MK-84

פצצת סימן 84 (Mark 84 או בקיצור MK-84) היא פצצת שימוש כללי אמריקנית. פצצת הסימן 84 היא הגדולה ביותר מבין סדרת הפצצות סימן 80. היא נכנסה לשירות במהלך מלחמת וייטנאם, וכונתה "האמר" ("Hammer"; מאנגלית: "פטיש") בשל עוצמתה הרבה יחסית.

MK-84

פצצת סימן 84 פצצת סימן 84 עם ערכת GBU-31 JDAM
מידע בסיסי
ייעוד	פצצת שימוש כללי
מדינת מקור	ארצות הברית ארצות הברית
תכנון	טקסס אינסטרומנטס, בואינג
יצרן	ג'נרל דיינמיקס
עלות יחידה	כ-16,000 דולר ללא ערכת הנחיה
מאפיינים כלליים
משקל	כ-907 ק"ג
ממדים
אורך	3,300 מ"מ
קוטר	457 מ"מ

אורכה של פצצת הסימן 84 הוא 10 רגל ו-9 אינץ' (3.3 מטר) וקוטרה 18 אינץ' (457 מ"מ). משקלה הנומינלי של פצצת הסימן 84 הוא 2,000 ליברות (כ-907 ק"ג), אך משקלה האמיתי משתנה בהתאם לסנפירים, המרעום, ותצורת ההאטה, מ-1,972 ליברות (896 ק"ג) ל-2,083 (947 ק"ג). זיווד הפלדה האווירודינמי של הפצצה ממולא ב-945 ליברות (429 ק"ג) של חומר נפץ מרסק (חנ"ם) מסוג טריטונל.

פצצת סימן 84 מסוגלת ליצור מכתש ברוחב של 50 רגל (15.2 מטר) ובעומק של 26 רגל (11 מטר). היא מסוגלת לחדור עד ל-15 אינץ' (380 מ"מ) של מתכת או 11 רגל (3.3 מטר) של בטון, תלוי בגובה ממנו הוטלה, וגורמת לרסס קטלני ברדיוס של 400 יארדים (366 מטר).

פצצת סימן 84 משמשת גם כראש קרב למגוון "מערכות פצצה מונחות"^[1] ובכלל זה מערכות פצצות מונחות הלייזר GBU-10 וה-GBU-24 פייבוואי, הפצצה האלקטרו-אופטית GBU-15, ה-GBU-31 (מונחית JDAM) והספייס 2000 (תוצרת ישראל).

פצצות מסוג זה הוטלו ממטוסי חיל האוויר הישראלי על הכור הגרעיני בעיראק ב-1981. פצצות סימן 84 עם ערכת הנחיה JDAM, המכונות בחיל האוויר "ברד כבד", שימשו במלחמת חרבות ברזל לתקיפות בעזה ובלבנון,^[2] וכן לביצוע ההתנקשות במוחמד דף, ובחסן נסראללה במבצע סדר חדש.

במהלך מלחמת חרבות ברזל בתקופת נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, סיפקה ארצות הברית לישראל מעל ל-14,000 פצצות מסוג MK-84.^[3] בשלב מסוים במלחמה, מנע ממשל בידן משלוח פצצות מסוג זה לישראל. לאחר עליית דונלד טראמפ לשלטון הוסר האמברגו וסופקו 1,800 פצצות נוספות.^[4]

פצצת סימן 84
(חמשים מכינים פצצת MK-84 להטענה על F-16 של כנף לוחמה טקטית 401 (אנ') של חיל האוויר האמריקאי,
בעת מלחמת המפרץ, 1 בפברואר 1991)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא MK-84 בוויקישיתוף