נטפליקס - Wikiwand

נטפליקס (באנגלית: Netflix) היא חברה אמריקאית שמושבה בלוס גאטוס שבקליפורניה. הוקמה בשנת 1997 על ידי ריד הייסטינגס ומארק רנדולף בסקוטס ולי שבקליפורניה. עיקר פעילות החברה הוא במתן שירותי צפייה ישירה תמורת תשלום חודשי בשיטת Over the Top של ספריית סרטים ותוכניות טלוויזיה, שחלק מהן הופקו על ידי החברה. נכון לינואר 2025 יש לנטפליקס 301.63 מיליון מנויים^[2]. נטפליקס זמינה בכל מדינות העולם פרט לסין העממית, קוריאה הצפונית, רוסיה וסוריה. בנוסף לארצות הברית, ישנם לחברה משרדים גם בהולנד, ברזיל, הודו, יפן, קוריאה הדרומית וקנדה.

עובדות מהירות נתונים כלליים, סוג ...

נטפליקס
Netflix


מטה החברה בלוס גאטוס, קליפורניה
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
תקופת הפעילות	2007–הווה (כ־18 שנים)
מדינה	ארצות הברית
מיקום המטה	לוס גאטוס
משרד ראשי	ארצות הברית לוס גאטוס, קליפורניה, ארצות הברית
ענפי תעשייה	תקשורת
מוצרים עיקריים	הזרמת תוכני וידאו בסטרימינג
הכנסות	33.7 מיליארד דולר (2023)
רווח	5.4 מיליארד דולר (2023)
יו"ר	טד סרנדוס

netflix.com

נטפליקס התחילה כחברה להשכרת תקליטורי DVD, בה הלקוחות מזמינים תקליטור DVD להשכרה דרך האינטרנט, מקבלים אותו ומחזירים אותו באמצעות הדואר. ב-2007 התחילה נטפליקס להזרים תכנים, תוך שהמשיכה להפעיל את שירות השכרת התקליטורים. בשנת 2010 הרחיבה החברה את פעילותה לקנדה, לאמריקה הלטינית ולאיים הקריביים. בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק תוכן מקורי משלה והשיקה את הסדרה הראשונה "בית הקלפים" ומאז הפכה לספק שירותי הזרמת מדיה הגדול בעולם.

בינואר 2016 הרחיבה נטפליקס את פעילותה ל-190 מדינות פעילות זו כוללת בין השאר גם שירותי כתוביות ודיבוב לשפות מקומיות והצגת התפריטים והפוסטרים בשפה המקומית, כולל לעברית^[3].

Remove ads

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

הקמת החברה

"נטפליקס" נוסדה על ידי מארק רנדולף וריד הייסטינגס ב-29 באוגוסט 1997, בסקוטס ואלי, קליפורניה. הייסטינגס, מדען מחשבים ומתמטיקאי, היה מייסד שותף של Pure Software, שנרכשה על ידי Rational Software באותה שנה תמורת 750 מיליון דולר. הייסטינגס ורנדולף הגו את הרעיון של נטפליקס בזמן שנסעו ברכב משותף בין בתיהם בסנטה קרוז, קליפורניה, למטה Pure בסאניווייל. רנדולף התרשם מההצלחה הראשונית חברת "אמזון" במכירת ספרים ורצה למצוא קטגוריה גדולה של פריטים ניידים למכירה דרך האינטרנט באמצעות מודל דומה. כאשר שמעו על תקליטורי DVD, שהושקו לראשונה בארצות הברית בתחילת 1997, הם בדקו את הקונספט של השכרת DVD מקוונת או מכירה בדואר, על ידי שליחת דיסק לביתו של הייסטינגס בסנטה קרוז. כאשר הדיסק הגיע בשלמותו, הם החליטו להיכנס לתעשיית המכירות וההשכרות של וידאו ביתי, ששוויה היה 16 מיליארד דולר, בהובלת רשת "בלוקבסטר" שהפעילה אז אלפי חנויות. הייסטינגס השקיעה 2.5 מיליון דולר בנטפליקס כאתר ההשכרה והמכירה הראשון של תקליטורי DVD עם 30 עובדים ו-925 כותרים - כמעט כל הכותרים שהיו זמינים בפורמט החדש.

השירות הושק לראשונה ב-14 באפריל 1998^[4]. רנדולף והייסטינגס נפגשו עם באותה תקופה עם ג'ף בזוס, ו"אמזון" הציעה לרכוש את נטפליקס תמורת בין 14 ל-16 מיליון דולר. מחשש לתחרות מצד "אמזון", רנדולף חשב שההצעה הוגנת, אך הייסטינגס, שבבעלותו 70% מהחברה, דחה אותה^[5]. בשנתיים הראשונות לפעילותה צברה החברה הפסדים כבדים ובעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום הציעו לחברת בלוקבסטר לרכוש את החברה תמורת כ-50 מיליון, אך היא סרבה^[4].

התפתחות שירות השכרת DVD

בשנת 2000 רשמה הפסד נקי 57.4 מיליון דולר וב-2001 ירד ההפסד ל-38.3 מיליון דולר. בסוף אותה השנה היו לחברה 500 אלף מנויים והיא הציעה יותר מ-11 אלף כותרי סרטים, וסדרות טלוויזיה. המנוי נמכר תמורת 19.95 דולר לחודש והלקוחות יכלו לשכור מספר לא מוגבל של סרטים, ללא הגבלת זמן, דמי איחור ותשלום משלוחים, כל עוד לא שוכרו יותר משלושה סרטים בו זמנית^[6]. במאי 2002 ביצעה הנפקה ראשונה לציבור בבורסת נאסד"ק וגייסה 82.5 מיליון דולר^[7]. החברה רשמה את הרווח הראשון שלה בשנת 2003, בסך 6.5 מיליון דולר על הכנסות של 272 מיליון דולר; ב-2004, הרווח גדל ל-49 מיליון דולר על הכנסות של למעלה מ-500 מיליון דולר. בשנת 2005, כבר היו לה כ-35,000 כותרים שונים שהיו זמינים להשכרה, והיא שלחה מיליון תקליטורי DVD מדי יום ללקוחות.

בשנת 2004, חברת "בלוקבסטר" השיקה שירות השכרת DVD דומה, אך שאפשר ללקוחות גם להחזיר אותם בחנויות הפיזיות שלה^[8]. ב-2006, השירות של בלוקבסטר הגיע לשני מיליון מנויים, ובעודו נותר פחות ממספר המנויים של "נטפליקס", הוא אילץ אותה להוריד מחירים (התחרות הביא להורדת מחירהמנוי הבסיסי של שניהן ל-4.99 דולר לחודש)^[9]. ענקית הקמעונות "וולמארט" גם השיקה שירות מתחרה, אך במאי 2005 החליטה להעביר אותו ל"נטפליקס", לאחר שלא זכה להצלחה^[10]. באותה שנה חברת "אמזון" השיקה שירות דומה משלה, ב-2008 רכשה נתח בחברת השכרת ה-DVD הבריטית "Lovefilm" ומזגה את פעילות השכרת ה-DVD באינטרנט שלה באירופה לתוכה^[11], אחר כך רכשה את מלוא הבעלות בה והיא הייתה למוביל השוק באירופה^[12].

בשנת 2006 היו ל"נטפליקס" 5 מיליון לקוחות ו-60,000 כותרים זמינים להשכרה^[13]. בפברואר 2007 חגגה את השכרת ה-DVD המיליארד^[14].

מעבר לשירות הזרמת תוכן

בינואר 2007 השיקה "נטפליקס" לראשונה את שירות הסטרימינג. הוא הוצע בתחילה בתור שירות ערך מוסף הכלול במחיר המנוי השכרת DVD, רק לחלק קטן מ-6 מיליון המנויים שלה, ללא תוספת תשלום. כאשר השירות הפך זמין בהדרגה ל-250 אלף מנויים נוספים מדי שבוע עד יוני 2007, על מנת לוודא שמחשבי החברה יוכלו לעמוד בעומס^[15]. בהדרגה הפך שירות הסטרימינג לעסק הליבה של "נטפליקס", באוקטובר 2011 את שקלה לבצע ספין-אוף של שירות השכרת ה-DVD^[16].

בשנת 2010 החברה החלה לפעול לראשונה מחוץ מארצות הברית והחלה לפעול גם בקנדה ושנה אחר כך גם במדינות אמריקה הלטינית.

בשנת 2011 תפסה החברה את המקום הראשון בדירוג התעבורה באינטרנט בצפון אמריקה, והייתה אחראית ל-24.7% מתעבורת הנתונים. מספר המנויים הגיע ל-כ-23 מיליון מנויים, ובכך עקפה את קומקאסט, רשת הכבלים הגדולה בארצות הברית. מתוך מנויים אלו 10 מיליון מנויים היו לסטרימינג בלבד, ולא החזיקו כלל במנוי להשכרת DVD^[17].

בינואר 2012 החלה לפעול גם בממלכה המאוחדת ובאירלנד, בקיץ 2012 החלה לפעול במדינות סקנדינוויה ובספטמבר 2013 גם בהולנד. את 2013 היא סיימה עם מחזור של 4.3 מיליארד דולר (גידול של 20%), רווח תפעולי של 228 מיליון דולר ורווח נקי של 112 מיליון דולר.

בינואר 2016 החליטה להפוך לחברה גלובלית ופתחה את שירותיה ל-130 מדינות נוספות בהן לא פעלה עז אז, כך שהפכה זמינה לכל העולם למעט סין, צפון קוריאה וסוריה^[3].

Remove ads

פעילות החברה

סכם

פרספקטיבה

שירות השכרת DVD

לנטפליקס היו מסלולי מנויים שונים להשכרת DVD, שבהם יכול מנוי להחזיק במספר סרטים, הנקבע לפי התעריף החודשי: ככל שתשלום הקבוע גבוה יותר, יכול הלקוח להחזיק במספר סרטים גדול יותר. לא הייתה הגבלה על משך הזמן שבו מותר למנויים להחזיק בכל סרט. עיכוב בהחזרה גורר רק עיכוב במשלוח הסרט הבא ברשימה שהגדיר הלקוח. בנוסף, יכולו המנויים להמליץ על סרטים למנויים אחרים ולכתוב ביקורות על הסרטים. נטפליקס מאחדת את דירוגי הצופים יחדיו על מנת לנסות ולחזות מאילו סרטים וסדרות הצופים ייהנו וכך בוחרת ומסננת את התכנים אותם היא מציגה^[13].

שירות השכרת תקליטורי ה-DVD נסגר סופית בספטמבר 2023, לאחר 25 שנות פעילות^[18].

שירות הזרמת תוכן

את שירותיה של נטפליקס ניתן לצרוך באמצעות אתר האינטרנט שלה ובמכשירים נוספים הכוללים כונני Blu-ray, מחשבי לוח, טלפונים חכמים, טלוויזיות חכמות, קופסאות סטרימינג וקונסולות משחקים כגון: Xbox One,‏ PlayStation 4,‏ Xbox 360 ו-PlayStation 3. (ב-30 ביוני 2021 הוסר השירות מקונסולות: Wii U ו-Nintendo 3DS) "הזרמה" ברזולוציית 4K דורשת מכשיר ומסך התומכים ברזולוציה עם HDCP.

התחרות בתחום הסטרימינג

במקביל להשקת שירות הסטרימינג של "נטפליקס" הושקו גם שירותים מתחרים. הראשון היה "הולו" (Hulu), מיזם משותף של חברת NBC Universal וחברת News Corporation (שאחר כך פוצלה ל"פוקס המאה ה-21") של איל התקשורת רופרט מרדוק^[19]. השירות של "הולו" הושק בתחילה בחינם, הוא התבסס על הכנסות פרסום, וכלל בעיקר סדרות^[20]. בספטמבר 2008 השיקה "אמזון" את שירות אמזון פריים (שנקרא תחילה Amazon Video On Demand)^[21]. "אמזון" אף הקימה כבר ב-2006 שירות לצפייה בתכני וידאו באינטרנט, ששמו היה Unbox, אך הוא היה שירות שהצריך להוריד את התכנים קודם למחשב^[22]. בינואר 2008 השיקה גם חברת אפל שירות של השכרת סרטי קולנוע באמצעות תוכנת ה-iTunes^[23].

למרות התחרות הרבה הצליחה "נטפליקס" להיות ספקית הסטרימינג הגדולה בעולם והגדילה במשך השנים בעקביות את מספר המנויים שלה. בנובמבר 2019 החלה להתמודד עם תחרות משמעותית יותר כאשר חברת וולט דיסני השיקה את שירות "דיסני+" שתוך שנה וחצי צבר יותר מ-100 מיליון מנויים^[24]. באותה וחדש גם הושק שירות "אפל TV פלוס" שגייס כ-45 מיליון מנויים ברחבי העולם עד תחילת 2022, והיה לרביעי בגודלו בעולם, אולם חברת אפל הוציאה רק קצת יותר מ-2 מיליארד דולר על תוכן מקורי של סרטים וסדרות ב-2021, לעומת 9 מיליארד דולר שהוציאה "אמזון" ו-14 מיליארד דולר של "נטפליקס"^[25]. בנוסף גם אתר "יוטיוב", שעיקר הכנסותיו מפרסום, עקף בהכנסות את "נטפליקס"^[26].

ב-19 באפריל 2022, לאחר פרסום הדוחות הרבעוניים, הודיעה החברה על ירידה במספר המנויים, לראשונה זה למעלה מעשור^[27]^[28]. בתגובה הודיעה החברה, במאי 2022, כי היא צפויה להשיק עד לסוף השנה שירותי סטרימיניג בעלות מופחתת אך שירותים אלו יכללו פרסומות^[29].

שיתוף מנויים

במאי 2022 החברה הודיעה כי להערכתה ישנם למעלה ממאה מיליון משתמשים שאינם משלמים וצורכים שירותי סטרימינג באמצעות שיתוף סיסמאות. עוד הודיעה החברה כי היא שוקלת להגביל את הגישה לשירותי הסטרימינג למנויים משלמים, למשק בית משותף. החברה אף החלה ב-אפריל 2022 בניסוי במספר ארצות בדרום אמריקה בו היא מציעה הוספת משתמשים תמורת תשלום נוסף, החברה אף הודיעה כי בתום הניסוי בכוונתה לגבות תשלומים ממשתמשים אשר משתפים סיסמאות בכל רחבי העולם, עד לסוף שנת 2022^[30].

מינוי משולב פרסומות

ב-3 בנובמבר 2022 השיקה "נטפליקס" מינוי בסיסי משולב פרסומות ("Basic with ads") אשר יתחרה בשירות דומה שתשיק "דיסני+" בדצמבר באותה שנה. בשלב הראשון, השירות כולל את ארצות הברית, קנדה, מקסיקו, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, יפן, ברזיל, צרפת, גרמניה, איטליה וקוריאה הדרומית, וב-10 בנובמבר תצטרף גם ספרד^[31]. במסלול זה, כל שעת שידור כוללת 4 עד 5 דקות של סרטוני פרסומות^[32]^[33]. בסמוך למועד ההשקה היו לנטפליקס 223 מיליון מנויים ברחבי העולם, מתוכם 73 מיליון בצפון אמריקה^[31].

Remove ads

שיתופי פעולה

סכם

פרספקטיבה

בשנים הראשונות להפעלת שירות הסטרימינג חתמה על הסכמי תוכן עם רשת דיסקברי, אולפני מירמקס, אולפני פרמאונט וחברת הפצת הסרטים ליונס גייט והחזיקה כ-20 אלף כותרים לצפייה און-ליין. עם זאת, לחברה היו קשיים בחתימה על הסכמים מול יצרני תוכן גדולים, וזאת בשל אי הסכמה לגבי הסכומים שהתבקשה לשלם עבורו. חלקם אף לא חידשו הסכמים קיימים^[17].

בשנת 2011 חתמה נטפליקס על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת אולפני דרימוורקס, לפיו החל מ-2013 כל התוכן שתיצור ישווק רק באמצעות נטפליקס, במקום באמצעות חברת הכבלים HBO אתה היה לה הסכם קודם^[34]. באותה שנה גם חתמה על הסכם תוכן עם רשת ה-BBC הבריטית, שהקנה רישיון לשידור סדרות פופולריות של הרשת^[35].

במסגרת שיתוף פעולה עם חטיבת הטלוויזיה של אולפני מארוול, חברת וולט דיסני (כל תכניה הוסרו במהלך 2019) ואולפני ABC, הפיקה נטפליקס סדרות מקור העוסקות בדמויותיהם של דרדוויל, ג'סיקה ג'ונס, לוק קייג' ואיירון פיסט, שהסתכמו כולן במיני סדרה המפגישה את הדמויות הראשיות בסדרות הקודמות כקבוצת המגנים. נכון לאוגוסט 2018 הועלו לצפייה הסדרות "דרדוויל", "ג'סיקה ג'ונס", "לוק קייג'", "איירון פיסט", "דפנדרס", וסדרת טלוויזיה אודות דמותו של המעניש. נטפליקס קנתה את הסדרה החממה של גיורא חמיצר אשר צולמה מחדש באנגלית, עם שחקנים אמריקאים וישראלים בישראל. החממה האמריקאית עלתה בנטפליקס ב-8 בספטמבר 2017.

בפברואר 2021 הודיעה "נטפליקס" על פתיחת משרד בקנדה, אחרי שהחברה השקיעה 2 מיליארד דולר אמריקני במדינה זו מאז שנת 2017. המשרד הקנדי יעסיק מנהל תוכן שיהיה אחראי על הפקות מקור מקומיות, ויפעל בנוסף למרכז הפקות הסרטים שפתחה החברה בטורונטו בשנת 2019 בשיתוף פעולה עם "אולפני סינספייס" (אנ') ו"אולפני פיינווד טורונטו" (אנ'), וכן בנוסף לשבע במות סאונד שחכרה "נטפליקס" בשנת 2020 בפארק אולפני הקולנוע הקנדי (אנ') ליד ונקובר^[36]. ב-6 במאי 2022 השיקה החברה את משרדה ברומא, איטליה, בניהולה של לאונורה "טיני" אנדראטה, סגנית נשיא "נטפליקס" לתוכניות מקור בשפה האיטלקית, שהצטרפה לחברה ביוני 2020^[37]^[38].

הפקות מקור

החל מ-2013 מממנת החברה הפקות תוכן מקורי שמשודרות דרכה. ההפקה הראשונה שמימנה הייתה הסדרה "בית הקלפים" שעלתה לשידור בפברואר 2013^[39]. בנטפליקס קיימים שני סוגים של כותרים המזוהים כ"תוכן מקורי"; סדרות וסרטים שלא הופקו על ידי החברה וזמינים גם בשירות הזרמת התוכן שלה, כגון ריברדייל. כאשר מדובר בסדרה, עליית פרקים לשירות כפופה ללוח השידורים של החברה המקורית שמשדרת את הסדרה. הסוג השני הוא תוכן מקורי באמת, המופק במימון נטפליקס ומועלה לשירות, כמו פה גדול. לעיתים סדרת טלוויזיה עוברת בעונה מתקדמת להפקה במימון נטפליקס. בהפקות המקור, נוהגת נטפליקס להוציא את כל הפרקים באותו הזמן, בניגוד לשיטה המסורתית הנהוגה בטלוויזיה, בה פרקים יוצאים באופן יומי או שבועי^[40]. תופעה זאת מאפשרת לצופים לבצע צפיית בינג'. בשנת 2018 הוציאה נטפליקס כבר כ-8 מיליארד דולר על הפקות מקור ורכישת זכויות על תכנים^[41].

ב-24 בפברואר 2024, לראשונה שודר טקס פרס גילדת שחקני המסך בשידור חי בנטפליקס^[42].

Remove ads

אפקט נטפליקס

סכם

פרספקטיבה

"אפקט נטפליקס" הוא תופעה שמשמעותה העיקרית היא "הצפייה המוגזמת" על ידי הצרכנים. בנוסף, מתייחסת לעלייה בפופולריות הקשורה למוצרים מסוימים, למותגים ואפילו לסלבריטאים בגלל התכונה שלהם בתוכניות טלוויזיה ובסרטים של נטפליקס. למשל, השחקנים: נואה סנטינאו, פן באגלי, קארמו בראון, ג'ונתן ואן נס, טאן פראנס, אנטוני פורובסקי, בובי ברק או לאנה קונדור. הם דוגמה שממחישה את האפקט של נטפליקס. כשהסרטים והסדרות שהציגו את השחקנים האלה הצליחו ונצפו על ידי מיליוני צופים שהזרימו אותם בנטפליקס, כך גם הבולטות של שמותיהם. אפקט נטפליקס השיק את הקריירה שלהם ובסופו של דבר הפך אותם לשמות ביתיים^{[דרושה הבהרה]}.

"אפקט נטפליקס", מדגים את השינוי ההתנהגותי של הצרכן כתוצאה לשיבוש מודל ההפצה המסורתי בתעשיית הבידור עצמה על ידי עקיפת ספקי כבלים ובתי קולנוע, נטפליקס אילצה את השחקנים הגדולים להסתגל ולאמץ שירותי סטרימינג. "אפקט נטפליקס" הצליח לשנות את האופן שבו הצרכן צורך בידור כי נטפליקס מעניקה נוחות, מקדמת תרבות צפייה בולמוסית, מפיקה תוכן מקורי ונוח יותר שמותאם אישית, וגורמת להתרחבות גלובלית. היא בעצם חוללה מהפכה בכל נוף^{[דרושה הבהרה]}.

במקביל, מחקרים שונים ציינו ש"אפקט נטפליקס" מהווה קונספט המתאר את השפעתם של תוכני נטפליקס על מצב הרוח והשיח בציבור, ומתואר על ידי מידת המוטיבציה של הציבור לדון בסדרות או תכנים שנטפליקס מפיקה ובהיקפי השיח המדידים ברשת שיוצרות סדרות. כלומר, כאשר כל הפרקים של עונה מסוימת עולים בו-זמנית, הם מהווים סוג של השראה למפגשי צפייה נפוצים במרתון עבור בני גיל מסוים ובקרב הקהל הפוטנציאלי של נטפליקס, שרבים אחרי שצופים בבולמוס יוצאים לרשתות החברתיות כדי לפרסם ביקורות על הצעדים הראשונים שנקטו נטפליקס כדי לייצר תוכן טלוויזיה מקורי^[43].

הצלחת "נטפליקס" בתחום השכרת DVD מוסברת בתאוריית הזנב הארוך של אנדרסון. חלק ניכר מהסרטים שהיו זמינים בה היו סרטים שלא נמצאו בספריות הרגילות, דוגמת סרטי איכות וסרטים דוקומנטריים. פלח שוק נוסף פנה לקהל ההודי והציע שלל סרטים של תעשיית בוליווד. בכך, בזמן שרוב חנויות וספריות הסרטים הן בעלות מקום מדף מוגבל, "נטפליקס" החזיקה כותרים רבים במחסני ענק וכל לקוח יכול לצפות בתכנים המתאימים לו. בנוסף, היא הגיעה לקהל צרכנים מבוזר הרבה יותר מספריית הסרטים, ובכך חלק ניכר מהצלחתה היה מהשכרת המספר העצום של כותרים מסוגות נישתיות באופן מצטבר, בנוסף לרבי מכר^[44].

כמו כן, בשל שירות ההמלצות שלה, הצופים נחשפים למגוון של סרטים הקרובים להיסטוריית הצפייה שלהם. בשנת 2006 יזמה נטפליקס תחרות לשיפור מנגנון חיזוי העדפות הסרטים של הלקוחות, ובתום שלוש שנים של תחרות, ב-21 בספטמבר 2009, העניקה החברה פרס של מיליון דולר לצוות של שבעה עובדים בחברות התקשורת האמריקאיות יאהו ו-AT&T^[45].

Remove ads

בישראל

סכם

פרספקטיבה

בסוף 2011 ביקשה החברה לרשום את המותג 'Netflix' כסימן רשום בישראל. בנוסף ביקשה לבטל את הסימון המסחרי של 'Flix', שירות שיתוף וידאו באינטרנט של אתר תפוז אנשים בטענה שהוא דומה לשם שלה^[46]. אך לא החלה לפעול בישראל. בתחילת 2014 ניהלה חברת התקשורת הישראלי Unlimited מגעים על הפעלת הפעלת השירות של "נטפליקס" בישראל עבור לקוחותיה^[47].

בינואר 2016 החלה נטפליקס לבסוף לפעול בישראל כחלק מהפריסה הגלובלית שלה^[48], וב-26 ביוני באותה שנה החלה להציע כתוביות בעברית לחלק נרחב מהתכנים^[49]. ביולי 2017 החלה נטפליקס להציע דיבוב לעברית לרבים מתכני הילדים (כולל סרטי מקור שדובבו לעברית בלעדית עבור נטפליקס) ולחלק מהתכנים לקהל הבוגר. ב-26 ביולי 2017 הציגה נטפליקס ממשק מלא בעברית כולל פוסטרים בעברית לתכנים בשירות. על פי מאקו, עם התפשטות נגיף הקורונה עלה מספר המנויים ובשנת 2020 היו כ-55 אחוזים מהישראלים (כ-5 מיליון) מנויים לשירות נטפליקס^[50]. נטפליקס החלה גם לרוכש ולהפיק סדרות ישראליות, כגון "החממה", אותה גיורא חמיצר מכר לנטפליקס והם הפיקו סדרה מקורית המבוססת על החממה, בשם "אקדמיית החממה", עם שחקנים אמריקאים וגם שחקנים ישראלים (לפעמים, גם שיחקו בסדרה הישראלית המקורית)^[51]. "אקדמיית החממה" הייתה בעלת 4 עונות ו-40 פרקים, בשונה מהסדרה המקורית שהייתה 3 עונות ו-175 פרקים. הסדרה מתרחשת בקליפורניה אך צולמה בכל זאת בחולון, כמו הסדרה המקורית. עם המכירה לנטפליקס, 190 מדינות ראו את הסדרה^[52]. בין הסדרות הישראליות הנוספות הזמינות לצפייה בנטפליקס: קופה ראשית, פאודה, כראמל ועוד.

במסגרת שיתוף פעולה של נטפליקס עם בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ב-22 בספטמבר 2022 התקיים בלוס אנג'לס טקס תחת הכותרת "Scripted Israel", שבו הוענקו פרסים כספיים למפתחי סדרות ישראליות. בפרס הראשון בסך 20,000 דולר, זכתה הסדרה "אשת איש" (באנגלית: "Insignificant"), שכתבה מינדי ארליך^[53]. בפרס השני בסך 10,000, זכו בנימין פרידנברג ואיהאב ג'דאללה, יוצרי הסדרה "ופאא"^[54]. בטקס השתתפו מנכ"ל נטפליקס טד סרנדוס (אנ') ומנהלים בכירים בחברה, בפרמאונט+ ו-HBO. כן יוצגו באירוע חברות ההפקה הישראליות "מובי פלוס הפקות", "דורי מדיה", "ספירו סרטים" ו"קודה תקשורת"^[54].

באפריל 2024 עלתה לשידור סדרה מקורית בשם "התורה כולה: סיפורו של משה", שבשלושה פרקים הציגה את כל סיפורי ספר שמות (וגם חלק קטן מסיפורי ספר ויקרא)^[55]. רוב קטעי הסדרה צולמו במצרים, ורק סוף הסדרה צולם באילת. בסדרה שיחק, בין השאר, ישי גולן, שחקן ישראלי, בתפקיד אהרן^[56].