רנה ליטוין

רִנה לִיטְוִין (2 בספטמבר 1939 – 17 במרץ 2012) הייתה סופרת, משוררת, חוקרת ספרות ומתרגמת מאנגלית, ספרדית ורוסית.

רנה ליטוין

רנה ליטוין
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	2 בספטמבר 1939 הונג קונג
פטירה	17 במרץ 2012 (בגיל 72)
שם לידה	Rina Biberman = רנה ביברמן
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס טשרניחובסקי פרס ברנשטיין פרס היצירה לסופרים עבריים

ביוגרפיה

רנה ליטוין נולדה בהונג קונג בשנת 1939. אמה הייתה מורה לאנגלית ואביה היה מהנדס ותעשיין. שפות הדיבור בבית היו רוסית ואנגלית. בשנת 1949 המשפחה עלתה לישראל והתיישבה בקריית חיים.

רנה למדה בבית ספר "אהל שם" ברמת גן. לאחר שירותה הצבאי, למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לימדה שירה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב (1968), בתיכון מיטראני בחולון (1972) ובמכללת בית ברל (1995-1997) במסגרת מלגת "סופר-מורה" של משרד החינוך והתרבות ובמסגרות נוספות.

ליטוין הייתה עורכת ומתרגמת בהוצאת ספרית פועלים (1976-1981) וכמו כן חברת מערכת (1981–1984) וממונה על מדור הספרות המתורגמת בהוצאת כתר (1987-1990). מאז 1998 עבדה כעצמאית עם הוצאות ספרים שונות: הוצאת הקיבוץ המאוחד ועם תיאטראות: גשר, החאן והבימה.

ליטוין התגוררה בתל אביב, הייתה נשואה ואם לשניים. היא נפטרה ב-17 במרץ 2012 עקב מחלה.^[1][2]

פרופסור מנחם פרי, עורך הספרייה החדשה, אמר על רנה ליטוין (18 במרץ 2012):

היא הייתה אדם ברוך כישרונות וז'אנרים, מתרגמת שירה מחוננת עם אוזן לצליל ויכולת להיות נאמנה למשקל ולחרוז - דבר מאוד נדיר אצלנו. היא כאילו שייכת לדור ההוא של המתרגמים, של ימי שלונסקי.

^[3]

פרסים

• 1984 – פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים
• 1984 – פרס ברנשטיין
• 1989 – פרס טשרניחובסקי^[4]
• 1994 – פרס משרד החינוך והתרבות
• 2000 – פרס משרד התרבות ליצירה

ספריה (מבחר)

• כל אימת, ספרית פועלים, 1968: שירה.
• כאשר הפילים הגדולים ישנים, מסדה, 1969: שירים לילדים
• ואלה מארץ סינים, 1969,
• על זנב של דג ונשמה בת-אלמוות, 1982: מסות.
• הייתי כאן, 2005: מסע של המחברת בעקבות חמישה סופרים ומשורר אחד שחביבים עליה: ויליאם פוקנר, לב ניקולייביץ' טולסטוי, לואיס קרול, פדריקו גארסיה לורקה, אלכסנדר סרגייביץ' פושקין ומירוסלב הולוב.
• דור המדבר: פרוזה אוטוביוגרפית, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ ספרי סימן קריאה, 2009.
• החייל, הרקדנית והמסע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012.

ספרים שתרגמה

• "אור באוגוסט" מאת ויליאם פוקנר (1968)
• "מרת דאלוויי" מאת וירג'יניה וולף (1974)
• "גבעת ווטרשיפ" מאת ריצ'רד אדמס (1978)
• "אדם טוב קשה למצוא", מאת פלאנרי או’קונור, כתר, 1984
• "בשוכבי גוועת", מאת ויליאם פוקנר, תל אביב, 1980
• "בארץ לאזוכרת", משירי מריה אלנה וולש, ציירה מיכל לוויט, מסדה, 1986
• "דברי ימי תועבת העולם" מאת חורחה לואיס בורחס (1987)
• "משחק הדואנדה ותורתו" מאת פדריקו גארסיה לורקה (1989)
• "משתה בכוס תה - מבחר" מאת אדוארד ליר (1995)
• "ספר האיגיון של אדוארד ליר", מאת אדוארד ליר (1996)
• "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", מאת לואיס קרול (1997)
• "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", מאת לואיס קרול (1999)
• "חלום וברונזה", מאת פדריקו גארסיה לורקה (2001)
• "הקמתי לי גלעד - מבחר שירים ליריים", מאת אלכסנדר סרגייביץ' פושקין (2005)
• "השד - סיפור חידתי של משוררת חידתית" מאת מרינה צווטאיבה
• "להט אדום": האמנות באור המצפון - מרינה צווטאיבה - מבחר מסות ושירים, בצירוף דיאלוג של יוסיף ברודסקי עם סולומון וולקוב: ברודסקי על צווטאיבה. בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2011.
• "נפשות מתות", מאת ניקולאי גוגול, הוצאת הספריה החדשה, 2013.

מחזות שתרגמה

• "הקהל" מאת פדריקו גארסיה לורקה
• "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו", הללויה ארוטית בארבע תמונות ופרולוג, גרסה קאמרית, מאת פדריקו גארסיה לורקה, ירושלים, 1991
• "חתונת הדמים" מאת פדריקו גארסיה לורקה (1988)
• "ככלות חמש שנים" מאת פדריקו גארסיה לורקה (1981)
• 8 מחזות מאת פדריקו גארסיה לורקה (מהדורה מקובצת) תל אביב (2007):
  • "טרגיקומדיה של דון קריסטובל וסניוריטב רוזיטה"
  • "הסנדלרית המופלאה"
  • "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו"
  • "ככלות חמש שנים"
  • "הקהל"
  • "חתונת הדמים"
  • "ירמה"
  • "מחזה ללא שם"
• "חסרת נדוניה", מחזה בארבע מערכות 1879, מאת אלכסנדר ניקולאיביץ’ אוסטרובסקי, אחרית דבר - רינה ליטוין, תל אביב, 1997

ספר- עיזבון

• "געגוע של נהר", הקיבוץ המאוחד, 2021. אוסף מיצירותיה: שירים, סיפורים, תרגומים, שירי נון-סנס ומסות שלא כונסו לספר עד כה^[5]

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של רנה ליטוין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רנה ליטוין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רנה ליטוין, בארכיון הבימה

• רנה ליטוין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רנה ליטוין, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• רנה ליטוין, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• ש. שפרה, תרגום כבית-ספר לספרות: ריאיון עם רנה ליטוין, דבר, 27 ביולי 1973
• נורית זרחי, "אני רוצה להיות שייכת, להיות כאן": שיחה עם רנה ליטוין, עם פרסום תרגומה לרומן של ויליאם פוקנר, "בשכבי גוועת", מעריב, 9 במאי 1980
• רנה ליטווין, קול קורא במדבר, באתר ynet, 13 בינואר 2010
• פרידה מרנה ליטוין באתר הספריה החדשה
• בועז כהן, ‏עומדת על קצה הלשון, באתר גלובס, 5 בינואר 2009
• רנה ליטוין, שתי שמיעות. על אמנותו של מתרגם השירה, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
• רנה ליטוין, הצמתים בחיי והספרות הרוסית, באתר הספריה החדשה, 21 בינואר 2008
• רנה ליטוין, אל הארץ המובטחת, באתר הספריה החדשה, 18 בדצמבר 2009
• חנה הרציג, היכן אני נמצאת: חנה הרציג על ספרה של רנה ליטוין, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם רנה ליטוין, באתר iCast‏, אוגוסט 2010
• רבקה שאול בן צבי, יציאה למסה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 23 בפברואר 2012, על ספר המסות של רנה ליטוין, 'החייל, הרקדנית והמסע'
• שמעון לוי, מילים מילים / ביקורת ספרים, כתב העת "תיאטרון", חוברת מספר 8
• אלכסנדר פושקין (תרגום: רנה ליטוין), תרנגול הזהב, באתר הארץ, 15 במרץ 2013
• רות אלמוג, את קולה אני שומעת, מתוק, מפתה, באתר הארץ, 19 ביולי 2021