שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
SCD
חברת אלקטרוניקה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
סמיקונדקטור דיבייסז בע"מ, המוכרת בשמה באנגלית SCD – Semi-Conductor Devices (בעברית: התקני מצב מוצק או המ"מ), היא חברה ישראלית בשליטת רפאל ואלביט מערכות, העוסקת בפיתוח ובייצור של גלאים אלקטרו-אופטיים (אנ'), גלאי אינפרה אדום ודיודות לייזר.[2]
Remove ads
תיאור החברה
סכם
פרספקטיבה
מניות SCD נמצאות בבעלות שווה של החברה הביטחונית ממשלתית רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והחברה הביטחונית הפרטית-ציבורית אלביט מערכות,[1] אך SCD מתפקדת כחברה מסחרית עצמאית.[3] החברה משקיעה רבות במחקר ופיתוח, וכשליש מעובדיה עוסקים בתחום זה.[4]
ל-SCD חברת-בת בארצות הברית, SCD USA, שהוקמה באוגוסט 2007 במלבורן, פלורידה, ומטרתה שיווק מוצרי החברה לשוק האמריקאי. חברה זו משמשת כקבלן רשמי למשרד הביטחון האמריקאי.[5] בשנת 2018 רכשה את חברת קוואנטום אימג'ינג, חברה אמריקאית הפועלת מקולורדו ומעסיקה כמה עשרות עובדים, והציבה אותה תחת חטיבת "SCD.USA".[1]
מפעל החברה ומשרדיה הראשיים ממוקמים במכון לשם של רפאל שנמצא במועצה האזורית משגב, החברה פועלת להשקיע את כספיה בעסקים הממוקמים בפריפריה.[2] משרדי חברת הבת, SCD.USA, ממוקמים במלבורן, פלורידה. בנוסף, לחברה משרדי מכירות בסונגנאם, קוריאה הדרומית ובטוקיו, יפן.[6] ב-2006 חתמה על הסכם עם רפאל, בו הוחלט להקים מבנה חדש להרחבת המפעל במכון לשם בעלות של כ-9 מיליון ש"ח, אותו היא שוכרת מרפאל עד שנת 2026.[7]
החברה רשמה רווחים החל משנות ה-90, תופעה חריגה יחסית למחלקות פיתוח מהסוג בו הייתה בתקופה זו.[8] בשנת 2018 דווח כי לחברה הכנסות של כ-150–200 מיליון דולר, מרביתן מייצוא מוצרים אל מחוץ לישראל.[1] חברת רפאל, שמחזיקה ב-50% מהחברה, דיווחה באותה שנה כי חולקו לה רווחים בסך 32.5 מיליון ש"ח.[9]
טכנולוגיה ומוצרים
לחברה יכולות עיבוד חומרים מוליכים למחצה, גידול LPE ו-MBE, עיצוב VLSI ושימוש בטכנולוגיית ואקום.[3] מוצרי החברה משמשים לחמישה תחומים מרכזיים: צבא וביטחון, תעשייה, אבטחה, חלל ורפואה. מרבית מוצרי החברה מיוצאים (בין 50% ל-80%),[10] בעוד שכ-20% נמסרים למערכות המשרתות את צה"ל.[4]
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
מסקנות צה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים הובילו לשינוי תפישה בתעשיית הביטחון הישראלית והתבססה האמונה כי הטכנולוגיות של אתמול לא יספיקו למלחמות של מחר, ונוצרה ציפייה לטכנולוגיות "שוברות שוויון". בעקבות זאת, החל תהליך פיתוח נרחב בכלל התחומים הנוגעים בביטחון, אחד מתחומים אלו היה ראיית לילה, שנתפש כתחום שיכול להעניק יתרון מיוחד לישראל. לחשיבה הזו הצטרף סירובה של ממשלת ארצות הברית למסור לישראל גלאי אינפרא-אדום לראיית לילה, והוחלט לפעול לפיתוח גלאים אלו בישראל. ב-1974 פנו מנכ”ל רפאל, ד”ר זאב בונן, ומנכ”ל משרד הביטחון, צבי צור, לפרופסור יצחק קדרון מהטכניון, שניהל מעבדה למחקר התקני מצב מוצק, בבקשה להקים מעבדת מיקרו-אלקטרוניקה בטכניון, מעבדה זו הייתה הבסיס הטכנולוגי שאיפשר את הקמת התעשייה לייצור גלאי אינפרא אדום לראית לילה בישראל. על הקמת המעבדה זכה פרופסור קדרון בפרס ביטחון ישראל.[11][12]
מחלקת "התקני מצב מוצק" ברפאל, לעתיד חברת SCD, הוקמה באופן רשמי באפריל 1980.[13]
במהלך שנות ה-80 החלה להתהוות החברה בתצורתה הנוכחית. בישראל התקיימו במקביל שני מפעלים לייצור גלאים, אחד במכון לשם, "המ"מ" כמחלקת מו"פ בבעלות רפאל, והשני בירושלים, "המ"מ" כמפעל ייצור בבעלות תדיראן. במסגרת הסכם שנחתם בסוף העשור בין שני המפעלים הוחלט לסגור את המפעל בירושלים ולהעביר את הידע הקיים בו למפעל בלשם. הסכם זה נחתם בלא ידיעתו של מנכ"ל המ"מ בירושלים. ב-1991 נסגר המפעל בירושלים ועובדיו הועברו ללשם.[8] ב-1986 נחתמה השותפות העסקית בין רפאל לאלביט שבעקבותה חולקה הבעלות ב-SCD באופן שווה בין שתי החברות.[4]
ב-2005 נעצרו חלק מבכירי החברה, ביניהם מנהל הרכש של המפעל, באשמת מעילה בכספים והונאה כנגד החברה על ידי היאחב"ל. על פי החשד גרפו לכיסם הבכירים אלפי דולרים בכך שניפחו את חשבונות הציוד שדיווחו לחברה באלפי אחוזים.[10]
ביוני 2015 התאגדו לראשונה עובדי החברה בהסתדרות והחלו בתהליך משא ומתן בדבר תנאי העובדים. אחרי כישלון ההדברות הכריז יו"ר ועד העובדים על סכסוך עבודה בפברואר 2016 שבמאי באותה שנה הפך לשביתת העובדים. מטרת השביתה, לפי יו"ר הוועד, הייתה הפעלת לחץ על ההנהלה כדי לאפשר חתימה על הסכם קיבוצי.[14] במהלך השביתה אף קיימו כמאה מעובדי החברה הפגנה בצומת "לשם" שמול שערי הכניסה למכון בו שוכן המפעל.[15] לאחר תחילת המשא ומתן נחתם הסכם קיבוצי בין ועד העובדים להנהלה בינואר 2017. ההסכם העלה את משכורות העובדים, הוביל להענקת מענק חד פעמי והסדיר את תהליך סיום העבודה ומתן הקביעות לעובדים בחברה. בחתימת ההסכם נכח יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.[16]
נקודות ציון
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
- המטוס הראשון שהופל על ידי טיל אוויר-אוויר מסוג "פיתון 3" בשנת 1979 היה מצויד בגלאי שיוצר במעבדה של פרופסור יצחק קדרון.[12]
מנכ"לים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של SCD (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של SCD.USA (באנגלית)
סרטונים בערוץ של SCD, באתר יוטיוב- דן סיני עם סיכום מאת גיורא שלגי, שלבי ההקמה של מפעל התקני מצב מוצק המ"ם, באתר רפא"ל
- מאמר מאת ד"ר אליעזר וייס, Thirty years of HgCdTe technology in Israel, מאי 2009. (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads