רוואבי - Wikiwand

רוואבי (בערבית: روابي; מילולית: "גבעות") היא עיר פלסטינית באזור השומרון ברשות הפלסטינית. זו העיר המתוכננת היחידה ברשות הפלסטינית. בנייתה החלה בשנת 2009 ובשנת 2015 הסתיימו העבודות על שתי שכונות ראשונות בעיר, והחל האכלוס שלהן.

עובדות מהירות טריטוריה, נפה ...

רוואבי
روابي

מבט אל השכונות הראשונות
טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
שפה רשמית	ערבית
תאריך ייסוד	2010
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	5,000^[1] (2019)
קואורדינטות	32°00′36″N 35°11′06″E
אזור זמן	UTC +2
http://www.rawabi.ps
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גוש דן מוגדלת) רוואבי (למפת גוש דן רגילה) רוואבי (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רוואבי (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רוואבי

Remove ads

העיר

סכם

פרספקטיבה

העיר נמצאת כתשעה קילומטרים צפון-מערבית מרמאללה, בעיקר בשטח A, בסמוך ליישוב עטרת. העיר עתידה להשתרע על פני שטח של 6,300 דונם. בשלב הראשון, צפויה להתגורר בה אוכלוסייה בת כ-25,000 איש בכ-6,000 יחידות דיור, עם יעד אוכלוסייה סופי של 40,000^[2]. העיר מיועדת למעמד הבינוני-גבוה של החברה הפלסטינית, ובעיקר לאוכלוסייה חילונית^[3]. העיר תכלול בתי ספר, גני ילדים, בתי מלון, מרכזי מסחר, מקומות בילוי, בתי קפה ופארקים. כ-60% משטח העיר מתוכננים להיות שטחים ירוקים, וכמו כן מתוכננת בה חממת היי-טק. העיר אמורה לספק עד 5,000 מקומות תעסוקה^[4].

היזם העומד מאחורי פרויקט הקמת העיר הוא איש העסקים בשאר אל-מסרי, בן למשפחה אמידה משכם, בסיוע מימון קטרי^[5]. התאגיד 'ביתי' שהוקם לצורך הפרויקט נמצא בבעלות משותפת של אל-מסרי וחברת ההשקעות הקטרית הממשלתית (קטרי דיאר), המחזיקה במרבית המניות^[6]. על פי עדותו של אל-מסרי, עלות בנייתה של העיר תהיה למעלה ממיליארד דולר, מתוכם הוא גייס 700 מיליון בביקור אחד בקטר^[7].

אכלוס העיר התעכב תקופה ארוכה עקב מחלוקת בין ישראל לרשות הפלסטינית בשאלה על מי מוטלת האחריות לתשתיות המים של העיר^[8]. בשנת 2015 הושלמו העבודות על שתי שכונות ראשונות בעיר, והן החלו להיות מאוכלסות בפועל. מעל עשירית מהדירות הן בבעלות ערבים-ישראלים. בוני העיר קיבלו אישור מיוחד ממשרד הטאבו של הרשות הפלסטינית לאפשר רישום קרקעות על שם רוכשים ישראליים. כל רוכש חייב לעבור אישור ידני^[3]^[9].

בריאיון למקור ראשון ב-16 ביולי 2016 העיד אל-מסרי שברוואבי מתגוררות 200 משפחות וכי 600 יחידות דיור נמכרו כלומר 400 דירות שנמכרו לא אוכלסו עד למועד זה. נכון ל-2017, מוערך שכ-4,000 בני אדם מתגוררים ברוואבי^{[דרושה הבהרה]}. חברת התוכנה הישראלית מלאנוקס מעסיקה במרכז העסקים בעיר כ-100 עובדים^[10]^[1].

במרכז העיר שוכן תיאטרון גדול ועל ידו מדרחוב מסחרי.

Remove ads

תגובות לבניית העיר

יזמי הפרויקט טענו בשנת 2010 שהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן הטיל מגבלות רבות על הבנייה, במסווה של דאגה לאיכות הסביבה^[11]. ארדן עצמו הודיע כי ישראל תפסיק לסייע בהקמת העיר^[12]. ב-2013 פרסם העיתונאי נחום ברנע כי בכירים בשב"כ ובמוסד טוענים כי מיקומה של העיר מהווה איום אפשרי של ירי רקטות על נמל התעופה בן-גוריון ולשם כך אף נבחר מיקומה^[7].

העיר מעוררת מחלוקת גם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. בקרב תומכיה, היא מוצגת כ"מודיעין הפלסטינית"^[13]^[14], ונתפסת כספינת הדגל של בינוי האומה^[15]. כפרויקט הפיתוח הפרטי הגדול ביותר ברשות כיום, היא מוצגת כקטר כלכלי שייצר אלפי מקומות עבודה חדשים, המעמיד בשורה חדשה של איכות חיים עירונית ומודרנית לחברה הפלסטינית ומקור לגאווה לאומית^[16]. מנגד, מבקריה מצביעים על היותה מתחם מגורים אקסקלוסיבי ומנותק מסביבתו, המדיר את מרבית האוכלוסייה הפלסטינית, ומתוכנן ברוח 'הקהילות הסגורות' (אנ'), תופעה בה העשירים מתבצרים במתחמים מובדלים מפני העניים^[17]. בהיותה עיר בבעלות פרטית מלאה, וכשבכוונת התאגיד 'ביתי' הקטרי-פלסטיני להחזיק ולנהל את נכסי הנדלן המרכזיים בעיר, מפנים המבקרים גם שאלות לגבי ניהול החיים העירוניים, המרחב הציבורי וטיב הדמוקרטיה העירונית^[17]^[18].