אליפות וימבלדון

אליפות וימבלדון (באנגלית: The Championships, Wimbledon) היא טורניר הטניס הוותיק ביותר בעולם ובין החשובים והיוקרתיים מבין הטורנירים. הטורניר נערך בווימבלדון, פרוור בדרום לונדון, בירת הממלכה המאוחדת מדי שנה בחודשים יוני/יולי, והוא טורניר הגראנד סלאם השלישי הנערך בכל שנה. לפניו אליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות צרפת הפתוחה ואחריו אליפות ארצות הברית הפתוחה. וימבלדון הוא טורניר הגראנד סלאם היחיד המשוחק כיום על משטח דשא, והוא מתאפיין לעיתים בהפסקות רבות במשחקים הנגרמות בשל הגשמים באנגליה. בטורניר מתקיימות חמש תחרויות מרכזיות: נשים יחידות, גברים יחידים, זוגות נשים, זוגות גברים וזוגות מעורבים (אישה וגבר בכל זוג). נוסף לכך, נערכות תחרויות לנוער, לוותיקים ולנכים.

עובדות מהירות מיקום, מועדון ...

אליפות וימבלדון
טורניר גראנד סלאם

מיקום	וימבלדון, פרוור של לונדון, אנגליה
מועדון	All England Club
משטח	משטח דשא / לא מקורה
הגרלת גברים	128מ / 128הע / 64הג
הגרלת נשים	128מ / 96הע / 64הג
פרסים כספיים	31,600,000 £ (2017)
אתר הטורניר
טורנירי גראנד סלאם נוספים
אוסטרליה אליפות אוסטרליה הפתוחה צרפת אליפות צרפת הפתוחה בריטניה אליפות וימבלדון ארצות הברית אליפות ארצות הברית הפתוחה

עובדות מהירות טורנירי טניס מקצועני ...

טורנירי טניס מקצועני
טורנירי גראנד סלאם אוסטרליה אוסטרליה הפתוחה צרפת רולאן גארוס הממלכה המאוחדת אליפות וימבלדון ארצות הברית ארצות הברית הפתוחה
גברים (ATP)		נשים (WTA)
סבב ה-ATP גמר ה-ATP מאסטרס 1000 סדרת 500 סדרת 250 דירוג ה-ATP סבב ה-ATP צ'לנג'ר סדרת 125 טורנירי ITF הסבב העולמי גביע דייוויס אולימפיאדה	סבב ה-WTA גמר ה-WTA WTA 1000 WTA 500 WTA 250 דירוג ה-WTA סבב ה-WTA צ'לנג'ר WTA 125 טורנירי ITF הסבב העולמי גביע בילי ג'ין קינג אולימפיאדה

Remove ads

היסטוריה

הטורניר נערך לראשונה תחת חסות "המועדון הכל-אנגלי לטניס חימר וקרוקט" בשנת 1877 במקום שונה מהמקום בו הוא מתקיים כיום, והתחרות היחידה בו הייתה גברים יחידים. בשנת 1884 נוספו גם משחקי נשים יחידות וזוגות גברים. משחקי זוגות נשים וזוגות מעורבים התווספו רק בשנת 1913. התחרות עברה למיקום הנוכחי שלה בשנת 1922 ומאז היא נערכת שם. הבריטים גאים מאוד בטורניר, ולראשונה משנת 1936 זכה הבריטי אנדי מארי בטורניר שנערך בשנת 2013.

בשנת 2020, בשל מגפת הקורונה העולמית ולראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, בוטלה התחרות^[1].

קוד לבוש השחקנים

בטורניר וימבלדון ישנה מסורת הכוללת קוד לבוש קפדני, וחסות ממלכתית הכוללת ביגוד לבן. בעקבות מחאה ציבורית יצאה ביולי 2023, 146 שנים אחרי פתיחת התחרות, תקנה המאפשרת לבישת בגד תחתון שאינו לבן, ואלנה ריבאקינה מקזחסטן הייתה הטניסאית הראשונה שעשתה זאת^[2].

שיאני הזכיות בטורניר

בגמר וימבלדון 2009 פגש רוג'ר פדרר את אנדי רודיק. פדרר זכה בטורניר לאחר ניצחון במערכה החמישית בתוצאה 14:16, ובכך הפך לשיאן הזכיות בטורנירי הגראנד סלאם.

המשחק הארוך ביותר בטורניר

בסיבוב הראשון של טורניר 2010 גבר האמריקאי ג'ון איסנר על הצרפתי ניקולאס מאהו לאחר ניצחון במערכה החמישית 68–70. משחק זה היה המשחק הארוך ביותר בתולדות הענף - הוא נמשך 11 שעות וחמש דקות ונפרש על פני שלושה ימים.

Remove ads

ישראל בתחרות

הישראלי היחיד שזכה באליפות וימבלדון הוא אנדי רם, שזכה ב-2006 במשותף עם הטניסאית הרוסייה ורה זבונרבה בתחרות הזוגות המעורבים, לאחר ניצחון בגמר על בוב בריאן וונוס ויליאמס האמריקאים.

המגרשים

ערך מורחב – אצטדיוני הטניס בווימבלדון

המגרש הראשי בטורניר מכונה "המגרש המרכזי" ("Centre Court"). בו נערכים המשחקים המרכזיים של התחרות ובראשם משחקי הגמר, מאז המעבר למיקום הנוכחי ב-1922. בשל מזג האוויר ההפכפך השורר בבריטניה הוחלט באחרונה להתקין באצטדיון גג נפתח. המגרש המרכזי מכיל כ-14,000 מושבים, וכמעט כל הכרטיסים נמכרים חודשים רבים לפני הטורניר. בצד הדרומי של המגרש נמצא התא המלכותי, בו יושבים בני משפחת המלוכה ואח"מים נוספים. החל מטורניר וימבלדון 2009 נכנס לפעולה הגג החדש במגרש המרכזי, שתוך 10 דקות נסגר במלואו ובכך פותר את בעיית הגשם במשחקי הטורניר.

לעומת טורנירים אחרים, אליפות וימבלדון מתאפיינת משטח דשא.

המסורת של וימבלדון

לווימבלדון ישנן מסורות רבות המבדילות אותו משאר טורנירי הגראנד סלאם. צבעי הטורניר הם סגול וירוק. הטורניר מתחיל ביום שני שבין 20 ו-30 ביוני ונמשך שבועיים, כאשר יום א' האמצעי הוא יום מנוחה לשחקנים ולמארגנים. 3 פעמים (לאחרונה ב-2004) נאלצו מארגני הטורניר לבטל את יום המנוחה ולשחק גם בו בשל גשמים רבים שגרמו לעיכוב המשחקים. בשבוע הראשון לטורניר משוחקים השלבים המוקדמים (3 סיבובים בתחרויות היחידים) ובשבוע השני השלבים משמינית הגמר עד הגמר.

בווימבלדון הגברים מכונים "ג'נטלמן" והנשים "ליידיז". בעבר השחקנים והשחקניות היו חייבים לקוד קידה בהיכנסם למגרש המרכזי ובצאתם ממנו. המסורת הזו בוטלה ב-2003 ושמורה רק למקרים נדירים כאשר המלך או נסיך ויילס נוכחים במגרש.

הגברים הזוכים בתחרות מקבלים גביע כסף גדול והנשים מקבלות צלחת כסף רחבה. בנוסף מקבלים המנצחים גם פרסים כספיים גדולים. החל משנת 2007 החליטו מארגני הטורניר להשוות את סכומי הזכייה בין הגברים לנשים. כל שחקני הטניס בווימבלדון מחויבים ללבוש ביגוד בצבע לבן אחיד.

Remove ads

זוכים

סכם

פרספקטיבה

יחידות נשים

העידן החובבני

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עידן התחרות הפתוחה

מידע נוסף שנה, זוכה ...

שנה	זוכה	סגנית	תוצאת הגמר
1968	ארצות הברית בילי ג'ין קינג	אוסטרליה ג'ודי טגארט	9–7, 7–5
1969	בריטניה אן היידון ג'ונס	ארצות הברית בילי ג'ין קינג	3–6, 6–3, 6–2
1970	אוסטרליה מרגרט קורט	ארצות הברית בילי ג'ין קינג	14–12, 11–9
1971	אוסטרליה איבון גולגונג	אוסטרליה מרגרט קורט	6–4, 6–1
1972	ארצות הברית בילי ג'ין קינג	אוסטרליה איבון גולגונג	6–3, 6–3
1973	ארצות הברית בילי ג'ין קינג	ארצות הברית כריס אוורט	6–0, 7–5
1974	ארצות הברית כריס אוורט	ברית המועצות אולגה מורוזובה	6–0, 6–4
1975	ארצות הברית בילי ג'ין קינג	אוסטרליה איבון גולגונג	6–0, 6–1
1976	ארצות הברית כריס אוורט	אוסטרליה איבון גולגונג	6–3, 4–6, 8–6
1977	בריטניה וירג'יניה וייד	הולנד בטי שטוב	4–6, 6–3, 6–1
1978	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	ארצות הברית כריס אוורט	2–6, 6–4, 7–5
1979	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	ארצות הברית כריס אוורט	6–4, 6–4
1980	אוסטרליה איבון גולגונג	ארצות הברית כריס אוורט	6–1, 7–6^(7–4)
1981	ארצות הברית כריס אוורט	צ'כוסלובקיה האנה מנדליקובה	6–2, 6–2
1982	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	ארצות הברית כריס אוורט	6–1, 3–6, 6–2
1983	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	ארצות הברית אנדראה יגר	6–0, 6–3
1984	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	ארצות הברית כריס אוורט	7–6^(7–5), 6–2
1985	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	ארצות הברית כריס אוורט	4–6, 6–3, 6–2
1986	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	צ'כוסלובקיה האנה מנדליקובה	7–6^(7–1), 6–3
1987	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	גרמניה שטפי גראף	7–5, 6–3
1988	גרמניה שטפי גראף	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	5–7, 6–2, 6–1
1989	גרמניה שטפי גראף	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	6–2, 6–7^(1–7), 6–1
1990	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	ארצות הברית זינה גריסון	6–4, 6–1
1991	גרמניה שטפי גראף	ארגנטינה גבריאלה סבטיני	6–4, 3–6, 8–6
1992	גרמניה שטפי גראף	יוגוסלביה מוניקה סלש	6–2, 6–1
1993	גרמניה שטפי גראף	צ'כיה יאנה נובוטנה	7–6^(8–6), 1–6, 6–4
1994	ספרד קונצ'יטה מרטינס	ארצות הברית מרטינה נברטילובה	6–4, 3–6, 6–3
1995	גרמניה שטפי גראף	ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו	4–6, 6–1, 7–5
1996	גרמניה שטפי גראף	ספרד ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו	6–3, 7–5
1997	שווייץ מרטינה הינגיס	צ'כיה יאנה נובוטנה	2–6, 6–3, 6–3
1998	צ'כיה יאנה נובוטנה	צרפת נטלי טוזיאה	6–4, 7–6^(7–2)
1999	ארצות הברית לינדזי דבנפורט	גרמניה שטפי גראף	6–4, 7–5
2000	ארצות הברית ונוס ויליאמס	ארצות הברית לינדזי דבנפורט	6–3, 7–6^(7–3)
2001	ארצות הברית ונוס ויליאמס	בלגיה ז'סטין הנין	6–1, 3–6, 6–0
2002	ארצות הברית סרינה ויליאמס	ארצות הברית ונוס ויליאמס	7–6^(7–4), 6–3
2003	ארצות הברית סרינה ויליאמס	ארצות הברית ונוס ויליאמס	4–6, 6–4, 6–2
2004	רוסיה מריה שרפובה	ארצות הברית סרינה ויליאמס	6–1, 6–4
2005	ארצות הברית ונוס ויליאמס	ארצות הברית לינדזי דבנפורט	4–6, 7–6^(7–4), 9–7
2006	צרפת אמלי מורסמו	בלגיה ז'וסטין הנין	2–6, 6–3, 6–4
2007	ארצות הברית ונוס ויליאמס	צרפת מריון ברטולי	6–4, 6–1
2008	ארצות הברית ונוס ויליאמס	ארצות הברית סרינה ויליאמס	7–5, 6–4
2009	ארצות הברית סרינה ויליאמס	ארצות הברית ונוס ויליאמס	7–6^(7–3), 6–2
2010	ארצות הברית סרינה ויליאמס	רוסיה ורה זבונרבה	6–3, 6–2
2011	צ'כיה פטרה קביטובה	רוסיה מריה שרפובה	6–3, 6–4
2012	ארצות הברית סרינה ויליאמס	פולין אגניישקה רדוונסקה	6–1, 5–7, 6–2
2013	צרפת מריון ברטולי	גרמניה סבינה ליזיקי	6–1, 6–4
2014	צ'כיה פטרה קביטובה	קנדה יוג'יני בושאר	6–3, 6–0
2015	ארצות הברית סרינה ויליאמס	ספרד גרביניה מוגורוסה	6–4, 6–4
2016	ארצות הברית סרינה ויליאמס	גרמניה אנג'ליק קרבר	7–5, 6–3
2017	ספרד גרביניה מוגורוסה	ארצות הברית ונוס ויליאמס	7–5, 6–0
2018	גרמניה אנג'ליק קרבר	ארצות הברית סרינה ויליאמס	6–3, 6–3
2019	רומניה סימונה האלפ	ארצות הברית סרינה ויליאמס	6–2, 6–2
2020	התחרות בוטלה עקב מגפת הקורונה
2021	אוסטרליה אשלי ברטי	צ'כיה קרולינה פלישקובה	6–3, 6–7^(4–7), 6–3
2022	קזחסטן ילנה ריבאקינה	תוניסיה אונס ג'אבור	3–6, 6–2, 6–2
2023	צ'כיה מרקטה וונדרואושובה	תוניסיה אונס ג'אבור	6–4, 6–4
2024	צ'כיה ברבורה קרייצ'יקובה	איטליה ג'סמין פאוליני	6–2, 2–6, 6–4
2025	פולין איגה שוויונטק	ארצות הברית אמנדה אניסימובה	0-6, 0-6

זכיות לפי שחקנית

להלן השחקניות שזכו לפחות פעמיים:

מידע נוסף שחקנית, העידן הפתוח ...

שחקנית	העידן הפתוח	העידן החובבני	סך הכל	שנים
ארצות הברית מרטינה נברטילובה	9	0	9	1978, 1979, 1982, 1983, 1984, 1985, 1986, 1987, 1990
ארצות הברית הלן וילס	0	8	8	1927, 1928, 1929, 1930, 1932, 1933, 1935, 1938
בריטניה דורותי דאגלס צ'יימברס	0	7	7	1903, 1904, 1906, 1910, 1911, 1913, 1914
גרמניה שטפי גראף	7	0	7	1988, 1989, 1991, 1992, 1993, 1995, 1996
ארצות הברית סרינה ויליאמס	7	0	7	2002, 2003, 2009, 2010, 2012, 2015, 2016
בריטניה בלאנש בינגלי	0	6	6	1886, 1889, 1894, 1897, 1899, 1900
צרפת סוזאן לנגלן	0	6	6	1919, 1920, 1921, 1922, 1923, 1925
ארצות הברית בילי ג'ין קינג	4	2	6	1966, 1967, 1968, 1972, 1973, 1975
בריטניה שארלוט קופר	0	5	5	1895, 1896, 1898, 1901, 1908
בריטניה לוטי דוד	0	5	5	1887, 1888, 1891, 1892, 1893
ארצות הברית ונוס ויליאמס	5	0	5	2000, 2001, 2005, 2007, 2008
ארצות הברית לואיז ברו	0	4	4	1948, 1949, 1950, 1955
ארצות הברית מורין קונולי	0	3	3	1952, 1953, 1954
ברזיל מריה בואנו	0	3	3	1959, 1960, 1964
אוסטרליה מרגרט קורט	1	2	3	1963, 1965, 1970
ארצות הברית כריס אוורט	3	0	3	1974, 1976, 1981
ארצות הברית אלתיאה גיבסון	0	2	2	1957, 1958
בריטניה דורותי ראונד	0	2	2	1934, 1937
בריטניה קתלין מקיין גוגפרי	0	2	2	1924, 1926
ארצות הברית מאי סאטון	0	2	2	1905, 1907
בריטניה מוד ווטסון	0	2	2	1884, 1885
אוסטרליה איבון גולגונג	2	0	2	1971, 1980
צ'כיה פטרה קביטובה	2	0	2	2011, 2014

יחידים גברים

העידן החובבני

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עידן התחרות הפתוחה

מידע נוסף שנה, זוכה ...

שנה	זוכה	סגן	תוצאת הגמר
1968	אוסטרליה רוד לייבר	אוסטרליה טוני רוץ'	6–3, 6–4, 6–2
1969	אוסטרליה רוד לייבר	אוסטרליה ג'ון ניוקומב	6–4, 5–7, 6–4, 6–4
1970	אוסטרליה ג'ון ניוקומב	אוסטרליה קן רוזוול	5–7, 6–3, 6–2, 3–6, 6–1
1971	אוסטרליה ג'ון ניוקומב	ארצות הברית סטן סמית'	6–3, 5–7, 2–6, 6–4, 6–4
1972	ארצות הברית סטן סמית'	רומניה איליה נסטסה	4–6, 6–3, 6–3, 4–6, 7–5
1973	צ'כוסלובקיה יאן קודש	ברית המועצות אלכס מטרוולי	6–1, 9–8^(7–5), 6–3
1974	ארצות הברית ג'ימי קונורס	אוסטרליה קן רוזוול	6–1, 6–1, 6–4
1975	ארצות הברית ארתור אש	ארצות הברית ג'ימי קונורס	6–1, 6–1, 5–7, 6–4
1976	שוודיה ביורן בורג	רומניה איליה נסטסה	6–4, 6–2, 9–7
1977	שוודיה ביורן בורג	ארצות הברית ג'ימי קונורס	3–6, 6–2, 6–1, 5–7, 6–4
1978	שוודיה ביורן בורג	ארצות הברית ג'ימי קונורס	6–2, 6–2, 6–3
1979	שוודיה ביורן בורג	ארצות הברית רוסקו טאנר	6–7^(4–7), 6–1, 3–6, 6–3, 6–4
1980	שוודיה ביורן בורג	ארצות הברית ג'ון מקנרו	1–6, 7–5, 6–3, 6–7^(16–18), 8–6
1981	ארצות הברית ג'ון מקנרו	שוודיה ביורן בורג	4–6, 7–6^(7–1), 7–6^(7–4), 6–4
1982	ארצות הברית ג'ימי קונורס	ארצות הברית ג'ון מקנרו	3–6, 6–3, 6–7^(2–7), 7–6^(7–5), 6–4
1983	ארצות הברית ג'ון מקנרו	ניו זילנד כריס לואיס	6–2, 6–2, 6–2
1984	ארצות הברית ג'ון מקנרו	ארצות הברית ג'ימי קונורס	6–1, 6–1, 6–2
1985	גרמניה המערבית בוריס בקר	ארצות הברית קווין קארן	6–3, 6–7^(4–7), 7–6^(7–3), 6–4
1986	גרמניה המערבית בוריס בקר	צ'כוסלובקיה איוואן לנדל	6–4, 6–3, 7–5
1987	אוסטרליה פט קאש	צ'כוסלובקיה איוואן לנדל	7–6^(7–5), 6–2, 7–5
1988	שוודיה סטפן אדברג	גרמניה המערבית בוריס בקר	4–6, 7–6^(7–2), 6–4, 6–2
1989	גרמניה המערבית בוריס בקר	שוודיה סטפן אדברג	6–0, 7–6^(7–1), 6–4
1990	שוודיה סטפן אדברג	גרמניה המערבית בוריס בקר	6–2, 6–2, 3–6, 3–6, 6–4
1991	גרמניה מיכאל שטיך	גרמניה בוריס בקר	6–4, 7–6^(7–4), 6–4
1992	ארצות הברית אנדרה אגאסי	קרואטיה גוראן איוואנישביץ'	6–7^(8–10), 6–4, 6–4, 1–6, 6–4
1993	ארצות הברית פיט סמפראס	ארצות הברית ג'ים קורייר	7–6^(7–3), 7–6^(8–6), 3–6, 6–3
1994	ארצות הברית פיט סמפראס	קרואטיה גוראן איוואנישביץ'	7–6^(7–2), 7–6^(7–5), 6–0
1995	ארצות הברית פיט סמפראס	גרמניה בוריס בקר	6–7^(5–7), 6–2, 6–4, 6–2
1996	הולנד רישרד קרייצ'ק	ארצות הברית מליבאי וושינגטון	6–3, 6–4, 6–3
1997	ארצות הברית פיט סמפראס	צרפת סדריק פיולין	6–4, 6–2, 6–4
1998	ארצות הברית פיט סמפראס	קרואטיה גוראן איוואנישביץ'	6–7^(2–7), 7–6^(11–9), 6–4, 3–6, 6–2
