שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה

העימות בין ישראל לאיראן, חזבאללה וסוריה באדמת סוריה וברמת הגולן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה
Remove ads

הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה היה עימות צבאי מתמשך בין ישראל לאיראן, לחזבאללה ולסוריה, שהתרחש ברובו בשטח סוריה (שמארחת בשטחה כוחות של משמרות המהפכה האסלאמית וחזבאללה), במקביל למלחמת אזרחים שמתחוללת בסוריה בשנים 2011–2024. בצה"ל מכונה העימות מב"ם – "המערכה בין המלחמות". העימות הוא חלק מסכסוך רחב יותר: הסכסוך האיראני-ישראלי.

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
עובדות מהירות סוג העימות, תאריכים ...

במהלך העשור השני של המאה ה-21 הייתה ישראל לעיתים מעורבת במלחמת האזרחים בסוריה בתקריות לאורך גבול ישראל–סוריה ברמת הגולן ואף בשטחי סוריה, אף על פי שלא הביעה תמיכה באחד מהצדדים הלוחמים. בעוד שבשנים הראשונות התקריות התבטאו בעיקר בירי תועה או מכוון מצד צבא סוריה, שנענה בתגובה נקודתית של צה"ל, בהמשך פעלה ישראל בשטחי סוריה נגד המשטר הסורי, איראן וחזבאללה, במטרה לפגוע במשלוחי נשק (כולל נשק מתקדם ונשק אסטרטגי, ובפרט טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע מדויקים) מאיראן שנועדו לחזבאללה וכדי למנוע ממשמרות המהפכה האסלאמית ומחזבאללה להתבסס בשטחי סוריה ובשטח הגולן הסורי בפרט, ולפתוח משם חזית נוספת מול ישראל.

הפעילות הישראלית מול התבססות איראן וחזבאללה בסוריה החלה בתקיפות חשאיות שביצע חיל האוויר הישראלי, שעליהן ישראל לא לקחה אחריות, נגד משלוחי נשק "שובר שוויון" שהגיע לחזבאללה, ונגד חוליות טרור שחזבאללה הקים בגבול ישראל–סוריה על מנת לבצע פיגועים נגד ישראל כאשר יהיה צורך. במהלך השנים, ככל שאיראן העמיקה את נוכחותה בסוריה באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית, ישראל הגבירה את קצב התקיפות שלה ואף פגעה במספר מפקדים בכירים בחזבאללה וכוח קודס על אדמת סוריה. בשנים אלו ישראל נמנעה מלקחת אחריות על התקיפות וסוריה נמנעה מתגובה, כמו גם מירי טילי קרקע-אוויר. עם סיום כהונתו כמפקד חיל האוויר הישראלי חשף אמיר אשל שבשנים 2012–2017 ערכה ישראל קרוב למאה תקיפות של שיירות נשק לחזבאללה.[11] באותה תקופה החל גם תיאום צבאי הדוק בין צה"ל לצבא רוסיה ובעיקר חיל האוויר הרוסי, בעקבות המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה, על מנת למנוע התנגשות צבאית בין חיל האוויר הישראלי לכוחות רוסיים בסוריה.

בשנת 2018 חלה הסלמה גדולה בעימות בין ישראל לאיראן על אדמת סוריה ונשברה העמימות על התקיפות האוויריות, שעל חלקן ישראל לקחה אחריות וגם הצהירה שתקפה מאות פעמים מטרות איראניות בסוריה כדי למנוע איום על ישראל. סוריה החלה להגיב בירי נ"מ וטילי קרקע-אוויר, לעיתים מסיבי, ומספר פעמים אף התרחש ירי תגובה לעבר רמת הגולן. בשנה זו עימות הפרוקסי בין ישראל לאיראן הפך לגלוי והגיע לשיאו בחודשים פברואר, אפריל ומאי, אז ביצעה ישראל תקיפות גלויות ונרחבות נגד מטרות איראניות על סוריה (כגון מבצע בית הקלפים), כתגובה למעשי תוקפנות מצד איראן (ניסיון החדרת מל"ט "חמקן" ממולכד לשטח ישראל וירי רקטות ארטילריות לעבר ישראל). לדברי הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ישראל ביצעה מאות תקיפות ופגעה באלפי מטרות במסגרת הסכסוך המתמשך.[12]

בתקיפות האוויריות שביצע צה"ל הושמדו כמות רבה של אמצעי לחימה ותחמושת ומספר רב של רקטות ארטילריות וטילי קרקע-קרקע. חיל האוויר הישראלי גם פגע במספר לא ידוע של סוללות הגנה אווירית של חיל ההגנה האווירית הסורי כאשר אלו ירו לעבר מטוסי קרב ישראליים, ולפי ההערכות כשליש ממערך ההגנה האווירית הסורי הושמד.[10] בתקיפות נהרגו למעלה מ-150 חיילי צבא סוריה, למעלה מ-200 פעילי משמרות המהפכה האסלאמית (בהם מפקדים וקצינים בכירים), למעלה מ-50 פעילי חזבאללה, ועוד הרבה עשרות עד כמה מאות חברי מיליציות וארגוני טרור, בהן מיליציות שיעיות והמדינה האסלאמית. לפי ההערכות, בין ינואר 2013 לאוקטובר 2021 נהרגו כ-631 חיילים, פעילים צבאיים ופעילי טרור של סוריה, איראן, חזבאללה ותומכיהם.[2] מנגד, שלושה ישראלים נהרגו בעימות, ומטוס קרב ישראלי אחד נפגע והתרסק.

העימות נמשך גם בזמן מלחמת חרבות ברזל והתנהל כחלק מהמערכה מול איראן במלחמת חרבות ברזל. בזירת לבנון, בעקבות מבצע חיצי הצפון שהנחית מכה קשה על חזבאללה - שכללה את חיסול ההנהגה וצמרת הפיקוד, הריגת אלפי מחבלים והשמדת תשתיות טרור אסטרטגיות רבות - נאלץ ארגון הטרור הלבנוני להוציא את כוחותיו מסוריה. בזירת סוריה, קצת לאחר חתימת הסכם ישראל–לבנון 2024 בעקבות חולשת הכוחות הפרו-איראניים בסוריה החלו המורדים במתקפה שבסיומה נפל משטר אסד ב-8 בדצמבר 2024. מיד לאחר מכן פתח צה"ל במבצע חץ הבשן על מנת להשמיד את התשתיות האסטרטגיות ואמצעי הלחימה של צבא אסד על מנת שלא ייפלו לידי קבוצות ג'יהאדיסטיות. גנרל איראני בכיר במשמרות המהפכה האסלאמית הודה שאיראן וגרורותיה ספגו בסוריה תבוסה קשה.[1]

Remove ads

רקע

סכם
פרספקטיבה

עימותים מקדימים

בקיץ 2006 התרחשה מלחמת לבנון השנייה בין ישראל לחזבאללה. המלחמה התרחשה ברובה בשטח לבנון בעוד שהעורף הישראלי ספג ירי כבד של אלפי רקטות ארטילריות. המלחמה הסתיימה בהפסקת אש בעקבות החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם והתחושה בקרב הציבור הישראלי הייתה שהמלחמה הסתיימה ב"תיקו" ולא הושגה הכרעה לטובת ישראל.

ב-6 בספטמבר 2007 התרחשה תקיפת הכור הגרעיני בסוריה בה השמידה ישראל כור גרעיני צבאי סורי שהיה בשלבי בנייה. רק כעבור עשור נטלה ישראל אחריות על המבצע.

ב-12 בפברואר 2008 חיסלו המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וה-CIA בפעולה משותפת את עימאד מורנייה, המפקד העליון של הזרוע הצבאית של חזבאללה וטרוריסט בינלאומי מבוקש.

מלחמת האזרחים בסוריה

ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה

מלחמת האזרחים בסוריה היא סכסוך מתמשך שפרץ בסוריה בין כוחות הנאמנים לממשלת הבעת' בראשות הנשיא בשאר אל-אסד ובין אלה המבקשים להדיחה, ועם הזמן התרחב עם כניסת הכורדים, הג'יהאדיסטים, כוחות המזוהים עם ארגון הטרור המדינה האסלאמית ומדינות זרות למערכה. הסכסוך החל ב-15 במרץ 2011, כנחשול של הפגנות ומחאות בכל רחבי סוריה, שהיוו חלק מגל ההתקוממויות בארצות ערב. עם הזמן התפתחו ההפגנות להתקוממות עממית, למרידה ולמלחמת אזרחים, המאופיינת בקרבות קשים, פיגועי התאבדות, התערבויות חיצוניות, זליגות למדינות שכנות, שימוש בנשק קונבנציונלי ובנשק בלתי קונבנציונלי, מעשי טבח, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, אלימות עדתית, משבר פליטים ועוד.

תחילת שנת 2012 התאפיינה בהתערבויות חיצוניות במלחמה בסוריה: אסד הסתייע בכוחות שיעים, כגון משמרות המהפכה האסלאמית מאיראן וחזבאללה מלבנון, ונהנה מתמיכה בינלאומית של רוסיה וסין. לעומת זאת, מורדי האופוזיציה המתונה נתמכו צבאית על ידי מדינות סוניות כגון ערב הסעודית וקטר, וקיבלו תמיכה בינלאומית ממדינות המערב. ארגוני ג'יהאד סונים, כגון ג'בהת א-נוסרה נוסדו בתחילת המלחמה ונכנסו ללחימה מול כוחות אסד. בתחילת שנת 2013 החלו להופיע סימנים של קרעים פנימיים בין הצבא הסורי החופשי, הנחשב למתון יחסית, לבין חלק מארגוני הג'יהאד, שדוגלים באסלאם הקיצוני.[13] בראש הארגונים הללו בלט ארגון המדינה האסלאמית, שבתחילה היה חלק מאל קאעידה, עד אשר האחרון התנתק ממנו, והכריז, ביולי 2014, על חליפות איסלאמית עצמאית בשטחים הנרחבים שכבש בסוריה ובעיראק.

על פי ההערכות של הארגון הסורי לזכויות אדם, נכון ל-7 במאי 2016, נהרגו במהלך המלחמה כ-500,000 בני אדם, מחציתם אזרחים. 2 מיליון איש נפצעו וכמעט 6 מיליון איש ברחו מהמדינה לטורקיה, לירדן, לעיראק וללבנון והם מוגדרים פליטים. בין ההרוגים כ-20,000 מורדים סורים, מעל 45,000 חיילים מצבא סוריה, יותר מ-3,000 לוחמי מיליציות שיעיות מעיראק ומאיראן, כולל לפחות 640 מחזבאללה, וכ-10,000 לוחמי ג'יהאד זרים, שלחמו בשורות ארגונים סונים קיצוניים בהם ג'בהת א-נוסרה והמדינה האסלאמית.[14]

ב-27 בפברואר 2016 נכנסה לתוקף הפסקת אש בין הממשל הסורי לארגוני המורדים, שלא כללה את המדינה האסלאמית. הפסקת האש צמצמה במידה ניכרת את מספר ההרוגים בחודשים מרץ ותחילת אפריל אך לקראת סוף אפריל חלה עלייה במספר ההרוגים בעקבות קרבות עזים שהתרחשו בחלב וכללו הפצצה של מספר בתי חולים אשר טיפלו באזרחים ובחיילי המורדים על ידי כוחות צבא סוריה.

השפעות מלחמת האזרחים על חזבאללה

ערך מורחב – זליגת מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון

בזמן מלחמת האזרחים בסוריה נשלחו אלפי לוחמי חזבאללה לסייע לנשיא סוריה, בשאר אל-אסד.[15] חזבאללה שמר על קשר הדוק עם המשטר הסורי, ייעץ לבכיריו, החזיק בבסיסים ובמחסני נשק בשטח סוריה, ואף השתתף בפועל בלחימה לצד חייליו של אסד.[16] במחצית הראשונה של שנת 2013 התנהלו מספר קרבות בחומס ובקוסייר בהם השתתפו לוחמי חזבאללה בגלוי, ואף ספגו אבדות כבדות (כמאתיים הרוגים), בהם מספר בכירים מהארגון, ובראשם: עלי שביב, ראש אגף המבצעים בארגון (מחליפו של עימאד מורנייה).[17][18] המורדים תקפו בתגובה את רובע הדאחיה בביירות בשתי רקטות.[19] ואף איימו על חזבאללה שאם לא ייסוג מסוריה, הם יתקפו אותו בלבנון.[20] ביוני 2013 היו מספר עימותים בין תומכי סוריה לתומכי חזבאללה בלבנון. העימות הגדול שבהם התרחש בצידון. מיליציה סונית בהנהגתו של השייח אחמד אל אסיר תקפה את חיילי צבא לבנון ובעימות שהתפתח נהרגו עשרות אנשים משני הצדדים.[21] המורדים גם תקפו את חזבאללה ומפעיליו בשרשרת של פיגועי תופת. בין יולי 2013 לינואר 2014 התרחשו חמישה פיגועי טרור שגבו קורבנות בנפש, ארבעה באזור הדאחיה ואחד נגד שגרירות איראן בביירות, שבו נהרגו 25 בני אדם, בהם נספח התרבות של שגרירות איראן.[22] כמו כן, נורה למוות בכיר חזבאללה, חסאן א-לקיס. בעקבות ההתרחשויות הללו הוציא חזבאללה את בכיריו מאזור הדאחיה.

בספטמבר 2013, כשארצות הברית התכוננה לתקוף את משטרו של בשאר אל-אסד ואת חזבאללה שסייע לו, עקב השימוש בנשק כימי (ובסוף לא תקפה), יוסוף אל-קרדאווי, בכיר פוסקי האסלאם הסוני, תמך בהם ואמר: ”סוף סוף אנו יכולים בכל אופן להודות לאמריקה, ואנו מצפים ממנה ליותר, אנו מצפים שהיא תתייצב בעוז. חזבאללה היא מפלגת השטן! מפלגת הרוע! מפלגת העריצים!”.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה בוצעו מספר תקיפות אוויריות שיוחסו לישראל נגד משלוחי נשק מסוריה שיועדו לחזבאללה ונגד בכירים בארגון ששהו בסוריה, בהן תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק בינואר 2013, תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק במאי אותה שנה, תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ בפברואר 2014, ותקיפה אווירית בגבול ישראל–סוריה בינואר 2015 שבה נהרגו הגנרל האיראני עלי אללה דאדי וג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה. בתגובה לתקיפה האחרונה ירה חזבאללה טילי נ"ט על שיירת כלי רכב של צה"ל סמוך לכפר ע'ג'ר. מהירי נהרגו שני חיילים מחטיבת גבעתי ו-7 נפצעו.[23] בנאום שנשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הוא התייחס בהרחבה לתקיפה הישראלית ולתגובת חזבאללה.[24]

במהלך הלחימה בסוריה איבד שם חזבאללה מאות (ואף אלפים) מלוחמיו (לפי אחת ההערכות: כ-2,000 הרוגים וכ-5,000 פצועים, נכון לסוף שנת 2015).[25][26]

ב-13 במאי 2016 נהרג מוסטפא בדר א-דין, מפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה.[27]

הסכסוך האיראני-ישראלי

ערך מורחב – הסכסוך האיראני-ישראלי

הסכסוך האיראני-ישראלי הוא מאבק אזורי בין איראן לבין ישראל, שמהצד האיראני אופיין עד לתחילת 2018 בלוחמת שליחים ומצד ישראל אופיין בלוחמת צללים. קדם לסכסוך שיתוף פעולה בין ישראל לאיראן תחת שלטון השאה. הסכסוך החל ב-1979 עם ההפיכה האסלאמית באיראן והפלת שלטון השאה, אז התגבשה התנגדות פוליטית ודתית של שלטון האייתולות באיראן לקיומה של ישראל, התנגדות זו ביקשה לשרת את המאבק האיראני להשפעה אזורית על חשבון ההשפעה האזורית של ישראל ועל חשבון ענייניה.

מאבקה של ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים שאיימו עליה, יחד עם שאיפתה להחלפת השלטון בלבנון בהתערבות צבאית חיצונית (מלחמת לבנון) איפשרו לאיראן לחדור באופן מעמיק לתחום גבולה של ישראל ולהפעיל בו ארגוני טרור וגורמי התנגדות לפלישת ישראל ללבנון שהעיקרי שבהם הוא חזבאללה.

מערכה משמעותית נוספת היא בתוכנית הגרעין האיראנית שאחת ממטרותיה העיקריות הייתה פיתוח והשגת נשק גרעיני, דבר שגובה בתוכנית טילים בליסטיים ארוכי-טווח. מנגד, ישראל פעלה (ועדיין פועלת) נגד תוכנית הגרעין האיראנית באופן חשאי ודיפלומטי.

איראן מפעילה בעיקר כוחות שליחים למאבקה נגד ישראל, ובמיוחד את תנועת חזבאללה הלבנונית, אם כי חלה לתקופה מסוימת נסיגה בתמיכתה בחמאס ובג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ועדיין תומכת ומממנת מספר גופים פלסטיניים הפועלים בסוריה, לרבות החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית. בשל כך פעלה ישראל נגד התבססות של איראן ושלוחותיה בגבולות ישראל. מנגד, במהלך השנים האשימה איראן את ישראל בתמיכה בתנועות בדלניות של הכורדים והבלוצ'ים באיראן.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, כוחות איראניים של משמרות המהפכה האסלאמית (תחת פיקוד כוח קודס) נפרשו בסוריה ולראשונה הגיעו למגע ישיר עם גבול ישראל, מה שעורר, לפי דיווחים לא רשמיים, מספר התקלויות חמושות בין כוחות שתי המדינות. באפריל 2018, בעקבות מספר אירועים כאלה, צוטט ראש אמ"ן לשעבר האלוף במיל' עמוס ידלין כי ישראל נמצאת בעימות ישיר מול איראן.[28]

Remove ads

כרוניקה

2013

  • ב-31 בינואר 2013, התרחשה מתקפה אווירית במחוז ריף דמשק נגד שיירה, אשר ככל הנראה העבירה מערכת הגנה אווירית של 9K37 בוק או 9K33 אוסה מסוריה לחזבאללה. על פי מקורות מדיה שונים, ישראל היא זו שביצעה את ההתקפה אולם ישראל לא הגיבה לכך באופן רשמי. השיירה הותקפה בעודה חונה במתקן של המחקרים המדעיים הסורים לנשק ביולוגי וכימי בעיר ג'מראיא - מספר קילומטרים צפונית מערבית לבירה דמשק. בנוסף להשמדת טילי קרקע-אוויר מתוצרת רוסית, התרחשו פיצוצי משנה שגרמו נזק רב למתקן; כן נהרג בה כנראה הגנרל האיראני חסן שאטרי. תצלומי לווין לאחר התקיפה הראו את החניון במרכז שבו ככל הנראה חנתה השיירה בטרם היציאה הצפויה ללבנון חרוך לגמרי. ישראל לא נטלה אחריות, אך שר הביטחון אהוד ברק צוטט ש"אנחנו מתכוונים ברצינות כשאנו אומרים שלא נאפשר העברה של מערכות נשק מתקדמות ללבנון".
  • במאי 2013, התרחשה סדרה של תקיפות אוויריות על משלוחי נשק איראנים בסוריה ב-3 וב-5 במאי. התקיפות ב-3 במאי היו ממוקדות על מטרות בנמל התעופה הבין-לאומי דמשק (כנראה טילי פאתח 110). התקיפות ב-5 במאי התמקדו על מטרות בג'מראיא, א-דימאס ומייסלון בריף דמשק. אף על פי שבאופן רשמי ישראל לא אישרה או הכחישה את מעורבותה, ראש המוסד לשעבר דני יתום וחבר הממשלה לשעבר צחי הנגבי הניחו שישראל עומדת מאחורי התקיפות. מקורות רשמיים סוריים הכחישו שהתרחשה תקיפה על אדמתם ב-3 במאי, ומאידך האשימו את ישראל בתקיפות ב-5 במאי. לפי דיווחים של ארגונים סורים בתקיפות נהרגו למעלה מ-40 חיילים סורים, וייתכן שמספר החיילים ההרוגים עומד אף על 100–300, לפי דיווחים של גורמי אופוזיציה.[29]
  • לדברי גורמים רשמיים בארצות הברית, ישראל הייתה מעורבת ביולי 2013 באירוע בלטקיה בו שוגרו באופן לא ברור טילי יאחונט נגד ספינות סמוך ללטקיה והרגו מספר חיילים סורים.
  • ב-30 באוקטובר 2013, אירע פיצוץ באתר הגנה האווירית בסנאוובאר 10 ק"מ דרומית ללטקיה; יש שחשדו שישראל אחראית לכך.[30]

2014

  • גורמי אופוזיציה סוריים, כמו גם מקורות לבנוניים דיווחו, כי התרחשה הפצצה נוספת בלטקיה ב-26 בינואר 2014 כאשר היעד היה טילי S-300.
  • ב-24 בפברואר 2014, נמסר כי כלי טיס של חיל אוויר לא ידוע ביצע שתי תקיפות אוויריות נגד מתקני חזבאללה בלבנון ליד הגבול עם סוריה ובמהלכו נהרגו כמה חמושים. המצפה הסורי לזכויות אדם טען כי הפגיעה התמקדה בבסיס טילים של חזבאללה.
  • ב-1 במרץ 2014 נורו שתי רקטות לעבר מוצב ישראלי בחרמון מסוריה, ככל הנראה בפעולת תגמול על תקיפה אווירית ישראלית של מטרת חזבאללה סמוך לגבול סוריה–לבנון.
  • ב-18 במרץ 2014, ג'יפ ישראלי שנסע ברמת הגולן סמוך לגבול הסורי הותקף, כאשר מטען חבלה הופעל בקרבתו. חייל אחד נפצע באורח קשה ושלושה חיילים ספגו פציעות בינוניות. צה"ל פתח באש מסוללות תותחים אל מעבר לגבול ומספר פגזים כוונו למוצב סורי. ישראל הגיבה גם על ידי ביצוע של תקיפות אוויריות נגד מטרות סוריות, כולל מפקדה צבאית, סוללות ארטילריה ובסיס אימונים של צבא סוריה. הצבא הסורי דיווח שכתוצאה מהתקפות חיל האוויר הישראלי נהרג חייל אחד ונפצעו שבעה. אירוע זה התרחש לאחר מספר ימים שבהם אירעה תקרית דומה בגבול ישראל–לבנון כאשר ג'יפ עלה על מטען נפץ וישראל הגיבה בירי ארטילריה וטנקים לעבר לבנון. ישראל האשימה את חזבאללה בשתי התקריות.
  • ב-22 ביוני 2014, טיל נגד טנקים נורה מסוריה לעבר משאית מים של קבלן של משרד הביטחון שנעה לאורך גדר הביטחון. נער בן 14, בנו של הקבלן נהרג, ו-3 אזרחים ישראלים נוספים נפצעו מהפיצוץ.
  • ב-23 ביוני 2014, צה"ל הגיב לירי הנ"ט בסדרת התקפות אוויריות שהתמקדו בכוחות סוריים כפעולת תגמול על הפיגוע יום לפני כן. לפחות עשרה חיילים סורים נהרגו במהלך התקיפות.
  • בחודש דצמבר 2014, עיתון הארץ דיווח כי סדרת תקיפות אוויריות ישראליות פגעו בדמשק ב-7 בדצמבר. המטרות היו בשטח צבאי של אזור א-דימאס ובנמל התעופה הבין-לאומי דמשק. על פי המרכז הסורי לזכויות אדם, התקיפה ליד נמל התעופה הבין-לאומי של דמשק הייתה ממוקדת במחסן שבו נאגר נשק שהגיע לשם לא מזמן. התקיפה בא-דימאס הייתה ממוקדת במחסני נשק סביב בסיס אווירי קטן. עשרה פיצוצים נשמעו בא-דימאס והצבא הסורי דיווח שמספר מתקנים נפגעו. על פי המרכז הסורי לזכויות אדם, שלושה אנשי חזבאללה נהרגו כתוצאה מההפצצות בא-דימאס. סוריה טענה שהיא הפילה מל"ט.

2015

Thumb
הלווייתו של חסן שאטרי שנטען שחוסל על ידי ישראל
  • ב-18 בינואר 2015, תקפו מסוקי קרב שיירה של חזבאללה בגולן הסורי והרגו 6 לוחמים של חזבאללה וכ-6 לוחמים של משמרות המהפכה, כולל תת-אלוף האיראני מוחמד עלי אלעדאדי וג'יהאד מורנייה. התקיפה יוחסה לישראל, וב-28 בינואר ירו בתגובה מחבלי חזבאללה שישה טילי קורנט לעבר כלי רכב של כוח צה"ל בסמוך לע'ג'ר. מהירי נהרגו קצין ולוחם מחטיבת גבעתי.
  • ב-25 באפריל 2015, דווח שחיל האוויר הישראלי הפציץ מאגרי טילי קרקע-קרקע ועמדות חזבאללה בסוריה סמוך לגבול לבנון.
  • ב-26 באפריל 2015, חוליית חזבאללה המורכבת מ-8 מחבלים זוהתה וכוח מחטיבת גולני הרג את ארבעת המפגעים וחיל האוויר הישראלי הפציץ והרג את ארבעת החמושים הנותרים שנעו לאורך השטח המפורז ברמת הגולן. מקורות צבאיים ישראליים אמרו כי החמושים תכננו להניח מטענים על גדר הגבול סמוך למג'דל שמס.
  • ב-29 ביולי 2015, דווח שמטוסי קרב ישראליים פגעו ברכב בכפר דרוזי בדרום מערב סוריה, והרגו מספר לוחמי חזבאללה ואנשי מיליציות פרו-סוריות. כן התרחשה תקיפה של בסיס צבאי פלסטיני בגבול סוריה–לבנון.
  • ב-20 באוגוסט 2015, שוגרו ארבע רקטות לשטח ישראל – 2 מהם נפלו בגולן ו-2 בגליל העליון. צה"ל הגיב לירי הרקטות במתקפה חריפה על מחסני צבא סוריה ותשתיות באזור ריף דמשק וקוניטרה באותו יום, בסדרת תקיפות הגדולות ביותר מאז מלחמת יום כיפור. ישראל האשימה את תנועת הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני שמגובה על ידי איראן בירי, אך דובר הג'יהאד האיסלמי דאוד שהאב הכחיש את המיוחס לארגון. ישראל הודיעה כי סוריה אחראית לנעשה בשטחה והיא גם תישא בתוצאות. האתרים שהותקפו על ידי צה"ל היו אל-בעת', אל-האמידיאן, אל-קאום, ומאגר נשק של חטיבה 90; לאחר שש שעות, צה"ל חידש את ההתקפות על סוריה, ותקף מאגר נשק של חטיבה 68 בחאן אל-שייח (מחוז ריף דמשק), ובבסיס חטיבה 90. לדברי גורמים בצה"ל ובממשלה הסורית, התקיפות השניות נעשו עמוק יותר בשטח סוריה. למחרת ב-21 באוגוסט, צה"ל תקף כלי רכב והרג 4–5 חמושי הג'יהאד האסלאמי שביצעו ככל הנראה את ירי הרקטות. הממשלה הסורית טענה שבהתקפה נהרגו חמישה אזרחים.
  • לפי דיווחי התקשורת הסורית, ב-31 באוקטובר 2015, כלי טיס ישראלי תקף מטרות רבות של חזבאללה בדרום סוריה, סמוך לגבול עם לבנון באזור הרי קלמון. התקיפות התמקדו כנראה בשיירת נשק שיועדה לחזבאללה.
  • ב-11 בנובמבר 2015, נמסר כי התרחשה תקיפה ישראלית על מחסני חזבאללה סמוך לשדה התעופה בדמשק.
  • ב-23 בנובמבר 2015, האופוזיציה הסורית דיווחה על תקיפה ישראלית באזור הרי קלמון בגבול סוריה–לבנון המשמש כנקודת מעבר עיקרית ללוחמי חזבאללה וציוד לוגיסטי מלבנון לסוריה. על פי מקורות אלו, בהתקפה נהרגו 13 חיילים סורים ולוחמי חזבאללה.
  • על פי מקורות סוריים, מטוסים ישראליים תקפו שוב את הצבא סורי ויעדים של חזבאללה באזור קלמון ב-28 בנובמבר, תוך כדי גרימת הרוגים ופצועים רבים לחזבאללה.
  • ב-19 בדצמבר 2015, אירע פיצוץ בבניין מגורים בן שש קומות של ג'אראמאנה בו נהרגו 9 אנשים ממליציות פרו-אסד ומפקדי שטח של חזבאללה, בהם המחבל סמיר קונטאר. חזבאללה טען שהמבנה נהרס על ידי תקיפה אווירית ישראלית.
  • מקורות המזוהים עם האופוזיציה הסורית דיווחו כי מטוסים ישראליים תקפו שבע עמדות של חזבאללה באזור הרי קלמון ב-26 בדצמבר 2015.

2016

  • ב-12 במאי 2016, "רמטכ"ל" חזבאללה מוסטפא בדר א-דין נהרג בפיצוץ במתקן של חזבאללה באזור דמשק.[31] יש שסברו שישראל אחראית לכך, אך חזבאללה הכחיש זאת וטען שהמורדים אחראיים לכך.
  • ב-4 באוגוסט 2016, ישראל תקפה על פי דיווחים זרים שיירה של חזבאללה בסוריה שהובילה לוחמים ואמצעי לחימה.
  • ב-24 באוגוסט כלי טיס ישראלים ככל הנראה, תקפו והשמידו מפקדה של חזבאללה סמוך להרי הקלמון בגבול הסורי-לבנוני.[32]
  • ב-13 בספטמבר - כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקפו בקוניטרה סוללת תותחים בתגובה לירי הפצמ"ר ב-12 בספטמבר. צבא סוריה שיגר לעברם שני טילי קרקע-אוויר אך הטילים החטיאו ולא הפילו את כלי הטיס.[33]
  • ב-17 בספטמבר רשמה מערכת כיפת ברזל יירוט ראשון בגזרת רמת הגולן כאשר יירטה ירי תלול מסלול מסוריה. לא ברור אם האיום שיורט היה פצצת מרגמה או רקטה ארטילרית. כשעתיים לאחר היירוט, בוצע יירוט נוסף.[34]
  • ב-27 בנובמבר התרחשה תקרית ירי בין כוח צה"ל לחוליית טרור של המדינה האסלאמית. חמושים, שהשתייכו לצבא ח'אלד בן אל-וליד המסונף לארגון המדינה האסלאמית, פתחו באש מקלעים ופצצות מרגמה אל עבר כוח מפלחה"ן גולני שביצע פעילות בגבול. הכוח מפלחה"ן גולני השיב באש וקיבל סיוע מטנק, מכוח של פלנ"ט גולני ומחיל האוויר הישראלי. 8 מחבלים נהרגו.[35]
  • ב-28 בנובמבר, בתגובה לתקיפת כוח צה"ל ב-27 בנובמבר על ידי חוליה של מיליציה המסונפת למדינה האסלאמית, הפציצו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי מוצב נטוש של UNDOF ששימש כבסיס צבאי ללוחמי הארגון. בתקיפה הוטלו 10 פצצות של טון והושמדו אמצעי לחימה רבים ששימשו את פעילי המדינה האסלאמית בגזרה.[36]
  • ב-30 בנובמבר, כלי תקשורת ערביים דיווחו שמטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי ביצעו שתי תקיפות סביבות דמשק. על פיהם, התקיפה הראשונה פגעה במצבור תחמושת של חטיבה 38 בדיוויזיה 4 של צבא סוריה, והתקיפה השנייה פגעה במספר כלי רכב נושאי תחמושת ליד הכביש המהיר על ציר ביירות–דמשק – ככל הנראה של חזבאללה. לא דווח על נפגעים.[37]
  • ב-7 בדצמבר, התרחשו לפנות בוקר פיצוצים עזים בשדה התעופה הצבאי "אל-מאזה" שבדמשק. רשת אל-מיאדין המזוהה עם חזבאללה האשימה את ישראל בתקיפה אווירית של מוצבים צבאיים בשדה התעופה מתוך שטח לבנון.[38]

2017

Thumb
טיל החץ 2 יירט טיל קרקע-אוויר מדגם S-200 ששיגרו הסורים אל עבר מטוסי חיל האוויר, ושעמד לפגוע בשטח ישראל אחרי שהחטיא אותם.
  • ב-13 בינואר, צבא סוריה דיווח שמטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו בחצות הלילה את שדה התעופה הצבאי אל-מאזה בדמשק. בתקיפה הושמדו על פי סוריה מבני מכ"ם, מחסני תחמושת, בסיס חיל שריון ובסיס הגנה אווירית, וכן נהרגו ונפצעו מספר קצינים סורים. הצבא הסורי טען שהתקיפה נועדה לסייע למורדים הסורים, והזהיר את ישראל שלתקיפה תהיה השלכות חמורות.[39]
  • ב-17 במרץ תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי מטרות בשטח סוריה. צבא סוריה שיגר לעברם מספר טילי S-200 (נקראים גם SA-5), ואחד הטילים הסורים יורט באזור בקעת הירדן על ידי מערך ההגנה האווירית של צה"ל, באמצעות טיל חץ 2.[40][41]
  • ב-19 במרץ דיווחו מקורות סוריים שחיל האוויר הישראלי הרג פעיל מיליציה התומכת באסד בפרברי קוניטרה: כלי טיס בלתי מאויש שיגר טיל והשמיד את כלי הרכב והנהג שבתוכו.[42] לפי דיווחים אחרים הסורי שנהרג היה מפקד מערך ההגנה האווירית באזור קוניטרה.[43]
  • ב-20 במרץ דווח באמצעי התקשורת כי חיל האוויר הישראלי שוב תקף בסוריה שיירת נשק לחזבאללה.[44]
  • ב-21 במרץ נפל מזל"ט "רוכב שמיים" באזור קוניטרה. הסורים טענו שהם אלו שהפילו את כלי הטיס.[45]
  • ב-23 באפריל לפנות בוקר דיווחו הסורים שכלי טיס של חיל האוויר הישראלי הפציץ את בסיס נבע-א-פוואר שבאזור קוניטרה, בפיצוץ הושמד מצבור תחמושת ונהרגו 3 לוחמים במיליציית "כוחות הגנת המולדת" התומכים במשטר בשאר אל-אסד ונפצעו לוחמים נוספים. בישראל לא התייחסו רשמית לתקיפה.[46]
  • ב-27 באפריל טענו ממשל אסד וחזבאללה שישראל תקפה בטילי קרקע-קרקע מספר מוצבים ליד שדה תעופה בדמשק, ושבתקיפה נפגעו מצבורי תחמושת ודלק. השר ישראל כ"ץ רמז שישראל הייתה מעורבת בתקיפה ולפי הערכות הנשק שהושמד היה נשק מתקדם שאוחסן שם במטרה להעבירו לחזבאללה.[47]
  • תקיפת מפעל הנשק בסוריה: ב-7 בספטמבר האשים ממשל אסד את ישראל בתקיפת מתקן צבאי סורי במסיאף ואמר ששני חיילים סורים נהרגו בתקיפה.[48] המתקן שהותקף הוא המרכז למחקרים מדעיים של סוריה (CERS), שפיתח ומייצר נשק כימי וטילים.[49]
  • ב-22 בספטמבר דיווחו הסורים שחיל האוויר הישראלי תקף מחסני נשק ואמצעי לחימה סמוך לנמל התעופה של דמשק.[50]
  • ב-23 באוקטובר הודיע המצפה לזכויות אדם בסוריה שחיל האוויר הישראלי תקף באזור בו שולט צבא ח'אלד בן אל-וליד, סניף המדינה האסלאמית בחורן. בתקיפה נהרגו עשרה מפעילי הארגון ושתי נשים נוספות שהיו במקום.[51]
  • ב-1 בנובמבר דיווחו כלי תקשורת ערביים שכלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקפו מפעל נשק ומצבורי טילים שיועדו לחזבאללה באזור חסייא, 35 ק"מ דרומית לחומס, ושצבא סוריה ירה לעברם טיל נגד מטוסים אך החטיא.[52]
  • בלילה שבין 1 בדצמבר ל-2 בדצמבר תקפה ישראל בסיס צבאי שבנתה איראן כ-15 ק"מ מדמשק. לפי רוב הדיווחים את התקיפה ביצעו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי באמצעות ירי טילי אוויר-קרקע מלבנון, אך לפי חלק מהפרסומים בתקיפה שוגרו גם טילי קרקע-קרקע אל עבר הבסיס.[53] לבסיס נגרם נזק כבד ולפי ההערכות בין 10 ל-12 חיילים נהרגו, בהם איראנים,[54] הסורים הגיבו בירי נ"מ וטענו שהצליחו ליירט חלק מהטילים.[55] צילומי לוויין צילום שפורסמו בתקשורת מספר ימים אחרי הראו שלבסיס נגרם נזק כבד ומספר מבנים הושמדו כליל.
  • ב-4 בדצמבר, קצת לפני חצות, תקפה ישראל בסיס צבאי ליד דמשק. כך דיווחו כלי תקשורת בסוריה ולבנון, שטענו שגם הפעם ההגנה האווירית הסורית הצליחה ליירט 3 טילים, מתוך 6 ששוגרו.[56]

2018

Thumb
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אוחז שבר מהמל"ט האיראני שחיל האוויר הישראלי הפיל בוועידת מינכן לביטחון, 10 בפברואר 2018.
Thumb
מטוס קרב והפצצה טקטית מדגם F-15I רעם. לפי מקורות זרים, מטוסים אלו תקפו בסוריה, והשתתפו בתקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018).
Thumb
מטוס הקרב החמקן F-35I אדיר היה מעורב בחלק מהתקיפות נגד איראן בסוריה, ורשם תקיפת בכורה עולמית, בשירות חיל האוויר הישראלי.

2019

Thumb
מטוס קרב רב-משימתי חמקן F-35I אדיר, שלפי חלק מהדיווחים, ביצע חלק מתקיפות העומק בסוריה.
Thumb
פצצת SDB מדגם GBU-39, שנעשה בה שימוש נגד מטרות איראניות בסוריה.

2020

Thumb
ב-17 בנובמבר 2020 כוחות הנדסה קרבית ניטרלו זירת מטענים בגבול ישראל–סוריה.
Thumb
תקיפת מפקדת דיוויזיה 7 של צבא סוריה, ב-18 בנובמבר 2020 בתגובה לחשיפת זירת מטענים בשטח ישראל.
תקיפת מטוסי קרב ישראליים בסוריה (17 ו-18 בנובמבר 2020). הותקפו מטרות צבאיות השייכות לכוח קודס האיראני ולצבא הסורי. בתקיפה נפגעו מחסנים, מפקדות ומתחמים צבאיים וכן סוללות טילי קרקע אוויר.

2021

  • ב-13 בינואר תקפה ישראל מחסני אמל"ח איראניים (שלפי הדיווחים הכילו טילים בליסטים ורכיבים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית) במזרח סוריה,[153] לפי מודיעין צבאי שקיבלה מארצות הברית. בתקיפה נפגעו 18 מחסנים ונהרגו לפחות 57 בני אדם. בין ההרוגים היו גם חיילי צבא סוריה, לצד חברי מיליציות פרו איראניות רבים.[154]
  • ב-21 בינואר דווח על תקיפה אווירית באזור חמה. מערכות ההגנה האווירית הסורית הופעלו, וכתוצאה מיירוט כושל נהרגו 4 בני משפחה - בעל, אישה, שני ילדיהם, וכמו כן נרשמו מספר פצועים באירוע, בהם ילד נוסף שנפצע באורח קשה.[155]
  • ב-11 בפברואר דיווחו מקורות זרים על תקיפה אווירית שיוחסה לישראל לאור יום, בגבול סוריה–עיראק, בה הושמדה שיירת נשק שהעבירה טילים מדויקים מאיראן לחזבאללה.[156] לפי דיווחים אחרים 4 נהרגו בסיכול ממוקד שהשמיד כלי רכב במעבר הגבול אל-בוכמאל.[157]
  • בלילה שבין 14 בפברואר ל-15 בפברואר דווח על 6 הרוגים, אנשי מיליציות איראניות, בתקיפת מחסני אמל"ח וטילים באזור דמשק.[158]
  • ב-28 בפברואר הותקפו מחנות אימונים איראניים ליד דמשק.[159]
  • במרץ דיווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל" שבשנים האחרונות פגעה ישראל ב-12 ספינות לפחות שהובילו נפט מאיראן לסוריה.[160] לדברי פרשן "הארץ", עמוס הראל, נערכו עשרות תקיפות כאלה, דבר שגרם לאיראן לנזק כספי של מיליארדי דולרים.[161]
  • ב-8 באפריל ב-1:30 בלילה דווחו הסורים על מתקפה אווירית על מוצבי חזבאללה ומחסני נשק באזור דמשק. בתקיפה נהרגו 3 פעילים צבאיים והושמד מחסן טילים. טיל קרקע-אוויר סורי ששוגר לעבר המטוסים התפוצץ בדרום לבנון בסמוך לגבול.[162]
  • ב-22 באפריל ב-1:30 תקפו מטוסי חיל האוויר מחסני נשק באזור דמשק. הסורים ירו מטח טילי קרקע-אוויר לעבר המטוסים והחטיאו, אך אחד הטילים התפוצץ מעל הנגב, באזור דימונה. מיירט שוגר אך לא ירט את הטיל. בתגובה מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו מספר סוללות טק"א סוריות, בהן הסוללה ששיגרה את הטיל.
  • ב-5 במאי ב-2:00 דיווחו כלי התקשורת בסוריה על מתקפת טילים ישראלית על ערי החוף בסוריה, בהן לטקיה. לפחות אדם אחד נהרג. לפי פרסומים זרים, המטרות שהותקפו היו מתקנים לפיתוח אמצעי לחימה ודיוק טילים.
  • ב-9 ביוני דווח על תקיפה אווירית בדמשק וחומס שבה נהרגו שבעה פעילים צבאיים. "הניו יורק טיימס" דיווח כי מטרת התקיפה הייתה מתקנים צבאיים שקשורים לייצור נשק כימי.[163]
  • ב-17 ביוני הותקף מוצב סורי בגבול רמת הגולן ששימש פעילי טרור פרו-איראניים, בהם פעילי חזבאללה.
  • בלילה שבין 19 ביולי ל-20 ביולי הותקף מתקן ליצור טילים מדויקים במחוז חלב.[164]
  • בלילה שבין 21 ביולי ל-22 ביולי אירעה תקיפה בעיירה אל-קוסייר במחוז חומס. העיירה משמשת אתר מרכזי למשלוחי אמל"ח וטילים מאיראן לחזבאללה.[164]
  • ב-17 באוגוסט הותקף מוצב חזבאללה באזור קוניטרה שמשמש גם מיליציות פרו-איראניות. בעקבות התקיפה פרצה במוצב שרפה.
  • ב-19 באוגוסט אירעה תקיפה אווירית נרחבת באזור דמשק ובאזור חומס. דווח על 4 הרוגים. הסורים בתגובה שיגרו עשרות טילי קרקע-אוויר, חלקם מדגם S-200. אחד הטילים נפל בגבול ירדן.[165]
  • בלילה שבין 2 ל-3 בספטמבר דווח על תקיפה אווירית באזור דמשק. בתגובה שיגרו הסורים טילי קרקע-אוויר לעבר ישראל. אחד הטילים, מדגם S-200 (קוד נאט"ו SA-5), התפוצץ מעל הים התיכון בסמוך לגוש דן והשרון. רסיסים אותרו בגינה בתל אביב. בתגובה תקף צה"ל והשמיד סוללת S-200 סורית.[166][167]
  • ב-28 בספטמבר דווח שכלי טיס בלתי מזוהים תקפו בסיסים של מיליציות איראניות מדרום לעיר מידאין בסמוך לגבול עיראק–סוריה.[168]
  • ב-8 באוקטובר דווח על לפחות שתי תקיפות בסוריה: אחת על שדה התעופה T-4, והשנייה בסמוך לגבול עם עיראק. בתקיפה נפגע מחסן מל"טים ונהרגו לפחות 2 איראנים.[169]
  • ב-13 באוקטובר מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו בסוריה מאזור א-תנף שבמשולש הגבולות ירדן-סוריה-עיראק, מטרות בשדה התעופה T-4 וגם מטרות בחומס ובאזור דמשק. נגרם נזק רב בתקיפה זו.
  • ב-16 באוקטובר, לפי דיווחי הטלווזיה הסורית, ישראל חיסלה את מדחת אל-סאלח, שהיה בכלא בישראל לאחר שניסה לחצות את קו הפסקת האש בין ישראל לסוריה ב-1983, ועסק בהקמת תשתית טרור איראנית ברמת הגולן. לפי דיווח של "סוכנות הידיעות הרשמית הערבית הסורית" ו"אל-ג'זירה" הוא נורה למוות על ידי צלף צה"ל לאחר שחזר לביתו בעין א-תינה.[170]
  • ב-25 באוקטובר, ב-4:30 לפנות בוקר, דווח על תקיפה של חיל האוויר הישראלי באזור קוניטרה. לפי הדיווחים הותקפו יעדים ומוצבי של חזבאללה ומיליציות פרו-איראניות, ונגרם נזק רב למטרות שהותקפו.[171]
  • ב-30 באוקטובר דיווחו הסורים שישראל תקפה מחסן אמצעי לחימה של חזבאללה סמוך לדמשק, ככל הנראה באזור שדה התעופה. בתקיפה נהרגו 5 בני אדם ונגרם נזק רב. לפי הדיווחים, התקיפה בוצעה באור יום באמצעות טילי קרקע-קרקע.[172]
  • ב-3 בנובמבר לקראת 1:00 בלילה סוכנות הידיעות הממלכתית סאנא, דיווחה על תקיפה ישראלית באזור דמשק באמצעות טילי קרקע-קרקע.[173]
  • ב-8 בנובמבר בשעה 19:15 לפי הדיווחים ישראל תקפה אתרים שבמחוז חומס ובאזור החוף של לטקיה שבמערב סוריה. נגרמו נזקים רבים ליעדים שהתקפו ודווח על פציעתם של שני חיילים סורים. לפי הדיווחים המטרות היו מפעל לדיוק טילים ומערכת נ"מ איראנית שיועדה לחזבאללה.[174]
  • ב-17 בנובמבר דיווחו הסורים שישראל שיגרה 2 רקטות קרקע-קרקע מרמת הגולן על מבנה ריק בפאתי דמשק.[175]
  • ב-24 בנובמבר דיווחו הסורים על תקיפה ישראלית בחומס, בה נהרגו ארבעה בני אדם ונפצעו שבעה. הסורים שיגרו טילי קרקע-אוויר ואחד מהם התפוצץ מעל הים התיכון, כ-50 ק"מ מחיפה. לפי הדיווחים מטרת התקיפה הייתה שיירת נשק לחזבאללה ונגרם נזק רב.[176]
  • בלילה שבין ה-6 ל-7 בדצמבר לקראת השעה 1:23 דווח בכלי התקשורת הסוריים על תקיפה ישראלית באזור הנמל הימי בעיר לטקיה שבצפון מערב המדינה גורם בצבא סוריה אמר לסוכנות הידיעות הממלכתית "סאנא" כי ישראל ביצעה תקיפה אווירית מכיוון הים התיכון, מדרום-מערב העיר לטקיה, לעבר מתחם מכולות בנמל המסחרי.[177] לפי הדיווחים המטרות שהותקפו כללו טילי שיוט ונשק איראני, כולל נשק נ"מ וטילי קרקע-אוויר, שיועד לחזבאללה.[178]
  • ב-16 בדצמבר דווח על תקיפה אווירית ושיגור של טילים מצד ישראל נגד מטרות טרור באזור דמשק. חייל סורי אחד נהרג.[179]
  • ב-27 בדצמבר הותקפו מכולות שהכילו אמצעים לדיוק טילים בנמל לטקיה שבסוריה. בתקיפה נגרם נזק רב ופרצה שרפה גדולה. ישנם דיווחים סותרים האם התקיפה בוצעה מהאוויר או מהים.[180]

2022

2023

2024

Remove ads

טקטיקות ואמצעי לחימה

סכם
פרספקטיבה

ישראל

Thumb
מטוסי קרב והפצצה F-15I רעם לקחו חלק נכבד בתקיפות האוויריות ועל כך טייסת 69 זכתה לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל.
Thumb
מטוסי F-35I אדיר לקחו חלק בתקיפות האוויריות, ורשמו תקיפות בכורה עולמיות.
Thumb
בקיץ 2014 רשמה סוללת "יהלום" של מערך ההגנה האווירית הפלת בכורה (עולמית) עם טיל MIM-104 פטריוט של מטוס קרב (מאויש) סורי. מאז הפילה המערכת מטוס קרב נוסף ומספר כטב"מים עוינים.

במהלך העימות ישראל תקפה בעיקר באמצעות מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי. המטוסים שהיו מעורבים בתקיפות הם מדגמי F-16C/D ברק 2020, F-16I סופה, F-15 בז משופר, F-15I רעם ו-F-35I אדיר. עבור ה-F-35, מטוס קרב של הדור החמישי בעל יכולת חמקנות ואוויוניקה מתקדמת שהגיע לישראל רק בסוף 2016, זו הייתה טבילת אש מבצעית עולמית ראשונה. מפקד חיל האוויר הישראלי האלוף עמיקם נורקין חשף שה-F-35 ביצע תקיפת בכורה עולמית בשירות החיל ושלפחות אחת התקיפות הייתה בעימות מול איראן וחזבאללה בסוריה. מטוסי ה-F-15I רעם הם מטוסי התקיפה הכבדים ביותר של חיל האוויר והיו מעורבים בתקיפות רבות ומשמעותיות עקב יכולתם לשאת חימוש רב וכבד. על לחימתה (ושורה של מבצעי תקיפה מוצלחים) זכתה טייסת 69, המפעילה את ה-F-15I, לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל.

חלק מרכזי בפעילות ההתקפית של חיל האוויר הישראלי היה לוחמה אלקטרונית ולוחמת סייבר מול מערך ההגנה האווירית הסורי שכלל מספר רב של סוללות נ"מ וטילי קרקע-אוויר (טק"א). מטרת הלוחמה האלקטרונית הייתה שיבוש יכולות הגילוי הסוריות ("העלמת" כלי טיס מעיני מערכות הראדאר הסוריות) ושיבוש טילי קרקע-אוויר אחרי שאלה כבר שוגרו, על מנת שיחטיאו את מטרותיהם. בזכות פעילות מתוחכמת זו וטקטיקות מתקדמות שנקט בהן החיל, למעט F-16I אחד שנפגע מטיל S-200 ב-10 בפברואר 2018, חיל האוויר לא איבד אף מטוס קרב בפעילות מעל סוריה.

בעוד שחיל האוויר הישראלי היה הזרוע המבצעת העיקרית, המבצעים בסוריה התאפשרו בזכות מודיעין צבאי רב, מפורט ומדויק שאספו אגף המודיעין, להק המודיעין והמוסד. למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים מיוחסת לא רק פעילות של ריגול אלא גם מספר חיסולים של מפקדים סורים ואיראנים ופעילים בכירים במערך האיראני (כוח קודס, חזבאללה, מיליציות שיעיות).

כדי להגן על שטח ישראל מפני ירי רקטות וטילי קרקע-קרקע הפעילה ישראל את מערך ההגנה האווירית. סוללות כיפת ברזל להגנה קרובה נפרשו ברמת הגולן בהתאם לצורך וכן הוגברה הכוננות בסוללות ה"יהלום" מדגם MIM-104D פטריוט של פיקוד הצפון. סוללות הפטריוט הישראליות הפילו שני מטוסי סוחוי סוריים ומספר כלי טיס בלתי מאוישים. במהלך העימות רשמה סוללת החץ 2 הפלת בכורה כאשר יירטה טיל S-200 שעמד ליפול בשטח ישראל.

לתקיפת מטרות נקודתיות בקרבת הגבול השתמש צה"ל בחיל התותחנים שביצע הן ירי ארטילרי והן שיגור טילי תמוז, וכן באש טנקים של חיל השריון. חטיבת גולני שמרה על הגבול ובמספר מקרים הרגה חוליות מחבלים שניסו לחדור לשטח ישראל. חיל ההנדסה הקרבית נטרל מספר זירות מטענים שהונחו בשטח ישראל, במובלעות בסמוך לגדר המערכת של גבול ישראל–סוריה.

עם פריצת מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023 ופתיחת החזית הצפונית בעקבות תקיפות חזבאללה את ישראל, החריפה ישראל את תקיפותיה בסוריה והחל לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים רבים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.[328] עם התמשכות המלחמה וההסלמה בגבול ישראל–לבנון הגבירה ישראל את כמות הסיכולים הממוקדים נגד בכירי צבא איראנים (בעיקר מכוח קודס) ומפקדי חזבאללה על אדמת סוריה.

איראן

Thumb
מייג'ור גנרל קאסם סולימאני, מפקדו של כוח קודס במשמרות המהפכה האסלאמית עד שחוסל ב-3 בינואר 2020 על ידי ארצות הברית.

איראן בנתה תשתיות רבות, ובהן מחנות צבא, בשטח סוריה. בסיסי הצבא אוישו הן בחיילי משמרות המהפכה האסלאמית, ובעיקר בכוח קודס תחת פיקודו של קאסם סולימאני, והן בחברי מיליציות שיעיות פרו-איראניות, שלמעשה היו תחת פיקוד איראני. איראן הזרימה באופן קבוע משלוחי נשק ותחמושת לשטח סוריה, בעיקר דרך האוויר, ונשק זה הועבר גם לידי חזבאללה. משלוחי הנשק הללו היו מטרות תקיפה עבור ישראל ורבים מהם יורטו או הושמדו על הקרקע.

חזבאללה

עיקר תפקידו של חזבאללה בתחילת העימות היה להיות "המגפיים על הקרקע" של איראן ולסייע לצבא אסד במלחמת האזרחים. תפקיד נוסף היה לבנות תשתית טרור ברמת הגולן הסורית וגבול ישראל–סוריה על מנת לבצע פיגועים נגד ישראל ולפתוח מולה חזית נוספת דרכה איראן תוכל לפגוע בה באמצעות פרוקסי, בהתאם לאינטרסים האיראניים. פרויקט זה כונה "תיק הגולן".

במבצע חיצי הצפון שביצע צה"ל בסתיו 2024 ספג חזבאללה מכה קשה בלבנון כאשר כמעט כל הנהגתו חוסלה, כ-80% מארסנל הרקטות הארטילריות והטילים הושמד, 70% מארסנל הכטב"מים יורט או הושמד, תשתיות אסטרטגיות ואמל"ח אסטרטגי רב הושמדו ורוב מפקדותיו, מוצביו, עמדותיו הצבאיות, הבונקרים ותשתיות התת-קרקע בדרום לבנון הושמדו בעקבות התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל. מנהיג הארגון, חסן נסראללה, ומפקדי הזרוע הצבאית פואד שוכר ואבראהים עקיל, נהרגו בסיכולים ממוקדים ובין 3,000 ל-4,000 מחבלים נהרגו. ב-26 בנובמבר 2024 נחתם הסכם הפסקת אש וחזבאללה הפסיק את הלחימה נגד ישראל. כתוצאה מהמכה הקשה שספג והאבדות הכבדות הסיג חזבאללה לוחמים רבים מסוריה בחזרה אל לבנון. דבר זה האיץ את נפילת משטר אסד בדצמבר 2024.

סוריה

Thumb
טיל קרקע-אוויר S-200 (קוד נאט"ו: SA-5).

סוריה, מלבד "אירוח" הכוחות האיראניים והחכרת שטחים שבהם הם בנו בסיסים ותשתיות צבאיות, סיפקה לכוחות האיראניים מטרייה אווירית בדמות חיל ההגנה האווירית הסורי שהפעיל סוללות נ"מ וטק"א רבות מדגמים שונים. מערכת ההגנה המסוכנת ביותר של הסורים היא ה-S-200 הרוסית, המכונה במערב SA-5. היא כוללת טילים כבדים ארוכי טווח, וב-10 בפברואר 2018 הצליחה להפיל מטוס F-16I ישראלי (אך הטייסים הישראלים נטשו בשלום). בשלהי 2018 החלה פריסה של מערכות S-300 שהעבירה רוסיה לסורים, אך טרם נעשה בהן שימוש.

בעקבות נפילת משטר אסד ב-8 בדצמבר 2024, פתח צה"ל במבצע חץ הבשן בו השמידו חיל האוויר הישראלי וחיל הים הישראלי את רוב הנשק האסטרטגי, ארסנל הטילים, חיל ההגנה האווירית הסורי, חיל האוויר הסורי וחיל הים הסורי.

Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads