Loading AI tools
מלחין ישראלי וגאורגי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף (סוֹסוֹ) בָּרדָנַשווילי (בגאורגית: იოსებ (სოსო) ბარდანაშვილი; נולד ב-23 בנובמבר 1948 בבתומי) הוא מלחין וצייר[1] ישראלי ממוצא יהודי-גאורגי. לשעבר סגן שר התרבות של האזור האוטונומי אג'ריה בגאורגיה.
לידה |
23 בנובמבר 1948 (בן 75) בתומי, ברית המועצות, גאורגיה הסובייטית |
---|---|
שם לידה | იოსებ ბარდანაშვილი |
מוקד פעילות | גאורגיה, ישראל |
מקום לימודים | הקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי |
עיסוק | מלחין, צייר |
סוגה | מוזיקה קלאסית, מוזיקה קאמרית, אופרה |
כלי נגינה | פסנתר |
אתר רשמי | |
פרופיל ב-IMDb | |
יוסף ברדנשווילי נולד ב-1948 בבתומי שבמחוז אג'ריה גאורגיה במשפחה של אקדמאים יהודים. אביו היה צייר. אמו הייתה סגנית מנהל מוזיאונים בעיר מולדתו. האמצעי בין שלושה אחים.
את לימודי המוזיקה הוא סיים כבוגר בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי שם היה תלמידו של אלכסנדר שברזשווילי. בין השנים 1973–1995 לימד בעצמו כמרצה בקונסרבטוריון בטביליסי הלחנה ומקצועות של תאוריית המוזיקה אחרים. שם בשנת 1975 סיים את עבודת התואר דוקטור למוזיקה. בשנים 1975–1976 ובשנת 1988 היה מלחין הבית של תיאטרון רוסתוולי בבתומי[2].
בין השנים 1986–1991 היה מנהל המכללה למוזיקה בבתומי. בין השנים 1993–1994 שימש כסגן שר התרבות של האזור האוטונומי אג'ריה. ברדנשווילי ארגן וניהל שורה של פסטיבלים בינלאומיים למוזיקה קלאסית ולמוזיקה "גבוהה" בת זמננו בעיר בתומי (למשל פסטיבל "מוצרט-200" בשנת 1991, בעיצומה של מלחמת אזרחים שם). בשנים 1991–1993 היה המנהל האמנותי של החברה הגאורגית למוזיקה[2].
ביוני 1995 עלה לישראל שם כבר חיו הרבה מבני משפחתו[3]. בתחילת דרכו בארץ פירנס את עצמו כחצי שנה מעבודה כפועל בחנות ירקות ברחוב שינקין בתל אביב, שם שמח להכיר אנשים מחוגי האמנויות המקומיים. כבר ביולי 1995 ידידו הבמאי הגאורגי רוברט סטורואה שביקר בארץ וביים בתיאטרון הקאמרי את המחזה "פעורי פה" מאת חנוך לוין, הזמין ממנו מוזיקת במה לאותה הצגה. בהמשך כתב מוזיקה מוערכת גם להצגת "הדיבוק" באותו התיאטרון[2]. לימד מוזיקה במסגרות שונות, ביניהן בקאמרה אובסקורה (1998-1999). בשנים 1996–1999 היה מלחין הבית של תזמורת סימפונט רעננה. תזמורת זו ביצעה, בבכורה (עם דוד ד'אור כסולן) את יצירתו "ילדי האלוהים" לפי טקסטים מהתנ"ך, התלמוד, הברית החדשה והקוראן; על היצירה ניצח יובל צליוק. ברדנשווילי לימד באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב קורס שיזם על "תמונה ומוזיקה" (בין השנים 1998-1999) וכמו כן קורס לקומפוזיציה (בין השנים 1998-2000). נמי מלומד הייתה בין תלמידיו. הוא ניהל ביאנלה למוזיקת בת זמננו בתל אביב 2002–2006. כמו כן הוא היה בעבר מלחין הבית של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ושל הקאמרטה הישראלית ירושלים.
בעת פעילותו בגאורגיה בשנות 1980–1990 הלחין ברדנשווילי את האופרה "כוכבים נודדים" לפי ספרו של שלום עליכם (1981), אופרת הרוק "אלטרנטיבה" (1976), אופרת הבלט האפוטרופוס (1979), קונצרט לפסנתר, צ'לו ותזמורת. כתב סימפוניות, מוזיקה קאמרית וכו'. ברדנשווילי כתב בגאורגיה מוזיקה ליותר מ-60 הצגות תיאטרון וליותר מ-45 סרטים. למשל - לסרטים כמו "מסא אל ארץ האור", "הבלש מצ'גם" לפי רומן של פזיל איסקנדר ואחרים. גם בארץ כתב ברדנשווילי את הפסקול למספר סרטים ובהם הסרט "חתונה מאוחרת" ו"שקרים לבנים". יצירותיו בוצעו בארצות הברית, גרמניה, גאורגיה, רוסיה, צרפת, פינלנד, יוגוסלביה, איטליה, סקוטלנד, יפן, קנדה, שווייץ, וזכו בפרסום רב. הליווי המוזיקלי בסרטיו של דובר קוסאשווילי "חתונה מאוחרת" ו"מתנה משמיים".
יוסף ברדנשווילי כתב מוזיקה לכ־60 הצגות תיאטרון ושיתף פעולה עם במאים בולטים וביניהם, רוברט סטורואה, מיקי גורביץ', יוסי יזרעאלי, חנן שניר, עודד קוטלר, אודי בן-משה, משה קפטן, עמרי ניצן ועוד. עבד עם כל התיאטרונים הבולטים בישראל, תיאטרון הבימה ("הדיבוק בין שני העולמות", "טנגו", "נעצר בחצות"), התיאטרון הקאמרי ("פעורי פה" "בית ספר לנשים", "כטוב בעיניכם", "הילד חולם" [הפקה משותפת עם תיאטרון הבימה]), תיאטרון בית ליסין ("סינית אני מדבר אליך"), תיאטרון החאן ("מילה של אהבה", "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו", "חיל פרשים אנו", "האשליה", "הקיץ", "הקסם הגדול", "הדוד וניה" ועוד) ותיאטרון חיפה ("מלאכים באמריקה").
בשנת 2002 הלחין עבור האופרה הישראלית החדשה את המוזיקה עבור האופרה מסע אל תום האלף על פי ספרו של א.ב. יהושע[4].
הוא מתגורר בבת ים ובנוסף למוזיקה עוסק גם בציור. מציוריו הוצגו בתערוכות בגאורגיה ובישראל.
אחיו הבכור של יוסף ברדנשווילי, ראובן, חי בעיר קרקוב בפולין שם הוא אדריכל מוערך ומשורר מוערך. האח הצעיר הוא מהנדס אלקטרוניקה בניו יורק.
לברדנשווילי הוענקו פרסים רבים בארץ הולדתו ובישראל, ביניהם:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.