מאיר יערי

מאיר יערי (וולד; 24 באפריל 1897 – 21 בפברואר 1987) היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

יערי נולד בעיירה קנצ'וגה שבגליציה, נצר למשפחת אדמו"רים.^[1] בגיל חצי שנה עבר עם משפחתו לריישא, שם החל בפעילות בתנועת צעירי ציון.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקרה משפחתו לווינה, שם עזר לאביו לפרנס את המשפחה. בגיל 18 התנדב לצבא האוסטרי ושרת כקצין עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה, היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" בווינה, בו זמנית למד במכון הגבוה לחקלאות בווינה והשתתף בשיעורים בבית המדרש הגבוה ליהדות, בהנהגת צבי פרץ חיות.

ב-1919 הוא התמנה לראש הקן השומרי בווינה למשך ארבעה חודשים ולאחר מכן, ב-1920 עלה לארץ ישראל, ועבד במסגרת גדוד העבודה בסלילת הכבישים כביש טבריה-צמח.

בסתיו 1920 עבר יערי לקבוצת ביתניה עילית, והנהיג את הקבוצה, הקומונה הראשונה של השומר הצעיר. באפריל 1921, הקבוצה עברה למחנה שומריה, עקב סיום העבודה. בעקבות כישלונו בסתיו 1921 להשליט את קבוצת ביתניה ורוחה על גדוד שומריה, נאלצו הוא ורעייתו אנדה לעזוב את מחנה הגדוד בלילה שזכה לכינוי "ליל השימורים" (או "ליל ברתולומיאוס").

לאחר עזיבת שומריה, הוא נדד עם אנדה בארץ בין מסגרות שונות עד 1923, ב-1923 פרסם את המאמר החשוב ״סמלים תלושים״, בו ביקר את ההתנהלות של גדוד שומריה וההתנהלות של החינוך השומרי.

בשנת 1923 הכיר את יעקב חזן, בכנס שומרי ב-1923 בנהלל, שנהיה בעתיד שותפו הפוליטי הראשי להנהגת התנועה. בישיבת התנועה ב-1924 בבית אלפא, בה הוחלט כי "השומר הצעיר" בארץ יחזק את הקשר עם התנועה בגולה, יצא יערי כשליח התנועה לפולין. הוא שימש כציר במרבית הקונגרסים הציוניים, והיה חבר הוועד הפועל הציוני.

ב-1929 עלו חברי קיבוץ ״הרצליה״ בחיפה של השומר הצעיר, בהנהגת יערי, למרחביה שם חי כל חייו לאחר מכן.

יערי הנהיג את תנועתו במישור החינוכי, ההתיישבותי והפוליטי, בשלושת הארגונים: תנועת הנוער "השומר הצעיר", "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" ומפלגת "השומר הצעיר", ואחר כך במפלגת מפ"ם, שהוקמה ב-1948, ושימש שנים רבות כמזכ"ל המפלגה. הוא היה ממעצבי האידאולוגיה העיקריים שלה והשתתף בעיצוב המעבר מהשקפת העולם שהוקנתה של תנועת נוער לאידאולוגיה של מפלגה פוליטית.

אחד מהדברים הידועים שהחיל בקיבוצים היה מקלחות משותפות לבני הנוער, מתוך תפיסה חינוכית שהדבר יפתח אצל הנוער יחס בריא יותר לגוף ולמיניות. הרבנים הראשיים, בן-ציון מאיר חי עוזיאל ויצחק אייזיק הלוי הרצוג, שלחו לו מכתב מחאה על הנוהג, ומחו בעיקר על החלתו גם על ילדי טהראן, בעלי הרקע הדתי, שנקלטו בקיבוצים: "נלאינו נשוא חרפה ובושה...האם לבעלי חיים נדמנו?!". יערי ענה להם בבוז: "הננו מסרבים בפרינציפ להזדקק לעצותיכם ולהוראתכם בשאלות מוסר וחינוך!". כעבור שלושים שנה, הוא כתב לוועד הפועל של הקיבוץ הארצי: "המקלחת המשותפת, למה שזה הביא - אינני רוצה לספר". יותר מאוחר, הוא פירט יותר במכתב פרטי את מה שלמד מבתו, שהמקלחות המשותפות גרמו לפגיעות נפשיות קשות לבנות.

יערי היה ידוע בתמיכתו בברית המועצות כיסוד במדיניותו,והיה למעשה קומוניסט/ מרקסיסט נלהב, ולא הפחית מאהדה זו עד לסוף דרכו הפוליטית, אם כי הסתייג ממרכיבים שונים בברית המועצות, למשל יחסה לציונות ולעלייה היהודית לארץ ישראל, ולצד תמיכתו הייתה לו ביקורת נוקבת על החלטותיה ומעשיה.^[2]

בשנת 1951, על רקע חששו של ראש שירות הביטחון, איסר הראל, מפני ניסיון של מפ"ם לתפוס את השלטון בכוח, הושתל מיקרופון במשרדו של יערי, שחשיפתו על ידי אנשי המפלגה עוררה שערורייה ציבורית.^[3]

בשנים 1949–1974 כיהן יערי כחבר הכנסת מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השביעית מטעם מפ"ם והמערך.

יערי ויעקב חזן היו במשך שנים רבות מנהיגי מפ"ם ומוביליה, ונחשבו ל"הנהגה ההיסטורית" של "השומר הצעיר". עם זאת היו ביניהם חילוקי דעות לא מעטים, בשאלות היחס לברית המועצות, סוגיות חוץ וביטחון של היישוב ומדינת ישראל, היחס לשאלת "האיחוד הפועלי" עם מפלגות שמאל אחרות, ושאלות אחרות. יערי פרש מתפקידו כמזכ"ל מפ"ם בשנת 1973 לאחר עשור שבו היה נתון לביקורת רבה מצד חבריו בתנועה, שראו בו מנהיג עקשן ושמרן שאחראי לירידה בכוחה של מפ"ם ולקפאונה כתנועה אידאולוגית. במידה רבה, הייתה פרישתו תוצאה של מתקפה חריפה מצד פובליציסט בשם בנקו אדר, שפרסם בעיתונות התנועתית סדרת כתבות. לאחר פרישתו המשיך יערי להיות פעיל בהנהגת תנועתו ולכתוב טורים חריפים לעיתונות התנועתית.

Remove ads

ייצוגיו בתרבות

דמותו של משה במחזהו של יהושוע סובול "ליל העשרים" מבוססת על יערי.

על שמו יד יערי – ארכיון "השומר הצעיר" בגבעת חביבה, ורחובות בחיפה ובתל אביב.

בספרו של אסף ענברי 'הספר האדום' מופיעה דמותו של יערי ומתוארת דרכו הפוליטית והאידאולוגית.

משפחתו

בשנת 1964 נעלם בנו של מאיר יערי, חיים יערי, ששירת כסגן משנה בחטיבת הצנחנים. החיפושים שנערכו אחריו בכל רחבי הארץ עלו בתוהו. לאחר שמונה חודשים גילה שלמה בן אלקנה את גופתו, ונסתבר כי הוא שם קץ לחייו.

בן נוסף של מאיר יערי הוא האלוף (במיל') אביעזר יערי.

נכדו של מאיר יערי, ידידיה, בנה של בתו רחל, שירת בצה"ל כמפקד חיל הים, ועם שחרורו בדרגת אלוף, מונה למנכ"ל רפא"ל.

כתביו

במרי ויכוח, מרחביה: ת"ש-1940.
במאבק לעמל משוחרר, תל אביב: עם עובד תשל"ב-1972.
בסימן אחדות ועצמאות, ראשי פרקים לוועידה החמישית של מפ"ם, תל אביב: ספרית פועלים, תשכ"ח-1968.
בדרך ארוכה: הנחות יסוד, חינוך, קיבוץ, חברה.
בפתח תקופה, מרחביה: 1942.
מבחני דורנו, 1957.
בין חזון למציאות, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ג-1963.
סמלים תלושים
דיוקנו של מנהיג כאדם צעיר: מאיר יערי, פרקי חיים 1897–1929 (עורכים: דוד זית, יוסף שמיר), גבעת חביבה: 1992.
מאיר יערי בן 80, ילקוט ביבליוגרפי, מאת שלמה רכב, מרחביה: ארכיון השומר הצעיר, תשל"ז-1977.
מימים ראשונים: למאיר יערי בהגיעו לגבורות – לו משלו, מרחביה: תשל"ז-1977.
קיבוץ גלויות באספקלריה של ימינו, מרחביה: 1954.

אחדים מספריו ומפרסומיו של מאיר יערי תורגמו ליידיש ולאנגלית.

Remove ads

ראו גם

לקריאה נוספת

אביבה חלמיש, מאיר יערי: ביוגרפיה קיבוצית; חמישים השנים הראשונות, 1947-1897, תל אביב: הוצאת עם עובד ספרית אפקים, 2009.
אביבה חלמיש, מאיר יערי, האדמו"ר ממרחביה, שנות המדינה, עם עובד, 2013.
אביבה חלמיש, 'השפעתו הדיאלקטית של א"ד גורדון על "השומר הצעיר"', קתדרה, 2004.
אביבה חלמיש, 'מאיר יערי: ביוגרפיה קיבוצית', ישראל, אוניברסיטת תל אביב, 3, 2003.
אלי צור, 'בדידות המנהיג הזקן', הציונות, אוניברסיטת תל אביב, כ"ב, 2000.
אלי צור, '"סבא של יריב" ו"אויבי הסינתזה', בן-גוריון והקיבוץ, 1995.
דוד זית, 'יערי "חוזר בתשובה"', שורשים, י', 1997.
דוד זית, 'תרומתו של מאיר יערי לעיצוב דרכו הרעיונית של השומר הצעיר', מאסף לחקר תנועת העבודה, 1988.
גד אופז, 'ארבעה מייסדים ומנהיגים – מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק', בתוך: עמק יזרעאל, תשנ"ג 1993.
דניאל בן-נחום, סוגיות בהגותו של מאיר יערי - עם קום המדינה, הדים, 107, תשל"ח 1978.
אסף ענברי, הספר האדום, ידיעות אחרונות/ספרי חמד, 2022.