צנזורה על השמעת שירים בישראל

במשך השנים הוטלה בישראל צנזורה ממשלתית או עצמית על השמעה של שירים מסוימים בשידורי הרדיו בישראל, ובהמשך במידה מועטה גם בשידורי הטלוויזיה בישראל בשל תוכנם. הצנזורה הוטלה בעיקר מטעמים אלה:

• מטעמי שמירה על מסרים חינוכיים, כאשר יש שימוש באוצר מילים בוטה, גסות רוח או ביטויים בעלי אופי מיני.
• רצון להימנע מפגיעה ברגשות הציבור הדתי.
• רצון להימנע מפגיעה ברגשות ציבור המיעוטים בישראל.
• כדי להימנע מפגיעה במורל חיילי צה"ל ובמעמדם הציבורי. נימוקים אלה הועלו בעיקר מצד תחנת גלי צה"ל.

ממשלת ישראל מצידה פעלה במקרים ספורים בראשית המדינה, בהיותה נותנת הנחיות לתחנות הרדיו, אך במשך השנים הצנזורה הייתה בעיקר עצמית מצד התחנות.

צנזורה על השמעת שירים ברדיו

להלן רשימה של שירים שנאסרו להשמעה בתחנות הרדיו:

שם השיר	מחבר המילים	מבצע	שנה	מבקש הצנזורה	התחנות עליהן חלה הצנזורה	סיבת הצנזורה	הערות
"כושי כלב קט"[1]	אנדה עמיר-פינקרפלד	יפה ירקוני	שנות החמישים	ממשלת ישראל	קול ישראל	הופעת המילה "כושי" הנחשבת כמילת גנאי לאפריקאים והייתה עלולה לפגוע ביחסים הנרקמים בין ישראל למדינות אפריקה.
"הסלע האדום"	חיים חפר	אריק לביא	1958	המועצה הציבורית שליד שירותי השידור	כולן	עידוד הליכה מסוכנת לפטרה שבירדן, שהייתה באותם ימים מדינת אויב.	לטענת עובדים בקול ישראל האיסור הוטל על ידי משרד הביטחון, אך מנהל המשרד באותם ימים שמעון פרס הכחיש זאת.[2]
"אנקש"	ברטולט ברכט (תרגום מאת נתן אלתרמן)					הופעת המילה "זונה".[3]
"הפרוצה החלוצה"	חיים חפר	בצל ירוק	1959	אסור להשמעה בתחנות הרדיו ומוחרם במחנות צה"ל[4]		תוכן מיני
"שיר השכונה"	חיים חפר	התרנגולים	1963			רמיזות מיניות[5]	איסור זמני לתקופה מסוימת.
"יחזקאל"	חיים חפר	החלונות הגבוהים	1967	קול ישראל		צנזורה עצמית של קול ישראל בגלל מילות השיר המתארות את הנביא יחזקאל כדמות קרובה ועממית והדבר פוגע ברגשות הציבור הדתי.[6]
"חייל של שוקולד"	חנוך לוין					נפסל בטענה שהוא גורם לדמורליזציה בקרב חיילים, בגלל המשפט ”בוא חייל של שוקולד בוא אלי אל המשלט שב תנוח אל תירא ותשוב לעפרך”.
"הלו נאצר, כאן חוסיין"[7]	ד. מנהיים	פפה (אריה פלדמן)				עלבונות כלפי חוסיין, מלך ירדן.	פסילת השיר לשידור הגיע בעקבות תלונות של מאזינים על כך שגלי הרדיו עוברים מעבר לגבול ושם לא נוהגים להשמיע עלבונות כלפי המנהיג.[8]
"בת 26"	חיים חפר	רבקה מיכאלי	שנות השישים			תוכן מיני	הוגבל לשידור אך ורק לשעות הערב.
"שישי חם"	שמוליק קראוס	שמוליק קראוס	1977			השיר רומז לשימוש בסמים.
"קדוש"[9]	אפרים סידון וב. מיכאל	אפי בן ישראל	1979	קול ישראל		פגיעה בציבור הדתי[10]	מתוך הצגת הסאטירה "ערוץ 2" בבימויו של מוטי קירשנבאום.
"בדרך לרמות"		משתתפי ההצגה
"האשה שאיתי"	ז'ואן מנואל סראט (תרגום לעברית של יהונתן גפן)	דויד ברוזה	1983			המילה "זיונים" הנחשבת כתוכן מיני.	השיר הושמע די הרבה פעמים, אך מתקליט השדרים שנמסר לתחנות השידור נמחקה המילה באמצעות "פיפס" שנשמע עליו.[11]
"האונס"	הלל מיטלפונקט	אהוד בנאי ומזי כהן	1986			נאסר להשמעה בגלל הטקסט המתאר אונס ובגלל המסרים האנטי מלחמתיים.
"נערת הרוק"	יצחק לאור	ריקי גל	1987			תכנים מיניים בוטים.[12]
"בחצרות בחושך"	ערן צור	טאטו	1988	קול ישראל וגלי צה"ל		צנזורה עצמית של ערוצי השידור בגלל הגסות שבשיר ובפרט תיאור מעשה אונס.[13]
"יורים ובוכים"	סי היימן	סי היימן	1988	גלי צה"ל		ביקורת על שליטת צה"ל בשטחים הכבושים.	השיר המשיך להיות מושמע ברשת ג'.[14]
"חד גדיא"	חוה אלברשטיין	חוה אלברשטיין	1989	הוועד המנהל של רשות השידור	רשות השידור	ביקורת על שליטת צה"ל בשטחים הכבושים, תוך פרשנות לטקסט של חד גדיא מסדר פסח.	היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש קבע שההחלטה אינה חוקית.[15]
"אחרינו המבול"	נורית גלרון	נורית גלרון
"ואז הופיעה בטי"	ערן צור	ערן צור	1995	העורכים המוזיקליים בגלי צה"ל	גלי צה"ל	תוכן מיני שכונה אז 'גסויות ותיאורים פרובוקטיביים'".[11]
"אני מניאק"	גיל קופטש	גיל קופטש	1997	מפקד גלי צה"ל משה שלונסקי		ניבולי פה.[11]
"לב זהב"	דניאל שושן	שרית חדד	2001			שרית חדד הפסיקה לשיר שיר זה בגלל אסון ורסאי והשיר הופסק להיות מושמע ברדיו. למרות זאת, הוא משומע מדי פעם ברדיו.
"הקיץ בא"	אופיר קותיאל ורונן סאבו	רונית ראסטה	2007			תכניו פרובוקטיביים מדי.[16]
"עניין של הרגל"	אלונה קמחי	יזהר אשדות	2012	גלי צה"ל		צונזר עצמית על ידי התחנה מאחר שלטענת התחנה שיר מגנה את חיילי צה"ל ובז להם.[17]
"קאקדילה"	משה בן אברהם, מאור תיתון, אופק יקותיאל ואלעד טרבלסי	עומר אדם	2022	כאן גימל[18] וגלגלצ[19]		החפצת נשים ומילים פוגעניות כלפי ציבור העולים מרוסיה וברית המועצות לשעבר.	צנזורה עצמית של ערוצי הרדיו בעקבות לחץ ציבורי, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות המקוונות.

איסור השמעת אומנים

• קיים חרם על השמעת על יצירות של ריכרד וגנר, בגלל האנטישמיות שלו ותפיסתו כמקושר לאידאולוגיה הנאצית (על אף שמת שנים רבות לפני שנוצרה). זאת, בעיקר כדי לא לפגוע ברגשותיהם של ניצולי השואה. בחרם זה נתגלעו סדקים בשנים האחרונות.

איסורים בהשמעה בשטח ציבורי

• בשנת 1970 נאסר להשמעה השיר "שיר לשלום" של להקת הנח"ל בתחומי פיקוד המרכז (בהוראת אלוף הפיקוד רחבעם זאבי) ובפיקוד הדרום (בהוראת אלוף הפיקוד אריאל שרון) בטענת פגיעה במשפחות השכולות בגלל המשפט ”תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים. אל תביטו לאחור, הניחו להולכים” ברוח המחזמר שיער.
• בשנת 2015 אסרה עיריית נהריה על השמעת שירים בעלי גוון של סקסיזם במתחם הנוער שלה.^[11]

תחנות רדיו חרדיות

תחנות הרדיו החרדיות נוהגות להשמיע שירים של אמנים גברים דתיים בלבד.

• ב-2016 התרחש דיון סביב השיר "החיים שלנו תותים" של חנן בן ארי. על אף שהזמר דתי והשיר הושמע רבות בתחנות שאינן חרדיות, השיר לא הושמע בתחנות הרדיו החרדי קול חי וקול ברמה בטענה שהשיר מכיל מושגים ש"לא מוכרים לאוזן החרדית".^[20] בן-ארי הוציא לאחר מכן גרסה מותאמת לציבור החרדי אותה ביצע בשידור חי בתחנת "קול ברמה".
• השיר "צדיק" של שולי רנד נאסר לשידור ברדיו קול חי ובקול חי מיוזיק בשל הביקורת העצמית הנוקבת הנמצאת בו על הצדיקים וכן בשל הטענה שהשיר יכול לפגוע ברבים מהמאזינים. שיריו האחרים של רנד המשיכו להיות משודרים.^[21]

קישורים חיצוניים

• צבי אלגת, מעצורים למנגינות, מעריב, 11 בפברואר 1966
• לירון משה, יזהר אשדות לא לבד: שירים ישראליים נוספים שצונזרו, באתר חדשות 13, 18 באוקטובר 2012
• רותם רוזנטל, חתכו אותם: צינזורים והחרמות בלתי נשכחים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2015
• נדב מנוחין‏, 70 שנות צנזורה: הלהיטים הישראלים הגדולים שהשמעתם נפסלה, באתר וואלה, 15 באפריל 2018
• פלייליסט שירים שצונזרו בישראל באתר פליינגליסט