שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

איל ינון

משפטן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איל ינון
Remove ads

איל ישראל ינון (נולד ב-5 במרץ 1967) הוא משפטן ישראלי, שימש כיועץ המשפטי לכנסת בשנים 2010 עד 2020, ומזכיר הכנסת מ-2007 עד 2010.

Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

ינון הוא בנו של מיכה ינון, לשעבר מנכ"ל לשכת עורכי-הדין, יושב ראש רשות השידור וראש מנהל תרבות במשרד החינוך והתרבות. בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. שירת כקצין מחקר בחטיבת המחקר של אמ"ן ולמד במשך שנה בישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות. את שירותו הצבאי עשה באמ"ן מחקר.

הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט מישאל חשין.

ב-1996 התמחה בצוות של טליה ששון בתקופה בה עסקה בפרשת בר-און חברון ובהמשך במחלקת הבג"צים. כיהן כסגן היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה וכעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז.

את מינויו למזכיר הכנסת השישי אישרה נשיאות הכנסת ברוב קולות. ב-1 ביוני 2007 החל לכהן בתפקיד.

בראשית 2009 הגיש במשותף עם מזכיר הממשלה עובד יחזקאל את המלצותיהם לרפורמה לייעול הליך החקיקה ויחסי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.[1]

כאשר עלתה מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת, נתקל בהתנגדות מצד קבוצת חברי מרכז הליכוד בטענה שלא מנע, במסגרת תפקידו כסגן היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, מינויים פוליטיים במועצות הדתיות שבוצעו ביוזמת עומרי שרון.[2][3]

ב-2 באפריל 2010 החל לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לכנסת.[4]

ב-2011 פרסם חוות דעת בה קבע כי "חוק החרם" אינו חוקתי ולא יעמוד במבחן בג"ץ.[5] לאחר שהחוק אושר בכנסת והוגשה עתירה לביטולו החליט בג"ץ לאשר את החוק למעט סעיף אחד שבוטל.[6]

ב-10 בדצמבר 2014 אישרה ועדת הכנסת, פה אחד, את מינויו לתקופת כהונה נוספת בת 5 שנים לפי בקשת יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, בהתאם לסעיף 23 ("משך הכהונה") לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994. ינון היה לראשון מבין היועצים המשפטיים לכנסת, אשר הוארכה כהונתו בדרך זו.

בדצמבר 2016, בעת הדיון בכנסת בהצעת החוק להטלת מס ריבוי דירות התריעה היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, בפני יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, שהליך החקיקה אינו תקין, משום ששינויים שהוכנסו בהצעה ברגע האחרון לא איפשרו דיון נאות בהצעה.[7] לביקורת הצטרף עו"ד ינון, שציין כי "בהליך החקיקה של פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים נפל פגם היורד לשורש ההליך".[8] חרף זאת אישרה הכנסת את החוק להטלת המס, אך בג"ץ החליט על ביטול החוק והחזרתו לדיון בוועדת הכספים.[9] הכנסת לא חזרה לדון במס זה.

ביוני 2018 אישרה הכנסת שיפור בתנאי הפרישה של היועץ המשפטי לכנסת, ולפיו הפנסיה הצפויה לינון תגדל ב-9,000 ש"ח בחודש. חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי מדובר בחקיקה פרסונלית, שקודמה בידי חבריו חברי הכנסת יולי אדלשטיין ומיקי זוהר.[10][11]

ב-1 באפריל 2020 סיים את כהונתו כיועץ המשפטי של הכנסת לאחר 10 שנים. לאחר שלא נבחר לו מחליף, החליפה אותו שגית אפיק כממלאת מקום, מינוי שהפך קבוע לאחר מכן.[12]

ינון היה בין המועמדים לבית המשפט העליון בשנים 2021–2022.[13]

ינון הוא בוגר תוכנית של קרן וקסנר.

Remove ads

חיים אישיים

ינון גרוש ואב לשלושה. בת זוגו כיום היא עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

בתחילת ספטמבר 2019 התקיים דיון מקדמי בעניין בקשת החסינות של חיים כץ, במהלכו הודיע ינון שבגלל ניגוד עניינים, עקב מערכת היחסים עם מררי, הוא לא ייקח חלק בדיוני ועדת החסינות של כץ או של בנימין נתניהו. בינואר 2020 עלה הנושא לדיון ציבורי, וינון שב והודיע כי לא ייקח חלק בדיוני החסינות של נתניהו.

מפרסומיו

  • "בג"ץ ברגמן - 'מהפכה חוקתית' בשלוש מערכות" שורשים במשפט 229 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads