אפיקים

אפיקים הוא קיבוץ בעמק הירדן (בכביש 90 בין אשדות יעקב לבית זרע) המשתייך לתק"צ. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. מקור השם נובע מהמיקום שבין שני אפיקי מים שעוברים בסביבתו – נהר הירדן ונהר הירמוך.

ערך זה עוסק בקיבוץ בעמק הירדן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אפיקים (פירושונים).

אפיקים

מגדל המים של אפיקים
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק הירדן
גובה ממוצע[1]	‎-199 מטר
תאריך ייסוד	1932
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	1,105 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	1,057 תושבי ישראל
נתוני קיבוץ ייסוד הגרעין 1924 תנועת אם השומר הצעיר
מפת מיקום מפה דינמית (למפת עמק בית שאן מוגדלת)   אפיקים (למפת עמק בית שאן רגילה)   אפיקים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אפיקים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אפיקים 32°40′52″N 35°34′41″E מפת היישובים של מועצה אזורית עמק הירדן באדום - אפיקים בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	7 מתוך 10

הקיבוץ בשנות ה-40

"לזכר ילדים נהדרים" (1944) מאת דב פייגין בקיבוץ. צילום משנת 1949.

הפסל "לזכר ילדים נהדרים" במיקומו הנוכחי בסמוך לגני הילדים

היסטוריה

קבוצת הגרעין של הקיבוץ, שהייתה מורכבת מחניכי "השומר הצעיר" מרוסיה, הוקמה בקיץ 1924. הוא נקרא "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר", אך נודע גם כ"קיבוץ נצ"ח", ראשי התיבות של "נוער צופי חלוצי", כשם התנועה העולמית של "השומר הצעיר"^[3]. הקיבוץ נוסד כקיבוץ היעד של כל חברי השומר הצעיר העולים מברית המועצות ובהמשך, גם של חברי השומר הצעיר מלטביה. חברי הגרעין עבדו באדמות ווזיה שליד ראש פינה, משם עברו לבית-גן ליד יבניאל. התחנה הבאה הייתה כפועלי בניין בעפולה^[4]. בהמשך, התפצלו לפלוגות עבודה בחיפה, בזכרון יעקב, בפלוגת הים שישבה על גדות הירקון והחזיקו את הקיבוץ בטירה^[5]. בקיץ 1927 התרכזו חברי הקיבוץ באזור עמק הירדן. חלקם עבדו עבור חברת החשמל בנהריים, כאשר השאר עבדו בבניית בתי קבוצת כנרת בנקודת הקבע על הגבעה והתגוררו ברפת שבכנרת^[6]. החיכוך עם הפועלים האחרים של חברת החשמל הביא לעזיבה רבה, ובעקבות זאת בקשו, ולבסוף השיגו, רשות לפועלי הקיבוץ להתגורר בכנרת ולהמשיך לעבוד בנהריים. בקיץ 1928 מנה הקיבוץ כ-60 חברים^[7]. במרץ 1929 כבר היו בקיבוץ כ-90 חברים, הודות לעליית חברים מברית המועצות. עם תום בניית קבוצת כנרת עברו חברי הקיבוץ לחצר כנרת, שהתפנה לאור מעבר חברי קבוצת כנרת לבתי הקבע שנבנו עבורם. בתקופה בכנרת החלו החברים בהנחת היסודות לנקודת הקבע בהקמת משתלה וסידור בסיס ללול^[8][9].

בשנת 1932 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי. בהתחלה נקרא "הנקודה" או "טוצ'קה" (נקודה ברוסית), עד שיעקב פלמוני הציע לחבר הקבוצה ישראל חפש את השם "אפיקים", כי הקיבוץ ישב בין אפיקי הירדן והירמוך, והשם התקבל באספת הקיבוץ^[10]. באותה שנה הגיעה קבוצת חלוצות מלטביה כנציגות למכבייה הראשונה בתל אביב ומשם הגיעו לקיבוץ ורובן נישאו לחברי הקיבוץ. במרוצת הזמן קלט הקיבוץ קבוצות נוספות, רובם עולים מאירופה ומקצתם ילידי ישראל ואף מדמשק.

הקיבוץ היה שותף במפעל המים מכון חמשת הקיבוצים, שהוקם בשנים 1942–1943, וכלל מכון שאיבה על גדות הירמוך שהעלה את המים אל ראש אמת מים, ממנה זרמו המים במערכת תעלות פתוחות להשקיית השדות.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו 37 מחברי אפיקים ליחידות העבריות.

בזמן מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ לבסיס של הפלמ"ח, ולאחר הקמת מדינת ישראל שימש כבסיס נח"ל. בקיבוץ קיים אולם הספורט "בית איתמר" שנקרא על שמו של איתמר גולני, בן הקיבוץ שנהרג בתאונת צניחה זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות. דמותו של גולני מונצחת בציור פרסקו שצייר הצייר היהודי-אמריקני שלדון שונברג באולם הספורט בשנת 1953^[11].

הקיבוץ השתייך בעבר לקיבוץ המאוחד. עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, לא התפלג כרבים מהקיבוצים, עזב את הקיבוץ המאוחד והצטרף כולו לקבוצת המיעוט בקיבוץ המאוחד, אשר הקימה את איחוד הקיבוצים המזוהה עם מפא"י (לאחר מכן: איחוד הקבוצות והקיבוצים) וחבר הקיבוץ יוסף יזרעאלי נעשה המזכיר הראשון של התנועה החדשה.

ספרו של אסף ענברי "הביתה" מספק קריאה מהנה על תולדות הקיבוץ, אולם ניתוח סוציולוגי מפורט המשתמש בנתונים נוספים מלמד כי שליטה בלתי-דמוקרטית של שלושת מנהיגיו^{[דרושה הבהרה]} ונאמניהם אומנם תרמה לצמיחתו המהירה אבל לא תמיד שירתה את טובת החברים כפי ששירתה את המנהיגים^[12].

כלכלה

אפיקים הוא מגדולי הקיבוצים ומראשוני התעשייה הקיבוצית, שנהנה עשרות שנים מחסותו של דוד בן-גוריון.

• שטח: 6,000 דונם
• ענפי חקלאות: מטעי בננות, תמרים ומטעים סוב-טרופיים, תבואות, מדגה ורפת.
• תעשייה: מפעל לציוד ניטור ומדידת חליבת פרות (אפימילק) ומפעל לייצור כלי רכב מסוג קלנועית למוגבלי תנועה. בעבר היה פעיל בו מפעל לייצור דיקטים ומוצרי עץ – "קלת". באפיקים פועלת "כלביית אפיקים" שרכשה מוניטין בגידול, אילוף ורבייה של כלבים גזעיים מזנים שונים.

קבוצת הכדורגל "הפועל אפיקים"

ערך מורחב – הפועל אפיקים

בסוף שנת 1924 ארגנו חברי "קיבוץ השומר הצעיר" שאך זה נוסד קבוצת כדורגל במושבה בית-גן שבגליל התחתון ליד יבנאל. ב-1948 הוקמה קבוצת הכדורגל של קיבוץ אפיקים, שהפכה עם השנים לבכירה מבין קבוצות הכדורגל מהתנועה הקיבוצית, יחד עם הפועל כפר בלום, מבחינת הישגיה; בעונת 1975-76 עשתה הקבוצה היסטוריה ועלתה לליגה א'. תקופת הזוהר של הקבוצה הייתה בשש השנים ששיחקה בליגה א', בין העונות 1976-77 ל-1981-82.^[13][14]

אתרים בקרבת היישוב

• תל עובדיה – אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. האתר התגלה במאי 1959, בעת שטרקטור של קיבוץ אפיקים עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות.

גלריית תמונות

• 
  עגבניות, תוצרת אפיקים
• 
  בננות, תוצרת אפיקים
• 
  העדר של אפיקים במרעה, 1942
• 
  אריזת העגבניות, תוצרת אפיקים
• 
  אקוואדוקט על ידי אפיקים
• 
  אפיקים – מראה
• 
  חבר קיבוץ אפיקים חורש שדה ירקות
• 
  חברי קיבוץ אפיקים אוספים מספוא לבקר
• 
  אפיקים – מבט מלמעלה
• 
  תזמורת הקיבוץ בניצוח ליוויה (לוי, לובה) רביץ
• 
  המלחין ומנצח התזמורת ליוויה (לוי, לובה) רביץ בקיבוץ אפיקים
• 
  מכונות חקלאיות יוצאות עם שחר לעבודתן
• 
  קיבוץ אפיקים – מכונות
• 
  אפיקים – מראה כללי
• 
  אפיקים – גיזום עצים
• 
  אפיקים – עבודה בשדה
• 
  אפיקים – עבודה במאפיה
• 
  אפיקים – עבודה במטבח שטיפת כלים
• 
  אפיקים
• 
  אפיקים
• 
  מבט פנורמי מאפיקים על עמק הירדן
• 
  אפיקים – תחבורה ציבורית מגיעה למשק
• 
  קיבוץ אפיקים
• 
  אפיקים – מטבח, אפיה

לקריאה נוספת

• אריה אופיר (עורך), אפיקים במחצית יובלה, קובץ דברי חברים. הוצאת קיבוץ אפיקים, 1951
• מוריס פוליטי, גדרות-המלך, הוצאת עם עובד, 1963, רומן מתורגם מצרפתית על המאבקים האישיים והאידאולוגיים בחברה הקיבוצית בשנות החמישים מנקודת מבטו של עולה המתקשה להסתגל לחיי שיתוף. המחבר, יליד אתונה שכתב בצרפתית, ישב בשנים אלה בקיבוץ אפיקים וכתב שם את המחזה על חיי קיבוץ, "מעיינה" ("הבימה", 1956).
• אריה אופיר, אפיקים: דרכו של קיבוץ. הוצאת עם עובד, 1986
• אסף ענברי, הביתה, ידיעות ספרים, 2009, ספר עלילתי המבוסס על קורותיו האמיתיות של קיבוץ אפיקים.

נערים בקיבוץ אפיקים, 1953

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אפיקים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפיקים

• אפיקים, באתר הרשות לפיתוח הגליל
• אסף ענברי, מה ראתה החסידה, באתר אסף ענברי – מבחר מסות
• יהודית תידור באומל-שוורץ, ‏קליטת שארית הפלטה בארץ-ישראל – קיבוץ בוכנוולד באפיקים (1947-1945), קתדרה 76, יולי 1995, עמ' 173–190
• בניית הסילו בקיבוץ אפיקים, יומני כרמל ינואר 1952 (התחלה 1:40)
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על חדר האוכל באפיקים, בבלוג "חלון אחורי", 13 בינואר 2015
• מיכאל יעקובסון, סיבוב על סדרת הצעות לתכנון חדר האוכל בקיבוץ אפיקים, בבלוג "חלון אחורי", 21 בספטמבר 2016
• קרני עם-עד, "כמו מלכים": מי זוכר את הקיבוץ עם האוטובוס הנגרר הראשון בישראל?, באתר mynet‏ קיבוץ, 23 ביולי 2017
• נעה שפיגל, ליל הסדר הקיבוצי משקף שינויים נרחבים שחלו בחברה הישראלית, באתר הארץ, 19 באפריל 2019
• אפיקים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• אפיקים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית