Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשנת 2014 ביקר האפיפיור פרנציסקוס בישראל, והיה בכך לאפיפיור הרביעי המבקר במדינה. מסעו של האפיפיור באזור כלל גם ביקור בירדן וברשות הפלסטינית. האפיפיור החל בביקור בירדן ב-24 במאי 2014, הגיע לישראל ב-25 במאי 2014, ועזב לרומא ב-26 במאי 2014.
האפיפיור עמד על כך שמפגשו עם הפטריארך ברתולומאיוס מקונסטנטינופול, יעמוד במרכזו של הביקור.[1] לוגו הביקור המתאר שני גברים חבוקים בסירה אחת, והמוטו שנבחר לו - "למען יהיו אחד" (Ut unum sint) - מציינים את יובל החמישים למפגש ההיסטורי בין האפיפיור פאולוס השישי ופטריארך קונסטנטינופול אתינגורס, שנערך בכנסיית וירי-גלילאי בירושלים ב-1964, ואשר סיים 910 שנות חרם הדדי בין הנצרות המזרחית והמערבית, החל בסכיזמה הגדולה ב-1054. המוטו נבחר בהשראת דברי ישו על המאמינים בו בעת הסעודה האחרונה:
"וַאֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת־הַכָּבוֹד אֲשֶׁר נָתַתָּ לִּי, לְמַעַן יִהְיוּ אֶחָד, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ אֶחָד".
— הבשורה על-פי יוחנן, פרק י"ז, פסוק כ"ב
ביקורו של האפיפיור בארץ הקודש היה מסעו הרשמי השני מאז נבחר לכהונתו, וקדם לו ביקורו בברזיל ביולי 2013.[2] הביקור הוגדר רשמית כ"מסע צליינות לארץ הקודש" (Pilgrimage to the Holy Land), וזאת בשונה מביקוריו האחרים ברחבי העולם, המוגדרים כמסעות שליחות (Apostolic Voyages). בין היתר נפגש האפיפיור עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו; הוא ביקר ביד ושם, בכותל המערבי ובכנסיית הקבר, וקיים מיסה בחדר הסעודה האחרונה בירושלים. האפיפיור נפגש עם בכירי הכנסיות הסרות למרות הוותיקן, עם בכירים מכנסיות אחרות ועם מנהיגים דתיים יהודים ומוסלמים. כראש מדינת הוותיקן הוא התקבל על פי כל כללי הטקס ונפגש עם ראשי המדינות שבהן ביקר.
שלושת האפיפיורים האחרים שביקרו עד כה בישראל הם פאולוס השישי בשנת 1964, יוחנן פאולוס השני בשנת 2000, ובנדיקטוס השישה עשר ב-2009.
האפיפיור פרנציסקוס הודיע על ביקורו בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, ב-5 בינואר 2014,[3] ומתווה הביקור הכללי פורסם באופן רשמי ב-22 בפברואר 2014.[4] בד בבד החלו ההכנות לקראת הביקור בישראל, ובשל מספר פשעי שנאה נגד נוצרים ואתרים נוצריים שאירעו במחצית הראשונה של שנת 2014, שלושה מהם ב-27 באפריל 2014 לבדו,[5] וכן בשל החשש מפני ביצוע "פשע שנאה ראוותני" בעת ביקור האפיפיור; הוחלט במשטרת ישראל ובשירות הביטחון הכללי לאבטח אתרים נוצרים, בייחוד בערים נצרת, לוד, רמלה, יפו וירושלים.[6] הפטריארך הלטיני של ירושלים, פואד טוואל, מתח ב-11 במאי 2014 בקורת נוקבת על חוסר המעש של הרשויות בישראל לנוכח הפשעים, ודאגה דומה נשמעה גם בקריית הוותיקן:
"הוותיקן מקבל דיווח בפרטי-פרטים על המתרחש, ואין ספק שיש תחושה קשה של אכזבה או טעם מר מכל מה שקורה. אנחנו יכולים להעיד שמדינת ישראל פנתה לוותיקן, בדרגים הגבוהים ביותר שלה, וביקשה לקיים את הביקור בהקדם האפשרי. עכשיו, כשזה קורה, הקולות שעולים הם אלה של המסיתים והמאיימים. גם אם מדובר בקולות שאינם מייצגים, זו לא קבלת הפנים שציפינו לה".[7]
ב-23 במאי 2014, יומיים לפני הביקור, רוססו כתובות נאצה על חומות כנסייה בעיר העתיקה בבאר שבע, ויומיים לפני כן הוציאה המשטרה צווים מנהליים לארבעה פעילי ימין, האוסרים עליהם לצאת מבתיהם עד תום ביקור האפיפיור.[8]
חדר הסעודה האחרונה נסגר לכשבועיים לפני הביקור, לשם שיפוצו המקיף לקראת המיסה האפיפיורית, ובנוסף נסגרו לביקור מספר אתרים נוצריים נוספים בירושלים, דוגמת כנסיית כל העמים, בימים הסמוכים לפני הביקור. עוד נסגר היכל השמות ביד ושם בשבוע שלפני הביקור, ויד ושם כולו, הר הרצל ורחבת הכותל המערבי נסגרו לחלוטין ביום הביקור.[9] בהתאם לכללי הטקס, לפיהם עוזב האפיפיור כל מדינה בה הוא מבקר במטוס חברת הדגל של אותה מדינה, הכשירה חברת אל על מטוס בואינג 777 אשר נשא את שלט האצולה האפיפיורי של פרנציסקוס, עבור מסעו בחזרה לרומא. על המטוס נקבע שלט האצולה האפיפיורי של פרנציסקוס, ולציון האירוע נערך ב-22 במאי 2014 טקס בנמל התעופה בן-גוריון, בנוכחות הנונציו בישראל, הארכיבישוף ג'וזפה לזרוטו ומנכ"ל אל על דוד מימון.[10] ב-22 במאי 2014 השלימה משטרת ישראל את היערכותה לקראת הביקור, אשר כללה פריסת 8,500 שוטרים, לוחמי מג"ב וכוחות תגבור משטרתיים ברחבי העיר.[11][12]
אל האפיפיור התלוו בביקורו בארץ הקודש הרב אברהם סקורקה, ידידו האישי ורקטור הסמינר הרבני של אמריקה הלטינית בבואנוס איירס,[13] והשייח' עומאר עבוד, ששימש בעברו כמזכיר הכללי של המרכז האסלאמי של ארגנטינה.[14]
קודם הגעתו לישראל, ביקר האפיפיור בירדן במשך יום בודד. הביקור נפתח ב-24 במאי 2014 בקבלת פנים בארמון המלכותי בעמאן, ובנאומו עמד מלך ירדן עבדאללה השני, על מפגשם של אביו, המלך חוסיין, והאפיפיור פאולוס השישי, שנערך באותו ארמון חמישים שנה קודם לכן, ואשר היה הביקור האפיפיורי הרשמי הראשון במדינה מוסלמית.[15] לאחר מכן נועד האפיפיור בארמון עם אנשי דת וממשל ירדנים, והתייחס לצורך במציאת פתרון למלחמת האזרחים בסוריה ולסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בהמשך קיים האפיפיור מיסה באצטדיון הבינלאומי בעמאן בפני כ-30,000 מאזינים,[16] ונשא במהלכה דרשה אודות הפסוק ”וַאֲנִי אֶשְׁאֲלָה מֵאָבִי, וְהוּא יִתֵּן לָכֶם פְּרַקְלִיט אַחֵר, אֲשֶׁר־יִשְׁכֹּן אִתְּכֶם לָנֶצַח” (יוחנן, י"ד, ט"ז).[17] בדרשה התייחס האפיפיור לבעיית הפליטים הנוצרים בסוריה, עיראק וברשות הפלסטינית, וקרא להפנות אליהם את תשומת הלב. בהמשכו של היום ביקר האפיפיור באתר הטבילה בבית עברה, השוכן על גדת הירדן, ואשר בו, לפי המסורת, הטביל יוחנן המטביל את ישו. באתר התקבל האפיפיור בידי פטריארך הלטיני של ירושלים, פואד טוואל, ופגש בילדי פליטים מסוריה ובילדים חולי סרטן מירדן.
ב-25 במאי 2014 עזב האפיפיור את נמל התעופה הבינלאומי עמאן-המלכה עאליה, וטס במסוק ישירות למנחת המסוקים בבית לחם. הוא נפגש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בארמון הנשיאותי בבית לחם, ונשא דברים בזכות המאמצים להשגת שלום באזור, ובזכותן של ”שתי מדינות להתקיים, ולחיות בשלום ובביטחון, במסגרת גבולות בינלאומיים מוכרים”.[18] האפיפיור התייחס להמשך הבנייה בהתנחלויות ולמגבלות על כניסת מתפללים למסגד אל-אקצא ולכנסיית הקבר, ופנה באופן אישי לעבאס, ועמד על חשיבותו של חופש הפולחן של הנוצרים הקתולים ב"ארץ זו". האפיפיור עצר באופן סמלי ליד גדר ההפרדה ונשא תפילה במקום. לאחר מכן ערך האפיפיור מיסה בכיכר האבוס בעיר, ונשא דרשה אודות הפסוק ”וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: אֲשֶׁר תִּמְצְאוּן יֶלֶד מָחְתָּל, וְשֹׁכֵב בָּאֵבוּס” (לוקאס, ב', י"ב).[19] לאחר מכן הזמין האפיפיור את יושב ראש הרשות ואת נשיא ישראל שמעון פרס (אשר לא היה נוכח במקום), לבוא למעונו בקריית הוותיקן ולהצטרף אליו בתפילה לשלום.[20] הן פרס והן עבאס נענו להזמנת האפיפיור, והודיעו כי יבקרו בוותיקן בחודש יוני 2014.[21]
ב-25 במאי 2014 המריא האפיפיור במסוק צבאי ירדני, וטס מבית לחם לנמל התעופה בן-גוריון, שם התקבל בטקס רשמי על ידי נשיא המדינה, שמעון פרס, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. האפיפיור שב על דבריו כי ”על "פתרון שתי המדינות" להפוך למציאות ולא להישאר חלום”,[22][23] ודיבר בזכות הדו-שיח בין ישראל לפלסטינים. הוא שב על הזמנתו לנשיא פרס וליושב הראש עבאס, להגיע לקריית הוותיקן ולשאת תפילה לשלום בצוותא. פרס ונתניהו השיבו לאפיפיור בנאומיהם כי מדינת ישראל מחויבת לתהליך השלום, לחופש הפולחן ולשימור הסטטוס קוו במקומות הקדושים. שני המנהיגים הישראלים עמדו בדבריהם על הפיגוע במוזיאון היהודי של בלגיה יום קודם לכן (24 במאי 2014), שבמהלכו נהרגו ארבעה בני אדם, והאפיפיור הגדירו כ"מעשה נפשע של שנאה אנטישמית".[24][25] הוא סיים את דבריו במילה "שלום".
לאחר מכן המריא האפיפיור במסוק חיל האוויר למנחת המסוקים בהר הצופים, ונועד בפרטיות עם הפטריארך ברתולומאיוס מקונסטנטינופול בבנין המשלחת האפיפיורית ברובע הנוצרי שבעיר העתיקה. שני האישים פרסמו הצהרה משותפת, שבה צטטו מהצהרתם המשותפת של האפיפיור פאולוס השישי והפטריארך אתינגורס, חמישים שנה קודם לכן, ועמדו על הקשר בין שני השליחים, האחים פטרוס הקדוש ואנדראס הקדוש, אשר לפי המסורת ייסדו את הכנסיות המערבית והמזרחית (בהתאמה). השניים עמדו על הדומה בין שני הפלגים והתחייבו לפעול לאיחודם המלא, "למען יהיו אחד". באופן תקדימי התייחסה ההצהרה המשותפת גם לשלומם של הבריאה ושל כדור הארץ:
"אשר על כן, אנו מביעים חרטה בשל היחס הבלתי-צודק כלפי כוכב הלכת שלנו, המהווה חטא לנוכח האל. אנו מאשררים את אחריותנו וחובתנו לעודד מידות של צניעות ומתינות, למען יחושו הכל בצורך לכבד את הבריאה ולנצור אותה בקפידה. יחדיו, אנו מאשרים את התחייבותנו להגביר את שימת הלב למשמורת הבריאה; אנו פונים בקריאה לכל בעלי הרצון הטוב, לתור אחד הדרכים לניהול חיי חסכנות ולצמצם בבזבוז, אגב הפחתת רדיפת הצבע והעצמת הנדיבות כלפי עולמו של האל ולמען התועלת לעמו".[26]
בהמשך קראו שני האישים להגברת הדיאלוג בין נוצרים, יהודים, מוסלמים ובני דתות אחרות, והביעו את דאגתם המשותפת לנוכח מצבם של הנוצרים במזרח התיכון. בסיום ההצהרה הביעו האפיפיור והפטריארך תקווה משותפת לשלום, ובייחוד לשלומן של הכנסיות במצרים, סוריה ועיראק, אשר סבלו באופן הקשה ביותר בשנים האחרונות. ההצהרה הסתיימה בציטוט חלקי מברכת כהנים: ”יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם” (במדבר, ו', כ"ה–כ"ו). לאחר מכן בקרו האפיפיור והפטריארך בכנסיית הקבר והשתתפו בטקס אקומני לציון יובל החמישים לפגישתם של האפיפיור פאולוס השישי והפטריארך אתינגורס. הטקס נערך בהתאם לליטורגיה המזרחית והמערבית גם יחד, ונכחו בו, בין היתר, הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים (ראש הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים), הפטריארך הארמני של ירושלים, נורהאן מנוגיאן, והקוסטוס, האח פיירבטיסטה פיצבאלה. בסוף היום סעדו האפיפיור והפטריארך יחדיו בסוויטה האפיפיורית בפטריארכיה הלטינית בירושלים.
יומו השני של הביקור בישראל נפתח בביקור בהר הבית, והאפיפיור היה אורחם של המופתי של ירושלים, מוחמד אחמד חוסיין, ושל הנסיך הירדני ראזי. האפיפיור הדגיש בנאומו את השורש המשותף לדתות המונותאיסטיות, המוביל לאברהם.[27] המופתי טען בנאומו כי קיצונים פורצים להר הבית בחסות השלטון הישראלי, וקרא לאפיפיור לפעול ”להפסקת התוקפנות נגד המקומות הקדושים, ולאפשר למוסלמים ונוצרים פלסטינים להגיע בחופשיות לבתי הפולחן, ובראשם מסגד אל-אקצה וכנסיית הקבר”.[28] לאחר מכן ביקר האפיפיור בכותל המערבי ונפגש עם רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ, אשר הציג בפניו דגם של הר הבית בעת שבית המקדש ניצב עליו. האפיפיור טמן פתק בין אבני הכותל, והתחבק עם הרב אברהם סקורקה והשייח' עומאר עבוד אשר הגיעו עמו לביקור מארגנטינה.
בהמשך יצא האפיפיור להר הרצל שם נפגש עם הנשיא פרס ועם ראש הממשלה נתניהו. הוא הניח זר על קברו של תיאודור הרצל, ולצידו סייעו לו בכך שני ילדי מהגרי עבודה קתולים ילידי ישראל ודוברי עברית.[29] לאחר מכן ביקש ראש הממשלה מהאפיפיור לעצור ליד אנדרטת חללי פעולות האיבה המעוצבת כקיר שעליו חקוקים שמות החללים, דבר שלא היה כלול בתוכנית הביקור, ולפי אחת הדעות, כדי להוות משקל נגד לעצירת האפיפיור בגדר ההפרדה.[30] האפיפיור פרנציסקוס המשיך לביקור באוהל יזכור ביד ושם. הוא לחץ ונשק לידיהם של שישה ניצולי שואה, ודרש בפתח נאומו את הפסוק: ”וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל-הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה” (בראשית, ג', ט') - היכן אתה אדם? לאן באת?.[31] בהמשך אמר: ”נתרגשה עלינו רעה גדולה, כזו שטרם נראתה תחת השמים... לעולם לא עוד, אלוהים, לעולם לא עוד!.[32]”
לאחר מכן ערך האפיפיור ביקור נימוסין בהיכל שלמה ונפגש עם הרבנים הראשיים לישראל דוד לאו ויצחק יוסף. בנאומו עמד על כך שכבר בזמן כהונתו כארכיבישוף העיר בואנוס איירס, היו לו חברים יהודים רבים. עוד עמד על חשיבותן של ועידת הוותיקן השנייה והצהרת נוסטרה אטאטה לקידום היחסים בין היהדות והנצרות, ועל הדיאלוג שהחל בין הרבנים הראשיים לישראל והכס הקדוש בשנת 2002, כתוצאה מביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל בשנת 2000.[33] מהיכל שלמה יצא האפיפיור לפגישה עם נשיא ישראל, שמעון פרס שנערכה בבית הנשיא, ולאחריה נועד בנוטרדאם דה ז'רוזלם עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
לאחר מכן נועד האפיפיור לפגישה פרטית עם פטריארך קונסטנטינופול, ברתולומאיוס, שנערכה במתחם וירי גלילאי על הר הזיתים, ובהמשך ירד לכנסיית כל העמים בגת שמנים ונפגש עם כמרים, סטודנטים וציבור דתי. את נאומו בגת שמנים פתח בפסוק: ”וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ כְּיוֹם בְּיוֹם אֶל־הַר הַזֵּיתִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו גַּם־תַּלְמִידָיו” (לוקאס, כ"ב, ל"ט). את דבריו ייחד האפיפיור לבגידת השליחים בישו בליל הייסורים, ועל הבחירה שנצבת בפני כל נוצרי מאמין לדבוק בישו כפי שעשו מרים, אם ישו ויוחנן השליח, או להתכחש לו כמעשה האחרים.[34]
לפנות ערב ערך האפיפיור מיסה בחדר הסעודה האחרונה על הר ציון, אירוע שלו נודעה משמעות ייחודית במהלך הביקור, בשל מאמצי הכס הקדוש לקבל לרשותו את האתר. בדבריו עמד האפיפיור על חשיבותו של המקום לנצרות. משם יצא האפיפיור למנחת המסוקים בהר הצופים וטס לנמל התעופה בן-גוריון. את מסעו חזרה לרומא ערך במטוס בואינג 777 של אל על.
כתוצאה ישירה ובלתי מתוכננת של הביקור, לפחות לא באופן פומבי, נענו נשיא ישראל, שמעון פרס, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, להזמנתו של האפיפיור, להגיע לקריית הוותיקן ולהצטרף אליו בתפילה לשלום. הביקור אכן יצא אל הפועל והתקיים בחג הפנטקוסט הנוצרי, ב-8 ביוני 2014.[41]
הביקור עורר תגובות וביקורת במספר נושאים עיקריים:
"רב הכותל המערבי מצא לנכון להסביר לאפיפיור למה היהודים הם העם הנבחר, ראש הממשלה הסביר לו את חשיבות גדר ההפרדה והרבנים הראשיים ביקשו שיגנה את הטרור ואת הפשעים נגד העם היהודי. נראה שהמנהיגות הישראלית לא החמיצה שום הזדמנות להחמיץ את ביקור האפיפיור ולפרוט את האירוע ההיסטורי לפרוטות קטנות של הכרה, hasbara וסחיטת השתתפות בסבלו של העם היהודי, מטיטוס ועד הפיגוע בבריסל."[30]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.