ערן חרמוני

ערן חרמוני (נולד ב-18 באפריל 1980) הוא עורך דין, יזם חברתי ופוליטיקאי ישראלי. מחבר הספר "מאושוויץ ועד טהראן" העוסק בנושא איום הגרעין האיראני ויחסי ארצות הברית – ישראל. כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה משנת 2017 עד 2024.^[1]

ערן חרמוני

חרמוני ב-2021
לידה	18 באפריל 1980 (בן 45) גבעת שמואל, ישראל ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	מודיעין‏־מכבים־רעות
מפלגה	העבודה

ביוגרפיה

חרמוני נולד בגבעת שמואל. בעודו נער, בתקופת ממשלת רבין והסכמי אוסלו, החל בפעילות פוליטית במפלגת העבודה ושימש כיו"ר נוער העבודה הארצי.^[2] שירת בצה"ל כלוחם ומפקד במערך האב"כ של חיל ההנדסה הקרבית. לאחר שחרורו נבחר למזכיר סניף מפלגת העבודה בגבעת שמואל.^{[דרוש מקור]}

בשנת 2003 הוביל חרמוני, ביחד עם פעילים נוספים בצעירי מפלגת העבודה, שביתת רעב שארכה 15 ימים במחאה על הקיצוצים בתקציבי הרווחה שיזם שר האוצר, בנימין נתניהו.^[3]

בשנת 2004 נבחר לתפקיד יושב ראש המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה. במהלך כהונתו עבד כמאבטח בבית החולים בילינסון, ובהתאם להבטחת הבחירות שלו, סירב לעבוד כיועץ לשר או לח"כ, כפי שנהגו ראשי המשמרת עד לאותה עת. כיו"ר המשמרת, יזם והוביל רפורמה ארגונית רחבה להתחדשות ארגון הצעירים של המפלגה. במסגרת הרפורמה התקיים הליך בחירות דמוקרטי ברחבי ישראל. בתקופה זו הוביל חרמוני את המשמרת הצעירה למספר מאבקים ציבוריים ובראשם מאבקים חברתיים כנגד הפגיעה בשכבות המוחלשות והעלאת מחירי הלחם,^[4] סולידריות כנגד פגיעה בזכויות העובדים,^[5] תמיכה ציבורית בתוכנית ההתנתקות ומאבק בתמיכתם של גורמים פוליטיים בסרבנות פוליטית בצה"ל אשר הושמעה על ידי הנהגת הימין בישראל.^[6][7] כמו כן, הוביל משלחות דיאלוג עם גורמים פלסטינים, דבר אשר עורר סערה ציבורית לאחר שחרמוני פגש באקראי במהלך משלחת המשמרת הצעירה לרמאללה שר מטעם החמאס, שוחח עימו וקרא לו לפעול לשחרורו של החייל השבוי, גלעד שליט.^[8] לאחר תום כהונתו שימש לתקופה קצרה כיועצו הפוליטי של יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון אהוד ברק, אולם התפטר מתפקידו ביום שבו עזב ברק את מפלגת העבודה לטובת מפלגת העצמאות.^{[דרוש מקור]}

בימי המחאה החברתית בשנת 2011 היה חרמוני ממובילי מאהל המחאה שהוקם בעיר מודיעין,^[9][10] ופעל לייצוג ומתן סיוע משפטי לפעילי המחאה שנעצרו בהפגנות.^{[דרוש מקור]}

חרמוני מזוהה עם המאבק לשוויון זכויות של ישראלים יוצאי אתיופיה. בשנת 2008 הוא ייצג בהתנדבות את הקהילה בעתירה לבג"ץ אשר הוגשה על ידי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ויו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליוצאי אתיופיה, גדי יברקן, שדרשה מהממשלה ליישם את החלטתה להעביר יותר מ-800 מיליון שקלים לצמצום פערים בין יוצאי אתיופיה לישראלים הוותיקים, והעתירה התקבלה.^[11] בנוסף, חרמוני לקח חלק לאורך השנים במאבקים ובהפגנות השונות של יוצאי אתיופיה למען שוויון וכנגד אלימות משטרתית וייצג בהתנדבות עשרות מבני הקהילה בעניינים שונים מול הרשויות, לרבות בנושא עיגון מעמדם של הקייסים.^[12]

בשנים 2010–2012 הקים חרמוני את מטה המאבק לביטול חוק ההסדרים במפלגת העבודה.^[13][14]

בשנים 2012–2013 פרסם מאמרים באתר החדשות "וואלה".^[15]

חרמוני שימש כמזכיר סניף מודיעין-מכבים-רעות של מפלגת העבודה. בינואר 2017 נבחר לתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה.^[1] בוועידת המפלגה ב-14 בספטמבר של אותה שנה הועברו סמכויותיו על פי הצעתו של יושב הראש אבי גבאי, שהצהיר בריאיון לחיים לוינסון מעיתון הארץ כי אינו מרוצה מתפקודו של חרמוני.^[16] במסגרת ההחלטה שהועברה, קיבל אבי גבאי לידיו את סמכויות הניהול של המפלגה והשליטה במינויים ובתקציבים, ופגע בכך בתפקידו ומעמדו של המזכ"ל.^[17]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שוריין במקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה, בבחירות לכנסת ה-22 שובץ במקום השמיני ברשימת "העבודה-גשר", בבחירות לכנסת העשרים ושלוש שובץ במקום ה-13 ברשימת העבודה-גשר-מרצ ובבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום ה-11 ברשימה.^[18] כך יצא שבכל מערכות הבחירות האלה לא נבחר חרמוני לכנסת.

עד בחירתו לתפקיד המזכ"ל שימש כמנהל המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון. במסגרת תפקידו בקרן הקים בין היתר את המכינה הקדם צבאית על שם ברל כצנלסון ויזם את הפקת עלוני "שיחת השבת" - עלוני בתי כנסת ברוח תנועת העבודה שמופצים אחת לשבועיים בעשרות אלפי עותקים בבתי כנסת בישראל.^{[דרוש מקור]}

ביולי 2022 התמודד על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות במפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש וזכה ב-16% מהקולות, לעומת 82% ליו"ר המכהנת מרב מיכאלי. בבחירות אלה הציג חרמוני קו לעומתי למיכאלי, שלדבריו גוררת את המפלגה להיות מפלגת נישה המתחרה ב״קרב פירורים״ מול מפלגת מרצ. לשיטתו, יש ליזום מהלכים לאיחוד כוחות עם מפלגות המרכז^[19].

ב-2 ביולי 2024 הודיע חרמוני על סיום תפקידו לאחר כהונה של 7 וחצי שנים^{[20][21][22][23]}. לדבריו, עשה זאת על רקע בקשתו מזה זמן רב לקיים בחירות דמוקרטיות לתפקידו ולאור הכוונה המוצהרת של היו״ר הנבחר יאיר גולן להוביל איחוד עם מרצ, בזמן שהוא סבור כי המהלך הנכון למפלגת העבודה הוא איחוד עם מפלגות מרכז^[24].

השכלה ומחקר

חרמוני הוא בוגר תואר שני מאוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ליהדות ארצות הברית, ותלמיד מחקר. במאי 2025 כתב את הספר "מאושוויץ ועד טהראן" העוסק בנושא איום הגרעין האיראני ויחסי ארצות הברית – ישראל. הספר נכתב בהמשך לעבודת מחקר אקדמית שכתב במסגרת התוכנית ומבוסס על ראיונות עם בכירים אמריקאים וישראלים.^[25]

חיים אישיים

חרמוני מתגורר במודיעין-מכבים-רעות. הוא נשוי ואב לבת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ערן חרמוני בוויקישיתוף

• ערן חרמוני, ברשת החברתית פייסבוק
• ערן חרמוני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דורון בלוך, מזכ"ל העבודה הודיע על סיום תפקידו: "הגיעה העת להפוך דף", באתר אייס, 2 ביולי 2024