בצורת

בצורת היא תופעת טבע שבה ירידת הגשמים במקום מסוים פוחתת או פוסקת באופן חריג וממושך^[1]. הגדרתה בחוק של בצורת משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לשיקולים כלכליים וחברתיים^[1]. בישראל מוכרזת שנת בצורת אם כמות המשקעים פחותה ברבע מהממוצע השנתי^[2]. בצורת נחשבת לאסון טבע חמור במיוחד, והיא משפיעה באופן אקוטי על החקלאות ועל הטבע. בעוד בתקופות קדם, הביאו תקופות בצורת לרעב קשה ולנדידת אוכלוסייה, בעידן המודרני ישנן הטכנולוגיות המאפשרות בזמן בצורת לספק מי שתייה זמינים^[1].

שדות בוויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת

אדמה מבוקעת – אחד ממאפייני בצורת.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בתקופת המקרא

באופן מסורתי מתייחסים לבצורת כאל תופעה שלילית, בשל התלות ההיסטורית של האנושות במים שמקורם במשקעים. לפני התקופה המודרנית בצורת סימלה סכנת כליה עקב מוות ברעב, ועקב כך היוותה נושא דרמטי במיתוסים בתרבויות שונות. במקרא, אברהם ירד מצרימה בשל הרעב^{[דרושה הבהרה]}: ”וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ. וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.” (בראשית, יב, י) גם אחיו של יוסף ירדו מצרימה "לשבור שבר" – לקנות מזון מאסמי התבואה, עקב בצורת^{[דרושה הבהרה]}: ”א. וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. ב. וַיֹּאמֶר־־הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ־שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.” (בראשית, מב, א–ב)

לפי המקרא, גם במאה השמינית לפנה"ס, בממלכת ישראל, חלה בצורת בזמן מלכות אחאב אשר מתוארת כחלק מתיאור קורותיו של אליהו הנביא: ”וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד, אֶל־אַחְאָב, חַי־ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם־יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר־־כִּי, אִם־לְפִי דְבָרִי.” (מלכים א, יז, א) הכרזה זו מופיעה לאחר פירוט חטאי אחאב, והיא כנראה באה כתגובה אליהם; היא מתקיימת ומאגרי המים והמזון בארץ הולכים ומדלדלים, וה' מורה לאליהו להסתתר בנחל כרית שם העורבים מספקים לו מזון^[3].

סיווג

ההגדרה של המילה "בצורת" עשויה להשתנות בהתאם לנקודת ההשקפה. יש ארבעה סוגים של בצורות "מקובלות"^[4]:

• בצורת חקלאית – כאשר תפרוסת המשקעים במרחב ובזמן וצורתם של המשקעים אינם תואמים את דרישות הגידולים החקלאיים ומזיקים להם.
• בצורת הידרולוגית – כאשר רזרבות המים הזמינות ממקורות כמו אקוויפרים, אגמים, מעיינות וכדומה נמצאת מתחת לממוצע. תנאים של בצורת הידרולוגית יכולים להתפתח גם כאשר כמות המשקעים אינה נמוכה.
• בצורת אקלימית – כאשר הכמות השנתית של המשקעים פחותה ב-25% מהממוצע.

השלכות

רובו של פרק זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

תקופות של בצורת עלולות לגרור השלכות סביבתיות, כלכליות וחברתיות קשות, שחלקן קשורות ותורמות אחת לשנייה. ההשלכות הנפוצות הן:

• שרפות ענק בעקבות התייבשות הצמחים.
• מדבור ובליית קרקע.
• אובדן של תוצרת חקלאית, מכמה סיבות :

1. התייבשות
2. התרבות מזיקים
3. פגיעה במחזור החיים של הפרי.

• רעב המוני בעקבות מחסור בעקבות אובדן יבולים.
• מחלות, כתוצאה מאקלים יותר נח והתרבות מזיקים מפיצי מחלות.
• צמא המוני, קיצוב במים.
• נדידה המונית של בעלי חיים בחיפוש אחר מזון ומים ומוות של בעלי חיים רבים.
• נדידה המונית של בני אדם ויצירת גלי פליטים ומחנות פליטים, דבר התורם אף הוא לבעיות אחרות, כמו מחלות.
• מלחמה וסכסוכים על מים ועל שטחים בעלי גישה למים.
  • מלחמת האזרחים בסוריה, לדוגמה, פרצה בין היתר בשל המוני חקלאים חסרי-כל שנדדו לעיר דרעא בעקבות 3 שנות בצורת רצופות (2006–2009) שפקדו את האזור, והם היוו גרעין תסיסה להפגנות שפתחו את מלחמת האזרחים. אומנם הבצורת איננה הגורם היחיד לפרוץ המלחמה, אך היא בוודאות היוותה זרז מרכזי.
• קרקעות שהיו מכוסות במים בצורה טבעית (נהרות, ימים, אגמים) או בצורה מלאכותית (תעלות, אגמי סיכור) נחשפות, וחושפות איתן ממצאים ארכאולוגיים^[5].

בארצות העולם השלישי השלכות הבצורת משמעותיות גם כיום, לעומתן לארצות מפותחות יש יותר אמצעים חומריים, טכנולוגיים וכספיים להתגנונן, להימנע, ולטפל בבעיה. למשל על ידי: יצירת מכוני התפלה, טיהור מים, קידוחי מים עמוקים יותר. מדינת ישראל לדוגמה נסמכת כיום יותר על מכוני ההתפלה, ועל השפד"ן בגוש דן בפרט, מאשר על אספקה מהכנרת והאקוויפרים המתמלאים ממי משקעים.

הבצורת וההתחממות הגלובלית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ביהדות

• בהלכה היהודית נהוג להוסיף בשנות בצורת את תפלת ועננו בברכת שומע תפלה.
• על פי המשנה, היה חוני המעגל בעל היכולת להביא לכך שתפילותיו תתקיימנה, ובשנת הבצורת הקשה התפלל על ירידת הגשמים ונענה^[6].

בישראל

בישראל מוגדרת שנת בצורת כשנה אשר יורדים בה גשמים פחות מ-75 אחוז מהממוצע השנתי. לדוגמה אם הממוצע השנתי הוא 530 מ"מ וירדו רק 397 מ"מ אז זוהי שנת בצורת^[7].

ישראל נמצאת בבצורת הידרולוגית כמעט תמידית, שהרי צריכת המים בה עולה ללא הרף וממוצע המשקעים נשאר ללא שינוי^{[דרוש מקור]}. להתגברות על המחסור במים נבנו מתקני התפלה אחדים, המספקים כמחצית מצריכת מי השתייה במדינה^{[דרוש מקור]}. בנוסף נעשה שימוש נרחב במי קולחין.

על מנת לאפשר לחקלאים לזרוע שדות ללא חשש מבצורת, מבטיח חוק מס רכוש וקרן פיצויים פיצוי לחקלאים על נזקי בצורת באזור מוגבל^[8]. גבולות האזור המוגבל הם: בדרום – קו לא ישר בין נירים במערב ולהב במזרח. במערב – גבול רצועת עזה. בצפון – קו היוצא מאזור ארז ומאזור ברור חיל יורד בכיוון דרום־מזרח לצומת בית קמה ומשם ממשיך מזרחה לאזור שומריה. במזרח – קו ישר מאזור שומריה אל קיבוץ להב, סמוך לקו שביתת הנשק שלפני מלחמת ששת הימים.

ראו גם

• ההתחממות הגלובלית
• משבר מים
• הבצורת בקליפורניה
• עמעום עולמי
• התפלת מי ים
• מדבר
• מידבור
• מדבר אטקמה – המדבר הצחיח בעולם
• קערת האבק
• ג'יל פרנט – פרופסור המתמחה בצמחי תחייה – צמחים שחוזרים לחיים לאחר שהם מתייבשים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בצורת בוויקישיתוף

• בצורת, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
• ניר רן, בצורת בישראל, התפרסם ב"אסונות טבע בישראל" בעריכת משה ענבר ורמי (יורם) פורת, בהוצאת החוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה, אוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 98–106
• דן גזית, בצורת בנגב, באתר "אבני גזית", 22 באפריל 2017
• בצורת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בצורת, דף שער בספרייה הלאומית