ביתר עילית
עיר חרדית ביהודה ליד ירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001. העיר קרויה על שם העיר הקדומה ביתר וממוקמת באזור בו שכנה בימי בית שני ביתר הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב במרד בר-כוכבא. ביתר הקדומה מזוהה עם ח'רבת אל-יהוד שבתחומי הכפר הפלסטיני בתיר, שמשמר את שמה של ביתר, הסמוך לביתר עילית.
 | |||||||||||||||||||||||||
 מבט על העיר | |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | יהודה ושומרון | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | מאיר רובינשטיין | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 703 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1988 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 68,621 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 28 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.9% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 14,508 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 5 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[3] | 4,730 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 199 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת הרי ירושלים רגילה)   ביתר עילית | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
2 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 246 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.3818 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 178 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל ביתר עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| http://www.betar-illit.muni.il | |||||||||||||||||||||||||
ביתר עילית שוכנת בשולי גוש עציון, בסמיכות לעמק האלה, מזרחית לצור הדסה. ביתר מוקפת בכפרים פלסטיניים משלושה כיוונים: חוסאן בצפון, ואדי פוכין במערב ונחאלין במזרח. ביתר שוכנת בטווח הגבהים של 620 עד 800 מטרים מעל פני הים.
העיר גובלת באזור הררי המאופיין בחורש ים תיכוני ויערות אורנים נטועים. בחלקה המערבי של העיר נמצא עמק רחב ופורה המכונה ואדי פוכין. האזור משמש כאזור גידול לגידולי שדה וירקות הודות לשפע המים באזור.
מצפון לעיר נמצא עמק פורה נוסף "נחל ביתר" המכונה "עמק המעיינות". בעמק יותר מעשרה מעיינות שופעים, שומרות חקלאיות ושרידי חקלאות שלחין. מערבית לביתר עילית סמוך לצור הדסה ממוקמת "שמורת סנסן", הנטועה בעיקר ביערות אורנים יחד עם חורש ים-תיכוני.
האזור בחלקו נחשב כאזור פורה במיוחד המתאים לגידולי שלחין, כאשר בגיאיות ובערוצי הנחלים ניתן לגדל גם גידולים נוספים הודות לטיב הקרקע. בסביבות העיר פרוסים מעיינות רבים אשר חלקם שופעים במשך כל ימות השנה ומיעוטם שופעים רק בחורפים גשומים. כמה מהם מנוצלים להשקיה טבעית של השדות והכרמים בעזרת מערכות של תעלות. חלק נרחב מהערוצים הסובבים את העיר מכילים שומרות עתיקות, טרסות חקלאיות, המיועדות לגידולי שלחין. בסביבות העיר ניתן למצוא חוות חקלאיות לגידול גפנים, זיתים, ואף דובדבנים ונקטרינות הגדלים באזור היישוב ראש צורים.
הקמת העיר
העיר ביתר עילית התפתחה מהתנחלות קטנה בשם הדר בית"ר שהוקמה ביוזמתו של ג'ו (יוסף) רוזנברג, עולה מדרום אפריקה וטייס מתנדב בחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות. הוא תכנן את היישוב כפרוור עירוני והציג אותו לפני גורמים ממשלתיים בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, וקבל את אישורה של ממשלת ישראל, שהחליטה ב-1980 כי היישוב שתוכנן כפרבר עירוני של ירושלים, יוקם בידי היזם.[5]
לפי דרישת הרשויות, שרצו לייצר אחיזה ממשית בקרקע, הקים רוזנברג את הדר בית"ר שהיה מוקד קטן ומוקדם במקום, ואוכלס על ידי קבוצה קטנה של משפחות דתיות לאומיות של בוגרי ישיבת מרכז הרב ומכון מאיר. המוקד המוקדם עלה לקרקע בל"ג בעומר ה'תשמ"ה (קיץ 1985), תאריך המזוהה עם יום הפסקת פטירת תלמידי רבי עקיבא, שבהתחלה תמך במרד בר כוכבא שבירתו הייתה בסמוך. כשהחליט משרד השיכון לייעד את העיר ביתר לאוכלוסייה חרדית, הועבר יישוב הדר בית"ר לרכס C (גבעה ג'), אותו הבטיחו הרשויות להקצות לרוזנברג. רוזנברג נפטר בפתאומיות ב-1987.[5]
במקביל החל משרד השיכון במגעים עם יזמים שיוכלו לארגן רישום רחב היקף לרכישת דירות וליישוב מסיבי של המקום. ב-1984 נוהלו מגעים עם חברת כוכב השומרון שבנתה את "עמנואל" בשומרון, אך עם הסתבכותה של החברה בעמנואל נותקו המגעים.[5]
בשנת 1987, בעקבות סדרת פגישות עם אגודת "משכנות ירושלים" שמטרתה הייתה לתת פתרונות למצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית ובהם הובן כי נחוץ להם פתרון קהילתי, הוסכם כי משרד השיכון יבנה את העיר בעצמו והיא תיועד לאוכלוסייה חרדית. הקמת יישוב לציבור חרדי הייתה תקדים ומימשה הלימה חלקית בין מערכות של אינטרסים שונים: הממשלה הייתה מעוניינת לבנות יישוב חדש בשטחים, והחרדים ביקשו פתרונות למצוקת הדיור. פרויקט הבנייה היה של משרד השיכון המבוצע על ידי חברת אשדר ואכלוס המבנים בו נעשה על ידי חברת משכנות ירושלים.[5]
ביתר עילית היא העיר הראשונה בישראל שהוקמה באופן ייעודי עבור אוכלוסייה חרדית.
ועדת אכלוס
עד שנת 2008 פעלה בביתר ועדת אכלוס שתפקידה היה למנוע מתושבים לא מתאימים לצביון החרדי של העיר להתגורר בה. לוועדה לא היה תוקף חוקי וכוחה נבע מסמכות הרבנים שעמדו מאחוריה, שאסרו מכירת דירות למשפחות שלא עברו את אישור הוועדה. הוועדה פעלה בהנחייתם ובהשראתם של רבני העיר וביה"ד של העיר בראשות הרב אורדנטליך, הרב ברוורמן והרב תופיק אביעזרי.
לאחר תלונות רבות שהגיעו למשרד השיכון פרסם המשרד הנחיה רשמית[6] כי ועדה זו אינה חוקית, אך פרסום זה לא מנע ממנה את המשך פעילותה.
מכיוון שחלק גדול מן המשפחות שכניסתן נמנעה על ידי הוועדה היו מעדות המזרח, הופעל לחץ על ידי ש"ס במהלך הבחירות של סוף שנת 2007 לסגור את הוועדה, זאת למרות טענות הוועדה ששיקוליה הם ענייניים ומתמקדים רק במידת הדתיות של המועמד. כדי לקבל את תמיכת ש"ס הסכימה המפלגה שזוהתה עם מאיר רובינשטיין (שנבחר לראשות העיר בסופו של דבר), ליזום צעדים שיביאו לשינוי הרכבה של ועדת האכלוס כדי למנוע תלונות על אפליה. לאחר הבחירות בתחילת ינואר 2008, ולאחר לחצים פוליטיים ובקשות לשינוי מבני הודיעה הוועדה על סגירתה.[7]
כוכבי יופי
העיר זכתה במשך 21 שנה רצופות בחמישה כוכבי יופי.[8]
ארכאולוגיה והיסטוריה קדומה
ביתר הקדומה הייתה מעוזם האחרון של לוחמי מרד בר כוכבא ושל שמעון בר כוכבא עצמו. אתר העיר הקדומה נמצא היום בסמוך לכפר הערבי בתיר, בחורבה גדולה ומבוצרת הקרויה "ח'רבת אל-יהוד" (חורבת היהודים), אשר מוקפת במערכת מצור רומית.
בסביבות העיר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים ביניהם גתות, חרסים, בורות מים, שרידי מבנים, טרסות עתיקות, נקבות חצובות, תעלות שלחין, ולמעלה מארבעה מחנות צבא רומאיים ומגדלי שמירה המתוארכים לימי מרד בר-כוכבא. בנוסף התגלו בדרום-מערב העיר כשתי מצודות המתוארכות לתקופה הישראלית. באחת מהן, המכונה "ח'רבת אל-עיר", השתמרו קירות עד לגובה של מטר וחצי ושערי הכניסה והיציאה. קיימת סברה כי שמו של הכפר הערבי השכן נחאלין משמר את שמו של היישוב המקראי "נחלם". הכפר חוסאן מזוהה עם היישוב המקראי חושה, שהיה גם אחד מארבעת כפרי הבת המבוצרים של העיר ביתר.
לקראת הרחבת העיר, נעשו ב-1998 חפירות הצלה בגבעה המערבית של העיר. במהלך החפירות התגלתה שורה של מגדלי שדה, בשטח של כ-30 דונם, המתוארכות לתקופת הברזל II, ולתקופה הרומית בארץ ישראל. בצמוד לחלק מהמגדלים נחשפו גם מתקנים חקלאיים, ובעיקר גתות.[9] בחפירה שערך קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי בשנת 2016, נחשף בשלמותו כפר עות'מאני מהמאה ה-18, שננטש באופן פתאומי.[10]
העיר ביתר בנויה על שלוש גבעות:
גבעה א'
גבעה א' (A) היא הגבעה הראשונה והמזרחית של העיר. היא מחולקת לשכונות המכונים על שם ארבעת המינים. בצפון הגבעה שכונת האתרוג (A1), השכונה הראשונה בעיר. בשכונה זו נמצא בניין העירייה ובתי הדין העירוניים. בשכונה פארק "גן השלושה".
דרומית לשכונת האתרוג נמצאת שכונת הדקל (A2). בשכונה פארק "חזון יוסף".
דרומית לשכונת הדקל נמצאת שכונת ההדס (A3). השכונה אוכלסה בשנת 1999. במרכז השכונה נמצא פארק הירשפלד.
גבעה ב'
גבעה ב' (B) היא הגבעה המרכזית של העיר. החלה להתאכלס בסביבות שנת 2000. בצפון הגבעה נמצאת שכונת הגפן (B1), שבה המרכזים המסחריים לב ביתר, סנטר גרדן, כיכר העיר, שמחת משה, וגאולה סנטר. מספר אולמות אירועים ופארק שבעת המינים. בשכונה נמצאת תחנת משטרה, כיבוי והצלה ומד"א אזוריות.
דרומית לשכונת הגפן נמצאת שכונת התמר (B2), שבה מרכז מסחרי חיים זקן ופארק השבטים.
גבעה ג'
גבעה ג' (C) היא הגבעה המערבית והחדשה של העיר. השכונה אוכלסה החל משנת 2019.[11]
בתחילת אוגוסט 2017 נכח ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הנחת אבן הפינה לגבעה.[12]
הדר בית"ר
ערך מורחב – הדר בית"ר
הדר בית"ר היא התיישבות הנמצאת בשטח תוכנית תב"ע של עיריית ביתר, וממוקמת בין גבעה C לצור הדסה. היישוב הוקם לפני קום העיר ביתר עילית ב-1985 (ל"ג בעומר תשמ"ה), כחלק מגרעין מוקדם שעלה לקרקע המתוכננת להקמת היישוב, עוד טרם משרד השיכון שינה את ייעודו לבנייה למגזר החרדי, וכחלק מתכנון להקמת יישוב פרוורי. היישוב מבוסס בעיקר על מבנים יבילים, ביניהם מבנים אשר הועברו במהלך השנים בהתאם לפרויקטים שנבנו בעיר. חלק מהתושבים עזבו ב-2015 את היישוב על מנת להכשיר את הקרקע לבניית פרויקטים למגורים בגבעה C.
אזור תעשייה ערבה
בצפון מזרח גבעה A נמצא אזור תעשייה הערבה אזור התעשייה הקטן מכיל משרדים שונים, סניף של רשת שיווק מזון, מוסך, ומתחם למכירת מוצרי בניין וכלים.
בנייה מתוכננת
אזור התעשייה ובית הקברות
אזור תעשייה מתוכנן צפונית מזרחית לעיר בשטח הנקרא היער האנגלי, צפונית לכביש 375. בשטח זה עתיד לקום גם בית קברות. התוכנית מקודמת משנת 2014.[13]
בדצמבר 2018 אושרה התוכנית להקמת אזור התעסוקה.[14]
תושבי ביתר עילית חרדים. ביתר עילית היא העיר הצעירה ביותר בישראל: 64% מהתושבים הם מתחת לגיל 18.
האידאולוגיה של העיר מבוססת על הרצון להקים יישוב חרדי עצמאי, הפועל ברוח התורה, ומתנהל באורח חיים ייחודי לו. ובלשון האתר הרשמי של העירייה: "סגרגציה טריטוריאלית היא הדרך היחידה לקיום אורח חיים חרדי במובן של חתירה מתמדת אל עבר השגת האידיאל הנשגב של "בכל דרכיך דעהו". בביתר עילית פעלה ועדת אכלוס, שמונתה בידי רבני העיר, אשר תפקידה לדאוג לצביונה החרדי ואופי האכלוס בעיר ולמנוע ממשפחות שאורח חייהם אינו עולה בקנה אחד עם אורח החיים החרדי בעיר, להתיישב במקום. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בביתר עילית 68,621 תושבים (מקום 28 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 4.9%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 8.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,337 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[15] להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
קהילות
מבין שלוש הקבוצות העיקריות בחברה החרדית (חסידים, ליטאים וספרדים) הציבור החסידי בעיר הוא הקבוצה הגדולה ביותר, כשאחריו נמצאים הספרדים ואחריהם הליטאים.
קהילות חסידיות
בתוך הציבור החסידי הקהילות הגדולות בעיר שייכות לחסידות בויאן, חסידות קרלין, חסידות סלונים, חסידות ברסלב וחסידות חב"ד, המונות כל אחת כמה מאות משפחות. בנוסף קיימות בעיר קהילות ירושלמיות גדולות של קהל עדת ירושלים ופרושים. עקב זאת שמרבית הקהילות המייסדות היו ירושלמיות, זמן הדלקת נרות שבת ויום טוב בעיר הוא כמו בירושלים. קהילות בולטות נוספות הן של חצרות צאנז, ויז'ניץ, ערלוי, רחמסטריווקא, אמשינוב, סערט ויז'ניץ, לעלוב בית שמש, לעלוב ירושלים, פינסק קרלין, זוויהל, תולדות אברהם יצחק, אמונת ישראל, סדיגורה, ביאלה, חצרות בוסטון, מחנובקה וסקווירא.
בעיר פועלים מספר אדמו"רים: האדמו"ר מנדבורנה ביתר, האדמו"ר מדינוב, האדמו"ר מסטניסלב, האדמו"ר מראזלא והינוקא מלעלוב ביתר האדמו"ר מהאלמין, והאדמו"ר מריבניץ.
רבני העיר
רב העיר האשכנזי
הרב חיים וייס הוכתר בטבת התש"פ לרב העיר האשכנזי.[16] לאחר פטירת הרב דוד צבי אורדנטליך, אשר היה רב העיר האשכנזי בין השנים 1988–2019. ונפטר בכ"ט בחשוון תש"פ.
רב העיר הספרדי
הרב מרדכי נגארי ממלא את מקומו של הרב יעקב תופיק אביעזרי מאז פרישתו לגמלאות בשנת תשע"ו.[17]
בית הדין האשכנזי
אב בית הדין הוא הרב צבי ברוורמן, ולצידו הרב מאיר שמחה אויערבאך (רב שכונת הדקל בעיר), הרב שלמה איצקוביץ (רב חסידי ויז'ניץ בעיר), הרב ישראל ברזובסקי (בנו של האדמו"ר מסלונים ורב חסידי סלונים בעיר), הרב אברהם שרגא שטיגליץ (רב חסידי צאנז בעיר), הרב משה דוד אדלר (רב הקהילות הליטאיות בגבעה B) והרב אברהם בוטרמן.
בית הדין הספרדי
בית הדין בראשותו של הרב יעקב תופיק אביעזרי אשר היה רב העיר הספרדי. בבית דינו מכהנים לצידו הרב עמי מזרחי והרב יצחק מועלם (אשר מכהן גם כרב שכונת הגפן).
נכון לשנת 2022 פועלים בעיר ביתר עילית 96 בתי ספר הכוללים כ-22,125 תלמידים, ובנוסף 290 גני ילדים הכוללים 7,102 ילדים. מספר התלמידים הממוצע בכיתה בביתר עילית הוא 25.5, נמוך יותר מהממוצע הארצי, שהוא 27.1. לפני מספר שנים ההבדל היה גדול יותר – 24.2 לעומת 27.6, בהתאמה, בשנת 2014.[18] רוב בתי הספר בביתר אינם משלבים לימודי ליבה. יש גם שתי מכללות ללימודי הוראה וחינוך לגברים ונשים. אחוז הזכאים בביתר עילית לתעודת בגרות הוא הנמוך ביותר בישראל, ובשנת תש"ע עמד על 6.51 אחוזים בלבד.[19]
בעיר פועלות מספר רב של ישיבות, כוללים ומוסדות לימודים ישיבתיים לתלמידים נשואים. 13 ישיבות גדולות. בהן:
- הישיבה בראשות הרב חיים מן-ההר
- הישיבה בראשות הרב חיים אקרמן
- ישיבת קרלין
- סניף של ישיבת באר התורה (גיל) שעבר ממושב כסלון.
- ישיבת עמלה של תורה
כן פועלות בה 32 ישיבות קטנות. בהן:
- סניף של ישיבת עטרת שלמה
- סניף של ישיבת תורת רפאל
- סניף של ישיבת קול יעקב.
- ישיבת אור התלמוד בראשות הרב נפתלי אייזנשטין, בעבר בנשיאות הרב לייב מינצברג
- נזר התלמוד
- שערי דעת
- נעימות התורה
- ישיבת תומכי תמימים - חב"ד
- ישיבת עטרת ראובן
- ישיבת מיסודם של חסידי אמשינוב
התחבורה הציבורית בביתר עילית מבוססת על אוטובוסים ומוניות.[20] את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים שזכתה במכרז להפעלתה ב-2006 והחליפה את חברת ביתר-תור שפעלה עד אז בעיר. התחבורה מביתר פועלת לריכוזים חרדיים רבים. בנוסף לקווים, מופעלים מהעיר קבוצה של קווים על ידי מפעילים אחרים, רובם קווי סופ"ש.
ביתר תהיה העיר הראשונה ביהודה ושומרון שבה יופעל אוטובוס מפרקי[21] – בשלושה מתוך שמונת הקווים העירוניים שבעיר.[22]
מאבקים בנושא תחבורה
בשנת 1996 חברת ביתר-תור זכתה במכרז של העירייה להפעלת התחבורה הציבורית בביתר עילית וממנה ואליה.
לאחר שהתושבים התלוננו על ליקויים בפעילות החברה, עתרה העירייה לבית המשפט לביטול הזיכיון החדש וזה קיבל את העתירה והורה לפתוח במכרז להפעלת התחבורה הציבורית בעיר.[23]
במכרז זכתה חברת קווים, שהחליפה את ביתר-תור בתחילת 2006. בשנת 2016 זכתה החברה במכרז נוסף, וממשיכה להפעיל את קווי התחבורה בביתר.
עם הקמת העיר הוקמה בה מועצה ממונה בראשות משה ליבוביץ. הבחירות הראשונות למועצת העיר נערכו ב-1996, ובהן נבחר לראשות המועצה יהודה גרליץ.
ראשי העירייה
- 1988–1996: משה ליבוביץ (מועצה ממונה)
- 1996–2001: יהודה גרליץ, אגודת ישראל (ראש המועצה הנבחר הראשון)
- 2001–2007: יצחק פינדרוס, דגל התורה
- 2007–מכהן: מאיר רובינשטיין, שלומי אמונים (אגודת ישראל)
ברוח הסכם השלום בין ישראל לירדן, ראש המועצה הראשון, משה ליבוביץ, כרת ברית ערים תאומות עם העיירה ואדי מוסא הסמוכה לפטרה שבירדן.[24][25]
- אברהם שבות, ביתר עילית, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 188), תשנ"ג, 1993
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית ביתר עילית
ביתר עילית (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
- פרופיל ביתר עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- דורון שפר, "אין לנו מקום בבני ברק, אז באנו לבית"ר עילית", באתר ynet, 29 באוגוסט 2005
- יקי אדמקר ודוד קורן, אבא לא חזה הצלחה כה גדולה • 20 לביתר, באתר בחדרי חרדים, 14 באוקטובר 2010
- אהרן גרנביץ', ביתר בליגה הלאומית, באתר ערוץ 7, 10 ביולי 2003
- נעמה לנסקי, ביתר תחתית, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2011
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
