצוי על ההחלטה להפסיק את פיתוח פרויקט הלביא (בין השאר עקב לחץ מצד גורמים בארצות הברית)^[19], הותר לכ-400 מיליון דולר להיות מומרים לשקלים לצורכי רכישת ציוד צבאי מן התעשייה הישראלית^[20]. סך הסיוע באותה שנה הגיע ל-3.1 מיליארד מתוכו 1.3 מיליארד סיוע כלכלי^[20]. עד אז סיפקה ארצות הברית סיוע כספי לפרויקט^[21].

ב-16 באוגוסט 2007 חתמה ישראל על מזכר הבנות להגדלת הסיוע הביטחוני לישראל ל-30 מיליארד על פני עשר שנים החל מ-2008^[22]. בפועל ארצות הברית סיפקה סיוע בסכום גדול יותר בשנים אלו, עם מענקים נוספים לטובת פרויקט "כיפת ברזל" ופרויקטים ביטחוניים נוספים^[23]. כך לדוגמה ב-2014 הסתכם הסיוע האמריקאי ב-3.6 מיליארד דולר, מתוכו 235.3 מיליון היו עבור סיוע מיוחד לפרויקט "כיפת ברזל"^[24], וב-2015 הסתכם הסיוע האמריקאי ב-3.7 מיליארד דולר, מתוכו 351 מיליון היו עבור "כיפת ברזל" ושתי מערכות ה"חץ" ו"קלע דוד" קבלו 269 מיליון כל אחת^[25].

ב-14 בספטמבר 2016 נחתם מזכר הבנות לפיו תעביר ארצות הברית לישראל 38 מיליארד דולר בעשור שבין השנים 2019–2028, זאת לעומת 34.4 מיליארד בעשור שקדם לו^[26]. על ההסכם נמתחה ביקורת עקב כך שלראשונה נקבע שהסכום במלואו יופנה לרכישת תוצרת ארצות הברית, בניגוד לעבר, ויפגע בתעשייה הישראלית^[27]. המזכר נכנס לתוקף רשמית באוקטובר 2018^[28].

באוגוסט 2019 שירות המחקר של הקונגרס פרסם מחקר לפיו תמיכת האמריקאים בישראל החלה להיות שנויה במחלוקת עקב תמורות דמוגרפיות בארצות הברית^[29].

החל מסוף 2023 העניקה העניקה ארצות הברית סיוע לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי מחקר של מכון ווטסון האמריקאי, ממשלת ארצות הברית הוציאה לפחות 22.76 מיליארד דולר על סיוע צבאי לישראל מ־7 באוקטובר 2023 עד 30 בספטמבר 2024. לפי המחקר, ארצות הברית מממנת כ־70% מהמאמץ המלחמתי של ישראל^[30].

ביקורת והתנגדות לסיוע

בריאיון לירחון "דיפנס ניוז" טען גרשון הכהן, אלוף במילואים וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, שהסיוע מכניס מתח מיותר לדיאלוג האסטרטגי עם ארצות הברית, פוגע בריבונות הישראלית, יוצר תלות צבאית בארצות הברית ומנוון את הייצור התעשייתי בישראל. לכן, טוען הכהן, שישראל צריכה לפעול להקטנה של הסיוע במקום הרחבתו, ושהשותפות הישראלית-אמריקנית רק תתעצם לאורך זמן, אם תשכיל ישראל להיגמל, באופן הדרגתי ומחושב, מהנדיבות הפיננסית האמריקנית^[31]. דברים דומים כתב קודם לכן הפרשן אמוץ עשהאל באתר מרקטווץ' של דאו-ג'ונס^[32].

גם בקרב מחוקקים אמריקאים יש המביעים ביקורת על היקף הסיוע ועל דרכי השימוש בו^[33].

ב-2018 הסנטור הרפובליקאי ראנד פול הדוגל בליברטריאניזם, פעל נגד אישור תוכנית הסיוע החדשה לישראל, בגלל התנגדות עקרונית לכל סיוע החוץ^[34].

חברת בית הנבחרים בטי מקולום ממדינת מינסוטה הגישה פעמיים הצעות חוק, יחד עם עוד 15 חתימות של חברי בית הנבחרים. לפי הצעות אלה, שכותרתן היא "קידום זכויות האדם של ילדים ומשפחות פלסטיניות החיים תחת כיבוש צבאי ישראלי", ייאסר על מדינות המקבלות סיוע צבאי מארצות הברית להשתמש בכספי הסיוע למימון מעצרים, חקירות או עינויים של ילדים^[35]. הצעת החוק של נתמכה גם על ידי ארגון השדולה היהודי-ליברלי ג'יי סטריט^[36].

גם חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז אמרה: "אפשר לדון בצמצום הסיוע הכלכלי והביטחוני לישראל. הרעיון הזה בהחלט צריך להיות על השולחן. זה חלק מהשיח שאנחנו מנהלים בינינו, המחוקקים הדמוקרטיים"^[37].

בספטמבר 2021 מימון בסך מיליארד דולר לחידוש מלאי המיירטים של מערכת "כיפת ברזל" הוסר מחוק התקציב בבית הנבחרים האמריקאי, בלחץ מחוקקים דמוקרטים חברי האגף הפרוגרסיבי במפלגה^[38]. אולם הוא אושר יומיים אחר כך ברוב של 420 מול תשעה מתנגדים^[39].

במאי 2025 התייחס ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לסיוע הביטחוני מארצות הברית, והצהיר כי ישראל צריכה להתחיל תהליך של גמילה הדרגתית מכספי הסיוע הביטחוני השנתי, העומד על כ־3.8 מיליארד דולר בשנה, בדומה לתהליך הגמילה מהסיוע הכלכלי בעבר. נתניהו ציין שישראל מסוגלת להגיע לעצמאות ביטחונית מלאה ולממן בעצמה את ההוצאות הללו ללא הסתמכות על כספי סיוע אמריקאי^[40]. נטען כי התלות הביטחונית בסיוע האמריקאי מגבילה את ישראל מבחינה אסטרטגית, מאחר שמרבית הכסף מופנה חזרה לתעשייה האמריקאית, תוך הטלת מגבלות על פיתוח וייצוא עצמאי של מערכות ביטחוניות ישראליות^[41].

ראו גם

• סיוע בין-לאומי
• יחסי ארצות הברית–ישראל
• יתרון צבאי איכותי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיוע אמריקאי לישראל בוויקישיתוף

• כמה עולה לנו "הסיוע" האמריקאי?, קול העם, 3 ביוני 1965
• מוטי בסוק, הסיוע האמריקאי לא יפתור את בעיות תקציב הביטחון, באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2015
• ד"ר עידן לנדו על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל כתבה באתר הגדה השמאלית
• זלמן שובל, ‏הסיוע של ארה"ב עדיין נכס אסטרטגי, באתר גלובס, 29 במאי 2018 - מאמר תמיכה בהמשך הסיוע
• אמיר זיו-אב, די לשנור: ישראל צריכה להפסיק לבקש נדבות מארה"ב | דעה, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2018 - מאמר נגד המשך הסיוע