Know hope

Know Hope הוא שם העט (הפסבדונים) של אמן הפוסט-גרפיטי הישראלי-אמריקאי אדם יקותיאלי. הוא החל להציג את יצירותיו ברחובות תל אביב בשנת 2005,^[1] בין השאר בכיכרות השונות בעיר, בכיתובים על קירות מבנים מוזנחים ובגינות ציבוריות.

Know hope

לידה	1986 (בן 39 בערך) קליפורניה, ארצות הברית
מדינה	ישראל
כינוי	Know Hope
תחום יצירה	ציור, גרפיטי
thisislimbo.com

הפסבדונים שלו הוא משחק מילים בין הומופונים: הביטוי האנגלי "No hope" פירושו "אין תקווה"' ומשמעות הפועל באנגלית "to know" היא "להכיר" או "לדעת".

בעבודותיו משתמש האמן בטכניקות המשלבות ציורי קיר, הדפסים, הדבקי-קרטון ואפילו מוביילים. על אף שבתחילת דרכו הציג ברחובות העיר בלבד וללא הסכמה פורמלית של הרשויות, כיום מציג "Know Hope" את עבודותיו גם במוסדות לגיטימיים כמו הביאנלה בהרצליה, אירוע "פצ'ה קוצ'ה" בתל אביב, ואף בחו"ל (בין השאר בלונדון, בנורווגיה, בלוס אנג'לס ובמנהטן).^[2]

עבודה של נו הופ בווינה

עבודה של Know hope באטלנטה

תחילת עבודתו

"Know hope" נולד בדרום קליפורניה שבארצות הברית, ועלה לישראל עם הוריו כשהיה בן 10. לדבריו, מעולם לא למד אמנות במוסד על-תיכוני, אך תמיד היה מוקף באמנות. שני הוריו אמנים, ועיקר ניסיונו והידע שלו נרכשו על ידי ניסוי וטעייה.^[3][4]

עבודותיו החלו להופיע ברחובות העיר תל אביב בשנת 2005, בעיקר בכיתובי גרפיטי באמצעות תרסיס צבע שהציגו את כינויו על ארונות חשמל, לוחות מודעות, חומות וקירות של מבנים, עניין שהיווה מעין חידה באשר לשאלת קיומו. רק כאשר הציג מספר מעבודותיו במקומות ציבוריים ומקוריים (כמו באתר השיפוצים ברחוב בר גיורא בשנת 2006, ובאזור גדר ההפרדה בבית לחם בשנת 2007) החל הציבור בעיר מתעניין בהן.

המעבר לקונצנזוס בקהילת האמנות בישראל

עם הזמן, ובשל השאיפה להדביק טרנדים גלובליים בעולם האמנות המעודדים יצירה חתרנית (כמו של אמן הגרפיטי הבינלאומי בנקסי, למשל), הפכו עבודותיו של "Know hope" ושל אמני פוסט-גרפיטי אחרים לפופולריים יותר ויותר – ראשית בגלריות בתל אביב (כמו גלריית "אורבניקס")^[5]), ולאחר מכן גם במוסדות יוקרתיים ו"מעונבים" יותר בעולם האמנות כמו הביאנלה בהרצליה.^[6] על המעבר לקונצנזוס, אמר "Know hope" שהוא מודע למחיר שהוא עלול לשלם בעקבות העיסוק באמנות ממוסחרת, הכוללת מכירת עבודות והצגתן תמורת תשלום. מאידך, טוענים מנהלי גלריות וחוקרי אמנות כי המעבר מהרחוב לגלריות הוא בעצם משאלת לבם של אמנים אלה, וכי רצונם הוא לתקשר עם הציבור כמו האמנים הממוסדים.^[7]

במסגרת פסטיבל סרטי דוקאביב 2025 פורסם הסרט "Know hope"' בהפקת שלומי אלקבץ, גלית כחלון וליבי לנקינסקי ובביומו של עומר שמיר. הסרט זכה בתחרות בפרס לסרט הישראלי הטוב ביותר ע"ש דב יודקובסקי לשנה זו, ומתאר את ייחודיותו של אדם יקותיאלי כאמן המקשר בין אמנות למציאות, תוך שהוא משלב את היצירתיות האמנותית שלו עם אינטראקציות חברתיות.^[8][9]

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של Know hope (באנגלית)

מדיה וקבצים בנושא Know hope בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של אדם יקותיאלי
• עבודות של Know hope, באתר flickr
• אסתי סגל, ‏מדברים אל הקירות, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2007
• הילה שקולניק-ברנר, עכבר העיר אונליין, חומות של תקווה: Know Hope נכנס לגלריה, באתר הארץ, 1 במרץ 2013
• אלי ערמון-אזולאי, אמן הרחוב “Know Hope” מפוגג מעט מהמסתורין סביבו, באתר הארץ, 3 באפריל 2013
• חגית פלג-רותם, ‏כתוב בעור: תערוכה חדשה של האמן האניגמטי Know Hope, באתר גלובס, 25 במרץ 2015
• ענת ברזילי, אסיר של אמנות, באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2016
• נעמה ריבה, "בגלריה יש חופש מוחלט": אמן הרחוב Know Hope נכנס אל במוזיאונים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2019
• Tiroche Auction House, יעל שפירא על אדם יקותיאלי Know Hope, באתר יוטיוב, 7 ביוני 2023