שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אלמגור
מושב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אַלְמָגוֹר הוא מושב במדרונות רמת כורזים מצפון לכנרת, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן, בה הוא מהווה היישוב הצפוני ביותר. שם היישוב נבחר על מנת לציין את הגבורה של המתיישבים (אל = בלי מגור = פחד)[3].
.JPG)
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
המושב עלה על הקרקע בדצמבר 1961 כהיאחזות נח"ל, כחלק מתוכנית לחיזוק ההתיישבות בחבל "כורזים", מול קו הגבול עם סוריה[4]. עם הקמתו צורף למועצה אזורית עמק הירדן[5]. כבר בעת הכשרת הקרקע של היישוב, נפגע טקרטור שעלה על מוקש סורי[6], ושוב נפגע טקרטור כעבור שלושה חודשים[7]. מול המושב היה ממוקם מוצב סורי בשם "גבעה 62" שהיה מפעיל מדי פעם אש תותחים ומרגמות נגד היאחזות. בתגובה לאש היו מחזירים כוחות צה"ל אש דומה לעבר המוצב התוקף[8].
ב-19 באוגוסט 1963 בתקרית אלמגור שני חברי ההיאחזות בני 19, אבי רייף ואבינועם אבינשטיין, נהרגו מאש של חוליה סורית שהסתננה מעבר לגבול[9].
ב-16 במרץ 1965 נהרג חבר ההיאחזות שמואל לוי מפגז מתותח ללא רתע שפגע בטרקטור מאויש, בסמוך לגבול ישראל-סוריה[10].
במרץ 1964 נבחרה קבוצה של 12 חברי היאחזות שישמשו כגרעין לאזרוח הנקודה והפיכתה למושב עובדים[11]. ההיאחזות אוזרחה ב-14 בספטמבר 1965[12]. בפברואר 1966 חובר המושב לרשת החשמל הארצית[13], אך עדיין לא קיבל שירותי דואר[14]. בנוסף המשיך לסבול מתקריות לאורך הגבול הסורי[15].
ב-16 במאי 1966, שני עובדי קק"ל, עמיקם שמאי ופטר פביאן שנסעו על טרקטור עלו על מוקש שהניחו חיילים סורים בסמוך לאלמגור ונהרגו כתוצאה מהפיצוץ[16].
בשנותיו הראשונות סבל המושב ממצוקת קרקעות ראויות לעיבוד[17]. מינהל מקרקעי ישראל הקצה לו קרקע חקלאית נוספת בעמק הירדן, אך הוא נקלע לסכסוך על שטח ההקצאה עם יישובים אחרים בסביבה[18]. בנוסף, הקרן הקיימת הכשירה עבור המושב קרקעות נוספות בסמוך לו[19].
בתחילת 1968 המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית סיפקה למושב סיוע כספי לקליטת 40 משפחות נוספות ופיתוח חקלאות לייצוא[20].
בשנות ה-80 נקלע המושב לחובות כספיים. זאת עקב ירידה במחירי הירקות והפירות, זינוק באינפלציה ומגבלה על מכסות הייצור[21]. חלק גדול מהחובות נמחקו אחר כך בהסדר חובות המושבים[22].
בתחילת שנות ה-90 החליטו המושב והסוכנות היהודית להכפיל את מספר בתי האב במושב, ולאפשר לכל בית אב לקלוט "בן חוזר"[23].
במאי 2004, אושרה הרחבה של המושב ב-43 בתים נוספים, על מגרשים בני חצי דונם[24].
Remove ads
כלכלה
רוב המשפחות במושב מעבדות משק חקלאי. בין הגידולים: פרחים, מנגו, ליצ'י ובננות. כמה משפחות מפעילות צימרים[25]. בעבר עסק אחד מחברי המושב בגידול חזירים[26].
אנדרטאות
בשנת 1951 (כעשור לפני הקמת ההיאחזות) נערך באזור קרב תל מוטילה. לזכר קרב זה והנופלים בו, הוקמה אנדרטה הנמצאת בדרום היישוב ומשקיפה לאזור שפך הירדן, צפון הכנרת והגולן. אנדרטה נוספת, המכונה "המגל והחרב", ממוקמת בכניסה המערבית של היישוב. אנדרטה זו הוקמה ב-1967 על-ידי הפסל מרדכי כפרי לזכרם של שני חברי היאחזות הנח"ל וחמישה אחרים שנפלו מאש סורית בסביבת היישוב.
גלריה
 |
 |
.JPG) |
.JPG) |
קישורים חיצוניים
- אלמגור - אתר המושב
- אלמגור, באתר הרשות לפיתוח הגליל
האחזות הנחל אלמגור הופכת למושב אזרחי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1966- עמוס דה-וינטר, ביקור במשק בנאי שבמושב אלמגור, קו למושב, 26 במאי 2021
- מיכאל יעקובסון, סיבוב באנדרטה במושב אלמגור, בבלוג "חלון אחורי", 4 במרץ 2025
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads