שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
רומניה
מדינה באירופה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
רומניה (ברומנית: ⓘⒾ) היא רפובליקה במזרח אירופה, המשתרעת בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת באוקראינה בצפון וגם בדלתת הדנובה בדרום; במולדובה במזרח, בהונגריה במערב, ובסרביה ובבולגריה בדרום, לאורך נהר הדנובה. בדרום מזרח המדינה יש לרומניה רצועת חוף לאורך הים השחור ובה עיר הנמל קונסטנצה. ב-2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו ומ-2007 היא גם חברת האיחוד האירופי.
Remove ads
מקור השם
מקור השם "רומניה" (ברומנית: România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי. זאת – שכן הרומאים כבשו את דאקיה ב-106 לספירה, ובמשך 165 שנה היא הייתה פרובינקיה רומית. הרומאים הושיבו במקום וטרנים מבין הלגיונרים הרומאים, עם פרישתם מהשרות בצבא.
מסמך ראשון הכתוב בשפה הרומנית שנמצא הוא מכתב שהופנה לראש העיר בראשוב ומזהיר אותו מהתקפה קרובה של חיילים טורקים, מ-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ולאכיה מוזכרת בו בשם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească, "הארץ הרומנית"). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות: משם המקור Român, ומשם המקור Rumân. רק במאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות בכל רחבי אירופה, צורת ההגייה של הלאום (ומתוך זה שם הארץ והשפה) נקבעה באופן אחיד כ-Român, כהוקרה כביכול למורשת האימפריה הרומית.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – היסטוריה של רומניה
בעת העתיקה ישבו בשטח רומניה דהיום בני שבט גטו-תראקי בשם דאקים, וארצם נקראה לפיכך דאקיה. במאה הראשונה לפנה"ס התגבשו המתיישבים לישות מאוחדת ומוגדרת וכוננו ממלכה רבת עוצמה שאיימה על האינטרסים של רומא באזור. ההתנגשות בין הצדדים ארעה בראשית המאה ה-2 וכתוצאה מכך דאקיה נכבשה על ידי הרומאים. פרובינקיה רומית בשם "דאקיה פליקס" נוסדה במקום הממלכה הדאקית העתיקה.
בשלהי ימי הביניים התקיימו בחלקה המזרחי והדרומי של רומניה שתי נסיכויות: במזרח נסיכות מולדובה (Moldova) ובדרום מונטניה (Muntenia), שכונתה גם בשמות "הארץ הרומנית" (Ţara Românească) וכן וולאכיה (Vlahia או Valachia). האזור המרכזי-מערבי טרנסילבניה Transilvania, שכונה גם ארדאל (ברומנית: Ardeal, בהונגרית: Erdely) נשלט במשך כאלף שנים על ידי ההונגרים. תחילה כחלק ממלכות הונגריה, ועם כיבושה בידי הטורקים, זכה החבל לאוטונומיה ונקרא נסיכות טרנסילבניה, שהייתה במהלך המאה ה-18 לחלק מהאימפריה האוסטרית ההבסבורגית (לימים האימפריה האוסטרו-הונגרית).
ב-1812 בתום המלחמה העות'מאנית-רוסית, סופחו אל האימפריה הרוסית מזרח מולדובה ואזורים סמוכים. ב-1859 חל איחוד הנסיכויות הרומניות מולדובה (Moldova) ומונטניה (Muntenia) לישות אחת בשם "הנסיכויות הרומניות המאוחדות", והחל מ-1866: "ממלכת רומניה".
ב-1878 הוכרה עצמאות רומניה על ידי רוב מעצמות אירופה בקונגרס ברלין. ב-1883 רומניה הצטרפה ל"ברית-הארבע", אך לא פרסמה זאת באופן רשמי. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה לצד מדינות ההסכמה ב-1916, ובתום הקרבות שנערכו בשטחה בין 1917–1918 היא נכבשה על ידי מעצמות המרכז. לאחר המלחמה, בזכות היותה בת בריתן של מדינות ההסכמה המנצחות, רומניה קיבלה את דרום דוברוג'ה מבולגריה, את בסרביה מרוסיה ואת בוקובינה וטרנסילבניה מאוסטרו-הונגריה. כך הגשימה רומניה את חלום איחוד כל השטחים שהיו מאוכלסים היסטורית ברומנים, ונוצרה "רומניה הגדולה".
במלחמת העולם השנייה חברה רומניה שבשליטת הדיקטטור - המרשל אנטונסקו, למעצמות הציר, וצבאה לחם לצד הוורמאכט הנאצי, החל ממבצע ברברוסה (הפלישה לרוסיה) ב-1941. באוגוסט 1944, רומניה נכבשה על ידי כוחות הצבא האדום תוך התקדמותם לדחיקת הנאצים מערבה. בלחץ כוחות הכיבוש הסובייטים רומניה "החליפה צד" בשלהי המלחמה ועברה ממחנה מדינות הציר לצד בעלות הברית. בהמשך, אף שאולצה לוותר על בסרביה ועל צפון בוקובינה לטובת ברית המועצות, היא קיבלה חזרה את טרנסילבניה, שסופחה ב-1940 להונגריה.
בתום המלחמה נשארו על אדמת רומניה כוחות הצבא האדום, שעזבו את שטחה רק לקראת סוף שנות ה-50'. שלטון בית המלוכה הרומני התקיים במשך 66 שנה, עד להפיכת המדינה לרפובליקה ב-1947, כשאולץ המלך מיכאי הראשון בלחץ הממשלה הפרו-קומוניסטית לוותר על כסאו ולגלות מן הארץ. החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ניהלו שליטיה, גאורגה גאורגיו-דז' תחילה ואחריו יורשו ניקולאה צ'אושסקו, מדיניות חוץ עצמאית מול ברית המועצות, תוך שמירה אדוקה על משטר טרור קומוניסטי כלפי פנים. בניגוד לשאר מדינות הגוש הקומונסטי, רומניה לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל במלחמת ששת הימים, וב-1969 אף הועלתה רמת הקשר הדיפלומטי עם ישראל לדרג של שגרירים. פגישת ראש הממשלה מנחם בגין עם הנשיא צ'אושסקו בשנות ה-70 קדמה להכנות לקראת ביקור אנואר סאדאת בישראל.
ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית עקובה מדם, ומהומות קשות שהחלו בטימישוארה והתפשטו לעיר הבירה ולמקומות נוספים, הודח צ'אושסקו. בתום משפט בזק שנערך בבסיס צבאי הוא הוצא להורג ביחד עם אשתו, שלושה ימים לאחר שנתפס. המשפט בפני בית דין צבאי מאולתר ארך כשעה בלבד, ללא הצגת עדויות ובלא שניתן לנאשמים ייצוג משפטי, כך בא לקיצו המשטר הקומוניסטי ברומניה.
ב-2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו[6], וב-2007 התקבלה גם לאיחוד האירופי[7]; בתחילת 2014 פקעו מגבלות שהטילו 9 מדינות במערב אירופה על מהגרים מרומניה, ואזרחי רומניה יכולים מאז לעבוד ולגור בכל מדינה באיחוד האירופי[8].
Remove ads
יחסי ישראל–רומניה
ערך מורחב – יחסי ישראל–רומניה
בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל מ-1948. חרף התקררות היחסים במהלך המלחמה הקרה, רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שלא ניתקה כלל את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל אחרי מלחמת ששת הימים.
בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים בין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ. ממשלת רומניה הבהירה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה עם האיחוד האירופי. כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה[9].
בעשור השני של המאה ה-21, רומניה היא יעד תיירותי מרכזי עבור ישראלים.
פוליטיקה
ערך מורחב – פוליטיקה של רומניה

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית עם משטר נשיאותי-למחצה. הפרלמנט של רומניה הוא הרשות המחוקקת של הממשל הרומני ומורכב משני בתים: הסנאט, בו יש 136 חברים (נכון לשנת 2020), ו"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו 330 חברים (נכון לשנת 2020). מדי ארבע שנים נערכות בחירות לשני בתי הפרלמנט. חוקת הרפובליקה מבוססת על החוקה של הרפובליקה הצרפתית החמישית (חוקת צרפת הנוכחית).
הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים ורשאי להיבחר ל-2 כהונות רצופות. הוא ממנה ראש ממשלה, שממנה מצידו את חברי ממשלתו, התלויה באישור הפרלמנט.
Remove ads
כלכלה
ערך מורחב – כלכלת רומניה
עד מלחמת העולם השנייה התבססה הכלכלה הרומנית בעיקר על חקלאות ותעשיית עץ, שהניבו כמחצית מהכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות טבע, עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה, כשהדגש על תעשיית יצור פלדה ותעשיית הנפט. גם התעשייה הכימית התפתחה, לצד תעשיית מכרות הפחם.
ואולם, ב-1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית, והיא הידרדרה במהירות. המשבר גרר ירידה קשה ברמת החיים במדינה, והחמרת משטר הטירור כלפי פנים - ובסופו היה בין גורמי המהפכה האנטי קומוניסטית בסוף שנות ה-80. מ-1999 רוב החברות הופרטו ונמצאות מאז בידיים פרטיות. בשנות ה-2000 חוותה המדינה שנים של צמיחה כלכלית מואצת והשקעות חוץ רבות, אך המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בכלכלת המדינה ועצר את הצמיחה המהירה. רומניה צורפה לאיחוד האירופי ב-1 בינואר 2007[10].
המטבע הרומני הוא הלאו הרומני (Leu, סימנו RON), המחולק ל־100 באני (Bani). ב-2014 הייתה צפויה רומניה לאמץ את מטבע האירו, אך לא עשתה כן לבסוף.
Remove ads
גאוגרפיה
סכם
פרספקטיבה

רומניה נמצאת באירופה והיא גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה, במערב עם הונגריה, בצפון (ובדרום-מזרח) עם אוקראינה ובמזרח עם רפובליקת מולדובה. שטחה של רומניה כ-237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה כ-3,200 קילומטר. היא מחולקת ל-41 מחוזות.
מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים בין האזורים ההרריים בצפון המדינה - שם נמצאים הרי הקרפטים, המקיפים את רמת טרנסילבניה - למישורים המאפיינים את הדרום. רכסי הקרפטים משתרעים לאורך של כ-900 קילומטר בצורת חצי סהר וגובהם מגיע עד 2,500 מטר, במקומות מסוימים. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש משטח המדינה מהווים המישורים ושני שלישים הם אזורי גבעות או אזורים הרריים.
שלושה-רבעים משטחה של רומניה מכוסים ביערות.
מהרי הקרפטים נובעים פלגים ונחלים שופעי מים שמרביתם זורמים לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. הנהרות העיקריים הם: Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודיה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלאד (207 ק"מ).
חלוקה אדמיניסטרטיבית
ערך מורחב – מחוזות רומניה
רומניה מחולקת ל־41 מחוזות. התחום המוניצפאלי של בוקורשט מהווה יחידה נפרדת. בארץ יש כמה חבלי ארץ היסטוריים:
- מולדובה (חבל ארץ) Moldova
- מונטניה Muntenia
- אולטניה Oltenia
- טרנסילבניה (ארדאל) Transilvania, Ardeal (כיום כלולים בה חבלי ארץ שהיו בעבר נפרדים: באנאט Banat, מרמורש Maramureş, וקרישאנה)
- בוקובינה Bucovina
- דוברוג'ה Dobrogea
Remove ads
דמוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – רומנים
ברומניה 19 מיליון תושבים. תוחלת החיים במדינה היא 76 שנים. ממוצע הילודה היא 1.8 צאצאים לאישה. 54% מתושבי רומניה גרים בערים (ראו ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).
על פי דו"ח האושר העולמי השנתי שפורסם בסוף מרץ 2024, רומניה ממוקמת במקום ה-32 במדד האושר בקרב האוכלוסייה הכללית, ובמקום השמיני בקרב צעירים מתחת לגיל 30[11].
קבוצות אתניות
הרומנים מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית המדינה. הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום. המיעוט הגדול ביותר הוא המיעוט ההונגרי, המהווה בין 3 ל־5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני. על פי מפקד משנת 2011, הרכבה האתני של האוכלוסייה ברומניה הוא:
קבוצות דתיות
על פי מפקד משנת 2011, הכריזו על עצמם:
- 18,806,428 נוצרים אורתודוקסים, המהווים 81% מהאוכלוסייה.
- 1,028,401 נוצרים קתולים, המהווים 4.3% מהאוכלוסייה.
- 698,550 נוצרים רפורמים, המהווים 3.7% מהאוכלוסייה.
- 330,486 נוצרים פנטיקוסטלים, המהווים 1.5% מהאוכלוסייה.
- 195,481 נוצרים יוונים־קתוליים, המהווים 0.8% מהאוכלוסייה.
- 129,937 נוצרים בפטיסטים, המהווים % 0.6
- 97,041 נוצרים אדוונטיסטים של יום השביעי המהווים 0.4%
- 64,337 מוסלמים סונים המהווים 0.3%
- 66,846 נוצרים יוניטרייאנים המהווים 0.3%
- 46,029 נוצרים לפי האוונגליון ("האחים מפלימות'") המהווים 0.2%
- 39,660 אתאיסטים המהווים 0.2%
- 39,485 נוצרים לפי הפולחן הישן המהווים 0.2%
- 26,194 נוצרים אוונגלים לותרנים סינודו-פרסביטריאנים המהווים 0.1%
- 11,204 נוצרים אוונגלים אוגוסטינים המהווים 0.1%
- 3,519 יהודים
יהדות רומניה
ערך מורחב – יהדות רומניה
יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום. חלקים גדולים ממנה הושמדו בשואה, ומרבית שורדי שואת יהודי רומניה וצאצאיהם עזבו אותה ועלו לישראל, אך שרידיה קיימים עד ימינו ברומניה. בתקופות שונות בהיסטוריה נשלטו חלקים מרומניה על ידי מדינות שונות, ואפילו שפת המקום שונתה ויהודי המקום הושפעו בהתאם. היווצרותה של עדה יהודית אחידה, בעלת מוסדות מרכזיים ומנהיגות משותפת, הייתה תהליך מקביל לתהליך איחוד רומניה והתרחבותה למחוזות בהם חיו דוברי רומנית.
שפות
ערך מורחב – רומנית
השפה הרשמית של רומניה היא רומנית, שהיא שפה לטינית. רומנית מדוברת כשפת אם על ידי 91% מהאוכלוסייה. הונגרית ורומאני (שפת הצוענים) הן שפות המיעוט החשובות ביותר, המדוברות על ידי 6.7% ו-1.1% מכלל האוכלוסייה, בהתאמה. ברומניה יש כ-32,000 דוברי טורקית. אנגלית וצרפתית הן השפות הזרות העיקריות הנלמדות בבתי הספר. השפה האנגלית שגורה בפי 5 מיליון רומנים, צרפתית מדוברת על ידי 4–5 מיליון, גרמנית, איטלקית וספרדית מדוברות על ידי 1–2 מיליון כל אחת.
עיור
ערך מורחב – ערי רומניה
אף על פי ש-54.0% מהאוכלוסייה התגוררה באזורים עירוניים בשנת 2011, אחוז זה נמצא בירידה מאז 1996. מחוזות עם יותר מ-2⁄3 אוכלוסייה עירונית הם חונדוארה, בראשוב וקונסטנצה, בעוד אלו עם פחות משליש הם דמבוביצה (30.06%), גורז' וטלאורמן. בוקרשט היא הבירה והעיר הגדולה ברומניה, עם אוכלוסייה של למעלה מ-1.8 מיליון תושבים בשנת 2021. באזור העירוני הגדול יותר שלה יש אוכלוסייה של כמעט 2.2 מיליון תושבים אשר מתוכננים להיכלל בשטח מטרופולין בוקרשט שהוא עד פי 20 משטחה של העיר עצמה. ל-17 ערים נוספות יש אוכלוסייה של למעלה מ-100,000 תושבים, עם קלוז'-נאפוקה, טימישוארה ויאשי עם קצת יותר מ-300,000 תושבים, קונסטנצה, קראיובה ובראשוב עם למעלה מ-240,000 תושבים, וגאלאץ ופלוישט עם כ-200,000 תושבים. אזורי מטרופולין הוקמו עבור רוב הערים הללו.
Remove ads
צבא וביטחון
ערך מורחב – הכוחות המזוינים של רומניה
צבא רומניה הוא הארגון המרכזי לשמירת ביטחונה של מדינת רומניה. צבא זה כולל 3 זרועות עיקריות: צבא היבשה של רומניה, הצי הרומני וחיל האוויר הרומני.
תיירות
התיירות לרומניה מתמקדת בעיקר ביופיו של הטבע ובעושר ההיסטורי של המדינה. אחרי המסחר, ענף התיירות הוא מגזר השירותים הגדול במדינה, והוא הענף הגדל בקצב הגבוה ביותר. טרנסילבניה מהווה יעד תיירותי מוביל, עם הערים בראשוב, סיביו, סיגישוארה, קלוז' נאפוקה, סינאיה ועוד, כביש הטראנספגרשן, ואתר הסקי הגדול ברומניה פויאנה בראשוב. התיירות מבוססת במידה רבה על הפולקלור והמסורת המקומיים. ברומניה 7 אתרים שהוכרו אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מידע פוליטי-חברתי על רומניה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- השואה ברומניה, בסרביה, בוקובינה וטרנסניסטריה, בית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם
- מנחה נופה, עכבר העיר, הרבה מעבר לממליגה: רומניה לתייר המתחיל, באתר הארץ, 9 במרץ 2018
- רומניה - הבדלים תרבותיים ואזוריים (באנגלית)
- הלבוש הרומני (באנגלית)
- רומניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רומניה, דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads