שקמה ברסלר

שקמה ברסלר־שוורצמן (נולדה ב-10 ביולי 1980) היא פיזיקאית ישראלית, פרופסור חבר במכון ויצמן למדע,^[1] המשתתפת במחקר מאיץ החלקיקים בשווייץ. היא פעילה חברתית, מיוזמי מחאת הדגלים השחורים וממובילות המחאה נגד הרפורמה המשפטית.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

שקמה ברסלר

לידה	10 ביולי 1980 (בת 45) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
ענף מדעי	פיזיקת חלקיקים
השכלה	הטכניון
מנחה לדוקטורט	שלומית טרם
עיסוק	פיזיקאית, חוקרת מאיץ חלקיקים
תארים	דוקטורט
מספר ילדים	3

Remove ads

ביוגרפיה

ברסלר נולדה בחיפה, בת שנייה בין ארבעה אחים במשפחת שוורצמן,^[2] לרחל, רופאה, ולדורון, מהנדס באלביט מערכות. היא גדלה בקיבוץ גבת ובתמרת.

בצעירותה שיחקה ברסלר כדורסל בקבוצת הפועל גליל עליון ובנבחרות ישראל הצעירות. היא שירתה בצה"ל כספורטאית מצטיינת בבסיס חימוש במושב בית הלל.^[3]^[4] לאחר שירותה הצבאי, עברה לשחק בקבוצת הפועל חיפה. היא פרשה מכדורסל לאחר שנפצעה.

ברסלר סיימה בהצטיינות תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה בטכניון. היא מוסמכת הטכניון בפיזיקה משנת 2006, ושם גם סיימה לימודי דוקטורט בשנת 2011 בהנחיית פרופסור שלומית טרם.^[5]

בשנת 2012 הצטרפה לסגל מכון ויצמן למדע כעמיתת פוסט-דוקטורט, וב-2013 הקימה בו קבוצת מחקר במחלקה לפיזיקת חלקיקים ואסטרופיזיקה. הקבוצה משתתפת במחקר במאיץ החלקיקים CERN שבשווייץ. תחומי עיסוקה של הקבוצה הם פיתוח גלאים לניסוי ATLAS המורכב מגלאים רבים, ופענוח הנתונים הנאספים מהגלאים במטרה למצוא תופעות חלקיקיות שאינן מוסברות על ידי המודל הסטנדרטי, למשל איתור של דעיכת בוזון היגס לשני לפטונים מסוגים שונים, דבר שאינו אפשרי על פי המודל הסטנדרטי.^[6]^[7]

בשנת 2016 זכתה בפרס המחקר על-שם סר צ'ארלס קלור.^[8] בשנת 2023 פרסמה מאמר כחוקרת ראשית, עם לוּקה מוֹלֶרי, על מכשיר מדידת קרינה שפיתחו על בסיס התנהגות גזים.^[9]

בשנת 2023 מונתה לפרופסור חבר.^[10]

Remove ads

פעילות פוליטית

סכם

פרספקטיבה

מחאת הדגלים השחורים

במרץ 2020 יזמה והובילה ברסלר, לצד שני אחיה, ירדן ואייל, ושני חברי משפחה נוספים, את "מחאת הדגלים השחורים". בעקבות הבחירות לכנסת ה-23 וסירובו של יושב ראש הכנסת היוצאת, יולי אדלשטיין, לפנות את מקומו ליושב ראש חדש, הם יזמו שיירות מחאה לכנסת. אירועים אלו התרחשו במקביל לפרוץ מגפת הקורונה והאיסור על התקהלות המונית, מציאות שהשפיעה על אופי המחאה. בהמשך התקיימו גם הפגנות בסמוך לבתי חברי הכנסת ממפלגת חוסן לישראל בראשותו של בני גנץ, בדרישה להתנגדות תקיפה יותר לצעדים של מפלגת הליכוד.^[11]

המחאה הציגה שלוש דרישות:

החלפתו המיידית של יושב ראש הכנסת ה-22 (אדלשטיין), בעקבות סיום הבחירות לכנסת ה-23, ביושב ראש חדש בהתאם לתוצאות הבחירות.
הקמת ועדות הכנסת עם פיקוח פרלמנטרי, בהתאם לתוצאות הבחירות.
חקיקת תיקון לחוק יסוד: הממשלה שלפיו נאשם בפלילים לא יוכל להיות מועמד לראשות הממשלה.

מאז התפשטה מחאה זו ברחבי הארץ והיא ידועה בשם "מחאת הדגלים השחורים". הדגל השחור בשמה של המחאה מסמל סכנה לציבור, בבחינת אזהרה על הסכנה הניצבת לציבור במציאות הקיימת.^[12]

מעצרה של שקמה ברסלר בהפגנה סמוך לקריית ביאליק, מרץ 2023

בשנת 2020 הופיעה ברסלר ברשימת 100 האנשים המשפיעים בישראל של מגזין דה-מארקר^[13] וברשימת חמישים הנשים המשפיעות בישראל של מגזין פורבס.^[14] גם בשנת 2021 הופיעה ברשימת 50 הנשים המשפיעות של המגזין^[15] וכן ברשימת הנשים המשפיעות של העיתון גלובס.^[16]

מחאה נגד הרפורמה המשפטית

החל מסוף שנת 2022 תפסה ברסלר מקום מרכזי במחאה נגד השינויים במערכת המשפט בישראל כחלק מ"הדגלים השחורים". היא הנחתה את ההפגנות המרכזיות בתל אביב ונאמה באופן תדיר גם בהפגנות בירושלים.^[5] בהפגנה שהתקיימה ב-23 במרץ 2023 מול שערי מפעל "רפאל", סמוך לקריית ביאליק, עצרה משטרת ישראל את ברסלר בחשד שעודדה אנשים לחסום את כביש 4. היא שוחררה כעבור שעה, בתנאי ריחוק ממקום ההפגנה ל-5 ימים.^[17] ב-18 ביולי יזמה עם מובילי מחאה נוספים (משה רדמן, רן הר נבו ועמי דרור) מסע רגלי המוני מרחוב קפלן בתל אביב לירושלים כאקט מחאה נגד כוונותיה של הקואליציה לאשר בקריאה שנייה ושלישית את החוק לצמצום עילת הסבירות.^[18]^[19]

תביעות דיבה

ברסלר הגישה תביעות דיבה אחדות נגד גולשים שפרסמו הודעות פוגעניות כלפיה בעקבות פעילותה הפוליטית.^[20] ב-24 בינואר 2024 הפיצה חברת הכנסת טלי גוטליב תאוריית קונספירציה^[21] לפיה בעלה של שקמה ברסלר שוחח עם יחיא סנוואר ימים ספורים לפני טבח שבעה באוקטובר, ושראש "המוסד", דוד ברנע, קיבל התרעה על כך מה-CIA. ברנע אמר בתגובה שגוטליב מפיצה שקרים ואליו הצטרפה גם תגובה רשמית ממשרד ראש הממשלה.^[22] ראש השב"כ רונן בר טען שדבריה של גוטליב הם פגיעה בביטחון המדינה באמצעות חשיפת פרטים חסויים על אנשי השב"כ,^[23] עבירה שדינה שלוש שנות מאסר לפי חוק שירות הביטחון הכללי. בעקבות זאת, ב-1 בפברואר 2024 תבעה שקמה ברסלר את חברת הכנסת טלי גוטליב ופעילים אחרים (בהם מני אסייג וסמדר הילה שמואלי) בסך 2.6 מיליון ש"ח בגין לשון הרע.^[24]

בעקבות תביעת דיבה שהגישה נגד שמואל לוי, בגין שלושה פוסטים נגדה שפרסם בפייסבוק, נפסק שעליו לפצותה ב-180 אלף ש"ח.^[25]

תביעת דיבה שהגישה ברסלר נגד מאיר אזולאי הסתיימה בפשרה שבה נקבע שאזולאי יפצה את ברסלר ב-10,000 ש"ח ויביע חרטה על פרסומיו נגדה.^[26]

בעקבות תביעת דיבה שהגישה נגד זוהר ליבוביץ', שגידף, השמיץ וקרא להרוג אותה, ליבוביץ' הביע חרטה ונפסק שעליו לשלם לה 70 אלף ש"ח.^[27]

את תביעת הדיבה שלה נגד נטלי דדון היא משכה תוך שהוצהר ששני הצדדים מתנגדים לאלימות.^[28]

ב-2025 הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו תביעת לשון הרע נגד ברסלר, על סך חצי מיליון ש"ח. התביעה עוסקת בשלושה פרסומים שבהם נטען לכאורה כי נתניהו קיבל שוחד מקטר, ונטען בה כי "הפרסום האמור פוגע ביסודות המשטר התקין ובערכי הדמוקרטיה".^[29] למימון הגנתה פתחה ברסלר במימון המונים, שגייס את סכום התביעה בתוך פחות משעה. לאחר שברסלר הודיעה כי יעד הגיוס הושג, וכי כל סכום שייתרם מעבר ליעד יוקדש להמשך חשיפת קשרי קטאר וראש הממשלה, גויסו בתוך 24 שעות למעלה מחצי מיליון ש"ח נוספים.^[30]^[31]

במאי 2025 נפסק שרונית לוי, הידועה בכינוי "רונית הביביסטית", תפצה את ברסלר ושלושה פעילי מחאה נוספים בכ-35,000 ש"ח לכל אחד, עקב ציוצים שלה בטוויטר שפגעו בזכות לפרטיות ובזכות לשם טוב של התובעים.^[32]

Remove ads