Loading AI tools
רשימת ערכים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עשר אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 48 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר תאורטי וקליני כתחום עיקרי. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה[1] ועל כן מוגדרות כגוף דו מהותי.
הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית למעט האוניברסיטה הפתוחה[2].
קיימות עשר אוניברסיטאות מחקר בסך הכול:
מוסד | מיקום | שנת ייסוד | מספר הסטודנטים בשנת ה'תשפ"א[3] | נשיא/ה | רקטור/ית או נושא/ת תפקיד מקביל | הערות | דירוג שאנגחאי לשנת 2023[4] |
---|---|---|---|---|---|---|---|
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | חיפה | 1924 | 14,405 | אורי סיון | עודד רבינוביץ (משנה בכיר לנשיא) | קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם | 79 |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ירושלים | 1925 | 21,818 | אשר כהן | תמיר שפר | שלושה קמפוסים בירושלים (הר צופים, גבעת רם ועין כרם),הפקולטה לחקלאות ובית הספר לוטרינריה ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת | 86 |
מכון ויצמן למדע (מדרשת פיינברג) | רחובות | 1949 | 1,251 | אלון חן | זיו רייך (סגן הנשיא) | מעניקה תואר שני ומעלה בלבד | 68 |
אוניברסיטת בר-אילן | רמת גן | 1955 | 19,819 | אריה צבן | אמנון אלבק | מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת | 401-500 |
אוניברסיטת תל אביב | תל אביב-יפו | 1956 | 27,265 | אריאל פורת | מרק שטייף | 201-300 | |
אוניברסיטת חיפה | חיפה | 1963 | 17,480 | רון רובין | גור אלרואי | כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם | 601-700 |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | באר שבע | 1969 | 18,428 | דניאל חיימוביץ | חיים היימס | קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת | 501-600 |
האוניברסיטה הפתוחה | רעננה | 1976 | 52,102 | ליאו קורי | גיא מירון (משנה לנשיאה) | קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מרכזי-לימוד ברחבי הארץ | לא מדורגת |
אוניברסיטת אריאל בשומרון | אריאל | 1982 (הוכרזה כאוניברסיטה[5] ב-2012) | 13,541 | יהודה שינפלד | אלברט פנחסוב | בשנת 2012, קיבלה אישור להפוך ממכללה אקדמית לאוניברסיטה ציבורית | לא מדורגת |
אוניברסיטת רייכמן | הרצליה | 1994 (הוכרזה כאוניברסיטה[6] ב-2021) | 8,607 | בועז גנור | ורדה ליברמן (משנה לנשיא) | ב-17 באוגוסט 2021, קיבלה אישור להפוך ממכללה אקדמית "המרכז הבינתחומי הרצליה" לאוניברסיטה פרטית, היחידה מסוגה בישראל | לא מדורגת |
חיפה היא העיר היחידה בארץ שלה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.
בשנת 2005 ממשלת ישראל קיבלה החלטה להקים אוניברסיטה חדשה בגליל[7][8]; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן[9].
נכון ל-2021, תשע מתוך עשר האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות, הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להן על ידי הועדה לתכנון ולתקצוב שפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל[10]. בשנת 2021 הפכה אוניברסיטת רייכמן לאוניברסיטה הפרטית הראשונה והיחידה בישראל.
בשנת 2020 בעקבות תקופת מגפת הקורונה בישראל והכרח ההתקדמות של מערכת החינוך הישראלית לשימוש בטכנולוגיות למידה, הוקם מיזם "קמפוס ג'וניור". מיזם שמטרתו להרחיב את הלימוד האוניברסיטאי והסטנדרט האוניברסיטאי לילדי מערכת החינוך[11].
ב-2018 הונחה אבן הפינה להקמת אוניברסיטת אשדוד.[12][13]
נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם[14].
ארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".
באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:
נכון לשנת 2019, היו כ-56 אלף עובדים וכ-34 אלף משרות באוניברסיטאות ובמכללות.[19] 38% מהמשרות במערכת ההשכלה הגבוהה מרוכזות באוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.[19] כמעט חצי מעובדי מערכת ההשכלה הגבוהה הועסקו בפחות מחצי משרה, בהם תלמידים לתארים מתקדמים שעובדים במקביל ללימודים, עובדי מחקר בפרויקטים זמניים ומרצים מן החוץ.
חברי הסגל האקדמי הבכיר מחלקים לדרגות של מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. קיימת שונות בהתפלגות הדרגות בין תחומים אקדמיים שונים, כשבשנת 2019 שיעור הפרופסורים מן המניין במדעי המחשב עמד על כ-55% ושיעור הפרופסורים מן המניין במדעי הרוח עמד על 22%.[19]
על מנת לעודד גיוס חברי סגל חדשים, מקצות האוניברסיטאות סל קליטה למרצים חדשים ששוויו הממוצע הוא כ-240 אלף ש"ח.[19]
ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.