שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

סימנס (חברה)

תאגיד גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סימנס (חברה)
Remove ads

סימנס (בגרמנית: Siemens AG, מבוטא "זימנס"; חברת המניות סימנס) היא תאגיד רב-לאומי גרמני, מהגדולים בעולם. החברה, שבסיסה בברלין ובמינכן, מתמחה בייצור פתרונות תחבורה, מוצרי חשמל ביתיים וציוד רפואי. סימנס היא החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום ההנדסה. החברה בעלת משקל רב יחסית במדד DAX של הבורסה לניירות ערך בפרנקפורט.

עובדות מהירות נתונים כלליים, סוג ...
Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חברת סימנס הוקמה באוקטובר 1847 על ידי הממציא ארנסט ורנר פון סימנס. סימנס פיתח מחט למכשיר הטלגרף, כך שהמידע יתקבל כאותיות ולא כקוד מורס. בשנות ה-50 של המאה ה-19 התרחבה חברת הטלגרף של האחים סימנס ללונדון שבבריטניה ולסנקט פטרבורג שברוסיה. סימנס החל להתעניין בטלגרף אחרי שראה את אחד המכשירים הראשונים מסוג זה, שהמציא צ'ארלס ויטסטון. הוא נעשה מומחה לטלגרפיה, ותוך כדי שירותו הצבאי הקים חברה לבניית טלגרפיה בברלין ביחד עם ידידו גיאורג הלסקה. ב-1849 עזב את השירות כדי להקדיש את כל זמנו לפיתוח עסקיו. חברת סימנס-הלסקה התרחבה במהירות והקימה שלוחות בארצות הברית. הישגה החשוב ביותר בימיו של ורנר היה הנחת כבל טלגרף מהודו לאירופה. גם כשהיה עסוק בניהול חברתו ובפעילות ציבורית נרחבת, המשיך ורנר להמציא המצאות לשכלול מכשירי הטלגרף שבנה.

בזמן מלחמת העולם השנייה

כחברות גרמניות גדולות אחרות, שימשה גם סימנס בתקופת שלטון המפלגה הנאצית בשנים 1933 – 1945 ככלי ליישום מדיניות המפלגה הנאצית. בין היתר, הפעילה החברה מפעלים ובתי מלאכה בהם עבדו עובדי כפייה, חלקם היו ממוקמים במחנות ריכוז והשמדה. כך למשל במפעל סימנס אשר הוקם במחנה ההשמדה אושוויץ, הועבדו כ-100,000 אסירים ואסירות[1]. החברה שילמה לאחר המלחמה פיצויים למספר עובדי כפייה[2][3]. מפעלי החברה שימשו גם יעד להפצצות בעלות הברית[4]. לאחר המלחמה נחשפו רבים מפשעי החברה ומספר מנהליה הואשמו בפשעי מלחמה[5], כולל סיוע להקמת מחנות ההשמדה[6].

Thumb
עובדי כפייה במפעל סימנס במחנה העבודה בוברק, תת-מחנה של מתחם אושוויץ, מרכיבים חלקי מטוסים. סביבות שנת 1944

לאחר מלחמת העולם השנייה

ב-1966 התמזגו Siemens & Halske (S&H, נוסדה ב-1847), Siemens-Schuckertwerke (SSW, נוסדה ב-1903) ו-Siemens-Reiniger-Werke SRW, נוסדה ב-1932) לתאגיד אחד.

החברה פיתחה מרכזייה דיגיטלית ראשונה ב-1980. ב-1988 רכשה החברה את החברה הבריטית Plessey.

סימנס, שהתעניינה בהרחבת העיסוק הטכנולוגי שלה ובכניסה לשוק האמריקאי, נכנס ב-1977 לשותפות עם AMD. במסגרת זו רכשה החברה 20% ממניות AMD, ובכך העניקה ל-AMD תמריץ להרחבת קו המוצרים שלה. שתי החברות הקימו את Advanced Micro Computers (ובקיצור AMC) וכך נכנסה AMD לפיתוח וייצור של מיקרו־מחשבים, ובפרט בעזרת מעבדי זילוג מדגם Z8000. ב-1979 רכשה AMD מחדש את חלקה של סימנס במניות, וב-1981 סגרה AMD את AMC.

שנות האלפיים: פרשת השוחד הבינלאומית

החל מ-2005 החלה להיחקר, תחילה בגרמניה, לאחר מכן בארצות הברית ובמדינות נוספות, פרשת שוחד אשר בה מעורבים בכירים בחברת סימנס, בעיקר בחטיבת הטלפוניה שלה. התברר כי בלפחות 2,700 מקרים העסיקה החברה נציגים מקומיים, בין היתר במדינות ישראל, בנגלדש, ניגריה, ארגנטינה, ונצואלה, סין ועיראק, כאשר תפקידם של נציגים אלה היה לקדם באמצעים לא חוקיים את זכייתה של סימנס במכרזים מקומיים לאספקת טורבינות ומוצרים אחרים מתוצרת החברה לממשלות המדינות המעורבות.

סימנס הואשמה אף בשימוש בבריונים לתקיפת העדים נגדה בארגנטינה[7].

סימנס נקנסה בגין מעשיה אלו בסכום של מיליארד ו-600 מיליון דולר. כמו כן התברר כי בין השנים 2001 ל-2007 מימנה סימנס אפיקים פליליים של פעולות כאלה בסכום של בין 800 מיליון ל-1.4 מיליארד דולר. במדינות בעלות רמת שחיתות גבוהה, הגיעו התשלומים הללו עד לערך של 40% מהחוזה. סימנס טענה שהבדיקות הפנימיות והרפורמות הקשורות לפרשה עלו לחברה סכום של למעלה ממיליארד דולר.

בישראל הורשע עו"ד דן כהן, שהיה דירקטור בחברת החשמל, ושנמלט לפרו במהלך החקירה והוסגר אחר כך לישראל, בעבירות של קבלת שוחד ומרמה. בשנת 2008 הגישה סימנס העולמית תביעה כנגד מנכ"ל חברת הבת סימנס ישראל, אורן אהרונסון, בטענה שהוציא כספים במרמה מהחברה, וכי הוא האחראי הבלעדי לתשלום השוחד לדן כהן[8][9]. החליף אותו בתפקיד אליעזר טוקמן, אשר נשא את התפקיד עד לתחילת 2015[10]. נגד שישה מבכירי חברת החשמל הוגש כתב אישום באשמת קבלת שוחד מסימנס[11]. במרץ 2017 הורשעו חמישה בכירים בחברת החשמל במסגרת הסדר טיעון בעבירות שוחד והפרת אמונים[12]. בנובמבר 2017 הורשעה חברת סימנס ישראל, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, והוטל עליה קנס בסך 63 מיליון ש"ח[13].

Remove ads

פעילות עסקית

סימנס היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בפרנקפורט ובבורסה של ניו יורק (מאז 12 במרץ 2001). מטה החברה מתחלק בין הערים מינכן וברלין בגרמניה, אך בדומה לחברות ענק דומות בהיקפן, גם סימנס פועלת כיום בשוק הבינלאומי.

סימנס מעסיקה במפעליה ובחברות הבת שלה כ-400,000 איש, ב-190 מדינות. בשנת 2010 דיווחה על מכירות עולמיות בהיקף של 80 מיליארד אירו (כ-400 מיליארד ש"ח)[14].

לסימנס שש חטיבות עסקיות עיקריות: תקשורת ומידע; אוטומציה ושליטה; כוח; תחבורה; רפואה; ותאורה (תחת המותג OSRAM AG). מפעליה ממוקמים בגרמניה, בסין, בפולין ובטורקיה.

לסימנס יש שותפות עסקית עם חברת נוקיה, אשר הפכה בהמשך לייסודה של חברת Nokia Networks.

Remove ads

סימנס ישראל

סכם
פרספקטיבה

בישראל פועלת החברה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, החברה לא נכנעה לחרם הערבי והחליטה לפעול בישראל[15]. חברת ציגלר הנדסת חשמל מונתה לנציגתה בישראל. בין השאר סיפקה לישראל מרכזיות טלפונים ואף מכרה ידע להקמת קו ייצור בחברת אלישרא (שאז פעלה תחת השם "א.אי.ל ישראל")[16] ומערכות לבקרת רמזורים[17]. בשנת 1999 הוקמה חברת "סימנס ישראל" כשותפות בין סימנס העולמית שהחזיקה 75% וחברת ציגלר הנדסת חשמל[18].

בשנות ה-90 הואצה פעילות התאגיד בישראל בעקבות תהליך השלום[19], ובנוסף על פעילות מכירה ושירות, החלה סימנס להשקיע בחברות ישראליות, באופן ישיר או דרך קרנות הון סיכון[20]. בפעילותה בישראל בשנים 1995–2005 השקיעה סימנס כ-500 מיליון יורו בחברות ישראליות[21]. בין החברות בהם השקיעה או רכשה היו:

  • "אורנט טכנולוגיות תקשורת" - חברה שפיתחה מתגי Ethernet וב-1995 נרכשה על ידי סימנס תמורת 30 מיליון דולר[22].
  • "רדנט", מקבוצת רד-בינת - חברה שפיתחה מרבב גישה בטכנולוגיית ATM (פרוטוקול תקשורת מהיר), נרכשה ב-1997 בידי סימנס תמורת כ-75 מיליון דולר[23].
  • "רדוויז'ן" - חברה נוספת מקבוצת רד-בינת בה השקיעה קרן הון הסיכון של סימנס ב-1999. וממישה את החזקתה ברווח, לאחר שהונפקה בבורסת הנאסד"ק[24].
  • "טקנומטיקס" - חברת תוכנה ישראלית שב-2005 נמכרה לחברת התוכנה האמריקאית UGS, שעצמה נרכשה ב-2007 בידי סימנס. טקנומטיקס מממשיכה לפעול כחלק מחטיבת מוצרי התוכנה של סימנס[25].
  • "סאוואן תקשורת" - חברה שהוקמה בשנת 1996 ופיתחה שבבי תקשורת לטכנולוגיה של VDSL, המיועדת להעברת נתונים בקצבים מהירים במיוחד על גבי תשתית הנחושת של קווי טלפון קיימים. בשנת 2000 נרכשה החברה בידי חברת הבת של סימנס אינפיניון תמורת 130 מיליון דולר[26], והיא הפכה למרכז הפיתוח של אינפיניון בישראל[27]. ב-2007 סגרה חברת אינפיניון את פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל[28].
  • "טלנולדג'" (TeleKnowledge) - חברת הזנק שפיתחה מערכות לחיוב לקוחות (בילינג) לחברות תוכן באינטרנט[29].
  • "פולו-ואפ" (Followap) - חברת זנק שפיתחה מערכות תשתית להעברת מסרים מיידיים ויישומי תקשורת מבוססי מיקום[30].

בשנת 2008, בעקבות פרשת השוחד בחברה, רכשה סימנס העולמית את מלוא הבעלות בסימנס ישראל[31]. אליעזר טוקמן מונה כמנכ"ל סימנס ישראל, הוא הוחלף בידי שמואל פלדל ב-2015[32]. בשנת 2020 מונה אריאל פורת למנכ"ל[33].

החברה מעסיקה כ-650 עובדים ופעילה בתחומי האנרגיה, התחבורה, הטלקומוניקציה והרפואה.

Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads