שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ספר האורה

ספר תשובות מבית מדרשו של רש"י מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

ספר הָאוֹרֶה הוא ספר הלכה מבית מדרשו של רש"י. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרס"ה בלבוב על ידי שלמה בובר מתוך כתב יד מעזבונו של החיד"א.[1]

עובדות מהירות מידע כללי, מאת ...

ייחוס הספר לרש"י

סכם
פרספקטיבה

בכתבי יד יש עדויות רבות לכך שהספר נכתב על ידי רש"י, או על פי תורתו.[2] בפתח כתב היד מספריית החיד"א כתב הסופר במפורש: ”בעזרת השם הגדול והנורא, אתחיל לכתוב ספר האורה, אשר חיבר הרב הגדול מרנא ורבנא רבינו שלמה צרפתי בן כבוד רבי יצחק זכר צדיק לברכה” ובסופו כתב ”תם ונשלם ספר האורה לרש"י תהלה לאל בורא עולם.”

ובכתב יד פריז, מספריית כל ישראל חברים, חסר הפתיחה אך בסיום הלכות יין נסך נכתב: "זה המחברת חיברו רבינו שלמה לתלמידיו להורות להם הדרך אשר ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשון". בכתב יד אוקספורד בהלכות נדה רשום: "הלכות נדה לרבינו שלמה ז"ל.." ואחרי המילים: " . . עד שיבוא מקוה ישראל לזרוק עלינו מים טהורים לטהרינו, חתום שלמה בר יצחק". כן בכתב יד ג' נכתב: "תם ספר האורה לרש"י ז"ל".

בספר הפרדס לרש"י, נדפס לראשונה בקושטנטינא והוסיף בו קצת דינים מספר האורה וכתב: "ספר האורה לרש"י ז"ל כתוב על קלף ישן נושן".

גם ספרי הראשונים והקדמונים המצטטים מספר זה, מייחסים אותו לרש"י, כן הוא בארחות חיים לרבי אהרן הכהן מלוניל, ובכל בו, וכן המגיד משנה[3] והחיד"א כותבים שהספר נרשם על ידי רש"י.

עם זאת מספר מחזור ויטרי ומתשובות חכמי צרפת משמע שהספר נכתב בבית מדרשו של רש"י ועל ידי תלמידיו, ולא כולו על ידו. כן מההשוואה עם כתבי ההלכה האחרים של רש"י משמע שחלק מהפסקים בספר הם פסקי תלמידיו ולא פסקי רש"י עצמו.

הרב בנימין זאב בנדיקט סובר כי הספר נכתב בפרובאנס על-ידי תלמידי רש"י ובצירוף פסקיו של רבי יהודה בר ברזילי.[4] הרב אייזיק הירש וייס[5] טוען כי כותב הספר הוא רבי נתן המכירי, תלמידו של רש"י.[6] שלום אלבק טוען כי הספר נכתב בצרפת הצפונית בבית מדרשו של רש"י ונסדר על פיו על ידי מחותנו ר' שמחה מויטרי או ר' שמעיה סופרו.[7]

Remove ads

שם הספר

בכתבי היד נקרא הספר בשם ספר האורה. ישנם גרסאות שונות האם שמו של הספר הוא הָאוֹרָה (בקמץ) מלשון: "אוֹרָה וְשִׂמְחָה", או הָאוֹרֶה (בסגול) מלשון "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי"[8] או מלשון המשנה "כִּמְלוֹא אוֹרֶה וְסַלּוֹ"[9] והברייתא[10]: "הַקּוֹצֵר הַבּוֹצֵר וְהַגּוֹדֵר וְהַמַּסִּיק וְהָאוֹרֶה". וייתכן ששם האורה הוא מלשון "הוראה".[11]

מבנה הספר

הספר כולל פסקי הלכות על הנהגת הבוקר, תפילה, ברכות, דיני סעודה, נטילת ידיים, שעטנז, מצוות התלויות בארץ, שבת, מועדי ישראל, טריפות, כשרות ונידה. הספר מחולק לשני חלקים, החלק הראשון כולל 128 סימנים. החלק השני כולל 159 סימנים שרובם מופיעים גם-כן בספר איסור והיתר לרש"י. בשל השוני הרב בין שני החלקים טוענים חלק מהחוקרים[12] כי החלק השני יוחס לספר האורה בטעות ואינו חלק ממנו.

בפסקי ההלכה נזכרו מדברי הגאונים, הראשונים ורבותיו של רש"י.[13]

הספר צוטט רבות על ידי פוסקי ההלכה הרבים במשך הדורות, בהם: הראב"ד בספרו תמים דעים, רבי אהרן הכהן מלוניל בספרו ארחות חיים, ספר כל בו, כפתור ופרח, שבלי הלקט, הריטב"א בחידושיו לש"ס, מגיד משנה, ספר בית מועד, ספר האסיפות, החיד"א בספרו ברכי יוסף ובספרו פתח עניים.

הספר שבמהדורת בובר קיבל הסכמה מהראי"ה קוק.[14]

כתבי יד

Remove ads

מהדורות הספר

לקריאה נוספת

  • שלמה בובר, מבוא לספר האורה, מהדורה ראשונה, לבוב, תרס"ה
  • ב"ז בנדיקט, מרכז התורה בפרובאנס: אסופת מאמרים, ירושלים, תשמ"ה, עמ' 27–28
  • י"מ תא̈ שמע, ר' זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו, לתולדות הספרות הרבנית בפרובאנס, ירושלים, תשנ"ג, עמ' 69
  • מ' מרגליות, הלכות קצובות, ירושלים תש"ב, מבוא, פרק שני, עמ' 50
  • יעקב לוינזון, קונטרס לתולדות רש"י, פרק ט, ספר האורה וסדור רש"י, עמ' 47

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads