שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
סיומת אינטרנט
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
לפי שיטת הקצאת כתובות האתרים באינטרנט, הכתובות מחולקות למתחמים (domain) המופרדים ביניהם על ידי נקודות. המתחם העיקרי, המופיע בצד ימין, מכונה סיומת אינטרנט או באנגלית Top-level Domain. סיומות אלו מוקצות על ידי ארגון ה-ICANN.
ישנם שני סוגים של סיומות אינטרנט: סיומות כלליות (gTLD) וסיומות מדינה (ccTLD). סיומות מדינה הן בעלות שתי אותיות, וסיומות כלליות הן בעלות שלוש אותיות או יותר. מבין הסיומות הכלליות ישנן כאלה שבשימוש בין-לאומי ומנוהלות באופן חופשי ואחרות שנמצאות בשליטת הממשל של ארצות הברית.
Remove ads
סיומות גנריות
סכם
פרספקטיבה
הסיומות הללו המכונות (gTLD's (Generic top-level domains נועדו לשימוש כללי, חופשי ובין-לאומי, וכיום כל אדם יכול לרשום על שמו כל כתובת פנויה בעלת אחת מסיומות אלה במחיר השווה לכל נפש. כאשר הן הוקצו לראשונה בשנת 1985 הן כללו את הסיומות שבשימוש הממשל האמריקאי (ראו להלן) ואת:
- com. – מוסדות מסחריים בין-לאומיים.
- net. – רשתות תקשורת.
- org. – מוסדות ללא מטרות רווח (ללא מס).
בשנת 1988, לאחר בקשה מארגון נאט"ו, נוספה גם הסיומת int. לציון ארגונים בין-לאומיים, והארגון הפסיק בהדרגה להשתמש בסיומת .nato.
לאחר הגאות בשימוש באינטרנט בשנות ה-90 נוצר מחסור בכתובות לאתרים בסיומות הכלליות. כמו כן נוצר צורך לבדל סוגי אתרים שלא התאימו לשלוש הקטגוריות של com, org ו-net. לדוגמה: אתרים אישיים של אנשים פרטיים. כתוצאה מכך הוקצו בשנת 2000 שבע סיומות חדשות:
- .aero – לאתרים של תעשיית התעופה
- biz. – לעסקים
- coop. – אתרים של קואופרטיבים
- info. – שימוש כללי .site
- museum. – אתרים של מוזיאונים
- name. – אתרים אישיים של אנשים פרטיים
- pro. – לאתרים של אנשי מקצוע (professionals)
- .example – אתרים לביצוע בדיקות שונות
סיומות נוספות שנפתחו במשך השנים:
- ac/.edu. – סיומת המציינת שיוכה של הכתובת למוסד אקדמי.
- .xxx – סיומות לאתרי פורנוגרפיה.
- mobi. – סיומות לאתרים המותאמים לטלפונים סלולרים.
- gdn. – סיומת כללית שכולם יכולים להשתמש בה.
- .OOO – סיומת כללית שכולם יכולים להשתמש בה.
- art. – סיומת כללית לשימוש בתחום היצירה.
- .google – סיומת לאתרי אינטרנט שנמצאים בשימוש על ידי גוגל וחברת האם שלה, אלפאבית.
- desi. – סיומות לאתרים בתחום התרבות של תת-היבשת ההודית.
- site. – סיומות לאתרים בתחום מסחר אלקטרוני.
- one. – סיומת שפעילה משנת 2015 לאתרים במגוון רב של נושאים.
- ovh. – סיומת לקהילת לקוחות של חברת תקשורת צרפתית OVH.
- moe. – סיומת מסחרית כללית שמנוהלת על יד מספר רב של חברות במשותף.
- .xyz (אנ') – סיומת שנוצרה בשנת 2014 וצברה פופולריות מאז.
- .bond – סיומת לאתרים בתחום הפיננסי.
- .earth – סיומת לשימוש חופשי
Remove ads
תהליך פתיחת הסיומות החדשות
סכם
פרספקטיבה
התהליך של הוספת סיומות אינטרנט כלליות חדשות המשיך לעורר דיונים וסערות רבות בארגון האינטרנט הבין-לאומי (ICANN), ובמשך מספר שנים החל תהליך של הוספת סיומות נוספות למרחב האינטרנט.
בשנת 2005 הושקה הסיומות הראשונה שסימלה תחום של אזור (לא מדינה ולא סיומת גנרית) – לאיחוד האירופי eu. וב-2007 נוספה הסיומת התואמת לאסיה: asia.
כחלק מתהליך פתיחת סיומות חדשות ב-2012 החל תהליך דמוי מכרז, של הגשת בקשות לקבלת זכות לפתיחת סיומות גנריות חדשות. עלות הגשת הבקשה בלבד עמדה על 185,000 דולר ארצות הברית, וכן נדרשה השקעה של מאות אלפי דולרים נוספים, בהכנת תוכניות עסקיות ומשפטיות לכל מי שביקש לרשום סיומת. העלות המוערכת להתמודדות על סיומת עמדה על כחצי מיליון דולר, כאשר לא היו הגשות כפולות של גורמים שונים לאותה סיומת (אז, עלו המבקשים החופפים למכרז של כל המרבה במחיר). תהליך פתיחת הסיומות החדשות כלל כמה סוגי בקשות: סיומות גנריות (כלליות), סיומות למותגים (brand.), סיומות גאוגרפיות (ערים, אזורים וכדומה), סיומות בשפות שונות מאנגלית (IDN's) – שכלל מספר עשרות של בקשות ב-10 שפות שונות – סינית, ערבית, רוסית, הינדי, גרמנית, קוריאנית, יפנית, בולגרית, תאי ועברית.
בסך הכל הוגשו מעל ל-2,000 בקשות, ומתוכן ייפתחו כ-1,400 סיומות חדשות בכל הקטגוריות הנ"ל. תהליך פתיחת הסיומות החל בפועל בנובמבר 2013 ויימשך כשנתיים.
Remove ads
סיומות גנריות בשימוש הממשל של ארצות הברית
האינטרנט החל כיוזמה של הממשל האמריקאי. מסיבה זו מנגנון הכתובות נוצר במקור רק לשימוש אתרים בארצות הברית. לכן, הממשל האמריקאי עושה שימוש בסיומות אינטרנט גנריות לצרכיו. לארצות הברית יש סיומת משלה (us.) אבל נעשה בה שימוש מועט יחסית.
הסיומות הללו הן:
- gov. – מוסדות ממשלתיים.
- mil. – מוסדות צבאיים.
- edu. – מוסדות אקדמיה וחינוך בארצות הברית.
סיומות מדינה
סכם
פרספקטיבה
לכל מדינה מוקצית סיומת משלה לפי הסימול הסטנדרטי של שתי אותיות לטיניות של אותה מדינה (תקן בין-לאומי ISO 3166-1). אתרים בארצות הברית, מייסדת האינטרנט, פטורים מסיומת זו (אף על פי שהסיומת "us." שמורה למדינה זאת).
יש 244 סיומות אינטרנט כאלו (הרשימה המלאה, למטה) חלקן בשימוש מאוד נרחב ואילו חלקן מוקצה למדינות ושטחים אוטונומיים חסרי תושבים (לדוגמה: io. שמוקצה לטריטוריות הבריטיות באוקיינוס ההודי, קבוצת איים שמאוכלסים רק על ידי בסיס אמריקאי יחיד).
כל הכתובות מתחת לסיומת המדינה מנוהלות על ידי הממשלה או איגוד האינטרנט המקומי באותה המדינה. בכל מדינה יש מדיניות שונה של הקצאה כתובות ואילו אתרים יכולים להרשם מתחת. בקנדה, בבולגריה, בצרפת, בנורווגיה ובפורטוגל למשל, רק אזרחי המדינה יכולים לרשום אתרים בסיומת שלה (ca. בקנדה, bg. בבולגריה, fr. בצרפת, no. בנורווגיה ו-pt. בפורטוגל). רק אזרחי איטליה ומדינות האיחוד האירופי רשאים לקנות מתחמים עם הסיומת it. איטליה. מדינות אחרות לעומת זאת מרשות לכל אדם לרשום כתובת וכך נוצר מצב שבמדינות שלהן סיומות פשוטות או בעלות משמעות מיוחדת (לדוגמה: טונגה – to., טובאלו – tv. או איי קוקוס – cc.) נרשמים אתרים שאין להם קשר למדינה (לדוגמה go.to) והקצאת הסיומות הופכת להיות מקור הכנסה כספי למדינה.
חלק מהמדינות מפעילות שמות מתחם משניים (second level domain) כגון co.il. או gov.il. בישראל. במדינות אחרות נרשמים האתרים השונים ישירות מתחת לסיומת המדינה (לדוגמה yahoo.fr בצרפת).
יש מספר יוצאי דופן למדינות בעלות סיומת ששונה מהתקן הבין-לאומי. ביניהם הסיומת su. שהייתה שייכת לברית המועצות, שהתפרקה, ומדינות שאימצו שמות לא תקניים כגון בריטניה, המשתמשת ב-uk במקום ב-gb.
טבלת סיומות המדינות
- שמור/טרם הוקצה:: .eh, .rs, .um
- הוקצו אבל אינן בשימוש:: .bv, .pm, .sj, .so, .yt
- בשלבי ביטול:: .su, .yu, .tp
- בוטלו:: .bu, .cs, .dd, .gb, .zr
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר ארגון ICANN – הארגון שאחראי על הקצאת סיומות אינטרנט.
- איגוד האינטרנט הישראלי – אחראי על הקצאת כתובות מתחת לסיומת האינטרנט של ישראל (il).
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads