טירת יהודה
מושב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טִירַת יְהוּדָה הוא מושב דתי לאומי במחוז המרכז בישראל בגבול השפלה השייך למועצה אזורית חבל מודיעין. המושב נמצא כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ליהוד וכ-3 קילומטרים מזרחית לנמל התעופה בן-גוריון. כקילומטר דרומית מזרחית לטירת יהודה נמצא היישוב שוהם. ממערבית לטירת יהודה נמצא מושב ברקת.
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 57 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,228 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   טירת יהודה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.mytira.com/ | |
אתרה של טירת יהודה הוא מקום ישוב קדום. בשנת 1459 לספירה, בתקופה הממלוכית, הוקדשה אדמת אל-טירה[3], שעליה הוקם לימים מושב טירת יהודה, כוקף (הקדש מוסלמי). היישוב המשיך להתקיים בתקופה העת'מאנית ונקרא "טירת דנדן".
במקום קיימות עתיקות מתקופת הכפר הערבי, בהן קבר נבי כ'יפל. בקרבת מקום נבנה מקאם המוקדש לנבי כיפל (ראו תמונה למטה).
המושב הוקם בשנת 1949 על ידי עולי הונגריה[4]. תחילה התיישבו העולים בכפר הנטוש טירה, בשטח בו שוכן כיום מושב ברקת, שנכבש במהלך מבצע דני[5], בבוחרם להם את הבתים היותר מתאימים למגורים[6]. התוספת "יהודה" בשם "טירת יהודה", נועדה להבדילו מטירה שבשרון ומטירת כרמל (ישנם אתרים נוספים בגליל ובעמק זבולון שנקראו טירה)[7].
ביוני 1950 כבר גידלו המתיישבים 700 דונם ירקות וקיבלו פרס עבור הגזר שגידלו[8].
באוגוסט 1950 תואר הכפר:
"בכפר זה השתקעו כ־70 משפחות, רובם יוצאי הונגריה ורומניה. בתים מסודרים, נקיון מופתי וחיי עבודה שלווים.
רוב הבתים בכפר לא נזוקו. לאותם בתים שלא נזוקו הוסיפה מחלקת ההתיישבות של הסוכנות מטבח יפה, ובמקום הסורגים הרגילים שהיו קבועים עמוק בחלונותיו של כל בית הוכנסו חלונות ודלתות לפי המודוס התל אביבי. כל אותם בתים שכן נזוקו תוקנו ואף הם משמשים משכן למתיישבים. חומות החימר העמוסות קוצים, שהם תמונה אליגורית טיפוסית לכל כפר ערבי, נעלמו לגמרי ובמקומם נבנו גבנוניות חמר שקושטו יפה באבן ירושלמית ובתוכן צמחי פרחים ונוי.
אף כאן מתפרנסים רוב התושבים מעבודה שכירה בפתח תקווה, לוד ורמלה. החלק השני של המתיישבים עוסק בפלחה ובעבודה מקומית. תושבי המקום התאוננו אמנם בפני על המסתננים הפוקדים אותם לעיתים קרובות וגונבים את כל הבא לידם, אולם בזמן האחרון אורגנה שמירה על ידי תושבי המקום, ומקווים שמקרים אלה לא ישנו עוד."— עתה כבר אין להכיר..., חרות, 30 באוגוסט 1950
בינואר 1953 נוסד המושב ברקת כ"כפר חוצבים טירת יהודה"[9]. המתיישבים הוותיקים בטירת יהודה, עולי הונגריה, עברו לבתים החדשים במיקום הנוכחי של טירת יהודה, ומתיישבי ברקת, יוצאי חבאן שבתימן, קיבלו את בתי המושב טירה[10]. באפריל 1954 התגוררו במושב כ-50 משפחות. טרם היה למושב כביש גישה[11].
בשנותיו הראשונות של המושב סבלו החלוצים מהתקפות "פדאיונים", מירדן. ביוני 1953 נהרג משה שטרק, תושב המושב, על ידי חוליית פדאיון[12]. תקיפה נוספת, ללא נפגעים, הייתה ביולי 1953[13].
עם השנים התווספו למושב מתיישבים מכלל העדות (יוצאי תימן, מרוקו, פולין, לוב). שטחו של המושב כ-2500 דונם. בעבר שטחו היה גדול יותר, עד שנרכשו ממנו כ-750 דונם לטובת אזור התעשייה הסמוך, איירפורט סיטי.
בעבר, מרבית התושבים במושב עסקו בחקלאות: מטעי פירות, כרמים, חממות פרחים ורפתות לחלב. כיום, נותרו עדיין מספר משקים פעילים, אך רוב התושבים עוסק במקצועות שונים ומגוונים[14].
בית הכנסת התימני במושב
קבר נבי כ'יפל
- טירת יהודה - אתר האינטרנט של המושב
- טירת יהודה באתר מועצת חבל מודיעין
- מיכאל יעקובסון: על שרידי הכפר אל-טירה בשטח היישוב טירת יהודה באתר 'חלון אחורי', 13.11.12
טירת יהודה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
