אמיר ברעם

אמיר ברעם (נולד ב-22 ביולי 1969) הוא מנכ"ל משרד הביטחון. קודם לכן שירת בצה"ל בין היתר, כסגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד הצפון, כמפקד המכללות הצבאיות, כמפקד הגיס הצפוני, כמפקד עוצבת הגליל, כמפקד עוצבת האש, כמפקד חטיבת הצנחנים, כמפקד יחידת מגלן וכמפקד סיירת צנחנים.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

Remove ads

ראשית חייו

ברעם, בנו של יצחק ברעם, נולד בבאר שבע וגדל עד גיל 6 לערך בצפת^[1], ולאחר מכן ברעננה^[2]. למד בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה, מחזור ל"ד^[3], וסיים את הפנימייה בהצטיינות^[4].

קריירה

סכם

פרספקטיבה

התגייס לצה"ל בנובמבר 1988, התנדב לצנחנים, ושובץ בפלנ"ט צנחנים. עבר מסלול הכשרה כלוחם בקורס מ"כים חי"ר ובקורס קציני חי"ר, וסיים את שני הקורסים כחניך מצטיין. בסיום הקורס מונה למפקד צוות מסלול בפלנ"ט צנחנים. לאחר מכן שימש כסגן מפקד הפלוגה. בשנת 1992 מונה למפקד פלוגה בגדוד 890^[5]. בשנים 1994–1996 שירת כמפקד פלנ"ט צנחנים, ופיקד עליה בין היתר במבצע פנתר ורוד, שבו נהרגו ארבעה מחבלים מארגון חזבאללה בעומק לבנון^[6]. לאחר מכן שימש כמפקד פלוגה בבה"ד 1. בסיום התפקיד יצא ללימודים במרכז הבינתחומי הרצליה. בפברואר 1999 קטע את לימודיו, לאחר שנקרא להחליף את מפקד סיירת צנחנים, איתן בלחסן, שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון^[7]. הוא שיקם את היחידה, והוביל אותה להישגים מבצעיים רבים, בטרם הנסיגה מלבנון במאי 2000^[8]. לאחר הנסיגה מלבנון חזר ללימודים במרכז הבינתחומי הרצליה, וסיים בו תואר ראשון בהצטיינות במשפטים. לאחר מכן למד בפו"ם.

בשנת 2002 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 890, ושירת בתפקיד עד 2003^[9]. בתפקידו זה הוביל את הגדוד בלחימה נגד ארגוני הטרור הפלסטינים בבית לחם בטרם מבצע חומת מגן, ובשכם במהלך המבצע. לאחר מכן עבר הגדוד לתעסוקה מבצעית אינטנסיבית בטולכרם. באותם ימים עמד הגדוד במוקד חשיפה תקשורתית רבה בעקבות אירוע שבו הצטייר כי לוחמי הגדוד הם חיילים נזקקים, דבר שהביא אותו כמפקד הגדוד להתראיין בתקשורת ולהבהיר כי גדוד צנחנים אינו זקוק למעשי נדבנות^[9]. אירוע נוסף, שהעלה אותו ואת הגדוד לכותרות העיתונים, היה בחירתו במוטו גדודי הלקוח מתורת הלחימה של המארינס נגד הטרור האסלאמי – "סבלנות, התמדה ולעיתים כדור בין העיניים"^[10]. בעקבות פנייה של איש מילואים בנידון לח"כ יוסי שריד, התלונן שריד בפני הרמטכ"ל, משה יעלון, בעברו מפקד הגדוד אף הוא, שהורה לבטל את המוטו הגדודי^[11]. בעקבות זאת שונה המוטו הגדודי לאמירה שטבע אריאל שרון כמפקד הגדוד – "לא חוזרים עד שמבצעים". בלחימה בטולכרם שכלל שיטת מארבים בלוחמה בשטח בנוי, שהביאה להצלחות מבצעיות (מבצעי "גירוי-תגובה")^[12]. במאי 2004 מונה למפקד יחידת מגלן, ושירת בתפקיד עד יוני 2006. היחידה בתקופתו עסקה בעיקר בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון ובעזה, אך גם השתתפה במבצעים נגד חזבאללה על גבול ישראל-לבנון^[13].

מפקד חטיבת שומרון

ב-17 באוגוסט 2006 הועלה לדרגת אל"ם, ומונה למפקד חטיבת שומרון^[14]. בתקופת פיקודו הוביל פעילות מבצעית ענפה לחיסול הטרור הפלסטיני וסיכול פיגועים^[15], תוך הקלה על האוכלוסייה האזרחית. עם הישגי החטיבה תחת פיקודו נמנית הריגת המבוקש פאדי קפישה (אנ'), שעמד בראש הזרוע הצבאית של התנזים בשכם, ונהרג על ידי לוחמי גדוד חרוב^[16]. הוא פרסם ספר פנימי בצה"ל, "עיר מבצר"^[17], המתעד דרכי פעולה וניתוח קרקע, בלחימה בשטחים בנויים צפופים ותת-קרקעיים. את תפקידו כמפקד החטיבה סיים בשנת 2008. לאחר מכן יצא ללימודים בקולג' המלכותי לביטחון לאומי בלונדון (Royal College of Defence Studies), ובמקביל סיים בהצטיינות תואר שני ביחסים בין-לאומיים בקינגס קולג' לונדון. לאחר חזרתו מונה בינואר 2010 למפקד עוצבת חצי האש, ושירת בתפקיד עד מרץ 2011. ב-14 באפריל 2011 מונה למפקד חטיבת הצנחנים^[18]^[19]. במהלך תפקידו עמד על כך שהחטיבה תשוב לבצע אימונים מוצנחים במתכונת חטיבתית, ובינואר 2012 פיקד עליה בתרגיל החטיבתי המוצנח הראשון מזה 15 שנים^[20]. את תפקידו סיים ב-16 במאי 2013.

2013–2019

ב-10 באוקטובר 2013 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת האש^[21], ושירת בתפקיד עד 2 ביולי 2015. ב-2 באוגוסט 2015 מונה למפקד עוצבת הגליל^[22]^[23], ושירת בתפקיד עד 18 ביולי 2017^[24]. במהלך תפקידו חוסל סמיר קונטאר, וחזבאללה הגיב לכך בהנחת מטען בהר דב, באירוע זה לא היו נפגעים. ב-7 בדצמבר 2017 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני, וב-3 בינואר 2018 מונה במקביל למפקד המכללות הצבאיות. בתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות שירת עד 11 במרץ 2019, ובתפקידו כמפקד הגיס הצפוני שירת עד 26 בספטמבר 2019.

מפקד פיקוד הצפון

ב-3 באפריל 2019 מונה למפקד פיקוד הצפון^[25]. במהלך תפקידו יזם בוחן רף, שאותו עברו כלל החטיבות בסדיר ובמילואים המיועדות לקחת חלק בלחימה בצפון^[26]. פיקוד הצפון בפיקודו הוביל מערכה שכללה עשרות מבצעים חשאיים באזור דרום סוריה במסגרת המב"ם^[27], ובכלל זה תקיפות אוויריות, פשיטות קרקעיות וסיכולים^[28] שמנעו את המאמץ האיראני להפוך את רמת הגולן הסורית לחזית נוספת נגד ישראל בדומה לזו שהוקמה בלבנון^[29]. בספטמבר 2019 הוביל את כוחות הפיקוד ביום קרב עם חזבאללה, שבמהלכו ירו מחבלי חזבאללה טילי נ"ט לעבר מוצבי צה"ל ולעבר אמבולנס צה"לי בסמוך לגבול^[30]. ביולי 2020 הוביל את כוחות הפיקוד ביום קרב נוסף עם חזבאללה, שבמהלכו ניסתה חוליית חזבאללה לחדור להר דב, זוהתה ונמלטה^[31]. באוגוסט 2020, לאחר שצלפי חזבאללה ירו לעבר כוח של צה"ל שנע על הגדר באזור מנרה, הוביל פעולה מוגבלת שבמסגרתה הותקפו מספר עמדות חזבאללה סמוך לגבול^[32]. בתפקיד זה שירת עד 11 בספטמבר 2022^[33]. ב-31 באוקטובר 2022 מונה לסגן הרמטכ"ל^[34].

מלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל השתתף בקרב בשכונת א-תופאח בעזה לצד לוחמים^[35]. ב-10 בינואר 2025 ביקש לסיים את תפקידו בפברואר 2025 (מועד שעליו הוסכם קודם לכן).^[36] ב-22 בינואר 2025, בעקבות הודעתו של הרצי הלוי על פרישתו המתוכננת מתפקיד הרמטכ"ל, הודיע שר הביטחון, ישראל כ"ץ, שברעם הוא אחד המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל.^[37] עם זאת, ב-1 בפברואר 2025 בחרו כ"ץ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באייל זמיר כמחליפו של הלוי.^[38]

Remove ads

מנכ"ל משרד הביטחון

סכם

פרספקטיבה

ב-24 במרץ 2025 נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון.^[39] בנאום הכניסה לתפקיד, הציג את מטרות המשרד בניהולו, בהן גיבוש אסטרטגיה משרדית להבטחת יכולתה של מערכת הביטחון לנצח כל איום "מסכין עד גרעין", כולל איומים בלתי צפויים.^[40] ברעם הדגיש את הצורך להתמודד עם קונפליקטים בבניין הכוח, לעודד למידה והתארגנות מחדש, ולתעדף מאיצי ערך כגון טכנולוגיה, משאבי אנוש, יכולות לחימה חדשות ותיעוש ההתחמשות, וכן חיזוק קשרי החוץ.^[40]

מבצעי עם כלביא ומרכבות גדעון

במהלך מבצע עם כלביא, הוביל ברעם את פעילות משרד הביטחון בהיערכות ובביצוע, ובתיאום עם ארצות הברית, שנטלה חלק במערכת ההגנה הרב-שכבתית^[41]. המשרד קלט משלוחים אוויריים וימיים של אמצעי לחימה וחימושים^[42], וחתם על עסקאות להעצמת בניין הכוח, בהן האצת ייצור מיירטי "חץ" בתעשייה האווירית.^[43]^[44]

ברעם הוביל את גיבוש ההסכם עם משרד האוצר לתוספת תקציבית של 42 מיליארד ש"ח למערכת הביטחון לשנים 2025–2026, בשל המבצעים עם כלביא ומרכבות גדעון.^[45]^[46]

בהערכת מצב שקיים עם מנכ"לי התעשיות הביטחוניות ביום ה-3 למבצע, אמר ברעם על רקע הישגי צה"ל: "היכולת להגיע לטהראן, לבכירי המשטר ולמתקני הגרעין והטילים הבליסטיים, בדיוק כזה ובמקביל, כמו גם להתמודד בהגנה עם מטחים גדולים של טילים בליסטיים, לא היתה מתאפשרת ללא טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך, שפותחה לאורך שנים בתעשיות הביטחוניות ובמפא"ת. לצד ההישגים, עלינו להתמודד עם תחרות הלמידה המואצת, להביט אל עבר העתיד, לחזק את בסיס התיעוש הישראלי, לאפשר קצבי ייצור גדולים יותר ולהאיץ את הפיתוח של הדורות הבאים של מערכות הלחימה, בהתקפה ובהגנה – רק כך נאפשר יתרון יחסי ואיכותי גם במערכות הבאות".^[47]

השכלה וחיים אישיים

ברעם מתגורר בבני דרור, נשוי לגלית ואב לשלושה ילדים. בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה והקולג' המלכותי ללימודי ביטחון (אנ'). בעל תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני ביחסים בין-לאומיים מקינגס קולג' לונדון.

לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל אישים
	פורטל צה"ל

עמוס הראל ואבי יששכרוף, המלחמה השביעית, תל אביב: ידיעות ספרים, 2004, עמ' 251, 252, 347, מסת"ב 9655117677
יאיר אנסבכר, כצל ציפור, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2009, מסת"ב 9789654828338^{[דרושה הבהרה]}
עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 420, מסת"ב 9654824086
עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, עמ' 116, מסת"ב 9654824310