פרס המלכה אליזבת להנדסה

פרס המלכה אליזבת להנדסה (באנגלית: The Queen Elizabeth Prize for Engineering, ידוע בקיצור: QEPrize) הוא פרס עולמי להנדסה וחדשנות, בסך 500,000 ליש"ט ופסלון מודפס בתלת מימד, המוענק מדי שנה בשמה של המלכה אליזבת השנייה (הפרס היה דו־שנתי עד 2021, בסך 1 מיליון ליש"ט). הפרס הושק בשנת 2012 על ידי קבוצה חוצת מפלגות המורכבת מדייוויד קמרון, ניק קלג, ואד מיליבנד, ראש הממשלה, סגן ראש הממשלה ומנהיג האופוזיציה של בריטניה, בהתאמה. הפרס מוענק בארמון בקינגהאם שבלונדון, אנגליה.^[1]

פרס המלכה אליזבת להנדסה
Queen Elizabeth Prize for Engineering

תיאור	חדשנות פורצת דרך בהנדסה לתועלת האנושות
מיקום הטקס	הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
הגוף המעניק	קרן פרס המלכה אליזבת להנדסה
תקופת הפרס	2013–הווה (כ־12 שנים)
נקרא על שם	אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת
qeprize.org

הפרס מנוהל על ידי קרן המלכה אליזבת להנדסה ובראש הקרן עומד לורד בראון ממדינגלי (אנ'), כאשר דאם אן דאולינג (אנ'), סר פול נרס, מלה גאונקר (אנ') וסר ג'ון בדדינגטון (אנ'), משמשים כנאמנים.^[2] ה־QEPrize ממומן על ידי תרומות של החברות הבין־לאומיות הבאות: BAE סיסטמס, BP, גלקסו סמית' קליין, היטאצ'י, יגואר לנד רובר (אנ'),‏ National Grid‏ (אנ'), ניסאן, רויאל דאטש של, סימנס בריטניה, סוני, טאטא פלדה אירופה ‏(אנ'), TCS וטושיבה.^[3]

הפרס

פרס המלכה אליזבת להנדסה מוענק לאנשי חזון הנדסיים, יצירתיים ומעוררי השראה שהישגיהם נחשבים כתרומה משמעותית לתועלת מוחשית ונרחבת לציבור. הארגון מזמין מועמדות מטעם הציבור, האקדמיות להנדסה ומדעים, אוניברסיטאות, ארגוני מחקר וארגונים מסחריים מכל מקום בעולם; מועמדות עצמית אינה מותרת וכי הפרס אינו מוענק לאחר מות המועמד. שופטי התחרות הם קבוצה של מהנדסים מומחים מרחבי העולם הבוחרת את זוכי התחרות מהמועמדים שנבחרו על ידי קבוצת החיפוש של הארגון. צוות השופטים פועל על פי המידע שנמסר במועמדות, הערות שופטים וכל מידע נוסף הנדרש כדי לקבוע איזה מועמד עומד באופן מלא בקריטריונים של הפרס.^[4][5][6]

1. מה המועמד עשה (או שעשו עד חמישה אנשים) שזה חידוש פורץ דרך בהנדסה?
2. באיזו דרך חידוש זה הביא תועלת עולמית לאנושות?
3. האם יש מישהו אחר שיכול לטעון שהיה לו תפקיד מרכזי בהתפתחות זו?

הזוכה / ים של ה־QEPrize מוכרזים מדי שנתיים על ידי יושב ראש קרן QEPrize. בארבעת מחזורי הפרסים הראשונים, הודעה זו נערכה באקדמיה המלכותית להנדסה (אנ') והשתתפו בה בני משפחת המלוכה הבריטית. טקס הענקת הפרסים של QEPrize מתקיים באותה השנה בה הוכרז. פסלון ה־QEPrize תוכנן על ידי הזוכה בתחרות Create the Trophy, שהוענק לזוכה / ים על ידי בן משפחת המלוכה. בשני מחזורי הפרסים הראשונים הוענק הפסלון על ידי המלכה. במחזור הפרס השלישי והרביעי, הפסלון הוענק על ידי הנסיך מוויילס.

זוכים

שנה	המצאה	שם	לאום	הערות
2013	האינטרנט והרשת הכלל־עולמית[7]	בוב קאהן	ארצות הברית ארצות הברית	פרס 2013 הוענק לחמשת המהנדסים האחראים ליצירת האינטרנט והרשת העולמית. ההודעה נמסרה על ידי לורד בראון ממדינגלי בנוכחות הנסיכה אן ב־18 במרץ. הזוכים בפרס 2013 היו: בוב קאהן (ארצות הברית), וינט סרף (ארצות הברית) ולואי פוזין (צרפת) על תרומתם לפרוטוקולים המרכיבים את הארכיטקטורה הבסיסית של האינטרנט. טים ברנרס-לי (בריטניה) להקמת האינטרנט העולמי. מארק אנדריסן (ארצות הברית) עבור דפדפן האינטרנט מוזאיק. ב־25 ביוני קיבלו הזוכים את פרסם מהמלכה אליזבת השנייה בטקס בארמון בקינגהאם בפני קהל שכלל את מנהיגי שלוש המפלגות הפוליטיות העיקריות בבריטניה, שופטי QEPrize, ומספר מהנדסים צעירים.
		וינט סרף	ארצות הברית ארצות הברית
		לואי פוזין (אנ')	צרפת צרפת
		טים ברנרס-לי	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
		מארק אנדריסן	ארצות הברית ארצות הברית
2015	הולכת תרופות מולקולרית[8]	רוברט לנגר (אנ')	ארצות הברית ארצות הברית	פרס 2015 הוענק לרוברט לנגר על עבודתו במתן תרופות מולקולות גדולות. ההודעה נמסרה על ידי לורד בראון ממדינגלי בנוכחות הדוכס מיורק ב־3 בפברואר. ד"ר לנגר, שנשא נאום בהודעה, אמר כי הוא "גאה וזוכה לזכות בפרס ההנדסי הגדול ביותר בעולם". ב־26 באוקטובר קיבל לנגר את פרסו מהמלכה אליזבת השנייה בטקס בארמון בקינגהאם.
2017	חיישן תמונה (אנ')[9]	ג'ורג' סמית'	ארצות הברית ארצות הברית	פרס 2017 הוענק לארבעת המהנדסים האחראיים על יצירת חיישני הדמיה דיגיטלית, חידוש שאפשר התקדמות בטיפולים רפואיים, מדע, תקשורת ובידור. ההודעה נמסרה על ידי לורד בראון ממדינגלי בנוכחות הנסיכה המלכותית ב־1 בפברואר. הזוכים בפרס 2017 היו: ג'ורג' סמית' (ארצות הברית) להמצאת עקרון המכשיר המצויד בטעינה (CCD). מייקל טומפטסט (בריטניה) לפיתוח חיישן התמונה CCD, כולל המצאת מעגל המוליכים למחצה, הדמיה והממיר האנלוגי לדיגיטלי. נובוקאזו טרנישי (יפן) ליצירת הפוטודיודה הצמודה (PPD). אריק פוסום (ארצות הברית) לפיתוח חיישן התמונה CMOS (אנ'). ב־6 בדצמבר קיבלו הזוכים את פרס מההנסיך מוויילס בטקס בארמון בקינגהאם.
		מייקל טומפטסט (אנ')	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
		נובוקאזו טרנישי (אנ')	יפן יפן
		אריק פוסום (אנ')	ארצות הברית ארצות הברית
2019	GPS[10]	ברדפורד פרקינסון (אנ')	ארצות הברית ארצות הברית	פרס 2019 הוענק לארבעת המהנדסים האחראים על פיתוח מערכת המיקום הגלובלית הראשונה (GPS) האמיתית הראשונה, אשר מאמציה המשולבים אפשרו גישה חופשית ומיידית למידע מיקום ותזמון מדויק עבור למעלה מ־4 מיליארד אנשים מסביב לעולם. היישומים שלה נעים בין ניווט והקלת אסונות לבין ניטור אקלים ומערכות בנקאיות. ההודעה נמסרה על ידי לורד בראון ממדינגלי בנוכחות הנסיכה המלכותית ב־12 בפברואר. הזוכים בפרס 2019 היו: ברדפורד פרקינסון (ארצות הברית) להובלת פיתוח, תכנון ובדיקה של רכיבי GPS מרכזיים. ג'יימס שפילקר, ג'וניור (ארצות הברית) לפיתוח מבנה האות האזרחי GPS ברצועת ה־L באמצעות CDMA. הוגו פרוהוף (ארצות הברית) על תפקידו האינסטרומנטלי ביצירת שעון אטומי ממוזער מאוד ומדויק באמצעות מתנד רובידיום. ריצ'רד שוורץ (ארצות הברית) על הובלת תכנון ופיתוח לווייני בלוק I חזקים במיוחד. ב־3 בדצמבר קיבלו הזוכים את הפרס מהנסיך מוויילס בטקס בארמון בקינגהאם.
		ג'יימס שפילקר (אנ')	ארצות הברית ארצות הברית
		הוגו פרוהוף (גר')	ארצות הברית ארצות הברית
		ריצ'רד שוורץ	ארצות הברית ארצות הברית
2021	תאורת LED[11]	איסאמו אקאסאקי	יפן יפן	פרס 2021 הוענק לחמשת המהנדסים האחראים ליצירה ופיתוח של תאורת לד, המהווה בסיס לכל טכנולוגיית התאורה המוצקה. הודעה נמסרה אונליין על ידי לורד בראון ממדינגלי בנוכחות הנסיכה אן ב־2 בפברואר 2021. הזוכים בפרס 2021 היו: איסאמו אקאסאקי (יפן) - חידושיו שידרגו את טכנולוגיית MOCVD על ידי פיתוח השימוש בה לייצור VLRDs ופיתוח נוריות כחולות יעילות. התקדמות זו היוותה בסיס לבהירות גבוהה ול-VLED ירוק-לבן יעיל. .שוג'י נקמורה (יפן וארצות הברית) - על פיתוח MOCVD של נוריות כחולות ירוקות שהובילה ישירות ליצירת תאורה ותצוגות יעילות, נוריות LED ודיודות לייזר כחולות המשמשות לתקליטורי Blu-ray ותמונות DVD בחדות גבוהה. ניק הולוניאק (ארצות הברית) - על המצאת הדיודה הראשונה (אור אדום) הפולטת אור. עבודתו עומדת בבסיס התעשייה העולמית של כל נוריות הלד המודרניות שכן היא הובילה לפיתוח נוריות LED לבנות בעלות בהירות גבוהה ויעילות גבוהה. ג'ורג' קרפורד (ארצות הברית) - על פיתוח נוריות LED לבנות וצהובות ונוריות LED לבנות ואדומות יעילות. ראסל דופויס (ארצות הברית) - על פיתוח ויישום MOCVD לייצור נוריות LED בעלות ביצועים גבוהים.
		שוג'י נקמורה	יפן יפן
		ניק הולוניאק (אנ')	ארצות הברית ארצות הברית
		ג'ורג' קרפורד (אנ')	ארצות הברית ארצות הברית
		ראסל דופויס	ארצות הברית ארצות הברית
2022	מגנט נאודימיום (אנ')[12]	מאסטו סאגאווה (אנ')	יפן יפן	פרס 2022 הוענק על גילוי, פיתוח ומסחור עולמי של המגנט הקבוע החזק ביותר בעולם, סינטור ניאודימיום-ברזל-בורון (Nd-Fe-B), שחולל שינוי בתרומתו, המאפשר טכנולוגיות נקיות יותר וחיסכון באנרגיה.
2023	תאים סולאריים עם פולט פסיבי (PERC)[13]	מרטין גרין (אנ')	אוסטרליה אוסטרליה	פרס 2023 הוענק לארבעת המהנדסים האחראים להמצאה ולפיתוח של טכנולוגיה פוטו-וולטאית סולארית סולרית (PERC) אשר ביססה את הצמיחה האקספוננציאלית לאחרונה בחשמל סולארי בעל ביצועים גבוהים ובעלות נמוכה. הזוכים בפרס 2023 היו: מרטין גרין הקים את קבוצת ה-Solar Photovoltaic באוניברסיטת ניו סאות' ויילס (UNSW) שהדגימה שיפורים עוקבים ביעילות התא לאורך תקופה של 30 שנה כולל תא PERC ושם למדו מקבלי הפרס כסטודנטים לדוקטורט. אנדרו בלייקרס היה המפתח הראשי של תא PERC כטכנולוגיה מסחרית. איהואה ואנג עם בעלה ג'נהאו ג'או המשיכה בפיתוח תאי PERC כדי להשיג יעילות של 25%.
		אנדרו בלייקרס (אנ')	אוסטרליה אוסטרליה
		איהואה ואנג	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
		ג'נהאו ג'או	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
2024	טכנולוגיית אנרגיית רוח מודרנית[14]	אנדרו גאררד (אנ')	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	פרס 2024 הוענק עבור הישגים בקידום התכנון, הייצור והפריסה של טורבינות רוח בעלות ביצועים גבוהים, המאפשרות לאנרגיית רוח לתרום תרומה משמעותית לייצור החשמל בעולם. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, גאררד ושטיסדל ביצעו תרומות הנדסיות פורצות דרך, פיתחו את הטכנולוגיה המוקדמת ושמרו על נוכחותם בעמדות מובילות ככל שהתעשייה גדלה, שעוזרים להניע התקדמות לקראת משק אנרגיה מאופס נטו.
		הנריק שטיסדל (אנ')	דנמרק דנמרק

רשת שגרירי QEPrize

רשת השגרירים של QEPrize היא רשת בין־לאומית המאגדת את מהנדסי הקריירה המוקדמים הטובים והמבריקים מכל התחומים ברחבי העולם, הפועלים לעורר את הדור הבא להתמודד עם אתגרי העתיד. שגרירי QEPrize משמשים כשגרירים להנדסה, ומנהלים קשר עם מורים, הורים, ילדי בית ספר, פוליטיקאים ועיתונאים על עבודתם ומדוע הנדסה היא מקצוע כה חשוב. רשת השגרירים הפכה לקהילה עולמית בשנת 2016.^[15]

תחרות עיצוב הפסלון

פרס המלכה אליזבת להנדסה הוא פרס עולמי החוגג את הצלחותיה של ההנדסה המודרנית. פרס בין־לאומי כזה דורש פסלון בין־לאומי. פסלון ה־QEPrize תוכנן על ידי הזוכה בתחרות Create the Trophy, אשר, כמו הפרס עצמו, מתקימת אחת לשנה. התחרות פתוחה לבני 14–24 ברחבי העולם והיא מעניקה לצעירים הזדמנות לבחון את כישורי העיצוב שלהם באמצעות הטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחום התלת מימד. ההצעות מוגשות באופן מקוון באמצעות האפליקציה QEPrize 3D Design Studio.^[16]

זוכים

להלן זוכי תחרות עיצוב הפסלון:^[17]

• 2013: ג'ניפר לגט, בת 17. לגט הוזמנה לבלות את היום עם המעצב תומאס הת'רוויק לפני סיום התכנון.
• 2015: יואן פיירהולם, בן 20, סטודנט להנדסת מכונות באוניברסיטת גלאזגו. העיצוב שלו, "כתר הזהב", פותח לצורה סופית על ידי BAE Systems והוצג בפני ד"ר רוברט לנגר, הזוכה ב־QEPrize 2015.
• 2017: סמואל בנטלי, בן 15 מויילס. העיצוב שלו הודפס בתלת־ממד על ידי BAE Systems, והוצג בפני הזוכים ב־QEPrize בשנת 2017 בארמון בקינגהאם.
• 2019: ג'ק ג'יאנג, בן 16 מהונג קונג.
• 2021: האנה גולדסמית', בת 20 מבריטניה, סטודנטית לעיצוב באוניברסיטה. "העיצוב משלב אלגנטיות ומורכבות, והוא שואב השראה מהמעגלים המודפסים שעליהם עושים הנדסה רבה".
• 2022: אנשיקה אגרוואל, בת 17, מאגרה, אוטר פרדש, הודו, עובדת ככותבת תוכן עבור אתר בידור הינדי. "העיצוב משתמש בדוגמה ארוגה של משושים כדי לייצג את הקשרים העולמיים שנוצרו על ידי הטכנולוגיה המודרנית".
• 2023: אנג'ה ברנדל, משווייץ.
• 2024: סוניל טאקר, מהודו.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של פרס המלכה אליזבת להנדסה (באנגלית)