שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

50 Ways to Say Goodbye

סינגל מאת טריין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

"50 Ways to Say Goodbye" (בעברית: "50 דרכים להיפרד") הוא שיר של להקת הפופ רוק האמריקאית טריין. זהו הסינגל השני מתוך אלבום האולפן השישי שלהם "California 37" והרצועה החמישית מהאלבום. השיר נחשב כסוגת מוזיקה עכשווית למבוגרים ומוזיקת פופ. הוא שוחרר בארצות הברית ב-11 ביוני 2012. זהו להיטם האחרון ב-40 המובילים, שהגיע לשיא במקום ה-20 במצעד הבילבורד הוט 100. השיר הגיע למעמד של זהב על ידי ה-RIAA ב-20 בספטמבר 2012.[1] למרות שהשיר נקרא "50 דרכים להיפרד", השיר מתייחס רק ל-11 תירוצים ייחודיים בנוגע לפרידה.

עובדות מהירות יצא לאור, סוגה ...
Remove ads
Remove ads

הלחנת השיר

"50 Ways to Say Goodbye" הוא שיר פופ רוק במפתח E ♭ מינור. זה זמן נפוץ עם קצב של 140 פעימות לדקה. הוא משתמש בגיטרות חשמליות ובקטע כלי נשיפה ומושפע ממריאצ'י וגיטרה אקוסטית. הסולן פטריק מונהאן אמר כי השיר היה "בדיחה (גאג) על בחורה שנפרדת מהחבר שלה ומתראה עם מישהו אחר והיא פשוט כל כך לא בוגרת שהדרך היחידה להתמודד עם זה היא פשוט לספר לחברים שלך שהיא מתה."[2] המילים הן נרטיב של אירוניה שבהן, כדי להציל את "פניו", הזמר טוען שהוא יגיד שחברתו מתה במגוון דרכים מוזרות במקום להודות שהיא זרקה אותו. השיר קיבל מעט השראה משירו של פול סיימון 50 Ways to Leave Your Lover ובמקור היה אמור להיקרא "50 Ways to Kill Your Lover". השם הזה נדחה מכיוון שהוא יכול לעורר מחלוקת. הנושא של השיר גם עוקב אחרי יציאתו של "My Girlfriend's Dead" של The Vandals ב-1998 מתוך אלבומם Hitler Bad, Vandals Good, שנכתב על ידי וורן פיצג'רלד, שבו במקום להתמודד עם המציאות שחברתו עזבה אותו, הוא מספר כי היא מתה במגוון דרכים.[3]

Remove ads

ביקורות

ניק באסט מה-"The Re-View" השווה את השיר לסינגל הקודם שלהם מהאלבום ("Drive By"), באומרו "למרות שאין לו את האווירה הקיצית הזו [של "Drive By"], השיר החדשני הזה עדיין מוצף על ידי פזמון חביב וידידותי לרדיו".[4]

הקליפ

את הקליפ לשיר ביים מארק קלאספלד, ומופיעים בו דייוויד הסלהוף, טארין מנינג, ג'ונתן ליפניקי ושלישיית מריאצ'י, בנוסף לחברי הלהקה פטריק מונהאן, ג'ימי סטפורד וסקוט אנדרווד (סטאפורד ואנדרווד עזבו מאז את הלהקה). הסרטון מתרחש בסופרמרקט כשמונהאן מסביר להאסלהוף ולמגוון לקוחות ואנשי צוות אחרים על היעדרותה של חברתו. סטפורד מגלם את קופאית החנות ואנדרווד מגלם את הקצב, בעוד את החברה מגלמת מאנינג. הסצנות של חנות המכולת משובצות בקטעים לתירוצים השונים שפטריק ממציא להיעדרותה של חברתו, כמו גם סצנות של הלהקה המופיעה על הבמה. לקראת סוף הסרטון, מעריץ שהחזיק שלטים שמנחם את פאט על האובדן כביכול של חברתו, מחזיק סוף סוף שלט שאומר "Rack City Bitch", רפרנס ל-"Rack City" של טייגה. בסוף הסרטון מתגלה חברתו של פאט בחיים, ואומרת לו שלום ולהאסלהוף, שעומדים נבוכים כשהיא ממשיכה בקניות.

קרדיטים

  • פטריק מונהאן – כותב השיר, קולות ראשיים.
  • אספן לינד – כותב השיר, מפיק, גיטרות נוספות, גיטרה בס, קלידים, קולות רקע, תכנון הקליפ.
  • אמונד ביורקלונד – כותב השיר, מפיק, תכנון הקליפ.
  • ג'ימי סטאפורד – גיטרה.
  • סקוט אנדרווד – תופים.
  • הקטור מלדונאדו – בס.
  • ג'רי בייקר – קלידים.
  • בראד מייג'רס – קרן (כלי נשיפה).

מיקומי שיא

Remove ads

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads