שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
בית הסוהר מגידו
מתקן כליאה ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בית הסוהר מגידו (ידוע גם בשם כלא מגידו) הוא מתקן כליאה ישראלי הנמצא סמוך לצומת מגידו. בבית הסוהר מוחזקים כ-1000 אסירים, כולם אסירים ביטחוניים השפוטים לתקופות מאסר שונות, למעט אגף פלילי אחד לאסירי עבודה בבית הסוהר[1].
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
בשנות ה-70 שימש כלא מגידו כבית כלא צבאי עבור כלואים לתקופות ארוכות[2]. לצידו התקיים מתקן נוסף לכליאת מפירי סדר מיהודה ושומרון. בדצמבר 1988 הוסב המתחם במלואו לכליאת אסיריים ביטחוניים שהתרבו בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה בסוף 1987, עם מספר מצומצם של חיילים חבושים שסייעו בעבודות אחזקה, ניקיון ואבטחה[3][4]. במקום היו כלואים בשיא האינתיפאדה בין 1,000 ל-2,000 אסירים. בפברואר 1989 פרץ בכלא מרד רחב היקף בעקבות ביטול ביקורי משפחות, ומאות אסירים ניסו לטפס על הגדרות. חיילי המשטרה הצבאית פתחו באש, הרגו אחד ופצעו 20[5].
בעקבות ניסיונות בריחה רבים שאירעו בכלא, כולל חפירת מנהרות בריחה, נחפר סביבו חפיר עמוק ממולא בבטון, כדי למנוע ניסיונות לחפור מנהרות מן הכלא החוצה[6][7].
בינואר 2005, חיילים המשרתים בכלא הואשמו במכירת כ-150 טלפונים ניידים לעצירים ביטחוניים[8].
ב-5 בפברואר 2005 הועבר הכלא לאחריות שירות בתי הסוהר, בדומה לבתי הסוהר הביטחוניים בית הסוהר קציעות ובית הסוהר עופר[9]. בעבר הכלא היה בנוי כמחנה אוהלים, אך עם העברת האחריות על המתקן לידי השב"ס, החלה בכלא בניית אגפים קבועים, כתחליף לאוהלים[10].
כלא מגידו הוא הכלא הראשון שבו הועסקו חיילי שב"ס, במסגרת פרויקט שח"ס (שירות חובה סוהרים). חיילים אלה עוברים במסגרת השירות הסדיר שלהם קורס סוהרים ומשובצים לשירות ביטחוני בבתי הכלא.
ב-23 בפברואר 2013 מת בכלא ערפאת ג'רדאת, פלסטיני בן 30 שנעצר בידי השב"כ חמישה ימים קודם לכן. סיבת המוות שנויה במחלוקת. לטענת הפלסטינים הוא מת כתוצאה מעינויים, ואילו ישראל אומרת שמת כתוצאה מהפרעה בתפקוד הלב[11].
בסוף מרץ 2025 מת בכלא וליד חאלד עבדאללה אחמד, בן 17 מסילואד, שהיה עצור בחשד ליידוי אבנים ובקבוק תבערה. ממצאי נתיחת גופתו מעידים כי סבל מתת תזונה קיצוני[12].
Remove ads
פסיפס מגידו
בסוף שנת 2005, במסגרת חפירה ארכאולוגית באתר לגיו שנמצא בתוך תחומי הכלא, נמצאו פסיפס ושרידי מבנה, שהם ככל הנראה הכנסייה הקדומה בעולם[13]. ביולי 2006 החליטה ממשלת ישראל, בגלל חשיבותו ההיסטורית של האתר, שהכלא יפונה לטובת אתר תיירות[14]. בדצמבר 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית להעתקת הכלא 2 ק"מ מערבה, כדי לפתוח למבקרים את שרידי הכנסייה[15]. באוקטובר 2014 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תיקון בתוכנית המתאר הארצית לבתי סוהר בישראל (תמ"א 24), עבור המיקום החדש של הכלא[16].
בקיץ 2023 הגיעו בקשות מהוותיקן וממוזיאון התנ"ך בוושינגטון להעביר את הפסיפס ממקומו ולהציגו בתערוכות ברומא או בוושינגטון.[17] לאחר תקופה של הכשרת הפסיפס, נוסף להכנת מקומו הנוכחי כמרכז מבקרים, בספטמבר 2024 פורסם כי הועבר לתצוגה במוזיאון בוושינגטון.[18]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בית הסוהר מגידו, באתר השב"ס
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads