Loading AI tools
איש צבא ישראלי, קצין צה"ל בדרגת אלוף מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל (שמוליק) ארד (24 בפברואר 1947 - 22 בנובמבר 2003) היה אלוף בצה"ל. כיהן בין היתר כמפקד חטיבת הצנחנים, כמפקד עוצבת האש, כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כראש חטיבת המבצעים וכמפקד פיקוד העורף. לאחר שירותו הצבאי כיהן בין היתר כמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, כחבר מועצת עיריית חיפה וכדירקטור בחברות שונות.
לידה |
24 בפברואר 1947 ד' באדר ה'תש"ז חיפה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
22 בנובמבר 2003 (בגיל 56) כ"ז בחשוון ה'תשס"ד חיפה ישראל |
מדינה | ישראל |
השכלה | בית הספר הריאלי העברי בחיפה |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1965–1997 (כ־32 שנים) |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מבצע ליטני מלחמת לבנון המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה | |
תפקידים אזרחיים | |
| |
ארד נולד ב-1947 בחיפה כשמואל קופרארד, והוא בוגר הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי[1]. הוא התגייס לצה"ל ב-1965 והתנדב לצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. במלחמת ששת הימים (יוני 1967) היה מ"מ בגדוד שלחם בסיני וברמת הגולן. לאחר המלחמה הגיע לגדוד 890 ("אפעה"), שימש בתחילה כקצין-מבצעים גדודי ומאוחר יותר כמפקד הפלוגה המסייעת. בתפקיד זה שימש במהלך מלחמת ההתשה בחזית התעלה. בינואר 1971, השתתף כאחד ממפקדי הכוחות, בפשיטת צה"ל ללבנון במבצע ברדס 20[2].
בשנת 1972, כאשר מונה יצחק מרדכי למפקד הגדוד, מונה ארד לסגנו. זמן קצר טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) סיים ארד את תפקידו כסמג"ד ויצא לקורס פו"ם[3]. במהלך המלחמה קיבל את הפיקוד על כוח עצמאי[4], שכונה ברשת הקשר כוח שמוליק, ומנה שתי פלוגות צנחנים – האחת מגדוד 202, בפיקוד רפי צוקר, והשנייה פלוגה ו' מגדוד 890 בפיקודו של דני גונן[5]. הכוח לחם תחת פיקוד חטיבה 14, בפיקוד אל"ם (לימים אלוף) אמנון רשף, בקרב על פתיחת ציר "טרטור" וחילץ את לוחמי השריון הפצועים מן המארב המצרי בצומת הצירים "לקסיקון" ו-"טרטור"[6]. כמו כן פיקד ארד על הכוח בקרב החווה הסינית, וכן צלח את התעלה במסגרת חטיבה 14 (באוגדה 143, אוגדתו של אריאל שרון) ולחם הן בקרב מתחם אורחה[7][8] והן בטיהור החיץ החקלאי[9]. לאחר המלחמה, בשנת 1974, הועלה ארד לדרגת סא"ל וקיבל את הפיקוד על גדוד הצנחנים 202 ("צפע"), ושימש בתפקיד זה גם במהלך מבצע יונתן (יולי 1976)[10], שם פיקד על כוח מן הגדוד שתפקידו לכבוש את בית הנתיבות החדש. לאחר-מכן מונה לתפקיד קצין האג"ם במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, בו שימש במהלך מבצע ליטני (מרץ 1978).
בשנת 1980 הועלה ארד לדרגת אל"ם ומונה לפקד על חטיבת כרמלי. ב-1981 קיבל את הפיקוד על בית הספר לקצינים של צה"ל (בה"ד 1)[11], ופיקד עליו עד 1982[12]. במבצע שלום הגליל (יוני 1982) היה ארד מפקדה של חטיבת בה"ד 1 שלחמה בגזרה המזרחית נגד צבא סוריה וארגוני המחבלים והשתתפה בקרבות לכיבוש ביירות. בשלהי המבצע (ספטמבר 1982) מונה ארד למפקד חטיבת הצנחנים. ב-1984, עם סיום תפקידו כמח"ט הצנחנים, עבר ארד הסבה לשריון, הועלה לדרגת תא"ל וקיבל את הפיקוד על אוגדת צנחנים ("עוצבת האש"). בנובמבר 1985 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר)[13]. במסגרת תפקיד זה היה ארד אחראי על היחידות המיוחדות של צה"ל, ופיתח את תורת הלחימה נגד טרור במקביל לפרוץ האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987). ב-1989 קיבל ארד את הפיקוד על אוגדה משוריינת, וב-1991 מונה לראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בשנת 1992, נכח ארד, מתוקף תפקידו כרח"ט מבצעים, תרגיל מודל למבצע שיח אטד, התנקשות בנשיא עיראק, סדאם חוסיין, באמצעות טיל תמוז[14]. במהלך תרגיל מודל למבצע, התרחשה תאונה קטלנית בתוצאותיה, כאשר אחד ממשתתפי התרגיל שיגר טיל לעבר מבנה מאויש; הטילים היו אמורים להיות משוגרים רק בחלק השני וה"רטוב" של התרגיל, בו המבנה תוכנן להיות ריק. מפגיעת הטילים נהרגו חמישה חיילים ונפצעו חמישה נוספים. ארד מיהר למקום האירוע, עזר במתן עזרה ראשונה לפצועים ובארגון הפינוי לבתי החולים[15].
באוגוסט 1994 הועלה ארד לדרגת אלוף, ומונה למפקד פיקוד העורף. הוא שימש בתפקיד זה עד ספטמבר 1997, אז פרש מצה"ל לאחר 32 שנות שירות.
ארד הוא בוגר קורס מפקדי פלוגות, בית הספר לפיקוד ולמטה (קורס פו"ם), מכללת הצבא הבריטי לפיקוד ומטה בקימברלי וקורס מפקדי אוגדות. כמו כן, הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב.
עם פרישתו מצה"ל מונה ארד למנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל בע"מ, ושימש בתפקיד זה במהלך השנים 1997–2001. במקביל, שימש חבר דירקטוריון באל על, רפא"ל ובנק הפועלים. כמו כן היה חבר בוועדת המינויים העליונה של ממשלת ישראל למינויים בכירים, ויו"ר עמותת הצנחנים. ב-2003 התמודד ארד בבחירות לראשות עיריית חיפה מטעם מפלגות הליכוד ועם אחד, אולם הפסיד למועמד מפלגת שינוי ורשימת הירוקים המקומית יונה יהב (שפרש לצורך ההתמודדות ממפלגת העבודה). הוא היה חבר מועצת העירייה וראש ועדת הכספים. ביום שבת, ה-22 בנובמבר 2003, נפטר שמואל ארד בביתו, מדום לב. הוא השאיר אחריו אישה, שלומית, ושלושה ילדים. על שמו של האלוף שמואל ארד נקרא גשר במחלף חיפה דרום, המחבר בין כביש 2 לכניסה המערבית של מנהרות הכרמל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.