המעבר לשיטת הבחירה הישירה השפיע גם על תוצאות הבחירות לכנסת. המפלגות הקטנות התחזקו על חשבון שתי המפלגות הגדולות, העבודה והליכוד. האחרונות קיבלו רק 66 מושבים בכנסת, מספר המושבים הנמוך ביותר לשתי המפלגות הגדולות ביחד מאז הבחירות לכנסת החמישית ב-1961. בנוסף, בעוד שבכנסת השלוש עשרה לא היו מפלגות מרכז, שתי מפלגות כאלה נבחרו לכנסת הארבע עשרה, ישראל בעלייה והדרך השלישית, והן קיבלו ביחד 11 מושבים.
חברי הכנסת דוד מגן, יצחק מרדכי ודן מרידור מהליכוד, נסים זוילי וחגי מירום מהעבודה ואליעזר זנדברג מצומת, פרשו מסיעותיהם והקימו את סיעת "ישראל במרכז". מרדכי ומרידור כיהנו קודם לכן כשר הביטחון ושר האוצר בממשלת נתניהו, אך התפטרו מתפקידיהם. בהמשך פרש זנדברג מהסיעה החדשה, ואילו יתר חברי הכנסת הקימו את מפלגת המרכז, שהתמודדה בבחירות לכנסת החמש עשרה, ומרדכי היה מועמדה לראשות הממשלה.
חברי הכנסת דוד לוי, מקסים לוי ויהודה לנקרי פרשו מהסיעה המשותפת של מפלגתם, גשר, עם הליכוד ועם צומת, והקימו סיעה עצמאית. המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת החמש עשרה במסגרת ישראל אחת, יחד עם העבודה ומימד.
שלושה מחברי צומת, רפאל איתן, חיים דיין ומשה פלד, פרשו אף הם מהסיעה המשותפת עם הליכוד, והקימו סיעה נפרדת. בהמשך פרש פלד מהסיעה והצטרף למולדת. צומת התמודדה באופן עצמאי בבחירות לכנסת החמש עשרה, אך לא עברה את אחוז החסימה.
חברי הכנסת מיכאל נודלמן ויורי שטרן פרשו מישראל בעליה והקימו את סיעת עלי"ה. בבחירות לכנסת החמש עשרה התמודדו השניים ברשימת ישראל ביתנו.
סיעת מרצ, שהורכבה משלוש מפלגות (רצ, מפ"ם ושינוי), הפכה למפלגה אחת. בשינוי נחלקו הדעות באשר למהלך, ובעוד שיושב ראש המפלגה, אמנון רובינשטיין, הצטרף למפלגה, פרש ממנה אברהם פורז, והקים סיעה עצמאית. בהמשך, הצטרף אליו אליעזר זנדברג, שהיה בין מקימי "ישראל במרכז". שינוי התמודדה באופן עצמאי בבחירות לכנסת החמש עשרה. בנוסף, פרש ממרצ חבר הכנסת דדי צוקר. בבחירות לכנסת החמש עשרה הוא עמד בראש מפלגת הירוקים, שלא עברה את אחוז החסימה.
עזמי בשארה נבחר לכנסת הארבע עשרה כנציג בל"ד ברשימה משותפת עם חד"ש. לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה פרש בשארה מהסיעה המשותפת, והצטרף אליו חבר הכנסת האשם מחמיד. בבחירות לכנסת החמש עשרה התמודדה בל"ד ברשימה משותפת עם תע"ל.
נציג דגל התורה בסיעת יהדות התורה, אברהם רביץ, פרש מהסיעה. בבחירות לכנסת החמש עשרה שבה דגל התורה להתמודד במסגרת יהדות התורה.
עמנואל זיסמן פרש מסיעת הדרך השלישית והקים סיעת יחיד.
בעוד שהכנסת השלוש עשרה ידעה דיונים סוערים סביב התהליך המדיני, ההסכמים שהובאו לאישור הכנסת הארבע עשרה היו פחות דרמטיים ואף זכו לתמיכתה של האופוזיציה. הסכם חברון אושר ב-16 בינואר1997 ברוב של 87 חברי כנסת מול 17 ונמנע אחד, והסכם ואי אושר ב-17 בנובמבר1998 ברוב של 75 חברי כנסת מול 19 ותשעה נמנעים.
ב-4 במרץ 1998 נבחר עזר ויצמן לכהונה שנייה כנשיא המדינה, לאחר שגבר על חבר הכנסת שאול עמור ברוב של 63 מול 49. רבים מחברי הכנסת סברו כי אין זה מכבודו של הנשיא לנהל קמפיין פוליטי למען בחירתו, ועל כן לאחר בחירתו של ויצמן תוקן חוק יסוד: נשיא המדינה, ונקבע בו כי הנשיא ייבחר לכהונה אחת בת שבע שנים (לעומת מספר כהונות בלתי מוגבל של חמש שנים עד אז).
ב-26 במאי 1998 נבחר השופט אליעזר גולדברג למבקר המדינה. אף שגולדברג היה המועמד היחיד, התקיימו שלושה סיבובי בחירה, שכן חוק מבקר המדינה קבע באותה העת כי ניתן להסתפק ברוב רגיל רק בסיבוב הבחירות השלישי. בסיבוב הראשון תמכו במינויו 58 חברי כנסת, ו-11 התנגדו. רבים מחברי הכנסת, שסברו כי המינוי מובטח, עזבו את משכן הכנסת לפני היוודע התוצאות, ורק 52 נותרו להצבעה בסיבוב השני. משכך, עוד בטרם היוודע התוצאות, ברור היה כי לא יושג הרוב הדרוש (61 קולות), וכי יידרש סיבוב השלישי. באותו סיבוב תמכו במינוי 39 מחברי הכנסת והתנגדו שישה. בסיבוב השלישי, שבו די היה ברוב רגיל, תמכו במינוי 42 והתנגדו חמישה.
ב-22 בדצמבר 1998 עבר ברוב עצום, בקריאה ראשונה, חוק לפיזור הכנסת, שהביא להליכה לבחירות מוקדמות. בהצעה תמכו 80 חברי כנסת, 30 התנגדו, 4 נמנעו ושלושה חברי כנסת לא נכחו באולם המליאה. ממש לפני ההצבעה העלה ראש הממשלה נתניהו הצעה של הרגע האחרון למפלגת העבודה להקים ממשלת אחדות לאומית, אך ראש מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה, אהוד ברק, ענה כי מדובר בהצעה שהגיעה "מאוחר מדי"[1].
במהלך כהונתה של הכנסת ה-14 נחקקו 273 חוקים, מספר הנמוך בכ-42% ממספר החוקים שחוקקה הכנסת ה-13, והנמוך ביותר מאז הכנסת העשירית. בדומה לכנסת ה-13, למעלה ממחצית החוקים היו חוקים שמקורם בהצעת חוק פרטית (51.28%). מספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו במהלך כהונתה של הכנסת עמד על 2,702, מספר הנמוך בכ-25% ממספר הצעות החוק שהוגשו בכנסת ה-13. בהקשר זה מהווה הכנסת ה-14 חריג למגמה הכללית של גידול חד במספר הצעות החוק הפרטיות, מגמה שהתעצמה מאז הכנסת ה-11, ונמשכה גם בכנסת ה-15[2].
תיקון מס' 5 לחוק יסוד: נשיא המדינה - תיקון ששינה את תקופת כהונתו של נשיא המדינה ממספר כהונות בלתי מוגבל של חמש שנים כל אחת, לכהונה אחת בת שבע שנים. היוזמה לתיקון נולדה כדי למנוע מצב בו נשיא מכהן מנהל קמפיין פוליטי לבחירתו, כפי שנאלץ לעשות הנשיא עזר ויצמן.
חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה - חוק שהסמיך את שר החינוך לקבוע בצו יישובים ושכונות, שיחול בהם באופן הדרגתי יום לימודים ארוך בן 8 שעות ארבע פעמים בשבוע. החוק החליף חוק קודם שנחקק ב-1990 ולא יושם. אף שהחוק קבע כי המועד האחרון להחלה ההדרגתית יהיה בשנת הלימודים תשס"א (2001), נדחה מועד זה מספר פעמים בחוקי הסדרים שונים, וכיום המועד האחרון הקבוע בו הוא שנת הלימודים תשע"ו (2016)
תיקון מס' 13 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) - תיקון שקבע איסור על פרסום זהותם של קטינים בנסיבות שונות, בין היתר, אם הובא בפני בית משפט, אם התאבד או ניסה להתאבד, אם יש בפרסום כדי לייחס לו או לבן משפחתו ביצוע עבירה, אם נעברה בו עבירת מין או אלימות ועוד.
חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי) - החוק קבע כי המשרתים בשירות לאומי יהיו זכאים לדמי כלכלה ודיור, ויהיו פטורים מתשלום דמי נסיעה בתחבורה ציבורית.
חלקו השני של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) - חלקו הראשון של חוק זה, שהסדיר מחדש את הליכי המעצר בישראל, אושר בכנסת השלוש עשרה, ועם חקיקת החלק השני, בכנסת הארבע עשרה, הושלמה חקיקתו של החוק. בין היתר, הסדיר החלק השני את סוגיות השחרור בערובה, סמכויות העיכוב, הסמכת בית המשפט להורות על הגשת תסקיר מעצר בנסיבות מסוימות והוראות בדבר חובת ההזדהות של שוטר.
תיקון מס' 51 לחוק העונשין - התיקון קבע עונשי מינימום בעבירות אונס, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות ועבירות מין במשפחה, ובידי אחראי על חסר ישע בנסיבות מחמירות.
תיקון מס' 52 לחוק העונשי - התיקון קבע איסורים על פרסום שירותי זנות, תוך קביעת נסיבות מחמירות לפרסום שירותי זנות של קטינים.
תיקון מס' 6 לחוק ההסגרה - התיקוןאיפשר את הסגרתם של אזרחים ישראלים למדינה זרה, אם אותה מדינה התחייבה כי יוחזר לישראל לשם ריצוי עונשו. התיקון נחקק בעקבות פרשת אי הסגרתו של סמואל שיינביין לארצות הברית.
תיקון מס' 17 לפקודת בתי הסוהר - תיקון שקבע הוראות לגבי העברת דואר לאסירים ומהם.
תיקון מס' 5 לחוק איסור לשון הרע - תיקון שקבע כי פרסום העלול לבזות אדם בשל גזעו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית, הוא לשון הרע.
צבא וביטחון
תיקון מס' 9 לחוק שירות ביטחון - התיקון קבע הוראות שונות לעניין שירות המילואים. בין היתר, נקבעה מגבלה על מספר ימי המילואים שניתן לקרוא לחייל מילואים בשנה, נקבע כי קצין ביחידה קרבית לא ייקרא לתעסוקה מבצעית אחרי גיל 41 אלא בהסכמתו, נוסף תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות ונקבע איסור על פיטורי חייל מילואים בתקופת שירות המילואים שלו.
חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים - חוק שהסדיר את האבטחה ואת אבטחת המידע בגופים ציבוריים שונים, באמצעות הכפפתם להנחיות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, וחובת מינוי ממוני ביטחון באותם גופים.
תיקון מס' 2 בחוק שכר מינימום - התיקון שינה את אופן מנגנוני החישוב של שכר המינימום, קבע הוראות להגנה על עובדים המתלוננים על אי-תשלום שכר מינימום, והטיל את האחריות לתשלום שכר מינימום לעובדי קבלן, הן על הקבלן והן על המעסיק בפועל.
תיקון מס' 9 בחוק עבודת הנוער - תיקון מקיף בחוק, שנועד להתאים את הוראותיו הן להתפתחויות בשוק העבודה והן למחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל. בין היתר, נקבעו הוראות בעניין העסקת ילדים בהופעות וצילומים, נקבעה חובת קבלת אישור רפואי להעסקת בני נוער בעבודות מסוימות, נקבעו סייגים שונים להעסקת בני נוער ונוספו עבירות פליליות.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) - חוק שאיפשר לעובד להיעדר שישה ימים בשנה בשל מחלת בן זוגו, על חשבון ימי המחלה שלו.
תיקון מס' 3 בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) - תיקון שאיפשר היעדרות מעבודה של עד 30 ימים בשנה בגין מחלה ממארת של ילדו של העובד.
תיקון מס' 6 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי -חוק ההסדרים לשנת 1997 הסמיך את הרשויות המקומיות להטיל אגרה לשם מימון שירותי בריאות לתלמידים. תיקון מס' 6, שנחקק חודשים ספורים לאחר מכן, ביטל את ההסדר הזה, ונקבע בו כי השירותים יינתנו על ידי משרד הבריאות וימומנו מאוצר המדינה.
תיקון מס' 4 לחוק למניעת אלימות במשפחה - התיקון הקנה לבתי הדין הדתיים סמכויות לפי החוק, בנסיבות מסוימות.
תיקון מס' 3 לחוק אימוץ ילדים - התיקון הסמיך את בית המשפט לתת צו אימוץ בין-ארצי אף אם המאומץ אינו בן-דתו של המאמץ, אם נוכח כי הדבר אינו פוגע בטובת הילד.
תיקון מס' 16 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) - תיקון שאיפשר שידורי תעמולה לפני הבחירות לרשויות המקומיות ברדיו האזורי.
תיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) - התיקון קבע חובה למנות יועץ משפטי בכל רשות מקומית, והסדיר מגבלות על עיסוקים נוספים של היועץ.
תעבורה
תיקון מס' 47 לפקודת התעבורה - תיקון זה קבע שורה של הסדרים, ובהם סמכותו של בית המשפט לפסול רישיון נהיגה, הסדר לפיו נהג חדש בן 17 יהיה חייב לנהוג עד גיל 17 וחצי כשלצידו נהג מלווה, והסמכת רשות הרישוי לזמן אדם למבחן נהיגה חוזר אם סברה שקיבל רישיון שלא כדין.
תיקון מס' 41 לפקודת התעבורה - תיקון שהסדיר את סמכותו של שוטר ליטול רישיון נהיגה של נהג שביצע עבירת תנועה חמורה או שהיה מעורב בתאונת דרכים.
חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים - החוק כונן את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בשנת 2006 הוחלף החוק בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה) - חוק שחייב סימון חלקי חילוף מסוימים, ואסר על ביצוע פעולות בחלקים בלתי מסומנים, כשהמטרה היא להיאבק בגניבות רכב.
תיקון חוק אגרה (כביש ארצי לישראל) - תיקון שהסדיר הוראות לגביית תשלום בכביש אגרה.
תיקון מס' 46 לפקודת התעבורה - תיקון שקבע כי אם נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר יסוד סביר לחשד שהיה שיכור, רשאי רופא, שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם לקביעת אחוז האלכוהול או הסם בדמו, אם ביקש זאת השוטר.
חוק שירותי הובלה - החוק הסדיר את העיסוק בשירותי הובלה ואת הפיקוח עליו.
תיקון מס' 42 לפקודת התעבורה - התיקון קבע הוראות לעניין איסור שימוש ברכב מסחרי, שנמצא שמשקל המטען בו עולה על המשקל המותר.
צרכנות
תיקון מס' 7 לחוק הגנת הצרכן - התיקון הסדיר הוראות לגבי עסקאות מכר מרחוק.
תיקון מס' 6 לחוק הגנת הצרכן. - תיקון שקבע הוראות לגבי עסקאות למכירת יחידות נופש.
תיקון מס' 7 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח - התיקון איפשר הגשת תובענות ייצוגיות בתחום הביטוח.
תיקון מס' 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) - התיקון חייב את הבנקים למסור ללקוחותיהם מידע על גובה העמלות.
תקשורת
תיקון מס' 15 לחוק הבזק - תיקון שהסמיך את מועצת הכבלים להטיל הגבלות על דרכי מימון של משדרי הערוצים, כללים להבטחת שידורים שמקורם בהפקה מקומית וכללים בדבר שידור פרסומות.
חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה) - חוק שקבע כי לפחות מחצית השירים המושמעים ברדיו יהיו בעברית.
תרבות
חוק הקולנוע - חוק שהסדיר את הקמת מועצת הקולנוע ומסדיר תקציב שנתי לתמיכה בקולנוע.
חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) - החוק הטיל איסור על פעולות שמטרתן שיבוט בני אדם או יצירת אדם על ידי שימוש בתאי רבייה שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע.
חוק לא תעמוד על דם רעך - חוק שחייב להושיט סיוע למי שמצוי בסכנה, והסדיר החזר הוצאות למי שהושיט סיוע כזה.
תיקון מס' 16 לחוק רישוי עסקים - החוק קבע הוראות לגבי עסקים של אביזרי מין.
תיקון מס' 3 לפקודת השותפויות - תיקון שאיפשר הקמת שותפויות של עורכי דין או רואי חשבון, שבהן עד חמישים חברים (לעומת מגבלה של עשרים חברים שהייתה נהוגה עד אז, כביתר השותפויות).
תיקון מס' 11 לפקודת החברות - תיקון שקבע כי אם נתפנה מקום בדירקטוריון שכל החברים בו הם בני אותו המין, יתמנה דירקטור מהמין האחר.
ב-12 ביולי1997 הורשע פנחסי בעבירות של קשירת קשר להשיג מטרה אסורה והצהרה כוזבת, ונגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס. התנועה למען איכות השלטון בישראל עתרה לבג"ץ בדרישה להדיחו מתפקיד יושב ראש ועדת הכנסת. העתירה נדחתה, בנימוק שמאחר שלא נגזר עליו מאסר בפועל כהונתו כחבר הכנסת נמשכת, ובהיעדר הוראות מיוחדות בחוק יסוד: הכנסת באשר לפסלות למילוי תפקידים מסוימים, אין מניעה שימלא כל תפקיד שחבר הכנסת יכול למלא[4].