1999	ארצות הברית פיט סמפראס	ארצות הברית אנדרה אגאסי	6–3, 6–4, 7–5
2000	ארצות הברית פיט סמפראס	אוסטרליה פטריק ראפטר	6–7^(10–12), 7–6^(7–5), 6–4, 6–2
2001	קרואטיה גוראן איוואנישביץ'	אוסטרליה פטריק ראפטר	6–3, 3–6, 6–3, 2–6, 9–7
2002	אוסטרליה לייטון יואיט	ארגנטינה דוד נלבנדיאן	6–1, 6–3, 6–2
2003	שווייץ רוג'ר פדרר	אוסטרליה מארק פיליפוסיס	7–6^(7–5), 6–2, 7–6^(7–3)
2004	שווייץ רוג'ר פדרר	ארצות הברית אנדי רודיק	4–6, 7–5, 7–6^(7–3), 6–4
2005	שווייץ רוג'ר פדרר	ארצות הברית אנדי רודיק	6–2, 7–6^(7–2), 6–4
2006	שווייץ רוג'ר פדרר	ספרד רפאל נדאל	6–0, 7–6^(7–5), 6–7^(2–7), 6–3
2007	שווייץ רוג'ר פדרר	ספרד רפאל נדאל	7–6^(9–7), 4–6, 7–6^(7–3), 2–6, 6–2
2008	ספרד רפאל נדאל	שווייץ רוג'ר פדרר	6–4, 6–4, 6–7^(5–7), 6–7^(8–10), 9–7
2009	שווייץ רוג'ר פדרר	ארצות הברית אנדי רודיק	5–7, 7–6^(8–6), 7–6^(7–5), 3–6, 16–14
2010	ספרד רפאל נדאל	צ'כיה תומאש ברדיך	6–3, 7–5, 6–4
2011	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	ספרד רפאל נדאל	6–4, 6–1, 1–6, 6–3
2012	שווייץ רוג'ר פדרר	בריטניה אנדי מארי	4–6, 7–5, 6–3, 6–4
2013	בריטניה אנדי מארי	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	6–4, 7–5, 6–4
2014	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	שווייץ רוג'ר פדרר	6–7^(7–9), 6–4, 7–6^(7–4), 5–7, 6–4
2015	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	שווייץ רוג'ר פדרר	7–6^(7–1), 6–7^(10–12), 6–4, 6–3
2016	בריטניה אנדי מארי	קנדה מילוש ראוניץ'	6–4, 7–6^(7–3), 7–6^(7–2)
2017	שווייץ רוג'ר פדרר	קרואטיה מרין צ'יליץ'	6–3, 6–1, 6–4
2018	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	דרום אפריקה קווין אנדרסון	6–2, 6–2, 7–6^(7–3)
2019	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	שווייץ רוג'ר פדרר	7–6^(7–5), 1–6, 7–6^(7–4), 4–6, 13–12^(7–3)
2020	התחרות בוטלה עקב מגפת הקורונה
2021	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	איטליה מתאו ברטיני	6–7^(4–7), 6–4, 6–4, 6–3
2022	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	אוסטרליה ניק קיריוס	4–6, 6–3, 6–4, 7–6^(7–3)
2023	ספרד קרלוס אלקרס	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	1–6, 7–6^(8–6), 6–1, 3–6, 6–4
2024	ספרד קרלוס אלקרס	סרביה נובאק ג'וקוביץ'	6–2, 6–2, 7–6^(7–4)^[3]
2025	איטליה יאניק סינר	ספרד קרלוס אלקרס	4–6, 6–4, 6–4, 6–4

זכיות לפי שחקן

להלן השחקנים שזכו לפחות פעמיים:

מידע נוסף שחקן, העידן הפתוח ...

שחקן	העידן הפתוח	העידן החובבני	סך הכל	שנים
שווייץ רוג'ר פדרר	8	0	8	2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2009, 2012, 2017
סרביה נובאק ג'וקוביץ'	7	0	7	2011, 2014, 2015, 2018, 2019, 2021, 2022
בריטניה ויליאם רנשו	0	7	7	1881, 1882, 1883, 1884, 1885, 1886, 1889
ארצות הברית פיט סמפראס	7	0	7	1993, 1994, 1995, 1997, 1998, 1999, 2000
בריטניה לורנס דוהרטי	0	5	5	1902, 1903, 1904, 1905, 1906
שוודיה ביורן בורג	5	0	5	1976, 1977, 1978, 1979, 1980
בריטניה רג'ינלד דוהרטי	0	4	4	1897, 1898, 1899, 1900
ניו זילנד אנתוני וילדינג	0	4	4	1910, 1911, 1912, 1913
אוסטרליה רוד לייבר	2	2	4	1961, 1962, 1968, 1969
בריטניה וילפרד בדלי	0	3	3	1891, 1892, 1895
בריטניה ארתור גור	0	3	3	1901, 1908, 1909
ארצות הברית (48 כוכבים) ביל טילדן	0	3	3	1920, 1921, 1930
בריטניה פרד פרי	0	3	3	1934, 1935, 1936
אוסטרליה ג'ון ניוקומב	2	1	3	1967, 1970, 1971
ארצות הברית ג'ון מקנרו	3	0	3	1981, 1983, 1984
גרמניה בוריס בקר	3	0	3	1985, 1986, 1989
בריטניה ג'ון הארטלי	0	2	2	1879, 1880
בריטניה ג'ושוע פים	0	2	2	1893, 1894
אוסטרליה נורמן ברוקס	0	2	2	1907, 1914
אוסטרליה ג'רלד פטרסון	0	2	2	1919, 1922
צרפת ז'אן בורוטרה	0	2	2	1924, 1926
צרפת רנה לקוסט	0	2	2	1925, 1928
צרפת אנרי קושה	0	2	2	1927, 1929
ארצות הברית (48 כוכבים) דון בדג'	0	2	2	1937, 1938
אוסטרליה לו הוד	0	2	2	1956, 1957
אוסטרליה רוי אמרסון	0	2	2	1964, 1965
ארצות הברית ג'ימי קונורס	2	0	2	1974, 1982
שוודיה סטפן אדברג	2	0	2	1988, 1990
ספרד רפאל נדאל	2	0	2	2008, 2010
בריטניה אנדי מארי	2	0	2	2013, 2016
ספרד קרלוס אלקרס	2	0	2	2023, 2024

זכיות לפי מדינה

מידע נוסף מדינה, העידן החובבני ...

מדינה	העידן החובבני	העידן הפתוח	סך הכל	זכייה ראשונה	זכייה אחרונה
בריטניה בריטניה^[א]	35	2	37	1877	2016
ארצות הברית ארצות הברית	18	15	33	1920	2000
אוסטרליה אוסטרליה	15	6	21	1907	2002
שווייץ שווייץ	0	8	8	2003	2017
צרפת צרפת	7	0	7	1924	1946
שוודיה שוודיה	0	7	7	1976	1990
סרביה סרביה	0	7	7	2011	2022
ספרד ספרד	1	4	5	1966	2024
גרמניה גרמניה^[ב]	0	4	4	1985	1991
ניו זילנד ניו זילנד	4	0	4	1910	1913
קרואטיה קרואטיה	0	1	1	2001	2001
צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה^[ג]	0	1	1	1973	1973
מצרים מצרים	1	0	1	1954	1954
הולנד הולנד	0	1	1	1996	1996