תל כברי - Wikiwand

תל כברי הוא אתר מתקופת הברונזה בשטח החקלאי של קיבוץ כברי, שבזמן תקופת הברונזה התיכונה II היה היישוב העירוני השלישי בגודלו בארץ ישראל (אחרי תל חצור ואשקלון). הוא נודע בפרסקו בסגנון מינואי, היחיד שהתגלה בישראל.^[1] באתר התגלה מחסן יינות מלכותי שהכיל מעל ל־3,000 בקבוקים, מלפני כ־3,700 שנה, העתיק ביותר במזרח־התיכון.^[2]^[3]

עובדות מהירות מידות, שטח ...

תל כברי

תצלום אוויר של החפירות ארכאולוגיות באתר בשנת 2013
מידות
שטח	200 דונם
גובה מעל פני הים	54 מטר
היסטוריה
תרבויות	התרבות הכנענית התרבות המינואית
תקופות	התקופה הנאוליתית המאוחרת ברונזה בייניימית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II
עשוי מ	בנייה יבשה
ננטש	התקופה ההלניסטית
סוג	תל
אתר ארכאולוגי
התגלה	1950
חפירות	אוניברסיטת תל אביב רשות העתיקות
ארכאולוגים	אהרן קמפינסקי, ולף דיטריך נימאייר 1986-1993 אסף יסעור-לנדאו, אוניברסיטת חיפה, אריק ה. קליין, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון 2005-2017
מצב	הרוס
גישה לציבור	כן
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	מצפון לכברי
קואורדינטות	33°00′30″N 35°08′21″E
(למפת הגליל המערבי מוגדלת) תל כברי (למפת הגליל המערבי רגילה) תל כברי (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל כברי (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל כברי

Remove ads

החפירות באתר

סכם

פרספקטיבה

האתר מוקף הסוללה ומשתרע על שטח של יותר מ־200 דונם. חוצה אותו הכביש הישן נהריה-מעלות. בתחומו מעין עין שפע וצפונית מזרחית לו מעין עין גיח.

תקופות החפירה

האתר התגלה ב־1950 כשחבר קיבוץ כברי מצא כלי אבן מהתקופה הנאוליתית המאוחרת סמוך לעין שפע. חוקרים מרשות העתיקות והמוזיאונים, (ד' אלון ו-ד' רוזיליו), זיהו את הסוללה מתקופת הברונזה ומגדל בצידה הצפוני.

1957–1958 – חפירות הצלה על ידי רשות העתיקות תחת ניהולו של משה ו. פראוסניץ
1961 – במסגרת עבודות לחיבור המעיינות למוביל הארצי, נחפרה ותועדה תעלה באורך 500 מטר רוחב 2.5 מ' ועומק של 4 מטרים.
1969 – חפירות בשטח A נוהלו על ידי בן־יוסף מרשות העתיקות והמוזיאונים
1975–1976 חפירות הצלה קצרות על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בניהול משותף של אהרון קמפינסקי ומשה פראוסניץ ובשיתוף רות עמירן ממוזיאון ישראל. החפירות התרכזו בשטח B.
1986–1993 – חפירות בניהולו של קמפינסקי ווולף דיטריך נימאייר (גר'). תוצאות החפירה פורסמו ב־2002.^[4]
החל מ–2005 – קבוצה בינלאומית בניהולו של אסף יסעור־לנדאו מאוניברסיטת חיפה ואריק ה. קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.^[5]

ממצאים עיקריים

מהתקופה הנאוליתית שרידי מבנים, קבר יחיד, גרזני אבן ממורקים, כלי צור וכן חפצי אומנות בסגנון תרבות ואדי רבה. מתקופת הברונזה המוקדמת I–II קברים ובניינים. מתקופת הברונזה התיכונה, בתים פרטיים, קברים, מערכת ביצורים וארמון המכסה כ־6000 מטר מרובע. הארמון הוא היחיד מהתקופה הכנענית שיכול להיחפר בשלמותו. רצפתו וקירותיו מטוייחים ומעוטרים בסגנון מינואי. השתמרות העיר הכנענית יכולה לתת תמונה מלאה של הפוליטיקה וחיי החברה בתקופה הכנענית, וכך לענות על השאלות האם היה שלטון מרכזי, האם נגבו מיסים ועל סוג החקלאות ששימשה בתקופה.^[1] מתקופת הברזל שרידים של עיר פיניקית מהמאה ה־10 לפניה"ס וחומת סוגרים המיוחסת למאות 8–9. מהתקופה ההלניסטית שרידים הכוללים אקוודוקט. ומהתקופה הרומית ועד העות'מאנית שרידי יישובים, כאשר עיקר ההתיישבות על גבעה צפון־מזרחית ליישוב הקדום.

שרידי שני כפרים ערביים שנבנו בדרום האתר מיוחסים למאה ה־17 ולמאה ה־18.

Remove ads

תקופות בתל כברי

התקופה הנאוליתית המאוחרת (תרבות ואדי רבה) – ההתיישבות באזור כברי החלה לפני כ־16 אלף, בתקופה הנאוליתית. מבנים קבועים הופיעו בסביבות שנת 10000 לפנה"ס.
תקופת הברונזה המוקדמת – היישוב מתקופת הברונזה המוקדמת I–II היה ניכר והשתרע על פני 120-130 דונם בצפון התל. בשלוש שכבות נחשפו יסודות אבן למספר מבנים וכן מספר קברים ובהם קנקני קבורה.
תקופת הברונזה התיכונה – תקופת השיא של האתר בה נבנתה הסוללה המקיפה אותו והארמון המרשים והמעוטר. משערים שגודל היישוב היה 200-150 דונם. בסוף התקופה השתנה אופי היישוב דרמטית. מעל ל־320 דונם היו מוקפים בסוללה ובחומות העיר, והארמון התנשא בצפון מזרח השטח. למסחר הבינלאומי היה תפקיד חשוב בהתפתחות העיר. ייתכן שעיקר הסחר היה עם אזור סוריה-אנטוליה. בסוף תקופת הקולוניות האשוריות באנטוליה (תחילה המאה ה־18 לפנה"ס), הקשרים עם אזור זה נחלשו ולעומתם החלו קשרים עם קפריסין המתגלים בממצא עשיר. ההתפתחות המהירה שבמחצית הראשונה של המאה ה־18 לפנה"ס קשורה ללא ספק לקשרי חוץ אלה. כברי היה בהכרח מרכז הסחר והניהול של צפון עמק עכו בתקופת הברונזה התיכונה II. כנראה נמל הסחר שלה היה או בנחל געתון או הנמל באכזיב.
תקופת הברונזה המאוחרת – השריד היחיד מהתקופה הוא שברי כדים בשטח E בהריסות מתחת לרצפה הנמוכה ביותר של תקופת הברזל. לא הובחנו שרידי יישוב מתקופה זאת וכנראה האתר ננטש בסוף תקופת הברונזה התיכונה.
תקופת הברזל – היישוב התרכז בחלק הדרומי של האתר, מכסה 20-18 דונם בשטחי E ו־D. במאה ה־10 לפנה"ס נבנתה מצודה בא־תל (et-Tell) וחוזקה במהלך תקופת הברזל II.
התקופה ההלניסטית והפרסית – הממצא היחידי מהתקופה הפרסית הם מספר שברי כלי כתישה. מהתקופה ההלניסטית נמצאו אקוודוקט, שרידי קברים מתוארכים למאה השנייה לפנה"ס וחותם פיניקי. בסבירות גבוהה אפשר לשייך את התל על מעיינותיו החשובים לעיר ההלניסטית עכו התלמאית.

Remove ads

זיהוי

בגלל חשיבות היישוב בתקופת הברונזה הIIA ותקופת הברזל, אהרון קמפינסקי, שיער שזאת העיר רחוב המוזכרת בספר יהושע ”וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה.” (יהושע יט', כח') ה־A-r-h-bum המוזכרת בכתבי המארות, וה־Rhabu המופיעה בכתבי ממלכת מצרים החדשה. חוסר בממצאים מבהירים מתקופת הברונזה המאוחרת, מעלה ספקות בקשר להשערה זאת, שייתכן כי תיפתר בחפירות עתידיות.