התפוז המכני (סרט)

התפוז המכני (באנגלית: A Clockwork Orange; נודע בישראל גם בשם "תפוז מכני"^[3]) הוא סרט מותחן פסיכולוגי וסרט פולחן המבוסס על ספר באותו השם. הסרט בוים על ידי סטנלי קובריק ויצא בשנת 1971. הסרט נודע במיוחד בזכות האלימות המוקצנת אשר מוצגת בו, אשר לא הייתה מקובלת בקולנוע בתקופה בה הסרט פורסם.

עובדות מהירות מבוסס על, בימוי ...

A Clockwork Orange

כרזת הסרט בהפצתו המקורית
מבוסס על	הספר התפוז המכני
בימוי	סטנלי קובריק
הופק בידי	סטנלי קובריק
תסריט	אנתוני ברג'ס (ספר) סטנלי קובריק (תסריט)
עריכה	ביל בטלר
שחקנים ראשיים	מלקולם מקדואל פטריק מגי
מוזיקה	ונדי קרלוס ריצ'ל אלקינד
צילום	ג'ון אלקוט
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
חברת הפקה	האחים וורנר, Warner Bros. Pictures
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה, הפצה לאולמות הקולנוע
הקרנת בכורה	19 בדצמבר 1971 ישראל28 באוקטובר 1972^[1]
משך הקרנה	136 דק'
שפת הסרט	אנגלית, נדסט
סוגה	סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט בלשי, סרט בסוגת ספרות עלילה ספקולטיבית, סרט מדע בדיוני, סרט כלא, סרט דיסטופי, סרט מתח, סרט פשע, מדע בדיוני
מקום התרחשות	לונדון
תקציב	2,200,000 דולר^[2]
הכנסות	26,589,355 דולר^[2]
הכנסות באתר מוג'ו	clockworkorange
פרסים	פרס הוגו להצגה הדרמטית
דף הסרט ב־IMDb

Remove ads

שם הסרט

סכם

פרספקטיבה

משמעות השם ופירושו

לשם בשפת המקור כמה פירושים. אחד מהם הוא שזוהי התייחסות לביטוי הקוקני: "As queer as a clockwork orange" ("מוזר כמו תפוז מכני"). פירוש נוסף, מהפופולריים ביותר, הוא שבמלאית המילה "Orang" (אוראנג) פירושה "אדם", והכוונה היא שהעבריינים שעברו את הטיפול הופכים לבני אדם מכניים, חסרי כל בחירה חופשית באשר לטוב ורע; הם בעצם אינם יכולים להכות, לשדוד או להתנכל לאחרים, אך יצרם הרע עדיין קיים בתוכם. את הרעיון הזה מסכם הכומר, שאליו מתחנף אלכס בבית הכלא, באומרו: "אם אדם אינו יכול לבחור, הוא חדל להיות אדם".

בספר, הסופר שאלכס וחבריו תוקפים אותו ואת אשתו כותב ספר בשם "התפוז המכני", המדבר על נושאים הדומים לנושא הספר של ברג'ס. בשלב מאוחר יותר בספר, כשהשינוי בהתנהגותו של אלכס מוצג לקהל צופים, הוא מתוסכל מהיחס אליו כ"מוּצג", ושואל: "האם עליי להיות כמו תפוז מכני?"

תרגום שם הסרט בארץ

עם צאת הסרט עד הוצאת מהדורת ה-DVD בשנת 2003 הסרט הופץ בשם אחד - "התפוז המכני". מהדורת ה-DVD הוציאה את הסרט תחת השם "תפוז מכני" (בלא צורת יידוע), ונעשה שימוש בשם זה גם בחלק מהקרנות והפצות חוזרות אף בשנים האחרונות, לצד שם ההפצה העברי המקורי והמיודע, שחורג מהמקור, שכן השתרש ומהווה שם רווח יותר בישראל (ייתכן, בין היתר, בגלל שהספר הופץ תחת שם זה בלבד בארץ, בעוד הוא בין היתר התבסס על תרגום שם הסרט בארץ, שכן תורגם רק לאחר הפצת הסרט בארץ).

Remove ads

תקציר עלילה

סכם

פרספקטיבה

גיבור הסיפור, אלכס, הוא נער מתבגר בבריטניה, שמבלה את ימיו יחד עם חבריו בביצוע מעשי אלימות שונים: אונס, התעללות ושוד, שאותם הוא עושה מתוך הנאה סדיסטית ולא מתוך מצוקה כלכלית או חוסר סיפוק מיני. הוא בן למשפחה ממעמד הביניים, נבון ומצליח עם נשים. אלכס הוא מעריץ נלהב של מוזיקה קלאסית, של בטהובן ושל הסימפוניה התשיעית שלו בפרט.

אלכס וחבריו מדברים במעין משלב/שפת סתרים/שפת רחוב בדיונית בשם נאדסאט (Nadsat; מרוסית: "-עֶשְׂרֵה"), המבוסס על אנגלית ועל שאילת מילים נרחבת מרוסית, וכמו כן מושפע מהסלנג המחורז הקוקני, מתרגום המלך ג'יימס ומגרמנית.

אלכס וחבריו מבלים את לילותיהם בבר מעוצב בשם "קורובה" (מרוסית Корова, פרה). לאחר שתייה מרובה, הם יוצאים לרחובות ותוקפים אנשים, או שהם פורצים לבתים ומתעללים ביושביהם. אלכס מצליח לפרוץ לבתי האנשים לאחר שהוא משכנע אותם שהוא זקוק לעזרה. הוא משתמש במבטאו האריסטוקרטי ובמשלב לשוני גבוה על מנת לרכוש את אמונם.

אלכס וחבריו מתלבשים בדרך ייחודית: בגדים לבנים, כובעי באולר שחורים וחגורת אתלטים על אזור החלציים. בנוסף, אלכס נוהג להדביק ריסים מלאכותיים על ריסי עינו הימנית. לכל אחד מאנשי החבורה יש כלי נשק: אלה, שרשרת חוליות וכדומה. אלכס הוא המנהיג הבלתי מעורער של החבורה ועל פיו ישק דבר (אם כי בשלב קריטי בסרט מורדים בו בני החבורה ומביאים למעצרו).לאחר שרצח אישה שלביתה פרץ ונבגד על ידי חבריו, נתפס אלכס על ידי המשטרה ונידון ל־14 שנות מאסר. לאחר שנתיים בכלא הוא מצליח להתקבל לניסוי של הממשלה שמטרתו לשקם עבריינים, ושבזכותו יוכל להשתחרר מהמאסר. הניסוי משתמש בשיטה חדשה הנקראת "שיטת לודוביקו" (הדומה לטיפול סלידה), ובמסגרתה מוקרנים למושא המחקר סרטי אלימות שונים תוך מתן סמים שונים הגורמים לו לבחילה חריפה. כדי להכריח את מושא המחקר לספוג עד תום את התכנים המוצגים לו, מרכיבים על ראשו רתמה המכריחה את עפעפיו להישאר פתוחים לרווחה, כדי שלא יוכל לעצום את עיניו. כדי למנוע פגיעה בעיניים, מטפטפים לתוכן דמעות מלאכותיות. בעקבות התניה קלאסית זו, בכל פעם שירצה הנבדק להשתמש באלימות או אף יחזה בגילוי אלימות או מין פרוע, הוא ייתקף תחושת בחילה שלא תאפשר לו לתפקד. במקום להשתקם, אלכס הופך לשבר כלי. אחת מתופעות הלוואי הלא רצויות של השיקום הוא תחושת בחילה בעקבות שמיעת הסימפוניה התשיעית של בטהובן. בתום הטיפול אלכס משוחרר ממעצר.

בשלב זה של חייו, כל מי שהיה איתו בקשר בעבר מפנה לו עורף. הוריו מגרשים אותו מהבית. אלכס נתקל בקבצנים בהם התעלל בעבר, ואלו מפליאים בו מכותיהם. מצילים אותו חבריו לשעבר, שהפכו לשוטרים בינתיים. ואלו לוקחים אותו למקום נטוש ומתעללים בו. בצר לו מגיע אלכס במקרה לאותו הבית שבו הוא ביצע אונס בעבר. בעל הבית לוכד את אלכס, ומשקה אותו יין מהול בחומר הרדמה. אלכס מתעורר לקולה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן, אשר גורמת לו לבחילה והוא קופץ מהחלון על מנת להתאבד.

הוא מתעורר בבית חולים פרטי אשר מסתבר שנמצא תחת חסות הממשלה והשר שיזם בזמנו את "שיטת לודוביקו" לשיקום עבריינים. השר אשר הותקף באופן חריף על ידי התקשורת, מסכם עם אלכס שיקבל את תמיכתו, ובתמורה יקבל טיפול מסור עם טובות הנאה מהשר. בסוף הסרט משחק עם אישה בהיאבקות מינית, לעיני קהל.

Remove ads

אמצעים ויזואליים

הסרט עושה שימוש באמצעים ויזואליים רבים:

תפאורת הרקע של הסרט מרמזת על סביבה אלימה ונותנת למעשה את הרקע להתנהגות האלימה של אלכס. כך למשל, השולחנות שבפאב מעוצבים בדמות בחורות עירומות. לובי ביתו של אלכס נראה כמו לאחר מתקפה ונדליסטית, והדירה עצמה מעוצבת בעיצוב צעקני ביותר.
נעשה שימוש רב בצבעים על מנת להעביר אווירה וסיטואציות. לדוגמה: בסצנת האונס המפורסמת שבסרט האישה הנאנסת לובשת שמלה אדומה צעקנית, שמעבירה תחושה של אלימות וכעס.
הסרט כולל סצנות רבות בהילוך מהיר או בהילוך איטי, כאשר הסאונד נעלם, ומוחלף במוזיקה. למשל, יש סצנה קצרה שבה מראים בהילוך מהיר את אלכס מקיים יחסי מין עם שתי בנות צעירות שוב ושוב, במהירות גבוהה מאוד, וללא קול. ברקע מתנגן קטע הפתיחה של האופרה וילהלם טל.
בסרט משתתפת מכונית הספורט "פרוב 16"^[4].

צבעים

סכם

פרספקטיבה

בסרט קובריק עשה שימוש נועז בצבעים. במהלך הסרט הצבעים משמשים רמז מקדים לאירועים שעתידים להתרחש, לשינויים שיקרו או לעקרונות מפתח בסרט.

פתיחת הסרט - מעבר בין הצבעים אדום, כחול ואדום - סצנת הפתיחה מתחילה במסך אדום בוהק, כאשר עליו מוצג שם חברת ההפקה ("האחים וורנר"). לאחר מכן צבע המסך מתחלף לכחול, ועליו כתוב כי סטנלי קובריק הוא המפיק. המסך שב לצבע האדום כשעליו מתנוסס שם הסרט. השימוש בצבעים הללו אינו מקרי. הצבעי האדום, המסמל אלימות ומין, מתחלף במהרה בצבע הכחול, המסמל רוגע ומלנכוליות, ושב בחזרה לצבע האדום המסמל אלימות ומין.

השימוש בצבעים הללו הוא רמז מקדים לשני חלקים חשובים בסרט:

רמיזה לקו העלילה כולו - תחלופת הצבעים מלמדת את הצופה, כבר בסצנת הפתיחה, לאיזה כיוון העלילה תנוע. השליש הראשון של הסרט מלא בתכנים אלימים ומיניים אותם מבצעים אלכס וחברותו, כמעט תמיד נגד חפים מפשע. השליש האלים מקביל לשליש האדום הראשון בסצנת הפתיחה. לאחר מכן, כאשר אלכס נתפס, מרצה זמן בכלא ועובר את טיפול השיקום, קו העלילה רגוע מאוד. במסגרת שליש זה של הסרט אין מקטעי אלימות כלל (למעט בסרטים שאלכס רואה) והתחושה הכללית היא רגועה ודיכאונית והיא מתיישבת עם השליש הכחול בסצנת הפתיחה. השליש האחרון של הסרט שב בחזרה לקטעי אלימות שהפעם מבוצעת כלפי אלכס. כך, השליש האחרון של הסרט הוא אלים, והולם את הצבע האדום שמסיים את תחלופת הצבעים.
השינוי שעובר אלכס עצמו - בדומה לקו העלילה, הצבעים בפתיחת הסרט מהווים "חשיפה מקדמית" למצבו האישי של אלכס (בניגוד לקו העלילה הכללי). הסרט פותח במצב שבו אלכס נותן ביטוי למחשבותיו הפליליות והוא מבצע מעשי אלימות ואונס ("צבע אדום"). לאחר מכן, בשלב המאסר והשיקום אלכס לא מבצע מעשי אלימות כלל, ונשללת ממנו היכולת לבצעם ("צבע כחול"). בסוף הסרט, כאשר אלכס עובר "בדיקה" הצופה מגלה שכעת אלכס מסוגל לחשוב מחשבות אלימות ומגונות, וכך גם בדמיונו בסצנת הסיום בה הוא משחק עם אישה בהיאבקות מינית ("צבע אדום").

צבע נוסף שמשמש רמז מקדים לעקרון מנחה בסרט הוא הצבע הלבן. בניגוד לתחושה האינטואיטיבית לפיה הצבע הלבן הוא חיובי, בסרט הצבע הלבן מעיד דווקא על שליליות. אלכס וחברותו לבושים לבן, והסרט נפתח בצילום קרוב של החבורה שכולה לובשת לבן. בסצנת הפתיחה עצמה הצבע הלבן בולט מאוד וממלא את רוב הפריים. הבר שבו יושבים החבורה צבוע בלבן, וכך גם בובות הראווה הערומות שמפוזרות בו. רוב החבורות האחרות בבר, שככל הנראה מבצעות מעשים פליליים גם כן, לבושות לבן. השומרים בבר לובשים לבן. הרופאים, במהלך הסרט, לבושים לבן (גם הרופאים שמשקמים את אלכס בשיטת "לודוביקו" וגם הרופאים שמוכנים להשיב את אלכס לסורו).

העיקרון לפיו הצבע הלבן מסמל דווקא את ההפך המוחלט מהתחושה האינטואיטיבית בא לידי ביטוי מיד בסצנת הפתיחה בה החבורה שותה "חלב פלוס" שהוא חלב מהול בסם. הבחירה הזו מעבירה את המסר שבסרט זה הצבע הלבן מעיד דווקא על שליליות.

Remove ads

קריינות

הקריינות היא חלק מרכזי מאוד בסרט. לכל אורכו ישנם קטעי קריינות ארוכים שבהם אלכס מספר לקהל (בסלנג הייחודי שלו) על אירועים, דמויות ומחשבות שעולות בראשו. הקריינות לקוחה רובה ככולה באופן ישיר מתוך הספר. היא אחד האמצעים שבהם משתמש קובריק ליצירת סימפתיה של הקהל כלפי אלכס.

פסקול

פסקול הסרט מורכב בעיקר ממוזיקה קלאסית ומקטעי סינתיסייזר שנכתבו על ידי ונדי קרלוס. נעשה שימוש מורחב במיוחד בסימפוניה התשיעית של בטהובן. קטעי האלימות בתחילתו של הסרט מלווים במוזיקה קלאסית, העומדת בניגוד מוחלט לאלימות הקשה המוצגת בהם.

בסרט ישנו מוטיב חוזר קבוע, שמופיע שוב ושוב לאורך כל הסרט ומלווה קטעי קריינות רבים. המוטיב הוא עיבוד אלקטרוני של מוזיקה ללוויית המלכה מרי (השנייה) מאת הנרי פרסל.

ישנם "ערבובים" רבים בסרט בין מוזיקה "פנימית" (כלומר, מוזיקה שהיא חלק מהעלילה של הסרט, והדמויות שומעות אותה) למוזיקה חיצונית (כלומר, פסקול שאינו חלק מהעלילה, ורק הצופים שומעים אותו). כך, לדוגמה, בסצנה אחת אלכס צועד ושורק לעצמו את המוטיב החוזר במקביל להשמעתו החיצונית לצופים.

במקור, סטנלי קובריק רצה להשתמש באלבום Atom Heart Mother של להקת פינק פלויד. הוא ויתר על הרעיון כאשר חברי הלהקה סירבו לתת לו חופש מלא בשימוש בחלקי האלבום. האלבום עצמו מוצג בסרט, בסצנה שבה אלכס מבקר בחנות תקליטים.

Remove ads

ביקורת

הסרט זכה להצלחה קופתית וגם לביקורות חיוביות מאוד. באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes קבעו 91% מהביקורות כחיוביות^[5] והוא דורג במקום ה-102 ברשימת 250 הסרטים הטובים של אתר הסרטים IMDb^[6]. הסרט נחשב עד היום לאחד מסרטי הפולחן החשובים והטובים בכל הזמנים, ואף היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. מכון הסרטים האמריקאי דירג את הסרט במקום ה-46 ברשימת 100 הסרטים הגדולים ביותר (נכון לשנת 1998). וכן, דירג את "אלכס" במקום ה-12 ברשימת 100 הנבלים הגדולים ביותר. אף על פי כן, הסרט גם ספג ביקורות שליליות ממבקרים חשובים, כגון רוג'ר איברט^[7].

הסרט נאסר לצפייה לתקופה ממושכת בבריטניה, ונאסר עד היום לצפייה על ידי ארגונים דתיים רבים.

דמותו של אלכס דורגה במקום השביעי מתוך 11 ברשימת "11 התפקידים המפחידים ביותר".

Remove ads

הפצה ביתית

סכם

פרספקטיבה

הסרט הופץ לקהל הרחב בארצות הברית בקלטות וידאו החל משנת 1980 והוצא מחדש מספר פעמים בפורמט זה לאחר מכן. הסרט שוחרר לראשונה בפורמט ה-DVD בארצות הברית ב-29 ביוני 1999.

בבריטניה, לאחר חרם רב ואיסור על הקרנה ושידור של הסרט, הסרט יצא בסופו של דבר על ידי וורנר הום-וידאו ב-13 בנובמבר 2000 (בקלטות וגם ב-DVD), בנפרד וכחלק מסט ה-DVD של "האוסף של סטנלי קובריק"^[8]. עקב ביקורות מטעם המעריצים על איכות הווידאו והסאונד של הסרט, האחים וורנר הוציאו מחדש את הסרט, כאשר הוא עבר שחזור דיגיטלי של התמונה ושל הפסקול. סט אספנים במהדורה מוגבלת הכולל גם את דיסק הפסקול, כרזת סרטים, חוברת, מקטע פילם הופץ לצד מהדורה זו גם כן. בשנת 2005 יצאה מהדורה בריטית חדשה, תחת הלייבל "Iconic Film" של חברת וורנר במהדורה מוגבלת, שהיה זהה לסט ה-DVD הקודם, למעט עטיפה שונה. בשנת 2006, האחים וורנר הכריזו על הוצאת מהדורה מיוחדת של שני תקליטורים הכוללת פרשנות של מלקולם מקדואל, ועל יציאות נוספות של סרטי סטנלי קובריק במהדורת 2 תקליטורים. בעוד מספר קמעונאים בריטיים קבעו את תאריך ההשקה ל-6 בנובמבר 2006, המהדורה יצאה בתקופת החגים של 2007.

גרסת HD DVD, Blu-ray ו-DVD (חדשה) יצאה ב-23 באוקטובר 2007, לצד ארבע סרטים נוספים של קובריק, עם העברת וידאו באיכות HD 1080p ורצועות אודיו של Dolby TrueHD 5.1 (עבור מהדורת ה-HD DVD) ורצועות אודיו לא דחוסות של 5.1 PCM (עבור מהדורת ה-Blu-ray)^[9]. בניגוד למהדורות הקודמת, מהדורת ה-DVD החדשה לא כללה שוליים שחורים שנצרבו על גבי הסרט (כך שתצוגת הסרט הייתה מותאמת לפי סוג הצג בו צפו). ה-Blu-ray הוצא מחדש לרגל ציון 40 שנה ליציאת הסרט במהדורה זהה ל-Blu-ray שיצא בעבר, בתוספת מהדורת ספר והסרט התיעודי Stanley Kubrick: A Life in Pictures כתוספת מיוחדת.

בשנת 2021, הושלם שחזור באיכות 4K כאשר עוזרו לשעבר של קובריק, ליאון ויטלי, עבד כמפקח באופן צמוד לאחים וורנר^[10]. מהדורה זו שוחררה בארצות הברית ב-21 בספטמבר 2021 וב-4 באוקטובר 2021 בבריטניה.

בארץ לסרט הופצו קלטות עד שנות התשעים ובשנת 2003 הוציאה חברתת וורנר הום-וידאו DVD ראשון שכלל תרגום לעברית במסגרת סדרת "האוסף של סטנלי קובריק". בהפצה זו, באופן שונה משהופץ עד אז, הסרט הופץ תחת השם "תפוז מכני" (בלא צורת יידוע), בדומה לכתיב האנגלי - A Clockwork Orange. לאחר כארבע שנים יצאה מהדורה עברית תחת חברת הד ארצי (ולאחר מכן גם התו השמיני) נוספת הכוללת שני תקליטורים שהופצה בעטיפה גם תחת השם בצורת היידוע^[11] וגם בתצורה של "תפוז מכני"^[12]. מאז הפצות אלו, בארץ נוהגים להשתמש באחד מהשמות כאשר הסרט עולה להקרנות חוזרות ולשידורי טלוויזיה.

Remove ads