Loading AI tools
ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי פלדנקרייז מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה פנחס פֶלְדֶנְקְרַיְיז (Feldenkrais; 6 במאי 1904 – 1 ביולי 1984) היה ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי פלדנקרייז. לפני שנות ה-50 שימש כמדריך ג'ודו וג'ו ג'יטסו, כתב ספרי עיון בנושאים אלה, ואף פיתח את אמנות הלחימה הארצישראלית, קרב מגע. דוקטור למדעים, הנדסה, ופיזיקה יישומית בהכשרתו האקדמית.
פלדנקרייז מסביר על מבנה ותפקוד הרגל כחלק משיטה אלטרנטיבית שפיתח שגם קרויה על-שמו, 1978 | |
לידה |
6 במאי 1904 סלאוויטא, Zaslavsky Uyezd, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
1 ביולי 1984 (בגיל 80) בית העלמין נחלת יצחק, ישראל |
שם לידה | משה פנחס פלדנקרייז |
מדינה | האימפריה הרוסית, הממלכה המאוחדת, צרפת, פלשתינה (א"י), ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
ידוע בשל | מפתח אמנות הלחימה הארצישראלית (קרב מגע) |
השכלה | דוקטורט ב-STEM(אנ') |
מעסיק | אוניברסיטת סן פרנסיסקו, קולג' המפשייר |
בת זוג | יונה רובינשטיין (1938–1941) |
פלדנקרייז נולד בעיירה היהודית (שטעטל) שבסלאוויטא שאימפריה הרוסית לשעבר, וכיום עיירה במחוז חמלניצקי שבמערב אוקראינה. נולד כבן הבכור להוריו, שיינדל ואברהם לייב, והם צאצאים למשפחת הרב פנחס שפירא מקוריץ מייסדי דפוס סלאוויטא העברי הנודע. אביו הוסמך לרבנות, אך עסק במסחר בעץ. בביתו קיבל חינוך ציוני ולמד מעט עברית. בילדותו עברו הוריו עמו לעיירה האוקראינית קורץ, היכן שגדל פלדנקרייז. בשנת 1912 עקרו לעיר ברנוביץ' (כיום בבלארוס), שבה התחנך שנתיים במהלך לימודיו התיכוניים.
בשנת 1918, בגיל 14, עזב את משפחתו והצטרף לקבוצת ברנוביץ, שהייתה גרעין של נערים ונערות שעלו לארץ ישראל. עם הגעת הקבוצה לארץ ישראל התיישבו בגבול יפו-תל אביב ועסקו בבניין, לפיכך במשך שנים אחדות עבד כחלוץ בעבודות כפיים.
לקראת גיל 20 עם הצלחתו ללמוד עברית ישראלית בצורה מיטבית, פלדנקרייז החל בלימודים אקסטרניים בבית הספר העברי הראשון, הגימנסיה העברית "הרצליה". בגיל 23 סיים גם את בחינות הבגרות בהצלחה יתרה.
בין השנים 1925–1930 עבד במחלקת חישובים גאודטיים של מחלקת המדידות הממשלתית המנדטורית. בין היתר, עבד על קשירת רשת הבקרה הארץ-ישראלית לרשת הבקרה שבסוריה ובלבנון.[1]
באותה העת, התחיל להראות עניין רב באמנויות לחימה שונות ובהגנה עצמית, וכן פרסם את ספרו הראשון "ג'ו ג'יטסו והגנה עצמית", שהופץ ללוחמי ולוחמות ארגון ההגנה העברי.
ספר נוסף אותו תרגם וכן הוסיף לו פרק אחרון, של הכותר "האוטוסוגסטיה לפי שיטת אמיל קוּאֶה".[2] פלדנקרייז היה כדורגלן מחונן, אולם נפצע קשה באחד המשחקים בשנת 1929, ורק בגלל התנגדותו הנחרצת לא נקטעה רגלו. לאחר תקופת החלמה ממושכת שב לאיתנו.
לאחר שבמשך כשנתיים חסך כסף ללימודים גבוהים, יצא בשנת 1930 לפריז במטרה ללמוד רפואה. כיוון שלימודי הרפואה היו יקרים מדי לחסכונותיו, החליט להתחיל בלימודים בבית הספר המיוחד לעבודות ציבוריות שבפריז. כדי לממן את לימודיו, פנה למנהל בית הספרף וקיבל אישור להקים מועדון לג'ו ג'יטסו עבור הסטודנטים.
בשנת 1933 פגש את המחנך ג'יגורו קאנו, מייסד הג'ודו היפני המודרני, שקרא את ספרו על הג'ו ג'יטסו. לאחר פגישתם החל פלדנקרייז ללמוד ג'ודו אצל הפרופסור והחל ללמד גם ג'ודו במועדון הספורט שהקים (שהיה אחד המועדונים הראשונים במערב מסוג זה).
באותה שנה סיים את לימודיו בתואר מהנדס במכניקה ובחשמל, והחל בלימודי הדוקטורט שלו במדעים, בהנדסה ובפיזיקה יישומית באוניברסיטת סורבון שבצרפת. בין הפרופסורים והמרצים שלימדו אותו הייתה הפיזיקאית הנודעת מארי קירי. במקביל עבד כעוזר-מחקר של כימאי הגרעין וחתן פרס נובל, פרדריק ז'וליו-קירי במכון קירי.
בשנת 1935 הוציא מהדורה מחודשת בצרפתית לספרו על ג'ו ג'יטסו. ב-1936 קיבל חגורה שחורה בג'ודו. בשנת 1938 קיבל את ה"דאן 2" (חגורה שחורה ברמה שנייה) והיה היהודי הראשון שזכה בדרגה זו באמנות הלחימה היפנית.
בשנים 1939-1940 עסק במחקר בתחומי המגנטיות והאולטרסאונד.
בשנת 1940, לפני כיבוש פריז על ידי הגרמנים, ברח פלדנקרייז לבריטניה. עד שנת 1946 הוא שימש כקצין מדע במיניסטריון הצי הבריטי ועבד בתחום הסונאר וזיהוי צוללות. כמו כן, לימד את המשרתים איתו הגנה עצמית. בסיפונים החלקים של הצוללות התעוררה פציעת הברך שלו והתגלה אצלו (קרע ב?)מיניסקוס[דרושה הבהרה]. הוא פנה לייעוץ אצל מומחה בתחום בגלאזגו והלה טען שהוא חייב לעבור ניתוח מיידי, כי אם לא כן יהפכו הכאבים בלתי-נסבלים בתוך כמה שבועות. רמת הניתוחים באותה תקופה הייתה נמוכה עד כי ניתוח בברך היה משאיר אותו נכה. מצבו עודד אותו להתחיל לסקור טכניקות לריפוי עצמי, והוא טען כי הצליח לרפא את עצמו בלא צורך בניתוח.
אחרי שעזב את המיניסטריון הימי הבריטי, פלדנקרייז התגורר ועבד במגזר הפרטי בלונדון. הריפוי העצמי איפשר לו להמשיך ולהתאמן בג'ודו. במסגרת מעמדו בוועדת הג'ודו העולמית, התחיל ללמוד את הג'ודו בצורה מדעית בשילוב עם הידע שצבר. בשנת 1949 הוציא לאור את ספרו הראשון "Body and Mature Behavior" העוסק בשיטת הריפוי שפיתח. באותה התקופה הוא למד את שיטת אלכסנדר, שיטת בייטס לשיפור הראייה וגם את השיטה הרוחנית, הדרך הרביעית.
בשנת 1951 עלה בחזרה לישראל לאחר שראש חיל המדע (חמ"ד) דאז, פרופסור אפרים קציר, הצליח לשכנעו להצטרף ליחידה. פלדנקרייז עבד כשנתיים במפעל ביטחוני באזור חיפה, ראשית בפיתוח טילים, אם כי תוך זמן קצר עסק בעיקר בשיטת ההתעמלות שפיתח. בשנת 1952 פרסם את ספרו האחרון בתחום הג'ודו. ב-1954 השתקע בעיר תל אביב-יפו, שם גרו גם אמו ואחיו ושם התחיל ללמד את שיטתו בסטודיו לריקוד של דבורה ברטונוב. בסביבות שנת 1955 החל ללמד בשיטת "מודעות באמצעות תנועה" בסטודיו משלו במרתף רחוב אלכסנדר ינאי שבתל אביב-יפו. בדירת אמו הדריך תלמידים באמצעות מגע ידיו בשיטת "אינטגרציה תפקודית".
פלדנקרייז סבר שעם לידת האדם תנועתו הטבעית נכונה, אולם עם השנים מסגלים להם בני האדם לעיתים הרגלי תנועה שגויים ואף מזיקים. מצב זה ניתן לתיקון באופן מתון והדרגתי על ידי פיתוח המודעות לגוף. פיתוח המודעות נעשה בשלושה שלבים. התרגול נעשה במאמץ מינימלי ותוך שמירה על נשימה נכונה. כשהאדם כבר שולט במודע בתנועתו הוא משפר את מצבו הבריאותי ומגיע לאיזון בין הנפש לגוף. ניתן ליישם את שיטתו ב-2 גישות שונות:
בתקופה שעבד בחמ"ד הכיר והתיידד עם המדען אהרן קציר, שמאוד התלהב משיטתו והמליץ עליה לראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון. במשך כשנה העניק פלדנקרייז שיעורים יומיים בשיטתו בביתו של בן-גוריון, שסבל אז מכאבי גב כרוניים. בסתיו 1957 יצא בן-גוריון, מלווה בצלם העיתונות פאול גולדמן, ובשומרי ראש לחוף הים בהרצליה, והדגים לכולם שבזכות הדרכתו של פלדנקרייז הוא מסוגל לעמוד על הראש.
הצלחתו בטיפול בבן-גוריון פרסמה את שיטתו בישראל ומחוצה לה והביאה לו מטופלים רבים נוספים בישראל ומחוצה לה, עליהם נמנו גם עמוס חכם, לוי אשכול, משה דיין, יצחק בן-צבי, נחום גולדמן, יהודי מנוחין ומרגרט מיד. מסוף שנות ה-50 החל להציג את שיטתו ברחבי אירופה וצפון אמריקה.
עקב מספר התלמידים הגדל החליט פלדנקרייז, בשנים 1969–1971, להכשיר קבוצה של 13 תלמידים שבחר כדי שישמשו מאוחר יותר כמורים לשיטתו. הקבוצה למדה בסטודיו ברחוב נחמני בתל אביב, שאותו הפך שנה קודם לכן למכון הקבע ללימודי שיטת האינטגרציה התפקודית. בשנים 1975–1978 הכשיר בקולג' בסן פרנסיסקו את קבוצת המורים הראשונה מחוץ לישראל. הקבוצה מנתה 65 סטודנטים והקורס נערך במסגרת המכון לפסיכולוגיה הומניסטית.
בשנת 1980 החל בהכשרת קבוצת מורים שנייה בת 235 סטודנטים בקולג' בעיר אמהרסט שבמסצ'וסטס, את הדרכת הקורס סיימו מדריכים מישראל, עקב כך שפלדנקרייז סבל מקריש דם במוח שבגללו עבר טיפול ארוך בשווייץ, ובסופו פרש מהוראת שיטתו בשנת 1981.
בנוסף בשנת 1938 נישא ליונה רובינשטיין, סטודנטית ארצישראלית לרפואה. אולם הזוג התגרש בחלוף כשלוש שנים, ללא כל ילדים.[3]
משה פנחס פלדנקרייז נפטר בעיר תל אביב-יפו, ממחלה ב־1 ביולי 1984, כשאחיו ברוך וכן תלמידיו, היו לצדו[4].
הוא נטמן בבית הקברות נחלת יצחק.
פלדנקרייז הקפיד להקליט את שיעוריו וכ-600 ההקלטות שהכין משמשות עד היום להדרכה ולתיעוד. הפדרציה הבינלאומית של פלדנקרייז הוקמה בארצות הברית בשנת 1990. בשנת 2004 נערכו במרכזים השונים בעולם אירועים לכבוד 100 שנים להולדתו של פלדנקרייז. בשנת 2011 נמנו כ-6,000 מורים לשיטתו בכל רחבי תבל, ומרכזי פלדנקרייז קיימים במספר מדינות באירופה, ביפן, באוסטרליה, בארגנטינה ובמקסיקו.
עיריית תל אביב תלתה לזכרו של שלט הנצחה על הבית בו התגורר ועבד, ברחוב פרוג מס' 27.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.