שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
תמר האוזנר-רוה
עורכת דין ויו"ר הדירקטוריון של חברת החדשות של קשת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
תמר (תמי) האוזנר-רוה (נולדה ב-7 בנובמבר 1945) היא עורכת-דין ישראלית. מכהנת כיו"ר הדירקטוריון של חברת החדשות של ערוץ קשת 12 משנת 2011.[1][2]
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
תמר האוזנר-רוה נולדה וגדלה בירושלים[3][4] בתם של יהודית ליפשיץ, פסנתרנית,[5] וגדעון האוזנר[6][7] שעלה לישראל עם משפחתו בשנת 1927, כשאביו דוב הויזנר נתמנה על ידי ממשלת פולין לתפקיד הקונסול הכללי של פולין בפלשתינה-א"י. [8] סבה מצד אמה נחום ליפשיץ, היה אסיר ציון ברוסיה, ציר באספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי, יו"ר התאחדות בעלי תעשייה בירושלים.[9][10]
תמר למדה בבית הספר היסודי והתיכון בגימנסיה העברית רחביה בירושלים,[11][12] ואת שירותה הצבאי עשתה בחיל האוויר. לאחר השלמת לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, התמחתה אצל עו"ד יונה בלטמן (ששימש לאחר מכן כפרקליט המדינה).[13] כן התמחתה במשרד האמריקאי קיי שולר (אנ') בניו יורק.
בתחום המשפטי
בשנת 1973 התקבלה לעבודה במשרד המשפטים כממונה על הדרכה משפטית לכלל היועצים המשפטיים והמשפטנים בשירות המדינה. במסגרת תפקידה כתבה וערכה פרסומים משפטיים של חוקים ופסקי דין בנושאי המשפט הפלילי, משפט אזרחי ומשפט ציבורי. בהמשך נתבקשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז מאיר שמגר לכהן גם כממונה על נושאי תכנון ובניה וכיועצת המשפטית של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה של ירושלים.[12][4][14] בתפקיד זה סייעה רווה בחקיקת חוקי התכנון והבניה[15] לקיצור הליכי הבנייה, וכן נטלה חלק מכריע בהחלטות הוועדה המחוזית של ירושלים בתקופה של הכרעות על בנייה בשכונות החדשות של ירושלים (גילה, רמות, הגבעה הצרפתית), כביש רמות והתנגדויות רבות לבנייתו, אצטדיון טדי, תוכניות הוללי"ם לבנייה מזורזת ועוד.[12][15]
בנוסף יזמה והקימה עו"ד רוה ששימשה כסגן בכיר ליועץ המשפטי לממשלה,[8] את המועצה הלאומית לקידום שלטון החוק והדמוקרטיה[12][16] כשהנשיא שלה היה שופט בית המשפט העליון ד"ר משה עציוני. המועצה שפעלה בשיתוף פעולה עם מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני, איתרה סטודנטים מצטיינים למשפטים – בראשות שי ניצן (כיום - פרקליט המדינה)- שהכינו חומרים בנושאים משפטיים אקטואליים לתלמידי בתי הספר התיכוניים ובעיקר לכיתות יא' ויב'- כגון: מניעת תאונות דרכים, הכנה לגיוסם לצה"ל - באמצעות הענקת כלים של הבחנה בין פקודה חוקית לבלתי חוקית ובלתי חוקית בעליל וכו. הסטודנטים באו לבתי הספר וקיימו שיחות עם התלמידים בנושאים אלה ואחרים.[17] בהמשך, ולאור הצלחת הפעילות בבתי הספר - הורחבה הפעילות אף לצבא - ולמשטרה בשיתוף עם קציני החינוך הראשיים של הצבא והמשטרה.
המועצה בראשות עו"ד רוה נערכה אף לקליטת גל העלייה הגדול מברית המועצות - הוקמה ועדת משנה בראשות שופט בית המשפט העליון שלמה לוין ובהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר (כיום- סגן יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה) שפנתה למשפטנים מובילים שנתבקשו לכתוב על זכויות העולים במגוון רחב של נושאים: דיור, תעסוקה, ביטוח לאומי, שירותי רפואה ועוד. החמרים הללו תורגמו לשפה הרוסית בשיתוף עם העיתון "ווסטי" – והופצו בקרב העולים החדשים.
בשנת 1994 פרשה רוה ממשרד המשפטים ושימשה יועצת חיצונית למשרד י. רוה בנושאי תכנון ובניה.[1][8][4][14] במסגרת זו ייצגה בין היתר את התאחדות הקבלנים והבונים בישראל[8] [18] ואף הכינה חוק תכנון ובניה חדש[19] שחלקים גדולים ממנו הוכנסו לחוק התכנון והבנייה שנחקק ב-2014 – כמו למשל - קיצור הליכים, העברת סמכויות הקמת מכוני רישוי ועוד. כן ייצגה את הרשות לפיתוח ירושלים, ושימשה כיועצת משפטית[8][20] בהכנת תוכניות מיתאר לאומיות - ובהן תמ"א 35 - הידועה בשמה תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה לפיתוח ולשימור - שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים במדינה עד שנת 2020.
פעילויות ציבוריות
- דירקטורית בחברת "בזק בינלאומי"[21][16]
-1999-1996 עם פתיחת שוק התקשורת הבין-לאומית לתחרות; חברת מליאת רשות השידור 2008-2005, חברה בוועדות הטלוויזיה והרדיו;[16] דירקטורית בחברת רפא"ל 2011-2007, [22] רוה שימשה שם כיו"ר ועדת כח אדם.[1]
יו"ר הדירקטוריון, חברת החדשות של ערוץ 2 – החל מ-2011[1][16] ב-2014 נבחרה לתקופת כהונה שנייה[23][24] וב-2017 נבחרה לכהן לתקופת כהונה שלישית בת שלוש שנים.[2] קודמיה בתפקיד היו יצחק לבני וד"ר יהודה לנקרי.[7]
במסגרת זו פועלת רוה לקידום נשים הן בתוך חברה - כמראיינות, עיתונאיות עורכות מפיקות ועוד, והן מחוץ לחברה של מרואיינות בתחומים שנחשבים ל"גבריים"- כמו ביטחון, מדיניות חוץ וכו'. היא יזמה, בשיתוף הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו – עריכת סדנאות למרואיינות - במגמה לתמרץ נשים להופיע על המסך.[25][26]
יזמה והקימה ועדת משנה של דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2 - בנושא ההיערכות לתקופת הרישיונות והאחזקה המשותפת.[27][28]
רוה נבחרה פעמיים על ידי המגזין "ליידי גלובס" - לאחת מ-50 הנשים המשפיעות במדינה (2015[29] ו-2016[30]). בשנת 2017 בחר בה "ליידי גלובס" ברשימת ״המנהלות ששומרות על עמדת מנהיגות בצמרת״.[31]
פעילויות נוספות
רוה, שהיא בתו של גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה בעבר, והתובע הראשי במשפט אייכמן,[32][7] וכנערה בתקופת המשפט ספגה רבות את אווירת השואה ומוראותיה[33][34][5][3][9][6]- מקדישה חלק ניכר מזמנה להרצאות בנושאים של זכר השואה ומשפט אייכמן. לקהלים ופורומים שונים, בהם: תלמידי בתי ספר, כוחות הביטחון, בתי אבות, עצרות זיכרון. רוה יזמה הקמת ועדה מיוחדת בראשות השר לשעבר יוסי פלד - שקיימה פעילויות רבות סביב שנת ה-50 למשפט אייכמן,[6][1] ובין היתר, תערוכה בשיתוף יד ושם[35] וכינוס מיוחד של האומות המאוחדות,[36] שבו השתתף, גם אלי ויזל,[37] ישיבה מיוחדת של ממשלת ישראל שהוקדשה לנושא, כינוס מיוחד שיזמה רוה ואף נאמה ב"ואנזה" בשיתוף ראשי הממשל הגרמני בברלין,[36] במוזיאון היהודי של ניו יורק, בבית הכנסת הגדול בטורונטו ובבית הנשיא בירושלים.
רוה יזמה סרט על חייו של אביה "גדעון האוזנר היה להם לפה", סרט שהפיקה רשות השידור, 2005, במאי ועורך נתן מנספלד. שודר בטלוויזיה פעמים רבות.
רוה פרסמה קרוב למאה מאמרים מקצועיים בנושאי תכנון ובניה בעיתונים "הארץ" ו"גלובס". כתבה מאמרים בנושאים שונים גם ב"מעריב", "זמן הבירה" ו"ידיעות אחרונות".[38] כמו כן הייתה בעלת טור שבועי קבוע במקומון הירושלמי של "ידיעות אחרונות" - "ירושלים" בשנים 95–97.
רוה ביחד עם בעלה יהודה וחברת בן-יקר-גת, יזמו והקימו את חוות הבריאות "יערות הכרמל" – הידוע כיום בשמו "מלון יערות הכרמל".[12][4][3]
רוה היא בוגרת בית הספר למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט.[3]
ביוני 2000 נבחרה ביחד עם בעלה כעמיתת כבוד של מוזיאון ישראל.
רוה שימשה כיו"ר אגודת הידידים של תיאטראות "החאן" והבימה,[39] מקימת ויו"ר אגודת הידידים של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים.[4][12] כן הייתה יו"ר מגבית ויצו בירושלים ובהנהלת מט"י - מרכז לטיפוח יזמות ו"בצלאל".[39][1]
ב-2017 היא חברת נשיאות בעמותות עלה ובעל"ה נגב, חברת הנהלת "וראייטי", ועמותת "אלין בית נועם",[8] ישבה בחבר המנהלים של יד שרה, יד ושם,[6] האוניברסיטה העברית[1] ועזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים. חברת מועצת "יד ושם" מ-2007.
Remove ads
מפרסומיה
- "מאחורי הקלעים של משפט אייכמן" שורשים במשפט 157 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו (עם טלי רוה-רונן).
- תמי האוזנר-רוה, עמוס האוזנר, כשאייכמן נכנס אלינו הביתה. ראשון לציון : ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2022.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads