דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
דגם שנתרם למלון הולילנד בשנות ה60 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דגם שנתרם למלון הולילנד בשנות ה60 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66,[1] ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70. הדגם נבנה בשנים 1966-1962,[2] לפי פרשנותו של פרופסור מיכאל אבי-יונה לתיאוריו של יוסף בן מתתיהו.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מודל, פארק מיניאטורות, דגם להרכבה |
כתובת | מוזיאון ישראל |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°46′24″N 35°12′08″E |
הדגם, ששטחו 2,000 מטר רבוע, מציג את מבני העיר בקנה מידה של 1:50. גולת הכותרת של הדגם היא בית המקדש, שתיאורו בדגם הפך לסמל ומוצג בפרסומים שונים כתמונה ריאלית של בית המקדש השני. הדגם שימש אבן שואבת למבקרים רבים מישראל ומחוץ לארץ, והיה לאתר תיירות פופולרי.
הדגם שכן עד שנת 2006 בשטח מלון הולילנד שבשכונת בית וגן בירושלים, ולכן נקרא גם "דגם הולילנד". השטח נתרם על ידי הנס קרוך, בעל המלון, לזכר בנו, יעקב קרוך, שנפל במלחמת העצמאות. בשנת 2006 שופץ הדגם, הותאם למחקרים חדשים (ראו להלן) והועבר אל שטח מוזיאון ישראל ליד היכל הספר. לאחר הוצאתו של הדגם נתגלה תחתיו בית קברות כנעני גדול.[3]
פרופסר אבי-יונה נעזר בשרטוטים של דגם המקדש של האדריכל יעקב יהודה.
בדגם המקורי של אבי-יונה הוצגה חומה התוחמת את העיר העליונה ממזרח, עקב תיאורו של יוסף בן מתתיהו לפיו לקח לרומאים חודש ימים כדי לכבוש את העיר העליונה לאחר כיבוש הר הבית. ממחקרים אחרונים וחשיפות ארכאולוגיות נוצרה הסכמה שחומה כזו לא התקיימה ושהרומאים התעכבו עקב המדרון התלול של הטירופיאון.
בדגם המקורי הוצגה קשת רובינסון כגשר בין הר הבית לעיר העליונה. בעקבות הגילויים בחפירות העופל שוּנה הדגם והקשת מוצגת כיום כגרם מדרגות ממפלס הרחוב לסטיו המלכותי.
גם בפרטים נוספים הדגם אינו משקף קונצנזוס במחקר אך הוא בעל ערך חינוכי ותרבותי בפני עצמו ועל כן הוא לא שונה באופן גורף. באופן כללי אין הסכמה לגבי פרטים רבים בנוגע לירושלים באותה תקופה (בעיקר בנוגע למבנה המדויק של הר הבית, המקדש והסטווים).
המודל ממחיש את המבנה הטופוגרפי של ירושלים ואת מוקדי השלטון בעיר המוצבים במקומם הטבעי - במקומות הגבוהים. מגדלי מערב העיר שבנה הורדוס הם דוגמה לכך. יוסף בן מתתיהו, בספרו מלחמת היהודים ברומאים, כאשר הוא מגיע לפרק המתאר את השלמת כיבוש העיר הוא מפרט את ביצוריה. הוא מתאר את מבנה חומות ירושלים, מונה בה 90 מגדלי-שמירה רק בחומה השלישית, ומגיע לארבעת המגדלים המיוחדים במערב העיר, באזור בו מצויים בהווה: צפון-מערב הרובע הנוצרי (מגדל אחד), מגדל דוד וצפון-מערב הרובע הארמני (שלושה מגדלים). שלושת המגדלים מצויים בצומת החומות מימי הבית השני: "החומה השנייה" למזרח - הנמשכת עד הר הבית, בהווה רחוב דוד, ולצפון - "החומה השלישית" - בהווה לכיוון רחוב הנביאים.
ליד אזור שער יפו נבנה מגדל "היפיקוס", "אשר בנה אותו המלך הורדוס יחד עם שני המגדלים הסמוכים אליו, והם נפלאו בגדלם ובחסנם בין מגדלי העולם". המגדלים נקראו על שמות מקורביו הבאים:
ב-1962 יזם קרוך את הקמת הדגם, שנבנה תחת הפיקוח הארכאולוגי של פרופסור מיכאל אבי-יונה[6][7][8]. המודל היה עד שנת 2006 במתחם מלון הולילנד ולאחר הריסת המלון עבר למשכנו בקמפוס של מוזיאון ישראל בירושלים[9].
לאחר השלמת התכנון וקביעת אופן ההעברה, החלה מלאכת חיתוך הדגם. העבודה התנהלה ברצף, וארכה שישים וששה ימים. הדגם חולק לאלף חלקים בקירוב, שהועברו במשאיות והורכבו מחדש, במבצע הנדסי מורכב. על אף קשיי מזג האוויר והגשמים, ההעברה הסתיימה ב-6 ביוני 2006. המבנים והחומה נוסרו לגושים והועברו למשטח תואם במוזיאון ישראל.[10]
בהעברת כמה ממכלולי הבנייה התגלו קשיים מיוחדים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.